http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038Hollywood Is Where They Shoot Too Many Pictures & Not Enough Actors.heCopyright 2019 פרנצ'סקה.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038http://f.nanafiles.co.il/upload/72005/IsraBlog/8038/misc/3108525.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=12016356<div align="right" dir="rtl">ברגע בו פגשנו את גלן הקטן האינסטינקטים האבהיים של דילן התפרצו החוצה בכל הכוח:"הילד הזה ממש מלוכלך, והשיניים שלו רקובות," הוא סינן לי כשגלן רץ לכיוון המטבח לקחת עוד עוגיית אוריאו, "אל תתקרבי אליו יותר מידי, שלא תקבלי מחלות". אך כלום לא עזר. גלן שם אותי בכיס הקטן שלו ברגע שפנה אליי ואל דילן ב"אני בן 11. דילן, האם אתה בן 29? פרנצ'סקה, האם את בת 16?""כמובן שאני בת 16," אישרתי, מתעלמת מן העובדה שזה (קצת) הופך את דילן לפדופיל מסוכן, "ודילן לא בן 29, הוא סתם נראה ככה."דילן חייך והשליך את בדל הסיגריה הבוער שלו לגינת הירקות של אביו וחייך במרירות, נושף עיגול עשן היישר אל פרצופו של גלן המסכן. "איפה אמא שלך?"גלן הסתובב והצביע לכיוון המטבח. אמא של גלן עוזרת לסטלה, בת-זוגו של אביו של דילן, בניקיונות, כביסה ובישולים. אנחנו בדיוק ישבנו בגינה המפוארת של אבא של דילן, שתינו גינס, עישנו סיגריות ובאופן כללי שימשנו דוגמה שרק רוצח שכיר הניזון מדם חתלתולים יכול להתחרות בו.אז החדשות הטובות הן שילדים לעולם לא אדישים כלפיי - או שהם אוהבים אותי או שהם שונאים אותי. החדשות הרעות הן שהם בדרך כלל שונאים אותי. החדשות</div>Thu, 02 Sep 2010 20:24:00 +0200francescabroadstock@gmail.com (פרנצ'סקה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=12016356http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=8038&blog=12016356http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11976222<div align="right" dir="rtl">(התחלתי לעבוד 18 שעות ביום, מה שאומר שאין לי כל כך זמן לעדכן. עמכם הסליחה). 1. אני ודילן החלטנו שנגמר, עוברים דירה. לא לצד השני של לונדון. לא לאיזור אחר לבריטניה, אלא למדינה אחרת. או במילים אחרות: I Want Out. "תפסיקי להגיד שאנגליה היא מדינה מתפתחת", הוא היה מתחנן בפניי כאשר הייתי מטיחה בפניו את כל כשלי אנגליה. "בסדר, בסדר", הייתי מרגיעה אותו, "בחיים לא אמרתי שהיא מתפתחת. אתה רואה כאן התקדמות?" ובאמת, אנגליה, מדינת עולם רביעי, התבררה להיות כוס התה שאני לא ממש אוהבת. זאת עם הקינמון (איכס), לימון (יאק) וציאניד. כך שמתישהו באמצע שנה הבאה אנחנו הולכים לארוז את שפרה, להעמיס את הטלוויזיה השטוחה ולדפוק מכאן דוך. ואיך זה גורם לי להרגיש? ובכן...נפלא. כאילו אבן ירדה לי מהלב, ולא נחתה על הכליות. 2. דילן הפך לפטריוט ציוני. אני מדברת אתכם על גבול הכהניסט. פרט לעובדה שהוא התחיל לדבר ב"אנחנו" בהקשר הישראלי ("אנחנו עומדים בפני איום פצצה איראנית", "אנחנו נבחרנו כאחת הערים היפות ביותר בעולם במגזין נשיונל ג'אוגרפיק", "אנחנו צריכים לעשות משהו עם כל הזרים האלו, שלא נולדו פה"), הוא גם מתחיל לע</div>Sat, 14 Aug 2010 03:20:00 +0200francescabroadstock@gmail.com (פרנצ'סקה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11976222http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=8038&blog=11976222http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11790769<div align="right" dir="rtl">אני ודילן מגיעים לביקור בארץ. הפעם החלטתי גם להוריד אותו לאילת, אותה תייגתי כ"לאס וגאס הישראלית", תואר שספק אם אפילו העיר אילת עצמה הייתה מסכימה איתו. אני מודאגת. דילן נוטה לכוויות שיזוף חמורות גם מאור הפלורצנט במשרד שלו, שלא לדבר על החום המדברי של אילת. אני זוכרת מהחופשה שלנו בריביירה והביקורים הקודמים שלנו בארץ את דילן, כולו שיער בלונדיני-לבן ועיניים כחולות ענקיות ועור אדום-אדום-אדום-אדום נסחב אחריי עם ג'ריקן אייס-קפה ופרצוף של סובל טחורים שכרגע יצא משכשוך בים המלח: "פרנצ'י, די, בואי נכנס למקום עם מזגן". מידי פעם הייתי זורקת לו עצם, נותנת לו להשתכשך במי הים-התיכון ולראות אותו שוחה את שחיית כלב הים שלו (ראש בחוץ, ידיים ורגליים מפרפרות כאילו זה עתה נתפס בקורי עכביש, קצת כמו תינוק). "עכשיו יותר טוב?", הייתי שואלת. "בלופ בלופ בלופ", היה עונה (בשלב זה הייתי קוראת למציל). *** עזבו אתכם מהבדלי מנטאליות, תסביך יהודי ופערי שפה: הבעיה האמיתית עם לחיות עם אירופאי היא שהוא רגיל לחורף, ואת רגילה לקיץ. חושבים שאתם אנשים של חורף? - חשבו שנית. אתם בהחלט אנשים של קיץ. כולנו אנשים של קיץ.</div>Tue, 18 May 2010 01:19:00 +0200francescabroadstock@gmail.com (פרנצ'סקה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11790769http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=8038&blog=11790769http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11755323<div align="right" dir="rtl">נשבעת.</div>Sat, 01 May 2010 16:06:00 +0200francescabroadstock@gmail.com (פרנצ'סקה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11755323http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=8038&blog=11755323http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11703031<div align="right" dir="rtl">דיסקליימר:אני מגישה בפניכם סיפור דימיוני לחלוטין, פרי עטי. הקשר בינו לבין המציאות שווה לקשר בין הדמות הבדיונית שלי - ענת קם - ואתיקה מקצועית בסיסית. כלומר: הוא לא קיים. סוף פסוק.מתקממתאם שמעתם את השם "ענת קם" (ולא כי אתם קוראים את וואלה! ברנז'ה), סימן שאתם מודעים לסערה התקשורתית שחגה סביב צו אישור הפרסום בפרשה בה עומדת העיתונאית הצעירה. קם, רק בת 22, כבר ממרפקת את דרכה לתואר טלי פחימה הבאה. על קצה המזלג (ועלפימהשהתפרסםבאתר"הגארדיאן",ההו-כה פרו ישראלי), קם העבירה את השירות הצבאי שלה עם גישה פתוחה לרבבות של מסמכים סודיים. כמו כל שמאלנית-רדיקלית טובה (אם לימין הקיצוני יש בעיית תדמית של מעמד הפועלים או "עמך" - השמאל הקיצוני ידוע בצביעות וחוסר מוסריות מעוררת בחילה), היא החליטה לגנוב כאלף מסמכים סודיים מהבסיס בו שרתה. ואני אחזור ואומר זאת שוב: ענת קם גנבה 1,000 מסמכים סודיים מהבסיס בו שרתה. מסמכים שהתוכן שלהם הוא משהו שגבי אשכנזי לא מדסקס עליו עם אשתו בארוחת הערב. מסמכים רגישים, שלא היו אמורים לעזוב את המגירה ממנה נלקחו. מסמכים ששייכים לא לקם, אלא למדינה.קמה קם (חה!) והגישה את כל המסמכים האל</div>Wed, 07 Apr 2010 20:21:00 +0200francescabroadstock@gmail.com (פרנצ'סקה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11703031http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=8038&blog=11703031http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11658359<div align="right" dir="rtl">פעם אהבתי לומר שאני טיפוס נו-רא מתבודד, ושאין לי בעיה לחיות בלי זוגיות, מה שגם הוכחתי בצורה די מזהירה במהלך רוב תקופת הנעורים שלי. היום אני כבר לא יכולה להגיד את זה, שכן יש לי את דילן, איתו אני נמצאת כבר חמישים טריליון שנה בשנות כלבה, ואולי אפילו קצת יותר אם מודדים את זה בסרגל הוליוודי. העניין הוא שגם עם דילן אני אדם נורא מתבודד. אמא שלי, שהגיעה שבוע שעבר ללונדון לשיחת מצ"ב, לאחר שהודיעה לכל חברי הפייסבוק שלה ואחותם שהיא אוהבת את אלירז שדה קצת יותר מאת ילדיה הביולוגיים ("נו, אבל אתכם אהבתי הר-בה יותר זמן", היא תרצה כאשרהתעמתיאיתה סטטוסית לעיניי כל), כמעט התפחלצה."אתם תמיד ככה?" היא מלמלה בדאגה. אני ישבתי בחדר העבודה שלי, בעוד דילן שיחק נינטנדו ווי בסלון."כמובן," עניתי בחדווה. בדיוק סיימתי לקרוא ספר ("התיקונים" - מומלץ), בדקתי אימיילים,שרבטתירעיונות על דפי נייר סביב המחשב ואילולא הפריעה לי, עוד הייתה ממשיכה את ההתבודדות הזו לתוך הערב, ואז לבוקר שאחריו. "זה לא טבעי?", שאלתי בהיסח דעת.ובכן, מסתבר שלא. השבוע אני ודילן גילינו שחוץ מן העובדה שאנו מעבירים את סל הכביסות שלנו שואה גרעינית (היא</div>Fri, 19 Mar 2010 14:59:00 +0200francescabroadstock@gmail.com (פרנצ'סקה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11658359http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=8038&blog=11658359http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11633398<div align="right" dir="rtl">אתם בטח שואלים את עצמכם למה אני לא מעדכנת לאחרונה, והתשובה היא לא - על אף הספקולציות - כי אני כלבה מהגיהינום. לא. זהו סתם צירוף מקרים. התשובה היא שאני פשוט עסוקה. יא וורדי, כמה שאני עסוקה. כשאני לא עובדת (ובואו נודה בכך: אני רוב הזמן עובדת), אני פוקדת את ההליכון וה-WII FIT כדי להיות סמוכה ובטוחה שאגיע לישראל בגוף של דוגמנית בגדים תחתונים (מה שבכל זאת לא יקרה). כשאני לא עושה את כל אלו, יש לי את התואר הארור על הראש. בין לבין צריך להכניס גם את דילן ושפרה, שמביטים עליי מהצד בהרהור מהול בעצבים, ארשת הפנים הסטטית שאימצו לעצמם מאז שאמא/בת הזוג הפכה לג'וזף פריצלים של החתולים ועם מודעות זוגית של שחקן כדורגל בריטי.אז אוקיי, עדכון כללי, רק שתדעו שאני עדיין חיה:בזמן האחרון דברים הולכים טוב. אני לא יודעת אם זו החמסה ותיליונות הטפו-טפו-טפו שדודי המרוקאי הצמיד לי כששילח אותי חזרה לאנגליה, אך זה עובד. כלומר, כן, דילן לא כל כך מרוצה מן העובדה שהבית שלנו הופך פחות ופחות למקדש פופ-ארט מגניב ויותר למשהו שנראה כמו חורבה שלסולטאןשפשט את הרגל עם כל החמסות והתליונים, אבל שוב: זה עובד. או לפחות, זה הוכיח כלא מ</div>Sun, 07 Mar 2010 15:23:00 +0200francescabroadstock@gmail.com (פרנצ'סקה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11633398http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=8038&blog=11633398http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11595030<div align="right" dir="rtl">גבירותיי ורבותיי, הודעת מערכת: יום שבת,החל מחמש אחה"צ, החלה רשמית השנה המוצלחת ביותר שלי למשך 12 השנים הבאות. אני לא מבססת את זה על תקרית, מצב רוח או מספרים שקשורים בלוטו או במשקל דיגיטלי, לצערי. אני כן מבססת את זה על הסינים. אתם מבינים, הסינים, קצת כמונו (או יותר נכון: אנחנו קצת כמותם), חוגגים שנה חדשה בתאריך שלא ממש מסתכרן עם זה של יתר העולם. כל שנה מסמלת חיה. ילידי 86, דהיינו אני, הם טיגריסים. זוהי השנה שלהם. אמא שלי, לדוגמה, היא דרקון. דילן, כדוגמה אחרת, הוא עכברוש. ואם אתם חושבים שזה מעליב: ג'יימס הוא חזיר. אני יודעת, כל זה נשמע כמו נוק-אוף של סיפורי נרנייה, שנכתבו מהר מידי ובידי ל. רון האברד, אבל היי, 2 מיליארד סינים לא טועים. כלומר, אם אתם לא מחשיבים את הפרטים הקטנים בתמונה, כמו זכויות האדם והמשטר במדינה שלהם. אה, והעוני. בכל מקרה, זה בכלל לא לענייננו. מה שחשוב זה שזו הולכת להיות השנה שלי. ושאת כל שנות העשרים שלי עד כה, ביליתי עם עכברוש. זה עבד לצבי הנינג'ה. ואני לא מהמפלים לרעה. לכבוד האירוע הכביר שהוא ראש השנה הסיני, החלטנו ללכת - אני וחברתי הסינית ליואן - לצ'יינה טאון,</div>Wed, 17 Feb 2010 02:16:00 +0200francescabroadstock@gmail.com (פרנצ'סקה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11595030http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=8038&blog=11595030http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11578781<div align="right" dir="rtl">הלילה לא ישנתי. למה? כי בתגובהלזה, כתבתי את האי מייל הזה, בהפצה מורחבת לכל כותבי המכתב: Dear Sirs, It was brought to my attention through several newspapers that BRICUP has sent Sir Elton John a request to cancel his performence in Israel, and I have also read lengthful parts of the letter itself, which has been published across the web. Mazal tov. You made a PR wave. What BRICUP is doing is targeting Israeli citizens who wish to watch an artist. It has nothing to do with politics. By targeting innocent citizens, you're no better than the people you so-called stand against. You criticise Israel as a racist country whilst taking extreme actions to try and discriminate Israelis. If you can't see the irony in this, I envy you for your lack of self-awareness. I also find it astonishing to believe that academics could possibly be so radical and hate-fuelled towards one nation, incredibly narrow-minded, whilst completely smitten with the other side of the fence, and not acknowledge that t</div>Tue, 09 Feb 2010 05:12:00 +0200francescabroadstock@gmail.com (פרנצ'סקה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11578781http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=8038&blog=11578781http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11571316<div align="right" dir="rtl"> 1) כאשר פתאום הנטיה שלו להשאיר שקיות פלסטיק ריקות וגרביים מפוזרות ברחבי הבית מפסיקה להיות "מאתגרת נפשית" והופכת להיות מהות כל החיים שלך, ואת מוצאת את עצמך עוקבת אחריו בסתר בחלק החשוך של המסדרון אחרי שהוא חוזר מהסופרמרקט, רק כדי לקפוץ עליובאוקטבות שלמהשרפיותשהוא הורס לך את החיים בגלל שהוא השאיר שקית לחה על השייש של המטבח. 2) כאשר הוא נמצא באמבטיה ומשתמש בטעות בקרם הפילינג לכפות הרגליים עם ההוראות בעברית שהבאת מישראל על פרצופו, ופולט זעקת: "אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה", ובמקום למצוא את עצמך דואגת לו, את צוחקת כל כך חזק שהדאגה היחידה שלך היא שהד הצחוק שלך ימוטט את קירות הבית. 3) כשאת מוצאת את עצמך מציקה לוללכת להסתפר, לשים יותרקרם לחות כשהוא הולך לישון או מעירה לו שהוא גידל בטן של אישה בחודשחמישי וחצי, ולא מהסוג ההריונות ההיידי קלומיים, הנוצצים. וזה בכלל לא משנה שכשנפגשתם הוא היהילד אינדי, המריח כאטליז תאילנדי המורכב בעיקר מדחויי משפחות שהורדמו ע"י "צער בעלי חיים". את כבר הגעת לתקופה בחייך בה את מעוניינת פחות בג'וליאן קאזאבלאנקס ויותר בפטריק בייטמן. 4)כשהניצוץ המ</div>Fri, 05 Feb 2010 17:37:00 +0200francescabroadstock@gmail.com (פרנצ'סקה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=8038&blogcode=11571316http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=8038&blog=11571316