http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808"בלוג?" אמר הקול הקטן בראש שלי, "למה לעזאזל אתה צריך בלוג?! גם ככה אתה נגד כל הווירטואליה הזאת והניתוק מהאדמה מחבק עצים מיושן שכמותך!" בחיי שלא ידעתי מה לענות לו. איזו תועלת יכולה לצאת לי? השתקתי אותו במהלומה שהכאיבה לשנינו והתחלתי לכתוב....heCopyright 2026 נער עם קעקוע דוב. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=13088821<div align="right" dir="rtl">זה התחיל בנסיעה באוטו, 'הביג'ומבוס' אותו כל החבר'ה בועלים כל סוף שבוע עם נסיעות פרועות למסיבות, שתייה מוגזמת ובקבוקים שמתגלגלים בכל סיבוב חד, רק כדי שאבא של באבי יצעק עליו למחרת. באבי נחוי ואני נוסעים מאושרים, עצרנו ליד הבית שלי כדי שאני אקפוץ להביא ארנק "רק תמהר הפעם!" צעקו לי תוך כדי שאני יוצא מהאוטו עם אותו תות שדה ענקי הסתכלתי על הפרצופים הכועסים בדיוק כשהפרי העסיסי והנגוס נפל לי מהיד והחל מתגלגל כל הדרך ברחוב התלול. מיד פצחתי בריצה להדביק אותו לפני שכליל השלמות יתלכלך כולו. תפסתי אותו בחצי הדרך, כשלפתע הבחנתי בחובייז והשחור. הרמתי את הפרי המאובק והמלוכלך ואכלתי אותו חובייז היה עם גבס ביד והתעקש לעלות לאט לאט את הרחוב הקצר שהתפתל והתרחק עם כל צעד שעשינו. לא רציתי להפקיר את חברי מאחור, אך גם לא לאכזב את חברי שמחכים בעצבים במעלה הרחוב. קרוב לביתי נטשתי אותם והתקדמתי מהר לעבר ה'ביג'ומבוס' כדי להסביר, אלא שאז ראיתי את אחי הגדולים באוטו. באבי הסתכל עלי בפרצוף של:מה לעשות "כמה אנחנו יכולים לחכות לך?!", ניסה באבי להסביר. "אנחנו ניסע איתם" אמר לי אחי הבכור במבט שונא.</div>Sun, 04 Mar 2012 19:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (נער עם קעקוע דוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=13088821http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=789808&blog=13088821http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=13080746<div align="right" dir="rtl">מה אתה באמת חושב עלי אבא? אתה גאה בי? אתה חושב שיצאתי לדרך חדשה? או שאני פשוט זורק את כל המוסכמויות שאתה ואמא לימדתם אותי. אני יודע שהתפקיד שלך בבית זה המפרנס, ונכון שאני במלחמת כבוד תמידית איתך. ונכון שאנחנו שונים כל כך. אבל צורפנו מאותו החומר בדיוק. למה היית חייב לרדת על דעותי כשאני כל כך מכבד את דעותך דווקא ביום שחבר שלי מת? הייתי קטן אז לידך? הרגשת פתאום פחות מאויים ממני?כי לא, לא מתאים לך לרדת על חלשים עליך. זהלא אתה. גם אני כשיהיו לי ילדים אני ארצה את הספייס שלי. אבל מתי בכלל התעניינת? מתי הייתי באמת הבן שלך? מתי חיבקת אותי לאחרונה? נכון שעשיתי דברים רעים, והרבה. אבל מהעם הטובים? שמחת כשהתחבאת מאחורי מצלמה במסיבת סיום שלי? מה לגבי המסיבת סיום של המכינה?? תמיד שמחת בי כשהלכתי בדרך שלך. רק אז שלחת חיוך. כולם אוהבים אותך ואתה מחייך לכולם. כולם חוץ ממני. אתה באמת דואג לי כשאתה לא מביא לי את האוטו? או שזו הדרך שלך להראות שאתה מעלי? שיש לך שליטה עלי. ידעת שאני עישנתי סמים? היה איכפת לך? אתה מתעצבן כשאני מביא חברים? שמהווים תחליף כ"כ טוב למשפחה הזאת</div>Wed, 29 Feb 2012 01:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (נער עם קעקוע דוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=13080746http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=789808&blog=13080746http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=13010464<div align="right" dir="rtl">זה לא בדיוק דכאון. פעם שמעתי משפט שאומר: דיכאון זה כשאתה לא נהנה מהדברים שנהנת מהם בד"כ. אני פשוט לא עושה את הדברים שנהנתי מהם בד"כ. אם זה מדיטציות, סתם לשבת להירקב או ללמוד משהו חדש ומעניין עשיתי עכשיו קעקוע שגם כתוב עליו "Know your true principles" ואין לי ספק שאיבדתי אותם.. זה לא אני. זה לא אני למצוא חיים בינוניים, לעשות תפקיד בינוני בצבא אחרי שהתאמנתי כ"כ הרבה שנים וחלמתי כ"כ הרבה לילות על אותה היחידה. זה לא אני להתחיל עם כל בחורה יפה שנמצאת בקירבתי, למרות שאני יכול. זה לא אני להסתובב עם אנשים שאני לא נהנה איתם ומצד שני לאבד כ"כ הרבה חברים אחרים כי אין לי כח בשבילם. זה לא אני לא להביע דעה נחרצת על דברים שכה חשובים לי, ולתת לחיים לחלוף לי מול העיניים כמו אחד הסרטים שאני מרבה לראות לאחרונה. פעם הייתי טורף את החיים. עושה ונהנה וממצה. מתרגש מדברים. נהנה מנשיקה. אפילו על המצח. רוצה חיבוק מאמא, אפילו אם רק עמוק בפנים. יוצא לריצה כדי לשחרר לחץ. מטייל. מטפס וקופץ. כל זה לפני שנכנעתי לבינוניות. לפני שהבנתי שהכל מסביב בינוני.</div>Sat, 21 Jan 2012 20:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (נער עם קעקוע דוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=13010464http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=789808&blog=13010464http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=12973159<div align="right" dir="rtl"> בתוך כל רשימת ה-TO DO שלי, עשיתי הרבה, עברתי את הניתוח שלי לשיפור השמיעה, עשיתי רשיון, אפילו מהר ובזול. אפילו התחלתיאת הקעקוע שלי שכל כך רציתי.ובעוד שבוע וחצי אסיים אותו. רזיתי. נכנסתי לכושר. הפסקתי לעשן לתקופה. עלה לי הבטחון עצמי. עשיתי המון חברים. השלכתיהמון חברים. הרמתימספר פרוייקטים שרציתי בהצלחה יחסית, למדתי לנווט ולרתך, לעבוד עם דיסק, לעבוד עם עץ, לבנות ולפרק נכון. לכתוב ולשיר ולנגן. מצאתי הגדרה עצמית שמספקת אותי בצורה יחסית, למדתי המון דעות וקראתיספרים שרציתי לעיין בם. קניתי בערך כל מה שרציתי וסידרתי את החדר שלי איך שתמיד חלמתי. אני מתלבש כמו שאני אוהב. אני מסתובב עם אנשים שאני אוהב. עשיתי צניחה חופשית, חוויה מטורפת לחלוטין בפני עצמה! למדתי לבשל ולרוץ מרחקים. להינות מהנוף, גם בעיניים עצומות. להתסגל לשקט, או לקצב פסיעות הרגליים כשאני גומע קילומטרים. מטייל את עצמי לדעת. והרשימה עוד ארוכה, מנקודות ציון שצריך לסמן עליהם ווי, ועד להתפתחות האישית. אבל... דבר אחד לא מצאתי. לא מצאתי אהבה... לא מצאתי מישהיא לחלוק איתה מיטה, או תפוז.. מישהיא שבאמת תהיה</div>Mon, 02 Jan 2012 19:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (נער עם קעקוע דוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=12973159http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=789808&blog=12973159http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=12943700<div align="right" dir="rtl">קצת מבולבל, נראה כאלו אני לא מתקדם לשום מקום מיוחד, למרות שהיה לי טוב בחודש האחרון. היה לי כיף עם חברים שלי, פגשתי בחורות. אבל הבנתי שאני לא באמת יודע מה אני רוצה. ואולי עדיף לי כך,לא פוגע לא בעצמי ולא באחרים. השבוע אני מתחיל את הקעקוע הראשון שלי :) שזה ממש כיף שסופסוף זה קורה, אבל מחטים לא עושים לי טוב....... מחר בערך אני אמור לדעת מה יהיה עם הצבא ואיתי, איתי ועם הצבא, ועם שנינו ביחד. אם לא אצליח להגיע לקרבי, בדוק אני הולך ללמוד איגרוף תאילנדי, או לוחמה משולבתכזה.. (mma) http://www.youtube.com/watch?v=sS4_Dtp4e4k&amp;feature=related עד אז תזכרו, ככל שהוויסקי יותר ישן, הוא יותר משובח.</div>Sun, 18 Dec 2011 20:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (נער עם קעקוע דוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=12943700http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=789808&blog=12943700http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=12879644<div align="right" dir="rtl">זה מתקרב. זה מתקרב וזה נראה מרגע לרגע יותר הגייוני. יותר נכון. יותר שלם. התיקון המושלם. מעולם לא ראיתי את עצמי טיפוס כזה, אבל כנראה שזה לאן שהחיים הובילו אותי. יש לי את המקום המושלם. בזמן המושלם, ובהרגשה המושלמת. הסיבה היחידה שזה לא קרה עד עכשיו, זה בגללה. אין לה מושג.. אין לה מושג כמה היא חשובה לי. אין לה מושג שהיא הסיבה היחידה שאני עוד חי, או לפחות בחיים. וכשזה יקרה, היא היחידה שתקבל אסמס. או שלא, זה רע מדי... היחידה שבאמת יהיה לי איכפת שיהיה לה קשה. אבל היא לא יודעת מזה.</div>Fri, 18 Nov 2011 09:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (נער עם קעקוע דוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=12879644http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=789808&blog=12879644http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=12853146<div align="right" dir="rtl">למה כולם בעולם האומלל הזה חושבים שהם כ"כ מיוחדים? למקרה שלא שמתם לב, אתם לובשים את אותם בגדים, רוקדים אותו דבר. יודעים אותם דברים, חושבים אותו דבר. אוהבים אותו דבר. אף אחד לא נועד לגדולה,את אף אחד אתם לא מעניינים. והיה ואם יש משהו שם למעלה שמסתכל, הוא בטוח נקרע מצחוק. כמה פתטים, כל אחד חושב שהוא מינימום משה רבינו או קולומבוס הבא. אבל הוא לא. אתם לא! באנו לפה להעביר 70-80 שנים אומללות שגם אותם אני מעבירים באומללות יתר בשביל ההתמכרויות שלנו והאילוצים שיצרנו לעצמנו. מבי"ס לצבא ללימודים ועוד לימודים ועבודה ועוד פעם לימודים, עבודה פנסיה ורק אז מתחילים לחיות, בקושי, כשכבר כוחנו כלה. בין לבין מעבירים את הזמן בבזבוז חולני על מחשבים ומוצרי צריכה ששכנעו אותנו שאנחנו צריכים. כשבעצם כל מה שצריך זה איזה צרחה שמישהו ישחרר שדי. נמאס כבר. אני לא רוצה לחיות את החיים האלה רק בשביל הילדים שלי, שהם יחיו את כל חייהם בשביל הילדים שלהם. מתי אמורים באמת לחיות פה? ומזה באמת לחיות?? רק כשאדם הולך מהעולם הזה הוא נחשב. בעיני אלה החיים, וזה גם בעירבון מוגבל עד שהם ימותו. כל מה שמשנה זה ההיסטוריה.</div>Sat, 05 Nov 2011 18:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (נער עם קעקוע דוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=12853146http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=789808&blog=12853146http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=12846391<div align="right" dir="rtl">השבוע עליתי על טרמפ, פיטפטתי קצת עם הנהג, הוא התלהבמהראש שלי והציע לי עבודה. היום בערב אני הולך למן מצגת שכזו שמסבירה לי הכל על העבודה בחול או משהו כזה.. "תבוא מכובד." פחחח אני בחולצה מכופתרת.. הייתי צריך לבקר השבוע את 'מיץ פטל', האקסית שלי. היא זכתה לכינוי המאוד מיוחד הזה מאביאל: "מה איפה חברה שלך?! חודשיים אתם ביחד ולא רואים אותה! כמו מיץ פטל זאתי..." אחרי שנפגשנו והתנשקנו כשהיינו שיכורים החלטנו לנסות שוב. לא ממש רציתי.. אבל נלחמתי בזה. בסוף היא דפקה לי ברז בתואנה שהיא חולה. יצא טוב :) כל פעם שהחבר'ה רוצים להיפגש ולשחק פרו (כדורגל) בפלייסטיישן אני מקבל טלפון: "אתה בא להפסיד?" למרות שלאחרונה אני מחזיק בתואר האלוף. חוץ מזה החלטתי להתחיל להיכנס לכושר להפסיק לעשן להפסיק לשתות לצחצח שיניים בוקר וערב להיות נחמד לאנשים ולתמצט קשרים, כאלו לדלל את הלא חשובים. רק שפתאום נראה לי שהחיים שלי קצת ריקים. כמובן שאף אחד מאלו לא יצא לפועל. אני מאוד רוצה למצוא כיוון בחיים, בנתיים אני רק זורם אחרי הבלתי נמנע והמוסכמות החברתיות. רשיון עבודה יציאות בנות משפחה וסידורים. לופ מעצבן ש</div>Wed, 02 Nov 2011 16:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (נער עם קעקוע דוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=12846391http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=789808&blog=12846391http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=12831316<div align="right" dir="rtl">הבנתי שפשוט לא משתלם, לא יעיל ומדכא את באי הבלוג לקרוא את הטירוניות שלי על העולם. לכן מעכשיו אשנה גישה. לא באמת כי אתם מעניינים אותי פשוט נמאס לי לשמוע את ההתבכיינויות שלי. מעכשיו במקום להתלבט בכתב אחרי שכבר התייעצתי עם חברים ואחרי שחשבתי על זה ואחרי שחלמתי על זה ואחרי ככלות הכל עוד לכתוב על זה פה... מעכשיו זה יהיה פוסט לשיפור החיים. אמנות אחזקת השפיות. אחזקת החיים. לא עוד התלבטויות אם להיפרד או להישאר או לבכות על המצב.. צפו לעידכונים. :)</div>Wed, 26 Oct 2011 07:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (נער עם קעקוע דוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=12831316http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=789808&blog=12831316http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=12824779<div align="right" dir="rtl">http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4137480,00.html פיגוע דקירה. וזה כמובן בלי להזכיר את גל ההצטות בצפון, נסיון הדקירה בסופ"ש באיזור גוש עציון הפרובוקציות מול המאחז-התנחלות אש קודש. אינטיפאדה שלישית? הצבא מוכן(?)......</div>Sat, 22 Oct 2011 19:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (נער עם קעקוע דוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789808&blogcode=12824779http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=789808&blog=12824779