http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292heCopyright 2026 One Wish.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/48/78/62/627848/misc/20163323.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13438904<div align="right" dir="rtl"> כמה עצב, מציאות יומיומית היא נושמת בין הסדקים, מחפשת לה דרך מילוט לנבכי החיים פוסעת במסלול שברירי, רק כדי שיהיה על מה ללכת כי בנתיים בליבה פגעה השלכת... זה רק עניין של זמן, עד שהיא לא תהיה כבר כאן מסר לעולם רכוכי, שפצע אותה לאורך השנים זה כתוב לה על השפתיים, ונמרח על כל הידיים זה הצליל שבוקע מתוך גרונה, זה הדבר שידעת שיהרוג אותך. איך שתקת לנגד הכאב ידעת שאם לא את זה לא יעלם בסך הכל נפילה קטנה שהרסה את אותה ילדה קטנה... https://www.youtube.com/watch?v=fiUhWLnQanw </div>Tue, 28 Aug 2012 20:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (One Wish.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13438904http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787292&blog=13438904http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13363716<div align="right" dir="rtl">כשהדלת נפתחת ואחרת נסגרת אני יכול לחוש את עוצמת השקט, רוח סערה שאת שלוותה מצאה ורק אנחנו באופוריה ארורה, עומדים אל מול המזח מתכוננים להתמודד אל מול הנצח ריחך המתוק ממרחקים נישא תוהה אני מה הפעם היא תביא איתה, חובק עוד זיכרון ישן נזכר בעולמנו הקטן, מתמלא בזכרונות וגעגועים נחבט בעוד תחושות רחוקים אני כולי שלך עוד זוכר את פני המלאך רק תאמרי לי איך תוכלי לגרום לי להישאר. </div>Fri, 13 Jul 2012 14:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (One Wish.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13363716http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787292&blog=13363716http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13362951<div align="right" dir="rtl">את עולמך הפעוט ביד רכה אשא כדי שתמיד תרגישי, שאני היא התקווה את חום גופך אשמר כדי שבפעם הבאה יהיה מה שישאר את דמעותיך המרות אנגב עד שאשקע כדי שאולי אותי תצילי בפעם הבאה כי אשת אשכולותיי,אני את עצמי איבדתי בלי די אך אני משאיר לך צוואה-להמשיך את חיי בלעדיי את זעקתך ליבי שומע את כאבך אני גומע אך הביני-שאין עוד מקום בעולם לבן אדם שהוא כבר לא כמו כולם את שעות הערביים רואים מול החלון מתנפצים ואני נזכר בימים היפים שבהם היית שלי והיום, את רק עוד זיכרון ששוכן אצלי. </div>Fri, 13 Jul 2012 00:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (One Wish.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13362951http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787292&blog=13362951http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13288481<div align="right" dir="rtl">לחמתי בחיי מלחמות כה רבות כדי לשרוד אפילו את הדברים הקלים ביותר עוד שרשרת של אכזבות שנתלית על צווארי ואיתה אני מתהלכת למרחבים עצומים בכל פעם שאני מדמיינת את דמותך מולי אני מתכנסת בתוך עצמי ולא נותנת לדבר מלבד מילות השיר שמזכירות לי אותך ולרחש הרוח לחדור לנתיבי ליבי. החיים הם כמו קופסא של הפתעות,בכל מאורע תמצא קופסא נוספת-טובה או רעה שתשפיע על הדרכים בהם כל אחד ילך... ובכל פעם שאני פותחת את הקופסא,אתה מופיע משום מקום ואני מתפתה להחזיר אותך לקופסא הזו,אך משום מה הלב שלי מתמלא בעוצמתיות,אבל בסופו של דבר זו אני שנשארת קטנה למולך ומוחזרת לקופסא. תמיד היית מרעיף עליי מילים שכבשו אותי וגרמו לי להיות כפופה אליך יכלת לומר לי מילה אחת שקרית והייתי מאמינה לך עם כל הלב. היום אני אפילו לא רוצה להביט בך,אבל משהו בי מנסה להיות חזק ממני ולתת לך מקום נוסף בליבי ולכך אני לא מסוגלת להסכים. אני לא צריכה שתאהב אותי,לא צריכה שתהיה כאן,הלוואי והייתי יכולה להסיר אותך כמו שמסירים כתם. אהבתי אותך ולא ידעת להעריך את זה בזמן,ועכשיו כשמישהו אחר מקבל את מה שאתה פיספסת אתה נזכר לבוא ולדרוש אותה בטענה</div>Wed, 30 May 2012 15:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (One Wish.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13288481http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787292&blog=13288481http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13268388<div align="right" dir="rtl">בכל ערב כשאנחנו יושבים בגינה ליד הבית,על הספסל ההוא,הזכרונות חובטים בנו ללא תקנה. אנחנו מתחבאים מאחורי פיסות של זיכרון עמעום,מחכים לעוד זמנים כאלה,חובקים געגוע ישן ומצמרר לשעות הארוכות ההם שהיום הם זיכרון מר-מתוק. את החיבוקים והצחקוקים שהיו מבחינתו שגרת חיים,החלפנו בשלום תמידי ולפעמים אפילו חד פעמיים. אני שואלת את עצמי-לאן נעלמה כל החברות הזאת? שנשבענו שלעולם לא תתפוגג? שנלחם עד הסוף? אני מבינה שכל אחד הלך בדרכו,אך אני מוכנה לקחת שתיים שלוש צעדים אחורה בשביל להחזיר את הכל לקדמותו,אבל בליבי אני יודעת שכמה שאנסה,המציאות היא שונה. הילדה של כיתה ז' וח',היא לא הילדה של היום,רגע לפני סיום י"ב. וגם האנשים לא אותם אנשים. זה קצת קשה. אבל בואו וניצור זכרונות חדשים,לפחות מתוקים כמוהם. גם ככה הכל יצרב וישרוף בעוד כמה שנים. </div>Fri, 18 May 2012 20:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (One Wish.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13268388http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787292&blog=13268388http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13266852<div align="right" dir="rtl">פסעתי אט אט אל תוך החדר החשוך,דמותך שניצבה במוחי האירה את החושך שעטף אותי מכף רגל ועד ראש. נעתי עם ראשי לכל עבר בניסיונות נואשים למצוא טיפת אור בכל התוהו ובוהו. פרסתי את שטיח המחשבות שלי על הרצפה המעופשת,הנחתי בעדינות את מטלטליי,את כל פיסות חיי במקום אחד. נשכבתי ובהיתי בתקרה,המחשבות שפרוסות לידי חדרו אל מוחי,הרגשתי אותן. חשתי מבוהלת,אך נרגעתי ונתתי לחוויה לסחוף אותי איתה. עיניי נפקחו,הן התגלגלו לכל מיני כיוונים שונים ומשונים,אך הן התמקדו לפתע בדבר אחד מסויים. החושך הואר,באור זהוב לבנבן מושקע,תוהה בליבי מי הדליק את האור. הצללים שריצדו בכל הקירות נעלמו,גם שטיח המחשבות שלי התפוגג. נשארתי עלומה,חסרת ידע,נפעמת לנוכח המתרחש חיבקתי את עצמי אל תוך האור,ואהבתי אותו אל תוך הלילה. הכל היה חלום. </div>Thu, 17 May 2012 22:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (One Wish.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13266852http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787292&blog=13266852http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13250682<div align="right" dir="rtl">דחסתי את כל האוויר הפגום למזוודה המקרטעת שלי,תלשתי את כל הזכרונות מקירות חדרי המתפוררים ויצאתי לעבר דרך חדשה,דרך בה אני מניחה את כל עברי הרעוע מאחור ונושאת את פניי למציאות יותר חייכנית. אני אומנם שוגה באשליות-תוכל לומר לי,אך אחרי מס' שנים בהם אתה היית האשליה,הבדיה,ההמצאה שלי הגיע הזמן להניח את כל סיפורי האלף ואלף בצד,ולהתרגל לסיפורים אמיתיים,שיתחוללו במציאות שלי. זה לא שלא היית קיים,היית..אבל בראש שלי דמיינתי אותך אחרת,שלי ורק שלי,כמו שאני רציתי וגרמתי לעצמי להאמין שזה אכן כך. אני נושמת את הנשימה האחרונה שלי,לא כי אחריה אני אעצור את מפלס נשימותיי,אלא כי זו הנשימה האחרונה בה אחשוב עליך,הנשימה האחרונה בה אהיה כמהה לחוש אותך,לא יהיה לי אותך שוב. המרחק בינינו מתארך,כמו שביל שמתארך וההליכה בצידיה היא ללא מקום הגעה מסומן,ללא נקודת סיום הדרך ממשיכה וממשיכה,ומתארכת עד למאוד,לא תדע עד כמה זמן היא תימשך. כמה עברתי כדי להגיע לרגע הזה,כדי לומר בביטחון גדול,שכל מה שהטמנתי בי,כל מה שזרעת בי כל השנאה,האהבה,כל התחושות שגעשו בי בכל פעם שצצת בחיי , כל הפעמים שנתקלנו זה בזה והשפלנו מבטים,התפו</div>Mon, 07 May 2012 23:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (One Wish.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13250682http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787292&blog=13250682http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13239053<div align="right" dir="rtl">בהייה ממושכת בליל הלבנה שקורץ לי עמוקות מבעד לחלון החלומות,הסיגרייה נדלקת מחדש נותנת נשיפה שנכנסת לגופי החלול ויוצאת כנשימה מאוחדת לאוויר העולם החנוק והמזוהם מתעסקת קצת עם הבדילים,מפוררת אותו לאלפי חתיכות קטנות,מרכיבה מחדש תמונה מטאפורית שרצה בראשי שנים,אתה רוכן מעליי כמו חיה מטורפת שצמאה לאהבה,ואני בת אדם הפשוטה שרק מחפשת דרך להתחמק,לא להיכנע לך. שוטטת רבות על פני גופי,אתה מכיר את כל המקומות בגופי,את הגלויים ובעיקר את הנסתרים נשפת רבות על פצעיי ורבים מהם אף הבאת להחלמה מלאה. עינייך הבורקות עדיין נוצצות בתוך זגוגית עיניי,ידיי עדיין מגששות למגעך,אני עדיין צמאה לשפתייך הרחבות והמלאות,אני כולי שקיקה אחת גדולה לאיחודנו המחודש. אנחנו כמו זרים,זרים שפעם ידעו לאהוב,זרים שפעם ידעו לחלוק,זרים שלא פחדו משום אתגר שניצב איתני למולם,אבל היום הכל הוא סיפור מתוך עוד אלפים שייכים לעבר. אנחנו כמו זרים. כמו זרים. </div>Tue, 01 May 2012 00:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (One Wish.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13239053http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787292&blog=13239053http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13215882<div align="right" dir="rtl"> And&#65279; so I know you had to go I'm dreaming of the past An echo of the years we passed through......... גופי מתקלף מרגשות,המהות שלי דוהה כמו בגד ישן,החלקים של גופי פזורים על הרצפה הם מתפוררים זה אחרי זה,הם מתמזגים לחתיכות שבורות שלעולם לא יתאחו. הלב שלי נאבק עם העיניים שרק רוצות להיעצם לנצח ולעולם לא להיפתח שוב הראש מסמן לי את הסוף המיוחל. השפתיים שלי סדוקות מנשיקות שקריות והלב שלי מדמם את דמותך. לו רק יכולתי לומר לך שלום.. אך בחרת בשלום של הלבד,של הביי אני הולך..ואת תישארי לבד. זה לא מגיע לי. </div>Wed, 18 Apr 2012 00:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (One Wish.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13215882http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787292&blog=13215882http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13214385<div align="right" dir="rtl">אני לא חושבת שאי פעם עמדתי במצב יותר מביך מזה במצב שאני מחכה לתשובות שמגיעות לי,ואני לא מספיק עומדת על שלי ודורשת אותן! אתה יודע שזה מגיע לי,אז להיעלם בלי סיבה ניראת לעין כדי להתחמק מנתינת הדין על מעשייך,זה מה שיפתור אותך מלומר לי את האמת? אני יודעת את האמת הארורה שלך,אני רק רוצה לשמוע אותן מצקצקות מהפה המטונף שלך שכל כך אהבתי לקרב אל הנפש החצויה לאלפי חתיכות. מה אתה רוצה לשמוע? מה אתה רוצה לדעת? אין לך שום זכות לדעת כלום. אני רק רוצה את האמת שום דבר מעבר. הנחת את רגליך אלפי פעמים בפתח ליבי,שהיה עיקש לא לקבלך אבל הכרעת אותו,כפי שהכרעת את הגוף שלי ממלחמות על רגשות ומה נכון ומה לא נכון. פשוט צחקת לי בפנים,זילזלת לי ברגשות,ועשית ממני שעיר לעזאזל. אני לא אחכה לשום דבר,תוכל להמשיך במסורת החיים המלאה בכלום שלך. כי לזיין בנות במחשבה שאתה משהו מיוחד זה שום הישג בחיים שבסוף החיים יכו בך בחוזקה,וגם התודעה,ואז תבין מה הפסדת. אני לא שמה עליך שום דבר חוץ מפס אחד גדול! אומנם הלב שלי עדיין שלך,אבל מבחינתי אתה מחוק לי מהחיים. בנימה יותר יפה? לא הייתי מצפה ממך זאת. אבל אם כבר...לך</div>Tue, 17 Apr 2012 01:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (One Wish.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=787292&blogcode=13214385http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=787292&blog=13214385