<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>404 כותרת לא נמצאה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=784056</link><description>סיפורים מקוריים. כן, יש דבר כזה.
כותבת סיפורי מדע בדיוני ופנטזיה. סירנות שליטה!</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 הסיפורים. All Rights Reserved.</copyright><image><title>404 כותרת לא נמצאה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=784056</link><url></url></image><item><title>הדקות האחרונות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=784056&amp;blogcode=13207402</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

ידעתי שאלה הדקות האחרונות שלנו.
המים הסוערים געשו והתנפצו על גופנו החיוור והרועד. כמו זאבים שמתנפלים עלינו חשופי שיניים. הגלים חובטים בנו ומצליפים בגופינו במי קרח.
אנחנו מנסים נואשות להמשיך להיאחז בגזע העץ. אנחנו נצמדים זה לזה רועדים ורטובים, במטרה לשמר איכשהו ממעט מחום הגוף שנותר לנו. רכבנו על גזע העץ שזז בחוסר שליטה כמו חית פרא. היסתכלתי עליו בחוסר אונים. הוא יכל להינצל, הטמבל.הוא יכל להימלט, אילולא הוא היה קופץ למים במטרה להציל אותי.

נאבקתי. ניסיתי לאחוז באוויר ואיכשהו למשוך אותי החוצה. טוד צורח לעברי בהיסטריה. מנסה להושיט לעברי ענפים להיאחז בהם, אבל הם קצרים מדי ואני כבר ניסחפת במהירות מפחידה עם הזרם. הוא רודף אחרי בחוסר אונים. מבולבל לא פחות ממני. לא היינו צריכים לעבור את הגדר. לא הייתי צריכה לעמוד כל-כך קרוב לקצה הנהר החלקלק.
הגלים מתנפצים עליי וחובטים בי. קול שבירת הגלים רועם באוזניי ואינני יכולה לשמוע כבר מה טוד אומר. הגלים כבר בולעים אותי לגמרי ואני שוקעת. 
אבל אז השקט עטף אותי כמו שמיכה חמה.הזרם המשיך לטלטל אותי מצד לצד, אבל השלמתי עם גורלי. נשימתי ניגמרה. עצמתי את&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 13 Apr 2012 09:36:00 +0200</pubDate><author>rudpoma@walla.com (הסיפורים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=784056&amp;blogcode=13207402</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=784056&amp;blog=13207402</comments></item><item><title>הגשה לתחרות סיפורים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=784056&amp;blogcode=13037868</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי לכם P:תודה על כל התגובות :)זה ממריץ אותי להמשיך לכתוב, והתגובות שלכם גם עושות לי את היום,תודה!



כפי שידוע לכם, נירשמתי לתחרות סיפורים.השבוע עלה שלב 2. יאי!בכל מיקרה, היה צריך לכתוב סיפור לפי התמונה הזו -



טוב אז הינה הסיפור שכתבתי :)

אה, והעירו לי שבסיפורים הקודמים שלי לפעמים אני יורדת שורהבאמצע המשפט. גם כשלא צריך.

אז זה פשוט תקלה במחשב שלי! סליחה! :(

אז תנסו להתעלם משינו גודל כתב פיתאומי,

&lt;s&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 04 Feb 2012 09:23:00 +0200</pubDate><author>rudpoma@walla.com (הסיפורים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=784056&amp;blogcode=13037868</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=784056&amp;blog=13037868</comments></item><item><title>קטע לתחרות כתיבה יוצרת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=784056&amp;blogcode=13009597</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נירשמתי לתחרות כתיבה יוצרת D:היה צריך לכתוב קטע על מכתב שמעולם לא נשלח (מכל מני סיבות)כתבתי קטע קצת פנטזיה ומדע-בידיוני כזה,מקווה שתאהבו :)אליוט.אני בטוח ששמת-לב שהבית ריק. ושאני לא פה. יש בטח באלגן רציני בבית...אני מצטער אליוט. אבל הם גילו.הם באו היום בבוקר, מתברר שמישהו ראה אותי מדבר איתך. הוא הציץ מהחלון, הייתמאמינה?והרי רק אני יכול לראות אותך, אז הם חשבו שאני מטורף. אני לא מטורף. אחר-כך הם ראואותי מערבב את השיקויים. הם עקבו אחרי, אליוט.הם האשימו אותי בכישוף. אותי, בכישוף. אני לא מאמין. אני לא מכשף. את יודעת למההתעסקתי עם בשיקויים נכון? את זוכרת את התוכנית שלנו, נכון? חלמנו על הבית לידהים. רחוק מהעיר. שניהיה רק אנחנו, שנינו, שוב.הייתי כל-כך קרוב אליוט! כימעט הצלחתי לייצר את השיקוי שאת מחכה לו כל-כך הרבהזמן!טוב, אין טעם להתבכיין עכשיו.אני זוכר שאחר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 21 Jan 2012 14:19:00 +0200</pubDate><author>rudpoma@walla.com (הסיפורים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=784056&amp;blogcode=13009597</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=784056&amp;blog=13009597</comments></item><item><title>האחרונה - סיפור</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=784056&amp;blogcode=13007734</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כתבתי סיפור. הרעיון עלה לי בזמן שיעור.התחלתי לכתוב אותו קודם במחברת שלי,ואז עברתי כבר למחשב :)אם יש שגיאות כתיב, תודיעו לי. אני לא מושלמת P:הסיפור הוא סיפור מקורי שלי, ואין להעתיק אותו בשום דרך כלשהי!~ קריאה מהנה ;)           האחרונה_      19.1.2012ריח האורנים היה חריף כמו עינייה. החושך היה כהה כמוהשיער שלה.דמותהעמדה דוממת, קפואה כמו היער.היא ישבה שם כבר זמן-מה. יהלומי שלג כיסו את גופה במעטפתקרחזוהרת. היא ניערה אותם מעליהם ופרסה קצת את כנפיה.עורה היה לבןוחיוור לא פחות מהשלג עצמו. היא רכנה קצת קדימה עלהענף, דמותה נסתרת ביןהעלים הקפואים. עטופי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 20 Jan 2012 14:49:00 +0200</pubDate><author>rudpoma@walla.com (הסיפורים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=784056&amp;blogcode=13007734</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=784056&amp;blog=13007734</comments></item></channel></rss>