http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559heCopyright 2026 live love laugh. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13499836<div align="right" dir="rtl">הזמן עובר, הרצונות מתנגשים, אבל אין מה לעשות, לפעמים צריך לוותר. כרגע: נעה בין 50-51. אמורה להיות: 54.5-55. באלי? לא. ממש לא. אבל.. לפעמים אין ברירה. ייקח כמה שייקח, אני לא אוותר. אני חזקה, כי אם לא הייתי חזקה, מזמן הייתי נותנת לזה לסחוף אותי מחר עוד שקילה.. בשקילה הקודמת הייתה עלייה של 800 גרם אבל באתי עם ג'ינס ואכלתי הרבה לפני בכוונה, והמעגל הזה לא מפסיק, אוכלת לפני השקילה יותר וככה הכל נפתר. אבל התהליך אמור להיות עלייה.. וקשה לי לעלות. מודה. יודיעם מה מעצבן? אני אוכלת המון, המון מתוקים המון דברים משמינים, ואני עדיין פאקינג לא עולה!!!!! מישהי איתי בזה? תמונת מצב מהבוקר; (ואחת לפני שבוע) Goodbye beautiful girls &hearts;</div>Mon, 08 Oct 2012 13:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (live love laugh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13499836http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787559&blog=13499836http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13470256<div align="right" dir="rtl">אני מרגישה שינוי בגוף שלי, הרי אני מתאמנת הרבה פחות, בגלל שמצפים ממני לעלות, וגם כי בהתחלה היה בכלל "אסור" לי. אני מרגישה שינוי, המבנה של הבטן קצת השתנה, אבל אני הולכת להחזיר את הקוביות ולחטב את הבטן עוד יותר, אני יעלה את ה-2 קילו המסכנים שרוצים שאני יעלה,אבל בצורה חכמה, כבר מצאתי תכנית חדשה, ואולי בקרוב חבר שלי חוזר לחדר כושר, ואני והוא שווה מוטיבציה, לפני שנתיים היו לנו וואחד אימונים, הוא בעצם גרם לי לאהוב ספורט, ועכשיו אני אחזיר אותו לזה, והוא יעזור לי ואני לו. תמונת מצב נוכחית ולפני חודשיים: ואיך לא, לפני הירידה: Cya girls &hearts; נ.ב: נראה לי פעם ראשונה תמונה עם פנים?</div>Wed, 19 Sep 2012 21:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (live love laugh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13470256http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787559&blog=13470256http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13446799<div align="right" dir="rtl">שנה אחרונה ואני רוצה לנצל אותה עד תומה. התחלתי את השנה עם ראש קצת יותר מפוקס ושמתי לעצמי מטרה - אני באמת רוצה להצליח בלימודים השנה. הימים עוברים, לאכול נהיית משימה יותר פשוטה ואוטומטית, החרדות מתגברות לפעמים, ואני עושה דברים שאני מתחרטת עליהם, אבל.. אתמול פעם ראשונה פתחתי את זה מול אבא שלי, ולהפתעתי הוא דווקא עזר לי קצת. בכל אופן, אני מקווה שהזמן ישפר את הכל, ואני אצליח לחיות ברוגע, לאהוב את הגוף שלי, ולא לסבך דברים; הכרתי מישהי חדשה ישנה, תמיד רציתי וידעתי שנדבר, וצדקתי, התחברתי אלייך מהרגע הראשון ואני כבר אוהבת אותך &hearts; וגם עשיתי משהו חדש - עוד משהו שיגרום לי לשמור על המטרה - עגיל בטבור, רציתי הרבה זמן וספסוף הרגשתי שאני באמת רוצה וזה הזמן הנכון. אז.. קבלו תמונה: הרבה בהצלחה לכולכן בנות, תשמרו על עצמכן.</div>Mon, 03 Sep 2012 09:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (live love laugh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13446799http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787559&blog=13446799http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13412572<div align="right" dir="rtl">עדכון אחרי חודש, אז מה התחדש? בפגישה האחרונה אצל הדיאטנית שהייתה בדיוק לפני חודש (כי הרבה התבטלו ואני הייתי באילת והיא הייתה בחו"ל) הוחלט כי אבא משגיח על כל ארוחה שנכנסת לי לפה ואני מפסיקה לעשות ספורט. לגמרי. ("כי לבחורה עם BMI 17 אסור לעשות ספורט") וזה, כי גילו ששיקרתי ולא באמת אכלתי את כל התפריט ובכללי הימים האלה היו די מבלבלים אבל.. גם זה עבר, ולקחתי את עצמי בידיים והחלטתי שאני אתחיל לאכול את כל התפריט, והימים עברו לאט וספרתי את כמות הימים שאכלתי תפריט שלם ולאט לאט הימים עברו ומן הסתם שהתחרפנתי בלי מכון ובלי אימונים, ולא עשיתי שום אימון במשך 3 שבועות! אמנם עשיתי אימוני בית ותרגילים והליכות מדי פעם - אבל שום דבר לא משתווה לאימון במכון והתחושה המשחררת שאחריו, מה גם שהאימונים במכון בכלל שחררו אותי והרגיעו אותי ונועדו לזה וכבר מזמן לא כדי לרדת במשקל. אז לקחו לי את זה, וגם אז התחלתי להיאבד אי שם אבל.. הזמן עבר עוד קצת ונמאס לי מכל התהליך הזה, ומדכא אותי כל ההשגחות והפגישות והלשבת בחדר בתור ה"חולה".. ואז היה את אילת, כשלפי מה שאמרו במרכז להפרעות אכילה בכלל לא הייתי אמורה לנסוע</div>Sun, 12 Aug 2012 13:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (live love laugh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13412572http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787559&blog=13412572http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13368072<div align="right" dir="rtl">הרבה פעמים חשבתי על לעדכן כאן, אבל הבעיה היא שאני לא יודעת מאיפה להתחיל.. באופן כללי אני אצל פסיכולוגית באופן קבוע וזה די משחרר המצב עם האכילה.. משתפר או מחמיר תלוי מי שואל או מי מסתכל. בפגישה האחרונה אצל הדיאטנית היא איימה שאם המצב ימשיך להדרדר - היא תאלץ לפנות לגורמים אחרים. ואני ממש לא רוצה כי אני לא יכולה לתאר איך לוקחים ממני את החופש שלי. אני מנסה להאמין שהמצב משתפר, למרות שהוא מעולם לא הרגיש לי כל כך נורא. כי הוא לא. המשקל הכי נמוך שירדתי אליו היה 50.3 וכרגע אני 51.5 בערך, אני אוכלת לפי תפריט עלייה מדיאטנית (1500 לפי חישוב שלי), לא עלייה משמעותית כמובן, המטרה שלהם שאני יעלה ל-58 (פחח), אני יכולה להתפשר על לחזור ל-55 שזאת הייתה המטרה ההתחלתית כמובן. גם 53 יהיה אחלה של שיפור מבחינתי. הרבה פעמים אני מאבדת את עצמי, מרגישה את ההדרדרות והחוסר שליטה שולטים בי.. ומזדהה עם כלכך הרבה דברים ומחשבות שבנות רושמות כאן. מפחדת ובו זמנית רוצה להשתפר ואולי לא, זאת בדיוק הבעיה לא כיף להיות מוגדרת כאחת עם הפרעות אכילה, לא כיף לחשוב שאת כזאת. אני מסתכלת במראה ומדי פעם עולות מחשבות של "א</div>Mon, 16 Jul 2012 01:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (live love laugh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13368072http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787559&blog=13368072http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13330578<div align="right" dir="rtl">פעם היה לי עגיל בפופיק ונשארה צלקת, פעם הצלקת הייתה בפנים כזה, והיום היא בחוץ, בגלל שהבטן שלי שטוחה כרגע והמבנה של הבטן השתנה.. בעיקר בגלל החיטובים :) למקרה שחשבתם, אני חיה, הכל בסדר, הזמן עובר, אני לא עולה, טיפה יורדת, במעקב אצל דיאטנית.. פסיכולוגית.. יסתדר. אשמח לשמוע אם עוד נשארו אנשים שעוקבים פה מדי פעם כשאני מעדכנת :) תמונות מצב; אומרים לי שיש לי גוף ספורטיבי, אומרים לי גם שאני רזה,רזה רזה, תלוי ביום, תלוי מה לבשתי, התפקיד שלי הוא לבחור למה להקשיב לא ככה? בהצלחה לכולכן, תשמרו על עצמכן &hearts;</div>Sun, 24 Jun 2012 00:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (live love laugh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13330578http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787559&blog=13330578http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13312241<div align="right" dir="rtl">מרגיש לי מוזר שהכל נראה כלכך שמח כאן בבלוג הזה, אז כן, אני שומרת על הכל ולא עולה, אבל יורדת. לא הכל שמח, התקופה מאוד מבלבלת, אני לא יכולה לכתוב כאן באמת מה אני עוברת, כי ההורים שלי קוראים כאן מדי פעם. בקצרה, כל הסבב פגישות ראשוניות ברמת השרון נגמר, יש להם איזושהי תמונה עליי, נותנים לי להרגיש שם וכמובן בבית שאני בעייתית, למרות שאתם יכולים לראות בעצמכם שהכל התחיל ממטרה טובה, ואני יכולה להגיד שזה הדרדר רק ברגע שהתחילו להתייחס אליי כבעיה. יש לי פסיכו שאני הולכת אליה קבוע, והיא מאוד עוזרת לי. זורקים לי המון הערות ביוםיום, "לא חשבת לאכול?" "איזה רזה את" ועוד. ועוד. ולהגיד שזה לא מדכא אותי? זה לשקר. המצב הנפשי שלי כרגע..... ושלא תבינו לא נכון, אני כן אוכלת, באמת, ואפילו יותר, ועושה פחות ספורט מתמיד, אבל ברור שעדיין זזה ועושה מדי פעם הליכות ועוד. אולי יום אחד אני אצליח להיפתח בבלוג הזה באמת, כשאהיה בטוחה שאף אחד שלא צריך לא קורא פה, אולי אני אחליף מספר, ובינתיים יש לי את הפסיכו לספר לה הכל :) ואולי גם יומן.. בהצלחה לכן בנות, אל תתנו למצב להדרדר &hearts; miss little change</div>Wed, 13 Jun 2012 09:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (live love laugh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13312241http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787559&blog=13312241http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13299187<div align="right" dir="rtl">פעם שלישיתשהפוסט נמחק לי, אבל אני לא אתייאש! אז על מה אניאעדכן, מה חדש? הייתי באילתבסופ"ש, נתתי לעצמי לאכול ולהתפנק קצת, בעיקר כי שמרו עליי ב-10 עיניים שאניאוכל. הייתי בחרדותשאני אעלה, אבל מסתבר שלא עליתי כלום, כנראה בזכות ההליכות שעשינו שם, וגם עשיתיקצת כפיפות בטן וקפיצות כוכב בחדר לצלילי MTV :) המחשבות שלילאחרונה מסתבכות ולמען האמת אני קצת אבודה אבל מנסה לשמור על הקו הישר.. התהליך ברמתהשרון התחיל רשמית, כנראה התקבלתי לשם רשמית היום. יום ראשוןהייתי בצו ראשון והיה די בסדר, כבר אחרי זה התחלתי להרגיש חולשה מכל הנסיעות הארוכותמאילת ולצו ראשון,יום שני עבדתי במלצרות והתחלתי ממש לא להרגיש טוב והיום כבר עלהלי החום והתחילו כאבי גרון.. Tips: &bull;תאכלו בצלחות קטנות. &bull; תשתו כוסמים לפני האוכל, תוך כדי ואחרי. &bull; תסתכלו עלזה בצורה חיובית ולא "אוי קשה לי ואני מגבילה את עצמי", זה למטרה טובה. &bull; תמיד תזכרואת המטרות שלכן. &bull; אם עבר יוםללא ספורט, אפילו תעשו קצת כפיפות בטן או קפיצות כוכב, כבר יעשה הרגשה טובה :) &bull; תאכלומסודר, יחסוך בולמוסים. <span</div>Tue, 05 Jun 2012 15:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (live love laugh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13299187http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787559&blog=13299187http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13284001<div align="right" dir="rtl">יש לי כלכך הרבה דברים לרשום, ובאלי, אבל אני יודעת שיש אנשים שקוראים פה שלא צריכים, כמו ההורים למשל.. אני יכולה לספר בכללי מה הולך בתקופה האחרונה, שום דבר מהתהליך הזה לא נרשם בבלוג עד עכשיו, אז, אני מתחילה רשמית מעקבים ברמת השרון שוב, ממש כמו פעם; פסיכיאטר, פסיכולוגית, דיאטנית, עוזרת סוציאלית, ואני לא יכולה להגיד אם אני שמחה או עצובה, הפסיכולוגית ביום שישי עשתה לי די טוב. ממש טוב. מקווה שהפגישות איתה יעזרו לי לפרוק קצת את המצב הקיים, למה אני חוזרת לזה? כי ההורים מודאגים. אני לא יכולה להגיד אם באמת יש להם סיבה לדאגה או לא, כי הם גרמו לי להיכנס לזה יותר ולחשוב על זה יותר מהפרנויה שלהם. אין לי ברירה כרגע אלא פשוט לזרום עם זה.. אני כבר כמעט ולא סופרת קלוריות,מספרים התחילו לחרפן אותי. אני מניחה שאני אוכלת בין ה1000 ל-1300 ביום, לא מגבילה את עצמי יותר מדי. עוד כמה ימים אני באילת, עם ההורים, עוד יומיים הדיאטנית, אולי אני קצת פוחדת, כי הייתה ירידה קטנה מה-55. אני בסביבות ה53-54 כרגע. וההורים עוד לא ראו את זה, ואני לא מייחסת לזה המון חשיבות כי המספרים לא מעניינים אותי כבר, העיקר מ</div>Sun, 27 May 2012 22:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (live love laugh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13284001http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787559&blog=13284001http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13274095<div align="right" dir="rtl">והמצב נשאר אותו דבר, טוב יותר לא רע יותר, יורדת טיפונת עולה טיפונת, הכל נשאר במעגל ה54-55. טיפה יותר מידי מחשבות, אבל נו, בסדר זה הגיוני. חוזרת לסדרת מפגשים שלאבא ממש חשוב שאני אלך; פסיכולוגית, פסיכיאטר, עובדת סוציאלית, דיאטנית.. הם בסך הכל מנסים לשמור עליי, להוציא ממני קצת מחשבות מטרידות מהראש ולעזור לי, ותאמינו לי שלא רק השמירה על הדיאטה זה מה שמטריד אותי בתקופה האחרונה. אז מחר, מתחילה מפגש ראשון ברמת השרון, again.. בגרויות, עבודה, הבלוגים שלכן - תמיד מעניין אותי לקרוא, וזה תמיד עוזר במצבים של כמעט שבירה. אז, כהרגלי נעבור לתמונות מצב מהשבוע? זה עליון של בגד ים חדש ;) - - - תשמרו על מוטיבציה, הקיץ עוד רגע כאן וכל אחת יכולה &hearts; יש לי שאלה אליכן: ברוב הבלוגים אני רואה שמטרת הירידה היא קיץ, אז בעצם מה יקרה כשיגיע החורף? בהצלחה &hearts;</div>Tue, 22 May 2012 01:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (live love laugh)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787559&blogcode=13274095http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787559&blog=13274095