<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>פורקן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 JaneD0e. All Rights Reserved.</copyright><image><title>פורקן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13745984</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נמאס לי מעצמי,
נמאס לי שכל דבר קטן מוריד לי את המצב רוח לרצפה
מהups and downs המטורפים האלה
מהרכושניות שלי
מהלחצים שלי
מהפחדים שלי
מההתנהגות שלי
מההתכנסות שלי בעצמי
כבר כמה זמן שלא טוב לי... כאילו הכל תמיד ממוצע עם נטייה לרע, אף פעם לא טוב לי עם שום דבר מסביבי תמיד משהו חייב להרוס. לא מסוגלת להיות שלמה עם שום דבר.
אני נופלת ונופלת ושום דבר לא מחזיק אותי.
אני מתגעגעת להודו להרגשה הנהדרת שאני שלמה עם עצמי וששום דבר לא מטריד אותי...
עכשיו סיימת עם כל המבחנים ונכנסתי למצב טורבו של עבודה בניסיון לחסוך כסף לקראת כל הדברים שתכננתי לעתיד הקרוב (הנסיעה למזרח, המעבר לגור עם החבר, הלימודים) ואין לי באמת זמן לעצמי אני תמיד בריצות בניסיון לחסוך לעתיד או לרצות אחרים ואני לא חושבת על עצמי ועל עכשיו, איזה מין חיים מחורבנים אלו כל הזמן לחשו ב על העתיד ולא להתמקד בעכשיו, מתי יגיע כבר העתיד הזה שבו כל הזמן והעבודה והאנרגיות שאני משקיעה ישתלמו?
אני זקוקה לזמן הזה עכשיו
בא לי פשוט שבועיים של שקט מכולם ומהכל
לישון על הים באוהל לבד ולנגן בגיטרה ולא לדבר עם אף אדם
לא לעבוד לא ללמוד לא לתחזק קשר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 16 Apr 2013 13:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (JaneD0e)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13745984</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=806339&amp;blog=13745984</comments></item><item><title>פורים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13681520</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני שאתחיל בעדכון כללי על החיים מאז הפוסט האחרון, אני רוצה להעלות נושא חשוב.
פורים.
היום נסעתי ברחוב הראשי של העיר שלי, יש שם כמה בתי ספר באיזור. כולם היו מחופשים.
מעולם לא ראיתי כל כך הרבה מחשופים וישבנים של underaged teenage girls. כאילו ברצינות, בנות, אתן בנות 13, אף אחד לא רוצה לראות לכן את התותה ואת ניצני השדיים. זה שזה פורים לא אומר שזה לגיטימי להסתובב חצי עירומות ברחוב. כנ&quot;ל בנים. אם אני אראה עוד פטמה אחת של נער זעטוט בן 15 שהחליט להתחפש לתינוק/דרדס/כל תחפושת אחרת שנותנת לגיטימציה ללכת בלי חולצה ובלי מכנסיים ברחוב אני קונה אקדח ויורה במישהו. בחייאת, have some respect. אם לא לסובבים אותם לפחות לעצמכם. אני מעדיפה פי אלף תחפושות מושקעות מאשר תחפושות בסגנון של &quot;שמתי גופיית סטרפלס חצאית טוטו קצרצרה ומחושים של דבורה&quot;.

ובנימה זו - בד&quot;כ אני אוהבת להשקיע בתחפושות, פורים זה ללא ספק החג האהוב עליי, אבל השנה לא היו לי כוחות לזה בגלל כל הלחץ שמופעל עליי כל הזמן, ורק ברגע האחרון קלטתי שפורים מגיע עוד שנייה ואין לי תחפושת. אז קניתי מסכה פושטית כזאת בחנות לחומרי יצירה שאני מציירת עליה. ו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 22 Feb 2013 14:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (JaneD0e)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13681520</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=806339&amp;blog=13681520</comments></item><item><title>בוקר טוב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13675898</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ישנתי הלילה אולי שעתיים.
נרדמתי, אני חושבת, בסביבות 04:00 או 04:30 בבוקר. והשעון המעורר הראשון צלצל בשעה 06:00. כן, היו כמה שעונים ששמתי הבוקר. כבר כמה ימים שאני לא מתעוררת בבוקר לעבודה ומגיעה באיחור. אז היום רציתי לוודא שאני אקום.
כמה דברים שמעסיקים אותי בבוקר זה :

1. בא לי כבר לסיים עם תקופת הבחינות הזאת!!!
2. אני נוסעת עם אחי לברלין לוויקנד בחודש הבא. גם לזה אני מחכה שופינג, מוזיאונים וקזינו אול דה וואי!!!!
3. אני עדיין חברה קנאית ודוחה לחבר שלי. אני שונאת את זה. אבל אני מנסה להתגבר על זה. אני נורא משתדלת לא לעשות סצינה מדברים קטנים, ולא לקחת שטויות ללב. נורא נורא משתדלת.
4. עוד יומיים בחינות הקבלה לשנקר. משם והלאה אני בטירוף של מבחנים. אמאל&apos;ה.
5. אני עייפה.
6. זה הולך להיות שבוע זין. פשוט שבוע זין.

ג&apos;יין.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 17 Feb 2013 10:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (JaneD0e)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13675898</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=806339&amp;blog=13675898</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13669919</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פעמיים בחודש! ועוד יום אחרי יום! כן כן, אני כותבת פה פוסט, שוב.
תכלס יש לי קצת עבודה, אבל כל היום אני עובדת, ולא יהיה לי זמן אחר לעדכן את הבלוג, וממש מגרד לי לעדכן אותו היום. יש לי מחשבות.
נראה לי שאני לא חברה טובה. נראה לי שאני קנאית ברמות מטורפות וכל פעם שמשהו לא הולך לי בדיוק כמו שאני רוצה אני מתעצבנת ומוציאה את זה על החבר. וזה, אני בטוחה, גורם לו להרגיש שהוא מאכזב אותי, או לא מספיק טוב, וזה, חבריי, הדבר הכי גרוע שאני יכולה לעשות לחבר שלי. כי הוא באמת חבר טוב ומדהים ואכפתי. ואני סתם קנאית ודביקה ומלאה במצבי רוח וילדותית. ואני לא יודעת מה לעשות עם המחשבות האלה. ועם ההתנהגות הזאת שלי. אני רוצה להפסיק, אבל כל פעם שמשהו לא הולך לי בדיוק כמו שאני רוצה אני משתגעת, זה עולה ומתפרץ מתוכי, ואני נהיית כזאת פסיבית אגרסיבית ודוחה. למה אני עושה את זה? היום עלתה לי מחשבה, אולי אני צריכה קצת הפסקה ממנו. ואז אולי זה יעזור לי להפסיק להתעסק בקשר שלנו ולהתחפר כל הזמן במחשבות עליו, על מה טוב ומה טעון שיפור ומה לעשות ואיך לעשות וכו&apos; וכו&apos;. ואז אולי יהיה לי יותר קל להתנהג כמו בנאדם שפוי לידו.
לא יודעת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 12 Feb 2013 10:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (JaneD0e)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13669919</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=806339&amp;blog=13669919</comments></item><item><title>פברואר 2013</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13668811</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמו שזה נראה, יוצא לי בממוצע פעם בחודש להרגיש צורך לכתוב וגם למצוא זמן בשביל זה.
כתבתי בפוסט הקודם שאם יהיה לי זמן במהלך העבודה לכתוב כאן - כך אני אעשה. וכך אני עושה עכשיו. כולם פה יושבים במשרדים שלהם, עסוקים בעבודה, ואני כאן, כותבת פוסט לבלוג שלי. אדיר.
אני בפאניקה מטורפת לקראת בחינות הקבלה. המבחן הראשון הוא לשנקר, והוא מתקיים עוד שבוע ויום בדיוק.
מצד אחד אני בטוחה ביכולות שלי, וזה אולי מתנשא להגיד זאת, אבל אני באמת בטוחה שאני טובה יותר ממרבית האנשים שיבואו להיבחן. ומצד שני, אני מפחדת לטעות, לפשל, לא להעז עם העבודות שלי, לשכוח, ולהיכשל. ומצד שלישי, מפחיד אותי גם להצליח, כי זה אומר שאני עובדת לשלב הבא של הבחינות, ויש לי בחינות לעוד בי&quot;ס, ויהיה לי חודש עמוס, ואני אצטרך לסיים את התיק עבודות שלי פיקס, ולעשות עבודת בית, ולעבור ראיון, ואם הכל ילך חלק אני עוד עלולה למצוא את עצמי מתחילה ללמוד בשנה הבאה! אמאלה!!!
הנחמה היחידה שלי, כרגע, היא העובדה שהכל ייגמר מתישהו. וכשאגיע לאמצע חודש אפריל תהיה לי מנוחה ואני אוכל לעשות מה שאני רק ארצה עם הזמן שלי. חשבתי לעבוד אולי קצת יותר, לחסוך כסף, לנס&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 11 Feb 2013 12:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (JaneD0e)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13668811</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=806339&amp;blog=13668811</comments></item><item><title>ינואר 2013</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13634538</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עוד לא יצא לי להגיד- וולקום ינואר!
אני עכשיו בעבודה. בד&quot;כ בעבודה יוצא לי לפחות שעה של התבטלות שבמהלכה אני חופרת בynet, מאקו, אפליקציות שונות, משחקים שונים, 9gag וכו&apos;. אבל היום החלטתי שאם גם היום יהיה לי זמן אני אפתח את הבלוג ואכתוב. דווקא נחמד לעדכן ככה באמצע יום עבודה. כולם במשרדים שלהם, עסוקים, בפגישות, ורק אני פה, מעדכנת את הבלוג שלי. יופי של עבודה יש לי. 

אני לא כותבת פה מספיק. יש לי הרבה מחשבות כל הזמן ואני לא מוציאה אותן בשום מקום. לא בריא. אולי אני אתחיל לעדכן כאן יותר. אפילו כל יום.

אתמול צפיתי בלילה בתוכנית בערוץ שמונה על פשעים ועל איך פיענחו אותם. דווקא תכנית מעניינת. ואני אוהבת לצפות בתוכניות סטייל CSI. אז אתמול, במקרה, זה היה על אנס סדרתי שהיה עוקב אחרי נשים, לומד את השם שלהן, אח&quot;כ פורץ להן לבית בלילה ותוקף אותן מינית. אז כל הלילה הייתי פראנואידית ולא נרדמתי. ושוב עבר עליי לילה נוסף עם מעט מאוד שינה. כבר כמה ימים שאני לא ישנה טוב בלילה. אתמול תכננתי ללכת לישון מוקדם, לא עשיתי כלום רוב היום, ולא היו לי תוכניות לערב. למעשה התוכנית היחידה שהייתה לי היא ללכת לישון מוקדם.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 15 Jan 2013 12:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (JaneD0e)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13634538</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=806339&amp;blog=13634538</comments></item><item><title>אחרי חישוב מהיר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13613934</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אכלתי היום יותר מדי.
בין 2200-2500 קלוריות היום. יותר מדי נשנושים, ארוחות יותר מדי גדולות.
היום אכלתי :
קפה עם חלב 1% וכפית סוכר
יוגורט 0%
תה ירוק עם סוכרזית
3 פתית עם גבינה לבנה 5%
2 עוגיות עבאדי
שניצל גדול
מנה גדולה של פירה עם כף של בצל מטוגן
תה ירוק עם כפית סוכר
פרוסת לחם עם איזה 3 כפיות סילאן
פרוסת גבנ&quot;צ
בערך 200 גרם סלמון שהיה במשרה של שמן זית וחרדל
עוד 2 מנות של פסטה ברוטב עגבניות

והרבה כאב בטן וכאן לב על כל הקלוריות המיותרות שנכנסו לפה שלי.
הקטע המוזר הוא שלמרות שעכשיו זללתי דג סלמון עם 2 מנות של פסטה, אני עדיין לא לגמרי שבעה, ואני בכיף יכולה לאכול עוד מבלי להרגיש מפוצצת.
אבל דיי, כל פעם אני מתחילה דיאטה, ואז אחרי יומיים מתייאשת ומפסיקה ונשברת למראה איזה מאכל טעים, ונשבר לי! אני משמינה מזה ולאט לאט הבגדים שלי הופכים צמודים עליי, אני מפחדת שאגיע לשלב שבו הבגדים פשוט לא יעלו עליי....
אז ממחר באמת דיאטה.
אני אלך אחרי הלימודים לסופר ואקנה את כל הדברים שאני צריכה בשביל לעשות את זה כמו שצריך. הרבה ירקות ופירות ודברים מחיטה מלאה כדי להעלות את המוטיבציה שלי. ואני אכ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 30 Dec 2012 21:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (JaneD0e)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13613934</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=806339&amp;blog=13613934</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13612789</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עשיתי היום החלטה :
אחרי כל שלב בחינות הקבהלא ני אתפטר מהעבודה במשרד ואפנה לעצמי יותר זמן פנוי. יהיו לי חודשים ספורים אז לפני תחילת הלימודים (בתקווה גדולה מאוד שאתקבל ללימודים באמת) ואני רוצה לנצל את התקופה הזו. זו אולי התקופה האחרונה בחיים שלי שאני אוכל להחליט סתם להתבטל, ולא יהיו לי מחוייבויות גדולות כמו עבודה קבועה, לימודים, שכר דירה, וכו&apos; וכו&apos;. אני מתגעגעת לחופש. אני מתגעגעת להרגשה הזו שאני אחראית לחלוטין לגורל שלי, מה שאני לא מרגישה כרגע כשאני קורסת תחת העומס של 2 עבודות + לימודים. אני מתגעגעת ללהחליט מידי יום ביומו מה אני אעשה, ולא לתכנן את כל החודש מראש. אני מתגעגעת להרבה זמן פנוי וללעשות כל מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה מבלי ששום דבר יפריע לי. ואם אני רוצה לישון שנ&quot;צ של 4 שעות באמצע היום, או ללכת לשופינג חצי יום, או ללכת לטייל, או ללכת לים, או להכין לעצמי ארוחה מפנקת, או ללכת למכון כושר למשך שעה וחצי כל יום, תמיד יש זמן לכל אלה ואני לא צריכה לקבוע לעצמי שבוע מראש מתי אני אתקע כל דבר.
אני מתגעגעת לחופש.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 29 Dec 2012 23:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (JaneD0e)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13612789</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=806339&amp;blog=13612789</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13596560</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;- השמנתי מאוד, בחנוכה הזה אכלתי ממש יותר מדי. מתחשק לי היום ללכת לסופר ולקנות לי מלא אוכל דיאטטי.
-ובאופן כללי אני נראית זוועה בזמן האחרון. אני צריכה שינוי. עוד יומיים אני הולכת לצבוע את השיער. מקווה שזה יעזור להרגשה.
-אתמול רציתי ללכת לישון מוקדם אבל בסוף לא נרדמתי ויצא שראיתי שידורים חוזרים של סיטקומים בטלוויזיה עד 2 בלילה. קמתי היום ב6:30. אני שונאת להודות בזה, אבל חשוב לי לישון טוב! הרגשת ערנות לעומת הרגשה עייפות זה משהו שיכול לשנות את כל היום.
-אין לי כוח לתיק עבודות הזה.... פשוט אין מוטיבציה. ויש עוד 7 שבועות אנחנו כבר באמצע פאקינג דצמבר!
-אין לי גם כוח לעבוד... היום זה יום ארוך ואני עובדת מהבוקר עד הלילה. קמתי מוקדם בכוונה כדי שאוכל אולי לצאת מוקדם מהעבודה הראשונה ויהיה לי זמן לנמנמם לפני המשמרת השניה. יש לי הרגשה שזה לא יקרה.
-בא לי לעשות שופינג בקטע מפחיד. החבר עשה עם אבא שלו שופינג בשווי ענקי, ליטרלי קנו מלתחה חדשה לגמרי. פתח לי את החשק לצאת ולעשות שופינג מטורף גם. אני משתדלת לחסוך כל הזמן לקראת הלימודים שנה הבאה, ומדי פעם מפנקת את עצמי בדברים שאני רוצה, אבל מה שבאמת בא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 17 Dec 2012 07:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (JaneD0e)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13596560</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=806339&amp;blog=13596560</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13593971</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני עצובה היום ורע לי.
אתמול יצאתי עם חברים למסיבה וכל כך נהניתי אחרי הרבה זמן שלא יצאתי ככה ופרקתי, הלכתי אחרי כן לישון אצל החבר וכשחזרתי הרגשתי כמו חרא. כמו מיץ זבל. אין לנו באמת מערכת יחסים טובה לי ולו. אם כל כך רע לנו ביחד למה אנחנו נשארים ביחד?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 15 Dec 2012 17:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (JaneD0e)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=806339&amp;blogcode=13593971</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=806339&amp;blog=13593971</comments></item></channel></rss>