ההיא עם העיניים החומותhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=788165heCopyright 2026 sunflower.. All Rights Reserved.ההיא עם העיניים החומותhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=788165http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/65/81/78/788165/misc/24771900.jpgמתפרקת\קורסת, תקראו לזה איך שאתם רוצים, אבל זה קורהhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=788165&blogcode=13077830<div align="right" dir="rtl">בית ספר? כן, בטח. אין לי שם (פה) כלום. החברות שלי, שגם הן רק 5 בנות, ולפעמים אני לא יכולה להיות איתן כי הם מחרפנות. זה ברור לי כבר מכיתה ז', מהיום הראשון שאני לא שייכות לבית ספר הזה. אני מרגישה מתנשאת. משהו בילדים, בדברים שקוראים בו, לא מרגיש לי כאילו אני בכלל שייכות לפה. אבל למרות ההרגשה לא עברתי בית ספר. למה לא עברתי בית ספר? כי אני מפחדת. מפחדת מזה -ששוב- אני לא אצליח להשתלב חברתית, שאני אפגר בחמר הלימודי ואהיה הילדה המפגרת, שאני אנתק קשר מהחברות שלי, שאעזוב את כל מה שאני מכירה. תנועה? פפ... הקבוצה מתפרקת, זאת עובדה. הרי הן אמרו לי שהן בתנועה רק כי פה הן יכולות להדרין, והיא? היא לא בטוחה עם עצמה, מה היא חושבת, אם היא כן רוצה להישאר איתי בתנועה או לא. אני לא יכולה להישאר לבד בקבוצה. לצאת לבד לטיולים, כן, ברור, יש לי שם חברים, כן, אני פורחת שם, טוב לי שם. אבל בטיול האחרון שיצאתי- והן לא יצאו, כולן לא יצאו- עם הילדה החדשה, שגם ככה עוזבת חזרה לארה"ב, הרגשתי לבד לפעמים, הן חסרו לי. כאילו, היה לי כיך, כ"כ כיף, אבל אם הן היו זה היה כיף אחר, טוב יותר? רע יותר? לא יודעת. אבל העובדה היא שה</div>Mon, 27 Feb 2012 19:11:00 +0200SHRAGA996@GMAIL.COM (sunflower.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=788165&blogcode=13077830http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=788165&blog=13077830פוסט ראשון- בהצלחהhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=788165&blogcode=13076223<div align="right" dir="rtl">טוב, אני יודעת, הידרדרתי פתחתי בלוג. לא חשבתי שאני אצליח להגיע לזה, לא חשבתי שזה באמת יקרה מתי שהו. אני יושבת על המחשב, אין אף אחד בבית, רק סבא וגם הוא בחדר שלו רואה חדשות או משהו -עם מורה שמתקשרת ודורשת ממני להגיע לבית ספר ב9 כשבכלל אני מתחילה ב10!- אמא ואח בחוג ג'ודו, אבא בעבודה (גם לא מגיע הביתה הערב, שוב ישן בעבודה, תאטרון מפגר, גם ככה אני בקושי רואה אותו) ופתאום יש בי דחף לדבר, לספר, אבל לא במילים, כי ככה זה פשוט לא יוצר כמו שצריך, ולמי שצריך. וכך נולד לו בלוג, הבלוג הזה. "מזל טוב גברת, זה בלוג!" אז מה כותבים בפוסט פתיחה? שלום,אני פותחת בלוג, אני לא אפרסם פה את עצמי, ומי שמכיר אותי שיצא כדי לכבד אותי?טוב, אז את זה לא. כי הדבבר הזה כבר קרה לי, וזה לא נגמר בטוב. טוב, אני פשוט אוותר על פתיחה, כי זה לא יוצר לי, אז במקום להיות כושלת, כמו תמיד, אני פשוט אמריך ולכתוב פה דברים חסרי תועלת. אנשים- אם אתם באמת קוראים את זה אז דבר ראשון כל הכבוד! כי ת'כלס זה לא כזה מעניין. אני מהאנשים האלה שכשמדברים איתם ושואלים אותם מה חדש, או מה קורה אצלי, אני אענה 'לא הרבה', ומה שעצוב זה שזה</div>Sun, 26 Feb 2012 19:55:00 +0200SHRAGA996@GMAIL.COM (sunflower.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=788165&blogcode=13076223http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=788165&blog=13076223