http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502Once there was a way to get back homewardheCopyright 2026 יון חיובי :). All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=14239187<div align="right" dir="rtl">פיגועים וגזענות ובלגנים, ממשלה מטופשת ויוקר המחיה ובלהבלה ואני עוד חיילתאבלבסיגריה של אחריעם נשימות איטיות ועייפות של גוף מותש ומרוצהאני שוכבת בין שני האהובים עליי: הגבר והכלב שלי, שמצטרף להתכרבלותוכל אחד מהם משעין עליי ראש, מכוסים בפוךחיוך מוזר ואמיתי, מבפנים כזה, תוקף אותי.כי אני יודעת שהחורף הזה יהיה בסדר גמורובכללבאמת,החיים שווים אתזהכמה אני מכורה לרגעים שמוכיחים לי</div>Sun, 23 Nov 2014 00:37:00 +0200nach666@gmail.com (יון חיובי :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=14239187http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=809502&blog=14239187http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=14029299<div align="right" dir="rtl">בשמלה לבנה ושיער מפוזר יפה אני צועדת על השטיח האדום שמוביל לספסל שלי. על הקירות ציורים, פסלים ממלאים את החדר והחלונות משובצים בזכוכיות צבעוניות שמספרות סיפורים. אני יושבת בספסל ומחכה עד שהמקום מתרוקן, ואז מתקדמת נעמדת מול הפסל הגדול של אלוהים. ואני מתחילה בשיחה איתו, ישר ופתוח. זו שיחה שהיינו צריכים לנהל כבר מזמן. "אני יודעת בדיוק מה אני שווה," אני אומת לו "ואני יודעת שגם אתה יודע, בדיוק בדיוק. הרי זה אתה שהכנת אותי, עם החומרים והכמויות יצרת את המתכון הגנטי שהוא אני, כמו הפסל שיצר אותך. אז רציתי להגיד שאני לא מבינה" אני עושה עצירה דרמטית שנאום שלי לרגע. "אני רק יודעת שאני לא יודעת מה לעשות. מרב אופציות נראה כאילו אין שום אופציה עכשיו. "אני מבקשת הכוונה," אני כורעת על ברכי. "ועם כל הכבוד, אדוני, אני בהחלט ראויה לה." אלוהים לא זע ולא נע. אני מספרת על כאב ומיליון חרטות, והתמונות בחלונות הצבעוניים ועל הקירות מתחילות להשתנות. הפסלים ממצמצים כמו התעוררו משינה עמוקה. אני ממשיכה לדבר, מספרת על שטחיות ואיבוד של הדרך, ובעיקר על בגידות. התמונות והפסלים מגיבים לי, מתואמים כמו בהצגת תיאטרון</div>Wed, 29 Jan 2014 11:26:00 +0200nach666@gmail.com (יון חיובי :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=14029299http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=809502&blog=14029299http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=13986658<div align="right" dir="rtl">יש טון מיוחד לצרחה שלה באזעקת ג'וק. מן צווחה חדה וקצרה של בהלה ואחריה "ממאאאמי!!", וככה אני יודע שהיא רק זקוקה לחילוץ והצלה מציפורניה של מפלצת מיניאטורית. אני מנחש שאם היה קורה משהו מסוג רוצח עם סכין בין השיניים שמטפס הביתה דרך החלון, הצווחה בטח הייתה ארוכה יותר ואחריה יבואו צעקות בכי ואיומים, לא מאמי מפונק ומתמשך. אני נכנס לחדר המקלחת חמוש בכפכף והיא יושבת ערומה מקופלת על המכסה הסגור של האסלה, כי ידוע שג'וקים, כשהם הפוכים על הגב בפרפורי גסיסה, לא יכולים לטפס. אני מתכונן לתת בו את מכת המוות אבל אז, ממש רגע לפני שאני מוכיח את האומץ הגברי ומצדיק את הסיבה להחזיק אותי בבית, היא אומרת "אולי עדיף רק להוציא אותו?" במבט שנקרע בין השנאה והפחד הבלתי מוסברים מהייצור הקטן והמכוער, לבין הזכות שלו לחיים. אני תוהה לעצמי אם באמת נתנו לו צ'אנס בזה ששחררתי אותו לחופשי מחלון הקומה החמישית. יש פה גם את עניין הנפילה, והוא גסס עוד לפני כן, איזה מן סיכויי יש לו בטבע? אבל יש תחושה כזאת בקשר ליצורים חסרי משקל שהנחיתה שלהם בטח קלה ואיטית כזאת. וחוץ מזה, איזה עצמות ג'וקים כבר יכולים לשבור? והיא כא</div>Sun, 08 Dec 2013 23:36:00 +0200nach666@gmail.com (יון חיובי :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=13986658http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=809502&blog=13986658http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=13800888<div align="right" dir="rtl">עכשיו פורסים שוב ידיים זה הכול מהכול בעולם הגדול כשעצומות העיניים אז רואים את הכול עולם שלם עולם גדול ואם הגענו עד הנה וכל מה שנשאר רק לומר שחיינו שבכל זאת אפשר וכל מחר שמגיע זאת התחלה חדשה ואם הגענו עד הנה וכל מה שנשאר רק לומר שחיינו שבכל זאת מחר אולי יביא איזה קסם אולי יפתור חלומות עכשיו פורסים את הלחם הכול הופך שוב פשוט בעולם הגדול כל דמעה שחונקת מחניקה בגרון עולם שלם עולם גדול זה הכול מהכל אני אוהבת את החיים שלי, את הבית ואת הבסיס צמח לי הבטחון העצמי יופי וטובליטובליטוב</div>Sun, 02 Jun 2013 00:41:00 +0200nach666@gmail.com (יון חיובי :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=13800888http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=809502&blog=13800888http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=13718236<div align="right" dir="rtl">זה לא שאני לא אוהב אנשים. אני יודע שלכולם קשיים והתלבטויות, וכולם לפעמים בודדים ועצובים. וכולם רק רוצים לחבק ולצחוק ולהרגיש שהחיים שלהם שווים משהו, לעצמם ולסביבה. אבל זו בדיוק הבעיה שיש לי איתם.אני הולך ברחוב ורואה מתבגר מעשן ווינסטון לייט ויורק על הרצפה בחן. ההליכה שלו מקרינה-שהוא-מקרין-בטחון-עצמי שלא באמת יש לו. אני מסתכל עליו ורואה את עצמי בגילו עם הסיגריות הראשונות שלי. הן עשו לי ראש מסתובב והרבה שיעולים והשתדלתי להסתיר אתזה, להפגין ששום דבר לא משפיע עליי וכמה אני גבר. קשוח בדיוק כמו חברים שלי, בדיוק כמו מה שהם ניסו להפגין.בקולנוע ברגע של אור בהיר מהמסך אני קולט זוג שמחזיק ידיים על המדף הצר שבין המושבים. הם מסתכלים על הסרט אבל בעצם מרוכזים זה בזו, מחילפים מבטים מחייכים של בדיחה פרטית בתגובה למשפט שהשחקן אמר, איך הוא קלע בדיוק למילים שהם אמרו קודם באיזה הקשר, איך הם קולעים בדיוק למבט שהיה לי ולך באותן סיטואציות. הם עוצמים עיניים בנשקה ובטח מרגישים הרגשה שמיוחדת רק לשניהם, כמו שכל זוג בעולם מרגיש, ובטח גם הם עוד ירגישו עם אחרים.המרצה שלי באונבירסיטה, איך למרות שהיא קשה ומעשית ולא מתח</div>Mon, 25 Mar 2013 12:23:00 +0200nach666@gmail.com (יון חיובי :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=13718236http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=809502&blog=13718236http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=13577099<div align="right" dir="rtl">אני כמו בקבוק שכבר עבר את השלב של הפלוצים ושל לדפוק את הראש בשביל שיצא משהו, וכבר הוצאתי את המכסה לגמרי וגרדתי את הבפנים עם סכין, ועכשיו נשאר רק למלא במים בשביל טיפת השאריות האחרונה.</div>Mon, 03 Dec 2012 13:34:00 +0200nach666@gmail.com (יון חיובי :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=13577099http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=809502&blog=13577099http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=13532680<div align="right" dir="rtl">פעם כשהתחלנו כתבתי טיוטה על דברים שרציתי לומר אם תקשיב, שחשבתי שאני יכולה להיות איתך סתם אבל אני לא, וא תשאל אם לא יכולה להיות יותר או לא יכולה סתם, ואני אגיד ששניהם, כי לא זוכרת מה היה הטיעון. ועכשיו מה שיש לי להגיד פשוט עברה חצי שנה מאז שנפרדנו תכלס, ברור ששנינו עדיין תקועים על זה. השאלה היא באיזה רמה אתה תקוע עלזה? אני חושבת שהיה לי יותר קשה להתגבר עליך מאחרים כי ידעתי שזה עוד אכפת לך ולכן זה אף פעם לא באמת נגמר, ואיתם הייתי חייבת לאגו שלי לסיים וזהו. לא התקשרתי לבקש אישור לצאת או לשכב עם מישו אחר, זה ברור שאין קשר אליך. מה שנסיתי להגיד, זה תוקע אותי איכשהו. הביצה והתרנגולת של לא התגברתי כי עוד לא פגשתי אף אחד שווה/ אף אחד לא נראה לי שווה כי עוד לא התגברתי. אבל העניין שאם שנינו עדיין כאן ככה חצי שנה אחכ, אתה חושב שיש טעם לנסות מתישהו שוב? לא דווקא עכשיו, מתישהו שזה יהיה הגיוני. זה ממשיך עכשיו כי באלך שנהיה מידי פעם או בגלל יותר? או בקיצור, אני חיה בסרט או לא כשאני חושבת שאם זה נמשך כל הזמן הזה באמת יש בזה משהו? כי זו תכלס הסיבה שאני לא עוזבת. וגם כי אוף. אף פעם לא אהבתי ככה</div>Wed, 31 Oct 2012 05:22:00 +0200nach666@gmail.com (יון חיובי :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=13532680http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=809502&blog=13532680http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=13527818<div align="right" dir="rtl">מנגינה יקרה של אביתר בנאי זה שיר ששמעתי מלא פעמים ויש לו את אחת המנגינות הכי עצובות ויפות ששמעתי, אבל אף פעם המילים לא נראו לי משהו עד ששמעתי אותו שבוע שעבר באיזה רגע של מירמור קשה, ואז הוא פשוט היה הכי יפה ומתאים בעולם. אין לי ברירה, רק לעשות ככה אני מצטער בשבילי אין לי ברירה, תמיד זה אני מולי אין לי ברירה רק להיות איתי בואי אלי מנגינה יקרה בואי אליאין לי ברירה או לבוא לבוש או לבוא נקי בואי אלי מנגינה יקרה בואי אלי, בואי אלי ותכף נשן ואני יכול לשמור עלי יפה לא צריך אף אחד כי תמיד אני אשאר מולי ואין לי ברירה כמה שאני אשתנה ואתקדם. אוף למה זה תמיד ככה ואני אף פעם לא מוצאת את המקום שיהיה באמת המקום שלי כוסאמק אני תמיד כזאת מפוצלת על סף לעזוב ורק אחרי שאני עוזבת אני מעריכה. לפעמים גם לפני, אבל זה תמיד ככה איפשהו ואני רוצה כבר כוסאמק למצוא מקום שאני אוכל וארצה להישאר בו.. </div>Sat, 27 Oct 2012 17:42:00 +0200nach666@gmail.com (יון חיובי :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=13527818http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=809502&blog=13527818http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=13463798<div align="right" dir="rtl">מלפני חודשים הייתה התכנית: דירה-בקיבוץ :) למצוא עבודה שם ולדפוק עבודה, ממש, מלאמלא שעות ומלאמלא כסף - במכבסה. צריך למצוא אבל עוד עבודה כי זה לא מספיק שעות. אני רוצה להתחיל ללמוד שם נהיגה, ולקחת איתי ספרי פסיכומטרי גםכן ולחרוש. אני רוצה-עד-חייבת-כי-אם-לא-אין-יותר-טעם-לחיים לחזור לכתוב, - בקטנה כזה, צריך יותר. ולהכיר אנשים חדשים :) ולחזור לשתותהצלחתי להפסיק להקיא מכל פירור אלכוהול! לא יודעת מה נדפק בשנה האחרונה, אבל זה עבר. כנראה זה לא משתלב טוב עם עישונים.. ולא לחזור לעשן כי פויה. מעשנת בין לבין ככה. לא רציני אז בבקיץ הזה: לעבוד מלא וללמוד מלא ולשתות מלא ולצחוק מלא ואם אפשר אז גם לאמץ כלב :)והכי יפה זה שישלי כלבה מהשכן, ואני לא צריכה להאכיל אותה ולטפל בה, היא איתי רק כשבאלי כי שמעמם לה בחיים. (B סתם קיצור כיפלי אני עצמאית אני גרה במקום יפה ממש על הכנרת עם מלא דשא ועצים, ויש לי כלבה והתחלתי לעבוד לא מזמן ושכנים חמודים ואנשים טובים בעבודה. אני צריכה למצוא עוד עבודה ולהכיר עוד אנשים שלא ישעמם לי בחורף, אבל בסה"כ טובלי מאוד, ומה שהכיהכי משמח זה שבכלל לא משעמם לי לבד. באמת כשא</div>Sat, 15 Sep 2012 20:11:00 +0200nach666@gmail.com (יון חיובי :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=13463798http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=809502&blog=13463798http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=13378401<div align="right" dir="rtl">אז אולי הנועהשלי לא תשתחרר בדיוק אחרי 3 חודשים שיוצאים כבר עוד פחות משבועיים, וכבר אין את החווה ואין את האידיוט (או המוגבל. כשאני מנסה להצדיק אותו אני חושבת שהוא מוגבל אבל בעצם מה מחמיא יותר? אני רקבאמת חושבת שהוא לא התכוון לשומדבר רע, באף אחת מהפעמים שהתבאסתי בגללו. סתם לא חשב מספיק וכאלה. כי.. הוא באמת קצת מידי מתוסבך ומוגבל, בשבילי ולגילו). חומד בצבא ואנחנו כבר לא מדברות בטלפון שהיא שם רק לפעמים נפגשות כשהיא יוצאת. עודמעט ישלה רגילה וזה יופי. ג'ינג'י פשוט משוגעת מידי בשבילי, אני מגיעה למסקנה הזאת כלפעם מחדש אבל אני לא מצליחה להפסיק להיות חברהשלה, אולי מאותה הסיבה שלא מידי התנגדתי שנחזור כשהוא ביקש, פשוט כי אני נורא לבד בזמן האחרון. ותמיד גם אם לא הייתי האדם החברותי ביותר בתבל היו לי איזה חבר/ה ממש טוב/ה או כמה, ועכשיו למרות שישלי כמה אנשים שאני מסוגלת לדבר איתם על הכול, הם לא באמת איתי.אני חושבת שמיוחנן נעלבתי נורא, יותר מאשר ממשמו, כי ברגע שהוא רצה מישהי אחרת כל החברות הזאת בערך נגמרה ומה כל הנחמדות הזאת היתה רק כי קיוויתי שיהיהלך משהו איתי? נמאס לי מבנים מצד אחד ומבנות מצד שני, מב</div>Sun, 22 Jul 2012 17:24:00 +0200nach666@gmail.com (יון חיובי :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=809502&blogcode=13378401http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=809502&blog=13378401