http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202Children are strong. They're resilient. They're designed to survive. When you dr0p them, they bounce.heCopyright 2026 Wholockian Wolf. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13401660<div align="right" dir="rtl"><p>אז בחלום היה מישהו שהייתי דלוקה עליו פעם. [דגש על הפעם]</p> <p>בנוסף הייתה מישהי שהוא היה דלוק עליה פעם, לא יצא מהם כלום אגב ולו יש כבר חברה. אני שכחתי ממנו להרבה זמן עד אתמול בחלום.</p> <p>אז החלום היה בתקופה ההיא שהוא עדיין היה דלוק עליה אבל משום מה שם הוא איבד אותה והשתמש בי כתחליף וניצל אותי.</p> <p>ידעתי שזה מצב לא נכון וניסיתי להסביר לו את זה על ידי דימוי ממש חזק שהופיע לי במחשבות משום מה.</p> <p>הסברתי לו שהיא [או הייתה] כמו פרפר ואני בעצם עש. הכנפיים שלי יותר קטנות ומסכנות ואפורות בעוד היא זוהרת לה שם עם כנפיים מרהיבות.</p> <p>הסברתי לו שאני לא מתאימה כתחליף והוא צריך לחזור לעמוד על הרגליים שלו שוב ואני לא יכולה לתת לו לנצל אותי כמצוף יותר והוא צריך להשאיר אותי מאחור [seriously I don't need your pity.].</p> <p>&nbsp;</p> <p>בכל מקרה בכל החלום הזה היה הדימוי מאוד דומיננטי.</p> <p>היא הפרפר שהוא אהב ואני העש ששימש כתחליף כשהוא לא יכל לקבל את הפרפר.</p> <p>מצאתי שפירוש בחלום בנוגע לפרפרים הוא זה:<br /><span>חלום על פרפר צבעוני מסמל יצירתיות, רומנטיקה ורוחניות.</span><br /><span>חלום על פרפר זעיר שמשחית בגדים ובדים (עש) מסמל רפיפות</span><br /><span>הרס בלייה וחלופיות.<br /></span><br />חלופיות זה אירוניה כי זה בדיוק מה שהייתי, משום מה החלום הזה מרגיש קצת כאילו הוא לא שלי.</p> <p>התובנות שלי ממנו הוא שאני לא הדמות המרכזית וזהו סיפור שאני בו שולית ולא רצויה וכן אני לא צריכה להיות שם או לתת משעמות לשום דבר שקורה בין האחרים האלו. הם הדמויות הראשיות והטובות בסיפור שלהם בעוד גורם חיצוני יחשב מזיק. אז עדיף לגורמים חיצוניים שלא יתערבו, אחרת הם יסיימו כתחליפים אפשר לומר.<br /><br />טוב אני ממש לא בטוחה במה שאמרתי כרגע, החלום הזה ממש מעצבן אותי!! &gt;&lt;"<br />אני אשמח אבל שמישהו ינסה לפרש אותו.<br /><br />מישהי אחרת היא היצירתיות, רומנטיקה ורוחניות בעוד אני הרפיפות, הרס, בלייה וחלופיות :\ <br />לא בדיוק התפקיד שכולם חולמים עליו אה?&nbsp;</p></div>Sun, 05 Aug 2012 17:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wholockian Wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13401660http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=786202&blog=13401660http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13370905<div align="right" dir="rtl"><p>אז אני רוצה להשתנות, אני מנסה להשתנות לפחות...<br />יודעים מה? אני קצת מצליחה בזה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>1] כמעט לחלוטין הפסקתי להמתיק דברים.אני נזכרת בדברים שהמתקתי בעבר וזה מדכא אותי...</p> <p>למה בכלל אמרתי דברים שהם לא אני? אני לא רואה את הפואנטה בזה. זה רק גרם לי להישאר איך שהייתי.</p> <p>כמובן כל אחד ממתיק דברים, אפילו בלי לדעת על זה לפעמים. אני עדיין ממתיקה את האישיות שלי.</p> <p>שלדעתי... לא ממש בנויה. הדבר היחיד שבנויה בה הוא שאני מעצבנת, ואת זה אני לא אוהבת ורוצה לשנות.</p> <p>מה שמשאיר את השאלה "מי אני" תלויה באמצע הדלת שבראש שלי. בלעכס. דלתות.</p> <p>&nbsp;</p> <p>2] אני יותר אחרית ומפחדת פחות. זה מופיע בדברים הכי קטנים וגם בגדולים יותר. למשל לדבר עם אנשים שאני לא מכירה.</p> <p>כילדה הייתי יצור ביישן ברמות אחרות, לא ממש תיקשרתי עם אף אחד. עכשיו? אין לי בעיה להיכנס לוויכוח עם זר שכרגע נכנס בדלת.</p> <p>(כמו שקרה אתמול במשרד של אמא =__= סטודנט חוצפן.) ולחצות כבישים כבר לא מלחיץ אותי כמו שהלחיץ אותי פעם. חחח...</p> <p>&nbsp;</p> <p>3] אני יודעת מודעת לעצמי , לגוף שלי ויותר בטוחה בעצמי. עדיין כמובן יש הרבהההה במה להשתפר אבל בינתיים זה לא נורא כל כך.</p> <p>אני לא הולכת עם הראש למטה, למדתי לחייך בצורה שיפה לי. אני משאירה את העיניים יותר עירניות (שוקלת להשתמש בשקיות תה ! חחח)</p> <p>ולא יודעת ממש איך לומר את זה, זה שינוי לטובה אבל רק התחלה של שינוי?</p> <p>&nbsp;</p> <p>4] אני חושבת שאני פחות אנוכית (לרוב בשיחות אני יותר מתחשבת באחרים ואני לא כזה נודניקית שצריכה לדעת הכל בשיחות).</p> <p>אני חושבת על עצמי פחות ויותר על אחרים אבל בכל הנוגע לעקרונות שלי אני לא מתפשרת, אלא אם כן אני שמה לב שהבנאדם לא מקשיב בכלל!</p> <p>&nbsp;</p> <p>בכל מקרה, ברחו לי כל המחשבות.</p> <p>אתם צריכים לקרוא את הספר If men could talk<br />הוא מעצבן ברמות, אבל או וול, עדיין נכון במידות כאלו או אחרות.</p> <p>(It is an ever changing world after all...)&nbsp;</p></div>Tue, 17 Jul 2012 22:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wholockian Wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13370905http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=786202&blog=13370905http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13370778<div align="right" dir="rtl"><p>I don't know why I am so aggitated with myself , nor why I am aggitated with everything else.</p> <p>I just want to go somewhere else, just not to be here...</p> <p>And why isn't anyone calling me?!?! Not even the solider boy.</p> <p>&nbsp;</p> <p>I NEED ATTENTION!!!!!!!</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>I don't really feel bad, only lonely.</p> <p>Well, yea maybe a little bad</p> <p>or sad, I don't know.</p> <p>Nononono none of the above!!</p> <p>I dunno... I feel useless and unproductive.</p> <p>So for fuck's sake, Imma going to watch a cheap drama movie and bite my nails now.</p> <p>&nbsp;</p></div>Tue, 17 Jul 2012 21:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wholockian Wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13370778http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=786202&blog=13370778http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13367686<div align="right" dir="rtl"><p>ואין לי עוד ממש הרבה מה לומר...<br />יהי זיכרו ברוך?</p> <p>&nbsp;</p> <p>.....</p> <p>הגיע הזמן לחפש מקומות חדשים, אנשים חדשים.. חתולים חדשים?&nbsp;</p></div>Sun, 15 Jul 2012 22:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wholockian Wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13367686http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=786202&blog=13367686http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13360730<div align="right" dir="rtl"><p>סידרתי את החדר היום, השידה שמאחורי המיטה.</p> <p>מכירים את זה שאתם עושים משהו והוא מרגיש כל כך לא נכון? משהו שצריך לעשות אבל גורם לכם לכל כך הרבה ייאוש?</p> <p>החזרתי את סט החרסינה של אחותי למדף. סט התה שהזזתי ממקומו שג'ינה החליטה להפוך את המדף למקומה כי היא כל הזמן הפילה אותו...</p> <p>וככה זה הרגיש.</p> <p>&nbsp;</p> <p>בלי לשים לב כבר יום רביעי [או שלפי שני, עכשיו 11 בבוקר וזה יום שלישי בכלל!!]</p> <p>נראה כאילו שבת הייתה רק אתמול ורק אתמול התבשרתי שג'ינה איננה. וזה למה?</p> <p>כנראה כי אני חושבת עליה נון-סטופ. אמא אמרה שכנראה נקבל חתול חדש, זכר.</p> <p>חבל לי זכר, אני רוצה טריפלית. אף פעם לא היה לי חתול זכר או בכללי, חתולה שהיא לא טריפלית.</p> <p>זה יכול להיות נורא מוזר...</p> <p>אבל מה שבטוח זה שאנחנו הולכים לקחת חתול חדש. אמא החליטה שצריך להרדים את ריצ'י היום.</p> <p>לא החליטה מתי אבל כנראה בימים הקרובים אנחנו הולכים להרדים אותו. הוא איבד שליטה על הצרכים שלו...</p> <p>&nbsp;</p> <p>-</p> <p>&nbsp;</p> <p>מבחן בלשון הכי דפוק היה היום.. טקסט אידיוטי לחלוטין!</p> <p>אחרי הקורס שוב למשרד של אמא, ושוב רותי שם ומדברות, ושוב על ההופעה של אביב גפן שאני הולכת אליה איתה ועם הבן שלה.</p> <p>קנתה דיסק הבלונדה, למרות שהבן שלה אמר לה שאפשר להוריד באינטרנט. אי אפשר לומר שלא משעשע איתה!</p> <p>היא התחילה ללמוד על גפן כאילו זו בגרות בהיסטוריה, דוחפת לי ערמה של דפים ליד בהוראה "תלמדי! אני אבחן אותך על זה!"</p> <p>שאלתי אותה אם בסוף היא רוצה את הכרטיס שלי. בהתחלה היא בכלל אמרה שהיא לא אוהבת אותו ושיש לו קול של צפרדע, </p> <p>עכשיו היא נזכרה שלפני 20 שנה היא הייתה בהופעה שלו ושהיא מתה עליו אבל עד עכשיו פשוט לא התעמקה בו.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אנאצ'ה, אני לא יודעת מה עובר עלייך אבל באמת... אכפת לאנשים ממך.</p> <p>לפעמים זה נראה כאילו אנשים לא מכירים אותך, אבל יש פעמים שהם עושים משהו שלא נראה לך הגיוני כשלמעשה הוא הדבר היחיד שיכול לעזור לך...</p> <p>לאנשים אכפת ממך, אחרת לא היו דוחפים אותך כל כך הרבה. באמת שאין לך מה לכעוס על זה, עדיף שידחפו אותך מאשר שלא יהיה אכפת להם אפילו.</p> <p>תאמיני לי, אני יודעת. הכאב שכבר לא אכפת לאנשים הוא גדול מנשוא. אתה רוצה שידחפו אותך אבל כבר לאף אחד לא אכפת.</p> <p>אתה בעצם מגיע למסקנה שלאף אחד לא אכפת ממך יותר. אז זה יכול להיות מעצבן, אבל כשאנשים דוחפים אותך זה טוב.</p> <p>הלוואי ולכל אחד היה מי שידחוף אותו...</p> <p>&nbsp;</p></div>Wed, 11 Jul 2012 17:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wholockian Wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13360730http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=786202&blog=13360730http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13356489<div align="right" dir="rtl"><p>האהובה</p><BR><p><img src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/02/62/78/786202/posts/25769606.JPG" alt="" width="700" height="525"><br>האחות<br><img src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/02/62/78/786202/posts/25769618.JPG" alt="" width="700" height="525"><br>הבת<br><img src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/02/62/78/786202/posts/25769624.JPG" alt="" width="700" height="525"><br>פשוט הילדה<br><img src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/02/62/78/786202/posts/25769650.JPG" alt="" width="720" height="960">שלי...</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>&nbsp;</p><BR><p>איבדתי אותה..</p><p><br></p><p><br></p><p><br></p><p><br></p><p>-</p><p>אני לא יכולה לדבר</p><p>זה הדבר היחיד בשנה האחרונה</p><p>שאי פעם שתקתי לגביו,</p><p>שרציתי כל כך הרבה פעמים לרמוז</p><p>אבל לא רמזתי</p><p>ולא דיברתי על זה</p><p>ולא הראיתי.</p><p>אבל כל פעם ששואלים אותי,</p><p>עוד חלק נאכל.</p><p>ואני מתה מבפנים.</p></div>Mon, 09 Jul 2012 02:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wholockian Wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13356489http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=786202&blog=13356489http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13356479<div align="right" dir="rtl"><p>&nbsp;</p> <p>להתעורר בבוקר, כשכל רמחי גופך כואבים</p> <p>ואתה מטה את הראש אחורה אל השידה שבו הדבר היחיד שאהבת בלי לפחד</p> <p>שהיה מושלם בחיים שלך וניחם אותך ובכל רגע עשה אותך מעושר, <br />אותו דבר שכל בוקר איחל לך בוקר טוב ממש שם מאחורי הראש</p> <p>ואתה מסתכל, והוא לא שם.</p> <p>ואז להיזכר, שהוא גם לא יהיה שם</p> <p>לא מחר, לא היום, לא עוד אף פעם.</p> <p>&nbsp;</p> <p>וזה לא היה מגיע לה!!</p> <p>ואני כל כך כועסת ומתוסכלת</p> <p>כי לא אמרתי לה להתראות</p> <p>כי הייתי עסוקה בשבוע האחרון בללמוד ולעשות כלום</p> <p>שאפילו לא ליטפתי אותה והקדשתי לה תשומת לב...</p> <p>איך שהיא הייתה נדחפת מתחת ליד שלי</p> <p>צמאה לליטופים ולאהבה.&nbsp;</p> <p>היא הייתה שלי, הדבר היחיד שאני באמת גאה שהוא שלי</p> <p>הדבר היחיד שאני טיפחתי לבד והייתי יכולה להיות גאה בו</p> <p>ועכשיו היא מתה, ככה בפוף.</p> <p>&nbsp;</p> <p>הייתי כל כך טיפשה...</p> <p>אני הרגשתי, לפני שנסענו</p> <p>אחרי שלא ראיתי אותה יומיים</p> <p>נכנסתי לפאניקה בבוקר לפני שיצאנו&nbsp;</p> <p>והתחלתי לחפש אותה...</p> <p>היא כנראה כבר הייתה מתה באותו זמן</p> <p>או גססה.</p> <p>אני הרגשתי שמשהו לא בסדר</p> <p>למה אני אף פעם לא מקשיבה לתחושות בטן???</p> <p>אמרתי לשחר להתקשר כשהוא יראה אותה</p> <p>רציתי לומר לו שימסור לה ליטוף ונשיקה</p> <p>חשבתי על זה חצי יום</p> <p>על זה שהוא יתן לה ליטוף ונשיקה בשמי</p> <p>ואיך שהיא תהיה מרוצה מזה ותענה לו במיאו ישנוני</p> <p>והתחכחכות עם האף.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אחר כך אמא דיברה עם שני</p> <p>כנראה, אמרה לה</p> <p>ואמא, לא רצתה להרוס לי את הטיול</p> <p>"חיפשת שם..? חיפשת שם.. ?<br />אה! היא שם?! יופי,</p> <p>מיקי, היא מצאה אותה"</p> <p>היא אמרה כדי שאני לא אהיה עצובה..<br />אני כבר בציפייה מדמיינת את התגובה של ג'ינה שלי</p> <p>"אמא, תאמרי לשחר שימסור לה נשיקה וחיבוק"</p> <p>&nbsp;</p> <p>אבל לא חשבתי שהמילים שלי יהיו ריקות כל כך</p> <p>שמה שאני אומרת יגיע לאח שלי שמצפה למוות של חתול אחד</p> <p>ואז מוצא את החתולה הכי בריאה, האחרת,&nbsp;</p> <p>שהגופה שלה מבותרת ומנופחת.</p> <p>ואיך שהוא בכה כשהוא סיפר לי איך שהוא מצא אותה</p> <p>מה כבר הוא ראה שככה הוא בכה...</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>כל הנסיעה חזרה הביתה - 3 שעות</p> <p>חשבתי על ג'ינה ואיך היא תשמח כשאני אחזור הביתה</p> <p>ואתן לא את התשומת לב שלא היה לי כוח לתת לה כל השבוע</p> <p>לא ציפיתי שברגש שנחנה בבית אמא תעצור אותי שניה לפני&nbsp;</p> <p>לפני שאני יוצאת לחפש אותה בבית</p> <p>ותאמר לי שג'ני הלכה. מתה. נטרפה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>ואני כמו ילדה קטנה<br />"מה זאת אומרת הלכה?"<br />"מה נטרפה?"</p> <p>"מה זאת אומרת מתה?"</p> <p>&nbsp;</p> <p>ואיך שההורים שלי בהו בי,</p> <p>איך שאחותי חייכה, אמרה משוק</p> <p>או שבאמת גיחחה מהתגובה שלי?</p> <p>ואח שלי שבתומו אמר</p> <p>"אולי היא עוד תחזור"</p> <p>כי לא הבין באמת שהיא מתה</p> <p>הלכה, אינה...</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>לא בכיתי, הלכתי כמו רובוט.</p> <p>נכנסתי הביתה, עליתי לחדר</p> <p>ואז התחלתי לרעוד</p> <p>להיחנק, עם קולות מוזרים של יבבה.</p> <p>פשוט לבהות בשידה וליפול.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אחרי קצת יבבות לענת בפלאפון סוף סוף ירדתי למטה</p> <p>שאר היום בעשיית כלום, אוכלת ארטיקים בלי תאבון</p> <p>הולכת כמו נכה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>וכעסתי על אמא שפרסמה את הפוסט ההוא</p> <p>בלי סיבה גם, פשוט לא רוצה שידעו</p> <p>מה שאיבדתי... כמה שהיא הייתה לי חשובה.</p> <p>שאני לא יכולה ללכת לישון כשהשידה הריקה מאחוריי.</p> <p>אתמול נרדמתי ב8, רק מעייפות ומתשישות, במיטה של מור...</p> <p>אני לא יודעת איך אני ארדם עכשיו.</p> <p>&nbsp;</p> <p>היום הזה היה נוראי.</p> <p>הקורס בדר"כ כיף לי, אבל אחרי שמצאתי בשיעור השלישי</p> <p>שערה של ג'ינה תקועה בכפתור של החולצה לא היה לי כוח לכלום.</p> <p>התחיל לי כזה כאב ראש שהמשיך לשאר היום&nbsp;</p> <p>והמורה המפגר שרואה שאני כל היום לא מרוכזת ולא בא לי היום</p> <p>מתעקש שאני אעשה משהו ואם לא שאצא מהכיתה...</p> <p>&nbsp;</p> <p>שאר היום ראיתי פיניאס ופרס</p> <p>ושיחקתי מיינקראפט.</p> <p>ועכשיו אני מתרחקת מהמיטה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אני לא רוצה לקום עוד יום כמו היום,</p> <p>מבולבלת,</p> <p>לא יודעת אפילו למה קמתי,</p> <p>למה השעון המעורר צילצל,</p> <p>בשביל מה?&nbsp;</p> <p>ואז להביט בשידה, להיזכר בכל מה שקרה אתמול</p> <p>ולהכריח את עצמי לקום.</p> <p>כי יש קורס,</p> <p>כי אני חייבת להמשיך לקום כל בוקר</p> <p>כי יש דבר כזה שנקרא חיים</p> <p>וחייבים להתעורר אליהם כל יום.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>ג'ינג'ר נראתה כמו זיכרון רחוק</p> <p>אבל עכשיו גנ'י, זה כמו פלאשבקים שנצרבים לי בשרירים.</p> <p>ככה הרגשתי, ככה אני מרגישה.</p> <p>ככה שוב חוזר לי הכאב ראש</p> <p>ואני לא יודעת איך אני אצליח לישון הלילה, מתחת לשידה שוב,</p> <p>כנראה מרוב בכי אני פשוט ארדם.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Mon, 09 Jul 2012 01:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wholockian Wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13356479http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=786202&blog=13356479http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13341313<div align="right" dir="rtl">&nbsp;</div>Sat, 30 Jun 2012 01:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wholockian Wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13341313http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=786202&blog=13341313http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13341278<div align="right" dir="rtl"><p>נמאס לי שכל פעם שאני נעלמת לא שואלים מה קורה,<br />נמאס לי שאני זו שתמיד מנסה לגשר בקשרים,</p> <p>נמאס לי שאני היחידה שרודפת אחרי אנשים כדי שלא יעלמו לי.</p> <p>ואז אני נודניקית, ואז אני מעצבנת,</p> <p>אבל זו הדרך היחידה שאני מכירה. </p> <p>מה עוד אני יכולה לעשות?</p> <p>מישהו בכלל מכיר אותי? מישהו?</p> <p>"איזה מין בן אדם אני? </p> <p>-את מיקי שכזאת"<br /><br />בטח, כי מיקי זו ממש הגדרה להליך רוח, מחשבות, מעשים ורגשות&nbsp;.</p></div>Sat, 30 Jun 2012 01:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wholockian Wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13341278http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=786202&blog=13341278http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13335923<div align="right" dir="rtl"><p>אז אמא לקחה בסוף את ריצ'י לווטרינר היום, אחרי שהווטרינרית המשפחתית העיפה בו מבט היא אמרה שיש לו צהבת וחשש לשחמת,&nbsp;אבל צריך בדיקות נוספות כדי לדעת.&nbsp;אז גם כן היום אמא שלי נסעה לבית חולים לחיות כלשהו, עם הווטרינרים הכי טובים מסתבר.&nbsp;לקחו בדיקות וכן באמת יש לו שחמת. וחשש לסרטן.&nbsp;סרטן נדע רק מאוחר יותר אבל אני מניחה שזה לא ממש משנה בגלל ששחמת זו מחלה חשוכת מרפא.</p> <p>הוא כבר חתול זקן, זה לא ממש מפתיע אותנו... אבל שחר ממש רגיש בנושא הזה.&nbsp;הוא באמת ממש החתול של שחר, מכל החתולים הוא האהוב עליו ואיך לא? הם ממש גדלו ביחד...&nbsp;</p> <p>יש לי רק חששה אחת, ריצ'י כבר השלמתי עם זה שהוא ימות ושבאמת כנראה אנחנו בעצם נצטרך להרדים אותו,&nbsp;אבל איך שזה משפיע על שחר ממש מפריע לי, אני לא רוצה שהוא יהיה מדוכא מדיי בגלל זה, זה יכול לעלות לו בבריאות שלו במידה מסויימת.</p> <p>אני אולי מגזימה אבל אני מפחדת שכאשר נאבד את ריצ'י לסרטן אז הסרטן של שחר יושפע מזה.<br />ובאמת, אני יודעת שהוא מסיים עם הכדורים אפילו והכל עוד מעט אבל עדיין יש את החשש הקטן הזה, הג'וק שתקוע בראש שזה יחזור...</p> <p>&nbsp;</p> <p>טוב, כל זה באמת יקרה רק בעוד שבועות, לא ידוע המספר. בינתיים נדאג לדברים הקרובים.<br />אז מה יש? בגרות בהיסטוריה שאני הולכת בקושי לעבור כי אני עצלנית רצח, ואחרי זה קורס קיץ.</p> <p>מיד אחרי הבגרות אבל אני נוסעת הביתה להכין תיק ליומיים ובערב אני נוסעת למצפה עם אבא, למחורת אני הולכת לצניחה חופשית שחלמתי לעשות!<br />מתברר אבא שלי מכיר את הבעלים של המקום ויש לי שם הפתעה [כדאי לי לפחד?] בנוסף לכך שאני הולכת לצנוח עם הבעלים של המקום XD<br />האמת היא? לא חשבתי על איך זה באמת עכשיו אבל נראה לי כשזה יגיע אני אפחד רצח. עדיין אקפוץ כמובן אבל אפחד. לא נורא יהיה כיף.</p> <p>מחר חרישה להיסטוריה, ליל"ט עולם.&nbsp;</p></div>Tue, 26 Jun 2012 23:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wholockian Wolf)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=786202&blogcode=13335923http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=786202&blog=13335923