http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700fire cannot kill a dragon.heCopyright 2026 Ysgramor. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13365459<div align="right" dir="rtl">dark fuckin' serpent! בושה שהיו ממש קצת אנשים... בושה היה בסדר</div>Sat, 14 Jul 2012 17:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ysgramor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13365459http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=808700&blog=13365459http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13318860<div align="right" dir="rtl"> ואם אני מכיר פרח שאין שני לו בעולם, שלא קיים בשום מקום חוץ מבכוכב שלי, וכבשה קטנה יכולה לחסל אותו בנגיסה אחת, סתם ככה, בבוקר, בלי להרגיש בכלל - מה, זה לא חשוב?</div>Sun, 17 Jun 2012 02:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ysgramor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13318860http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=808700&blog=13318860http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13304353<div align="right" dir="rtl">אז נמאס לי מהלוחמת הנורדית שלי והחלטתי להכין ברטונית קוסמת. בחיי שזה אחד הכיפים! . אני לא מוצאת את האישה שלה (היא לסבית, יום הגאווה וכו'). הבת זונה איפשהו ביקום והתחתנתי איתה רק כי רציתי בית... אוף יא אללה טוב היא כנראה במקדש של מרה או משהו . אין לי כוח לחשוב עם עצמי או לחשוב בכלל, אבל אני מקווה שיהיה טוב היוםואם אני לא אצא אז שאני לפחות אצליח לכתוב משהו נורמלי . משהו חכם ש-ל' אמר: "ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת מי אנס ומי רצח אימורטל וסבאת'!" . indeed.</div>Fri, 08 Jun 2012 16:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ysgramor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13304353http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=808700&blog=13304353http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13303083<div align="right" dir="rtl">לפני שבוע: "איפה היית בשישי?" "במרכז, למה?" "אני יודעת שהיית בחוף." "בסדר, קודם היינו בחוף ואז הלכנו למרכז. למה?" "מישהו ראה אותך." "מי?" "את לא מכירה." "מי?" "מישהי מהעבודה שלי." "למה מישהי מהעבודה שלך יודעת איך אני נראית?" "כי הראתי לה תמונות." "ל-מ-ה? ואיך היא זיהתה אותי?" "ככה!" חם לי בצוואר. "טוב, אני באה." "תבואי." "אתה יכול לחכות לי מתחת לבית של נ'? אין מצב שאני באה לבד. אין לי מושג בכלל איך מגיעים." "בסדר, תתקשרי אליי כשאת שם. אגב, ב' יבוא." "בסדר, נראה לי. מה אכפת לי?" "לא יודע." ועבר כבר שבוע ונמאס לי מהמשחקים האלה ונמאס לי מהחוסר ודאות הזאת. פשוט נמאס... אי אפשר לדעת אם הוא מתבייש או שהוא סתם לא רוצה אותי, וגם אותי אי אפשר להבין, כי אני מטומטמת. אני מלכת הקרח, כבר אמרתי? בראשון אני אראה אותו, נראה לי. אני חייבת להינמס, ולהיות בן אדם טוב, ונחמד, ומצחיק, ויפה. אני חייבת להפסיק לשחק משחקים למרות שאני לא עושה את זה בכוונה בכלל... איך מפסיקים לפחד? השיר הזה מוקדש לך. היום ואתמול אכלתי מלא ארטיק לימון</div>Thu, 07 Jun 2012 21:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ysgramor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13303083http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=808700&blog=13303083http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13293567<div align="right" dir="rtl">משהו ש-ל' אמר לי. ל' הוא איש הכאפות שלי. הוא זה שמביא לי כאפת מציאות תמיד... ישמור עליו השד: "תמיד יש את הקטעים שרואים מישהו ולא נותנים למישהו הזה צ'אנס זה התידדות ראשונית ואז יש קראש, עכשיו התידדות ראשונית אמורה להמשך חודשיים יענו את נפגשת איתו ומדברת ומדברת ומדברת שאת יודעת שאין כלום באוויר ואין קטע אוקוורד ובגלל שהקראש הזה שלך בו זה בא בהפתעה, זה כמו במקום לרוץ כל יום ולעלות את המסלול ב500 מטר את ישר דפקת מרת'ון ועכשיו את לא בכושר בכלל... את היית אמורה לדבר איתו לפני ולפתח שיחות ביציאות כשאין מעליו את הכותרת "הקראש של א'", ובגלל עכשיו כל פגישה איתו היא גורלית כזאת אנאעארף, ואת יכולה פשוט להתחיל איתו שיחה נגיד אני יתן לך מקרה שלי ושלך שראיתי אותך פעם ראשונה אחרי ***** ואז לא ידעתי אם לפנות אליך בהקשר של שיחה או לא כי נראית מבוגרת כזאתי, פרו כזאת שמה אני מבין בכלל ואז פנית אליי ואמרתי שאין כזה איום כמו שחשבתי אז יאללה זרם לי, ואולי ב' ביישן רצח והוא צריך את השיחת פתיחה שלו איתו באחת היציאות שתראי שאת זאתי שלוקחת משהו לידיים ומדברת איתו והוא יראה שאין ממה לחשוש כי ביישנים תמיד מפחדים</div>Sat, 02 Jun 2012 12:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ysgramor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13293567http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=808700&blog=13293567http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13282748<div align="right" dir="rtl">"לא זורם לי השיר הזה עכשיו, ביחוד לא המילים.." - אין לי כוח לפרט מה ולמה ואיך, אבל נראה לי שהוא עוד לא התגבר על האקסית. אחת מהן, בכל אופן. בשישי שעבר הרגשתי לבד רצח וכל הזמן דמיינתי אותו לידי כדי להרגיש... "בטוחה" יותר. זה היה... נחמד, בעיקר בגלל שיצאתי עם אנשים שהם חלאות אדם אין לי מה לכתוב דחו לי את הגיוס ב-3 חודשים. אדיר, אה? כן... נשים תמונה וזהו אני אצליח</div>Sun, 27 May 2012 11:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ysgramor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13282748http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=808700&blog=13282748http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13275351<div align="right" dir="rtl">יש לי מנהג מטומטם שכזה, להסתובב עם מראה בחדר ולהסתכל על עצמי. זאת אומרת, אני לא אוהבת מראות שתקועות על הקיר, כי הן יוצרות אווירה סטטית מדי ומשעממת (סתם תירוצים). בכל אופן, החזקתי את המראה ביד אחת ובשנייה חיפשתי בגדים בארון, מה שהיה לא נוח בעליל, כי אני כנראה לא אישה אמיתית. אז הנחתי אותה שניה על האורגן בחדר. האורגן ממש ליד החלון, שהיה פתוח כי... אני מטומטמת [?]. זה היה עניין של כמה מאיות. המראה החליקה וניסיתי לתפוס אותה. אני זוכרת שלא האמנתי בכלל שהיא תיפול, כי זה קורה רק בסרטים, אבל היא נפלה. הלב שלי לא דפק בצורה מוזרה, אלא להפך - חשבתי שהוא ויתר או משהו, כי הכל היה כל כך... מהיר? שהוא לא הספיק בכלל לעשות בו-בום אחד מסכן. אני יכולה להשבע שהצורה שבה המראה התנפצה בתוך המרפסת של השכנים הייתה אחד הדברים הכי טראומתיים שראיתי במשך שמונה-עשרה שנות חיי. העיניים שלי היו פעורות בצורה מחרידה פשוט וכל מה שחשבתי עליו היה - "פאק, מה עשיתי? פאק! מישהו נפגע? מה קרה? ראו אותי? כולם שמעו? ללכת לשם? למה אף אחד לא הולך לבדוק מה קרה?!" האינסטינקט הראשון שלי היה לברוח, אבל ניסיתי להתגבר על עצמי ו... ז</div>Tue, 22 May 2012 21:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ysgramor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13275351http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=808700&blog=13275351http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13274141<div align="right" dir="rtl">"ולא - עליך לותר על החיים!" - צעק פתאום במעין טירוף, - "עלייך לקבל בהכנעה את הגורל כמות שהוא, אחת ולתמיד, ולחנוק בתוכך את הכל, מתוך ויתור על כל זכות לפעול, לחיות ולאהוב!" "המבין אתה, המבין אתה, אדוני הנכבד, מה פירוש הדבר שכבר אין לך מקום ללכת אליו?" - נזכר לפתע בשאלתו של מרמלדוב ששמעה מפיו רק אתמול, - "והרי צריך להיות כך שכל אדם יוכל לפחות ללכת לאיזה מקום..." ("החטא ועונשו.") רצתי למחשב, פתחתי את הפייסבוק וראיתי שהוא מחובר. אני מוכנה להשבע שכמעט חטפתי צרבת, כי הרגשתי חום עז בלב, כאילו חבורה של אינדיאנים הקימו מדורה בבית החזה שלי וניסו לאותת לי שידעתי את זה כל הזמן, את כל חוכמת החיים הזו, מה שכל בן אדם יודע, בעצם. הייתי צריכה שיטיחו לי את זה בפנים, ודוסטוייבסקי הצליח... שלחתי הודעה. מדהים. מסתבר שהוא זוכר את המקלדת בעל-פה, ושהוא... קצת עצוב, דבר שנגע לי בלב ממש עמוק ורציתי לחבק אותו ולהגיד שהכל יהיה בסדר. יש לו חזות גברית, גדולה, אבל עמוק בפנים הוא מפוחד ממש, והייתי רוצה להיות לו לעזר, כי זה גורם לי להרגיש חשובה, לעזור למישהו, להיות עם מישהו. הוא "במבי". ואני, אני בסדר, גם כשהכל</div>Tue, 22 May 2012 02:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ysgramor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13274141http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=808700&blog=13274141http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13272452<div align="right" dir="rtl">התכופפתי ונשענתי על הברכיים כדי שהבחור לא יראה אותי, עושה את עצמי משחקת בפלאפון. אני יודעת שראו לי את התחתונים, אבל לא היה לי אכפת כל כך באותו רגע, כי יש לי דפקה כזו, לא להסתכל על אנשים שאני אוהבת ולא לתת להם להסתכל עליי. משהו מטומטם. כשאני לא לבד, אני מנסה לקטוע את השתיקות המביכות עם מילים מתות או סתם פיגור שכלי, אבל בסופו של דבר זה גורם לי להרגיש רחוקה יותר, זה מאריך לי את הגשרים. מנגון-השמדה-עצמית-משהו. נשים, אני יודעת? הלוואי היית פה לידי אז ישבנו על ספסל, בוהים באנשים ומעירים הערות, כאילו יש לנו זכות בכלל, לשפוט אנשים אחרים. אנחנו לא טובים יותר מאף אחד. היה גרוע. שרביעי יגיע כבר וירד לי לב מהאבן - כמה דברים טובים שקרו לי היום: זה, הדבר הזה ג'תרו טאל והשיר הכי טוב בעולם</div>Mon, 21 May 2012 00:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ysgramor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13272452http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=808700&blog=13272452http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13265871<div align="right" dir="rtl"> . כי לקחתי את "החטא ועונשו" מהספרייה ואני סוף-סוף אקרא אותו. . ובלי קשר, מחר שישי</div>Thu, 17 May 2012 12:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ysgramor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808700&blogcode=13265871http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=808700&blog=13265871