<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>חברות לא רגילה, חברות עם ילד לא רגיל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789557</link><description>סיפור אמיתי בחלקו על חברות שנוצרה בין ילד עם אוטיזם לילדה עם חיים רגילים לגמרי.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 חברות לא רגילה, חברות עם ילד לא רגיל. All Rights Reserved.</copyright><image><title>חברות לא רגילה, חברות עם ילד לא רגיל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789557</link><url></url></image><item><title>מבוא + קצת על הכותבת (;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789557&amp;blogcode=13183666</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-size: medium;&quot;&gt;היי (:&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;span style=&quot;font-family: Tahoma; font-size: medium;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Tahoma;&quot;&gt;&lt;br /&gt;
&lt;/span&gt;
&lt;div style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-size: x-small;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-size: small;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Tahoma;&quot;&gt;אז ככה, &lt;br /&gt;קוראים לי אדר לסרי, אני בת 13 מראשון לציון.&lt;br /&gt;האהבה שלי לכתיבה הייתה קיימת אצלי מאז ומתמיד, ודימיוני היה פורה מהרגע שאני זוכרת את עצמי. (;&lt;br /&gt;בכל יום, וכמעט בכל מקום צצים לי המון רעיונות לסיפורים מעניינים שאני יכולה לכתוב, אבל כמובן שאני חושבת גם על איך שהקוראים יסתכלו על הסיפור שאני כותבת, על האופן שבו אני כותבת, ואיך אני אוכל ממש לשאוב אותם לסיפור ותישאר להם הרגשה של עוד. &lt;br /&gt;הרעיונות האלה באים לי במקומות שאני רגילה להיות בהם. כמו בבית הספר, בבית שלי, בדקות האחרונות שלפני שאני נרדמת, כשהראש שלי&lt;br /&gt;נמצא בעננים... והרשימה עוד ארוכה ^^.&lt;br /&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-size: small;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Tahoma;&quot;&gt;&lt;br /&gt;אחרי החפירה עלי, תראו על מה אתם הולכים לקרוא: (הסבר טיפה יותר מפורט על הדמויות אני אכתוב בפרקים)&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-size: x-small;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-size: small;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Tahoma;&quot;&gt;הסיפור עצמו הוא אמיתי, עלי ועל חברה שלי, אבל כמובן ששיניתי והוספתי כמה וכמה דברים, וכמו שאתם מנחשים, את השמות של אלה שהיו מעורבים. ובעיקרון הוא קורה כרגע XD&amp;nbsp;&lt;br /&gt;מבוא:&lt;br /&gt;סיפור על חברות מעניינת, מיוחדת ולא רגילה על שתי בנות שבתחילת הלימודים הכירו ילד מכיתת תיקשורת (כיתה של ילדים עם אוטיזם ומוגבלויות)&lt;br /&gt;שנראה כמעט כמו כל ילד טיפוסי בכיתה ט&apos;. הוא היה חתיך, הוא היה מתלבש יפה- ג&apos;ינסים של כסטרו, לי קופר, רנואר וכל החברות הכי הכי טובות, והוא היה לובש טרנינגים של אדידס ושל עוד כמה חברות שלא הכרתי, עם חולצות בית ספר. בקיצור, ילד מושלם. בר ושיר ישר נדלקו עליו. הם שמו עליו עין, ותוך כדי הן הבינו שהוא לא כזה מושלם כמו שהן חושבות שהוא. הן הבינו שההתנגות שלו דיי מוזרה. הן בחנו אותו בכל מיני דרכים מקיפות, אם זה בהסתכלות או בלעבור לידו ולשים לב לאיך שהוא מתנהג. בכל פעם שהן עברו לידו במדרגות או ראו אותו במסדרונות הן חייכו אליו, אך לא הייתה מצידו שום תשובה, פניו היו קפואות בהבעה של מחייכים אלי, מה אני אמור לעשות? איך אני אמור להגיב? וכנראה בגלל זה הוא חשש להראות התייחסות.&lt;br /&gt;שיר יום אחד החליטה שהיא אוזרת אומץ והיא מחליטה לדבר איתו. היא ישר באה אל בר אחרי ההפסקה ואמרה לה בהבעה כזאת של חחחחחחחחחח דיברתי איתו דיי איזה נסיך הוא &amp;lt;3 וזה.. שבוע אחרי זה היא רצתה כבר להכיר לה אותו, וכך גם קרה. גיל (זהו שמו) ובר התחברו מהר מאוד, והתפתחה בניהם חברות&amp;nbsp;שאין להרבה אנשים, ואנשים מתפללים אליה בכל יום שעובר. המערכת יחסים בניהם הגיעה למקומות שאי אפשר לדמיין, הם התחברו כל כך. הייתה ביניהם חברות אמת. עד ש.......&lt;br /&gt;בסיפור אתם תקראו על התהליך שבר וגיל עברו, על המורדות והעליות, על כמה תקריות מצערות שקרו, מרגשות, וכמובן על הסוף המאוד מפתיע, שאותו כמובן אם אתם רוצים לדעת, תקראו (;&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;בבקשה תירשמו למנויים של הבלוג, זה גם לא עולה כסף, וגם אם לא תירצו יותר תוכלו לבטל בשתי שניות, אין לכם מה להפסיד &lt;img title=&quot;חיבוק של הסוררת&quot; src=&quot;../moodicons/hug.gif&quot; alt=&quot;חיבוק של הסוררת&quot; width=&quot;29&quot; height=&quot;15&quot; /&gt;&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;text-align: right;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-size: x-small;&quot;&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Tahoma;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/span&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 31 Mar 2012 02:22:00 +0200</pubDate><author>adaroosh123@gmail.com (חברות לא רגילה, חברות עם ילד לא רגיל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=789557&amp;blogcode=13183666</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=789557&amp;blog=13183666</comments></item></channel></rss>