<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>שמן על בד                                         </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=79847</link><description>מגזין אמנות.
דעות וידיעות בנושאי אמנות חזותית ובכלל.                                                                                                                                                                                                     </description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 _סבסטיאן_                                         . All Rights Reserved.</copyright><image><title>שמן על בד                                         </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=79847</link><url>                                                                                                                                                      </url></image><item><title>על זמן, זיכרון ומה שביניהם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=79847&amp;blogcode=1792380</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;The Persistence of Memory, 1932
התמדת/המשכות הזיכרון 
סלבדור דאלי

 

שם היצירה הולם אותה היטב – &quot;המשכות הזכרון&quot; – ואכן קשה לשכוח את הסצינה. אובייקטים קשיחים הופכים ללא הסבר לרפויים בנוף האינסופי. המתכת מושכת את הנמלים כמו בשר רקוב. דאלי שלט במה שהוא הגדיר כ-&quot;תחבולה משתקת המשטה בעינים&quot;, וצייר בדיוק מירבי, כדי ליצור בלבול מירבי – ולפקפק לחלוטין בעולם המציאות. זוהי השאיפה הסוריאליסטית הקלאסית, אולם היצירה כוללת גם מציאות פשוטה כמשמעה – הצוקים הרחוקים והזהובים הם חופיה של קליפורניה – ביתו של דאלי.
השעונים הרפים כגבינה בשלה יתר על המידה – כפי שדאלי ניסח בעצמו – &quot;הקממבר של הזמן&quot;. כאן הזמן מאבד כל משמעות. הקביעות שולטץ: הנמלים – תימה חוזרת בעבודתו של דאלי – מייצגות רקבון – בעיקר כשהן תוקפות שעון זהב, ההופך לאורגני בצורה גרוטסקית. היצור הבשרני והמפלצתי המצוי ברפיון במרכז היצירה הוא בו זמנית זר ומוכר – מזכיר במקצת את פניו של דאלי בפרופיל – הריסים הארוכים המזכירים חרקים, או רמז למיניות, ומה שיכול להיות לשון מטפטפת מן האף כמו חילזון.&lt;o:p&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 18 May 2005 13:26:00 +0200</pubDate><author>art@lotan.biz                                      (_סבסטיאן_                                         )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=79847&amp;blogcode=1792380</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=79847&amp;blog=1792380</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=79847&amp;blogcode=1663785</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אסכולת פח-האשפה - Ashcan School – ניו יורק 1908 עד 1913
קבוצה של ציירים ריאליסיים של נופי העיר והכרך. עם חבריה נמנו אמנים שהשתייכו ל&quot;קבוצת השמונה&quot; קְלַקֶנְס, רוֹבֶּרְט הֶנְרִי, לוּקְס שִׁין וסְלוֹן, שכולם פיסלו את הסגנונות הרווחים, הממסדיים, והמקובלים באורח רשמי; תחת זאת, ביקשו לצייר את החיים האמריקנים כמות שהם, ושיכירו בהם כבציירים אמריקאים ייחודיים. אמנים אחרים שהיו קשורים לאסכולה הם בֶּלוֹז, קוֹלְמָן, דֵיוְיס, דִיבּוּאַ, הוֹפֶּר ומַאוּרֶר. בהשראת רוברט הנרי, שעמד בראשם, דבקו ציירים אלה במסורת הציור בעל המסר החברתי של גוֹיָה ודוֹמְיֶה, והושפעו מהטכניקה של מַנֶה, בציירם בלוח צבעים מאופק, ובמשיכות מכחול נרהבות ומהירות.
יצירותיהם, כגון יושבי הערים של בֶּלוֹז, תיארו את חייהם של תושבי שכונות העוני, קבוצות מיעוטים אתניות, וטיפוסים שוליים ומנודים. עם זאת יש לציין, שעל אף היותם מזוהים עם רפורמות חברתיות ועם קיצוניות פוליטית, נמנעו בדרך כלל מלנתח ביצירותיהם בעיות העומדות ברומו של עולם, ותחת זאת התרכזו בפיקטורסקיות הציורית של נושאיהם.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 21 Apr 2005 16:32:00 +0200</pubDate><author>art@lotan.biz                                      (_סבסטיאן_                                         )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=79847&amp;blogcode=1663785</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=79847&amp;blog=1663785</comments></item><item><title>שתי גישות באמנות - חיקוי מול פישוט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=79847&amp;blogcode=1663735</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;באמנות קיימות שתי גישות עיקריות 
- ייצוג/חיקוי המציאות כפי שהיא נראית.
- התרחקות מהמציאות, סיגנון ופישוט (הפשטה)

מידת הריאליות של הנושא אינה קשורה בהכרח למידת הריאליזם של היצירה.
ריאליזם – תיאור היצירה כפי שהיא נראית&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 21 Apr 2005 16:15:00 +0200</pubDate><author>art@lotan.biz                                      (_סבסטיאן_                                         )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=79847&amp;blogcode=1663735</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=79847&amp;blog=1663735</comments></item><item><title>דמי כניסה למוזיאונים בניו יורק עולים, בעוד שבאנגליה הכניסה תמשיך להיות חופשית</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=79847&amp;blogcode=1153725</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום, 13 בדצמבר 2004, הושג הסכם מימון שיבטיח את המשך המצב הקיים - כניסה חינם למוזיאונים באנגליה - לשלוש שנים נוספות. למרות הגדילה בהכנסות, המוזיאונים באנגליה עדיין נאבקים על קיומם - והם מתייעלים ומקצצים במשכורות.במקביל - בניו יורק יועלו תעריפי הכניסה למוזיאונים. המוזיאונים סובלים בירידה מהכנסות, ירידה בתרומות ומימון המדינה. לדוגמה - המטרופוליטן (The Metropolitan Museum of Art) - הנחשב לאחת האטרקציות המרכזיות בניו יורק, יעלה את דמי הכניסה מ-12 ל-15 דולרים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Dec 2004 10:18:00 +0200</pubDate><author>art@lotan.biz                                      (_סבסטיאן_                                         )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=79847&amp;blogcode=1153725</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=79847&amp;blog=1153725</comments></item><item><title>הלובר מגיע לאמריקה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=79847&amp;blogcode=1136701</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הלובר הודיע על כוונתו לפתוח שלוחה במוזיאון לאמנות באטלנטה - High Museum of Art בספטמבר 2006.לפי הסיכום בין המוזיאונים, הלובר ישאיל מאות עבודות למוזיאון באטלנטה, לתקופה לא מוגבלת, ותמורת סכום - שלא נחשף - אך מוערך בכעשרה מליון דולרים - עבור שלוש השנים הראשונות. היצירות יוצגו באגף חדש, הנבנה בימים אלו - בעלות של 130 מיליון דולרים - על ידי הארכיטקט רנזו פיאנו.מכיוון שהחוק הצרפתי אוסר על השאלת עבודות אמנות מהאוסף הלאומי לתקופה של יותר מ-10 חודשים, היצירות יוחלפו מעת לעת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 09 Dec 2004 17:06:00 +0200</pubDate><author>art@lotan.biz                                      (_סבסטיאן_                                         )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=79847&amp;blogcode=1136701</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=79847&amp;blog=1136701</comments></item><item><title>יצירה, אתר ודוֹמֵיין</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=79847&amp;blogcode=1136685</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אמן מודרני בשם Stephen Rumney&apos;s מציע למכירה יצירות אמנות, שהנושא והשם של כל אחת מהן הוא דומיין (Domain). למעשה - מי שיקנה את היצירה, יקבל יחד איתה את הבעלות על הדומיין, ואתר הנושא תמונה של היצירה.אם תרצו את www.ma, למשל - תצטרכו להיפרד מלא פחות מ-300,000 לירות שטרלינג. תמורת מחיר צנוע יותר, של 12,000 פאונד, תוכלו לקבל את היצירה &lt;a target=&apos;newWin&apos; class=bluelink oncontextmenu=&apos;this.href=&quot;http://OrangeCanvas.com&quot;&apos; onblur=&apos;this.href=&quot;#n&quot;&apos; onmouseover=&apos;window.status=&quot;http://OrangeCanvas.com&quot;;return true&apos; ondeactivate=&apos;this.href=&quot;#n&quot;&apos; onclick=&apos;if(event.shiftKey) {window.open(&quot;http://OrangeCanvas.com&quot;);return false} else {i&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 09 Dec 2004 17:02:00 +0200</pubDate><author>art@lotan.biz                                      (_סבסטיאן_                                         )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=79847&amp;blogcode=1136685</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=79847&amp;blog=1136685</comments></item></channel></rss>