http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443במשפחה בה אין גבולות,יש מאבקי כח, ריבים בין אחים, בעיות של גיל ההתבגרות ולכל מי שרוצה אווירה ויחסים טובים יותר במשפחה שלו. אני מזמינה אתכם לקחת 100% אחריות על איכות הקשר וטיב היחסים עם ילדכם וביניכם וליצור תקשורת אפקטיבית כבר מהיום!heCopyright 2026 ורד כרמלי | אימון והדרכת הורים, יחסים וזוגיות. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/43/14/78/781443/misc/24361328.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=13777765<div align="right" dir="rtl">הייתה לנו משפחה... התפרקה המשפחה... הורכבה משפחה חדשה... ועכשיו, ממש כמו המשפט מתוך השיר המפורסם של אתי אנקרי:"לך תתרגל איתה".(השמות והנתונים שונו על מנת למנוע אפשרות לזיהוי)..."כבר לא אכפת לי לאחר הביתה. הפרצופים שעושים לי כשאני מגיע והיחס הקר שאני מקבל &ndash; לא נעימים לי. רציתי לגור עם דפנה כי אני מאוד אוהב אותה. אנחנו מגדלים ביחד את 3 הילדים שלה וגם הילד שלי מגיע מדי פעם אבל... מה שקורה בבית בלתי נסבל. על כל משפט שני שלי, רועי (בנה בן ה- 12 של דפנה מנישואיה הראשונים) מעוות את פניו בסלידה, אומר לי שאני מדבר שטויות או קם בהפגנתיות והולך. כשיובל מגיע (בנו בן ה- 9 של ערן, מנישואיו הקודמים) אני רואה איך רועי עושה את כל המאמצים לתת ליובל להרגיש שזהו לא מקומו ושזה לא הבית שלו. ודפנה, לא מרשה לי לומר לו מילה. היא אומרת לי שהוא במצב עדין ושאני לא אעשה מה עניין. מעבר לכך, דפנה מספרת לי שרועי מדבר עם אביו ומספר לו מה קורה אצלנו בבית ואיך אני מתנהל מולו... אני מרגיש כלוא בבית שלי! המצב הזה בלתי נסבל."_________________________________________________מאמר זה נכתב מתוך ניסיון בעבודה מול משפחות ש</div>Mon, 13 May 2013 09:23:00 +0200veredcarmely@gmail.com (ורד כרמלי | אימון והדרכת הורים, יחסים וזוגיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=13777765http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781443&blog=13777765http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=13696002<div align="right" dir="rtl">מה הסיכוי שהייתם משאירים את ילדכם בן ה- 10 לבד בלי השגחה במקום עמוס באנשים זרים או אפילו שולחים אותו לטיול מסביב לעולםלבדו?הנה כמה עובדות על פייסבוק... רק כדי שתדעו - פייסבוק מתירה רישום ושימוש מגיל13. ארבעה מתוך חמישה הורים (!!!) מרשים לילדיהם להירשם לפייסבוק למרות שהם מתחת לגיל המותר,תוךהצהרהשקריתעלגילם(מהזה אומר על ההורים ומה ילדם לומד מהשקר הזה שלהם?!) שיעור השימוש ברשתות חברתיות בקרב מתבגרים הוא קרוב ל- 90% (רובו בפייסבוק). בפייסבוק ישנו תוכן רב שאינו מיועד לילדים כגון דפים וקבוצות שעוסקים בפורנוגרפיה, בשנאה ו/או באלימות והילד שלכם יכול להגיע בקלות רבה לתכנים הללו. ילדים ומתבגרים רואים בפרופיל שלהם בפייסבוק מדד לרמת הפופולאריות שלהם. ככל שיש לך יותר לייקים, תגובות וחברים &ndash; אתה יותר נחשב. זה יכול להגיע למצב בו יש לילד רשימת חברים של מאות (!!!) חברים, כאשר ברור כי לאף ילד או מתבגר אין באמת היכרות עם כל כך הרבה אנשים. והצרה היא, שלמרות שניתן לחלק את רשימת החברים לקבוצות לפי קרבה, תחומים וכו', רוב רובם של הילדים אינו עו</div>Wed, 06 Mar 2013 10:42:00 +0200veredcarmely@gmail.com (ורד כרמלי | אימון והדרכת הורים, יחסים וזוגיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=13696002http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781443&blog=13696002http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=12999152<div align="right" dir="rtl">"פעם אחת, לפני שנים רבות&hellip;" http://imunim.net/ קצת הסתבכנו עם כל נושא חינוך הילדים שלנו היום, לא? קצת. רק קצת. פעם, לפני 30-40 שנים, זה לא היה "issue" אלא היה דבר מובן מאליו. ילד ידע מה מקומו ותפקידו "בשרשרת המזון", ההורים ידעו איך לגדל ילדים בלי להזדקק לעזרה חיצונית. לא היו חוגים שעסקו בחינוך ילדים, בשאלה איך לגדל את "הצעצוע" החדש (אפילו לפני שנולד "הצעצוע"), לא הגיעו "הוראות הפעלה" מהיצרן עם הילד, הורה היה הורה ולא חבר&hellip; ואיכשהו, לפחות מהסיפורים של ההורים שלנו והוריהם שלהם, נראה כאילו פעם היה פה ממש אחרת. אחרת טוב או אחרת רע ? היה פשוט אחרת. וזה נכון. באמת היה אחרת. לדוגמה, היה רק ערוץ טלוויזיוני אחד. בלי שפע של אלטרנטיבות ובלי "סופר נניות" למיניהן שהציפו לנו את התודעה. פעם, בהרבה בתים, ילד ידע שכשאומרים לו "לא", זה לא: "אולי לא" (ואני לא מתכוונת לתקופת "גיל ההתבגרות" הראשון, תקופת ה"דובי לא-לא" שחלה באזור גיל שנתיים, אלא לגילאים בוגרים יותר, בשלבים שבהם הם מבקשים שוב ושוב כי ידוע להם שה"לא" הראשוני יתחלף במהרה ויהפוך ל"כן". "שיטת מצליח" שאנחנו, ממש בעצמנו, לימ</div>Sun, 15 Jan 2012 20:07:00 +0200veredcarmely@gmail.com (ורד כרמלי | אימון והדרכת הורים, יחסים וזוגיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=12999152http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781443&blog=12999152http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=12990072<div align="right" dir="rtl">כמאמנת ומדריכת הורים, אני עובדת עם הורים לילדים בגילאים שונים ונדהמת כל פעם מחדש מהקושי העצום שיש לנו להקשיב. פשוט להקשיב. בלי להשחיל מילה, בלי לייעץ, בלי לזרז ולקטוע, בלי לשפוט ולבקר...פשוט להקשיב !!! תנסו פעם!! זה מעולה "לעור הפנים" (וליחסים בבית...)</div>Wed, 11 Jan 2012 21:20:00 +0200veredcarmely@gmail.com (ורד כרמלי | אימון והדרכת הורים, יחסים וזוגיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=12990072http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781443&blog=12990072http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=12988377<div align="right" dir="rtl">htpp://imunim.net אח שלי, אני אוהב לשנוא אותך ! בשקט ובשלווה (או שבסערות ומתחים) עוברות להן השנים כשאחיך, שנולד שנתיים אחריך,דולק ורודף אחרי הזנב שלך כל היום. כמה אפשר ?! "מעצב האישיות" שלי היחסים הכי ארוכים שלנו, אלו שנמשכים באמת כל החיים, הם עם האחים שלנו. ולעיתים, זו מכה לא קטנה (בלשון המעטה) ואף יותר מכך. האח הגדול שלך, זה שיש לו פז"מ של שנתיים <b</div>Tue, 10 Jan 2012 21:50:00 +0200veredcarmely@gmail.com (ורד כרמלי | אימון והדרכת הורים, יחסים וזוגיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=12988377http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781443&blog=12988377http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=12984187<div align="right" dir="rtl">www.imunim.net מה בסה"כ ביקשתי ?בואו רק לרגע, שימו הכול בצד ותחשבו על המחר. מה בסה"כ אנחנו מבקשים עבורם ?שיהיו מאושרים, שמחים, שיצליחו. אה, כן&hellip; שיהיו עצמאיים, אחראים, מלאי ביטחון בעלי עמוד שידרה יציב, שיפתחו מערכות יחסים מספקות, שייקחו אחריות על חייהם, שיעבדו בעבודה שתספק אותם, שיממשו את עצמם. זה הכול, בסה"כ.כעת, דמיינו קו דמיוני נמתח כמו מיתר מההווה לעתיד.10-15-20 שנים קדימה. מה בין ההתנהלות שלנו מול הזאטוטים בהווה ובין משאלת הלב העתידית הזאת שלנו ?? מה בין הווה לעתיד ?זהו, שיש המון בספקטרום הזה שבין ההווה לעתיד. ופה, שימו רגע יד על הלב ותהיו כנים עם עצמכם: האם אתם עוזרים לילדכם, ולא משנה מה גילו, לסגל כישורי חיים כאלו שיאפשרו לו באמת לפרוץ את הגבולות של עצמו? האם הילד שלכם נחשף למימוש הפוטנציאל שבו ??? אז מה עושים ?לתת להם להתמודד, למשל, זהו דבר שאפשר בהחלט לשייך לתכונות העתידיות שאנחנו חושקים בהם, עבורם. אז איך נעשה זאת?מה יקרה,לדוגמה, אם רק לפעמים,ניתן לילד לחוות כישלון, עצב, או כל רגש אחר שעלול "לפגוע"בו? הנה 2 דרכים לאפשר להם לסגל כושר התמדה ונחישות: 1. כשהילד שלנו מבק</div>Sun, 08 Jan 2012 20:51:00 +0200veredcarmely@gmail.com (ורד כרמלי | אימון והדרכת הורים, יחסים וזוגיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=12984187http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781443&blog=12984187http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=12974530<div align="right" dir="rtl">מה בין הרצון לעזור לבין "צונאמי" ?אמא, אני רוצה לחתוך איתך את הסלט&hellip; אמא, אני רוצה להוריד את הכלים לבד&hellip;. אמא, אני רוצה להתקלח היום לבד&hellip;. כמה פעמים שמעת את הילד שלך מבקש לעזור לך?התשובה האוטומטית שלך, לרוב, תהיה גיבוב מנומס של : "לא עכשיו, חמוד. עכשיו כבר מאוחר מדיי&hellip;.., קשה מדיי, או כל תשובה "יצירתית" אחרת שהמוח הקודח שלך שולף עבור הילד. הרי, בינינו, מה אנחנו בסה"כ רוצים ? קצת שקט בסוף היום. לסיים הכול מהר, לתקתק מהר את הכביסה, הכלים והילד&hellip;. (כן, ממש בסדר הזה) ולראות קצת טלביזיה או כל דבר אחר שמאפשר לנו להיות קצת לבד עם עצמנו. הרי אם הילד יעשה לבד את הסלט, זה יאריך את זמן ארוחת הערב ב&hellip;. 10 דק'. והלכלוך אח"כ&hellip;. או אם הוא יתקלח לבד זה ייקח עוד 10 דק' . ומי יעביר סמרטוט אחריו אם לא אני ??? הרי האמבטיה תהפוך לאזור מוכה אסון, מעין "מיני צונאמי" אצלי בבית, לא ככה ?! ברור שככה ! לדמיין את הנזק, הלכלוך או כל דבר שלילי אחר &ndash; זה באוטומט אצלנו (ככה מגדלים ילדים "בפולניה", לא?!) ומה יקרה אם&hellip; ?בואו נשים לכמה דק' את הצחוק, הציניות, הלחץ וכל</div>Tue, 03 Jan 2012 17:16:00 +0200veredcarmely@gmail.com (ורד כרמלי | אימון והדרכת הורים, יחסים וזוגיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=12974530http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781443&blog=12974530http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=12959994<div align="right" dir="rtl"> http://imunim.net/ "ישנן שתי ירושות יציבות שאנו מעניקים לצאצאנו. האחת היא שורשים, השנייה היא כנפיים" (הודינג קרטר ג'וניור).אימון הורים (המשלב הדרכה הורית) בגישה האדלריאנית (המבוססת על התיאוריה הפסיכולוגית של אלפרד אדלר) הוא תהליך קצר מועד (בין 10-12מפגשים).האימון מתמקד בקידום הסמכות ההורית. השאיפה להיות הורה סמכותי ממקום של השפעה (ולא ממקום כוחני) תוך ניצול אסטרטגיות כגון: בירור ערכים, הגדרת חזון משותף והגדרת מטרות לפעולה. (רק לשם דוגמה: דמיינו שאתם מקימים חברה כלשהי, הרי לא ייתכן שתקימו אותה ללא בירור של מטרות ויעדים להשגה, נכון? לא תגששו באפלה ותירו בחשיכה לכל מקום העיקר שמשהו יפגע. תהיה לכם שם אג'נדה ברורה : מאין יוצאים ולאן ברצונכם להגיע. אחרת, משקיעים לא ישקיעו בחברה שלכם כספים ולא תוכלו להתקדם…. ואם לא תתקדמו…. איך תגיעו ???) מהו אימון אישי?"חשיבות האדם לא נמדדת במה שהוא משיג, אלא במה שהוא שואף להשיג". (ג'ובראן חליל ג'ובראן).אימון אישי מסיר את ההפרעה שעומדת בין האדם לבין מימוש הפוטנציאל שבו.זהו תהליך המכוון להשגת תוצאות אפקטיביות ומדידות בזמן קצר. בתהליך האימון תפקיד המאמן</div>Tue, 27 Dec 2011 12:23:00 +0200veredcarmely@gmail.com (ורד כרמלי | אימון והדרכת הורים, יחסים וזוגיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=12959994http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781443&blog=12959994http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=12959982<div align="right" dir="rtl">http://imunim.net/ אודותיי רקע וניסיוןנשואה ואם ל-3 ילדים בני 7.5, 12 ו- 15. מתגוררת ביישוב קדימה ומאמנת הורים בקדימה (שבשרון) ובת"א. בעברי עסקתי בתחום העסקי/פיננסי. כיוון שלא מצאתי שם את ייעודי, עזבתי את העולם העסקי כדי לאפשר לעצמי להתפתח ולצמוח. בחרתי ללמוד ב"מכון אדלר" ושם נחשפתי לעולם אותו אני מוצאת מעניין, מאתגר ומסקרן במיוחד &ndash; התחום של יחסים במשפחה: כל הקשור לעולמם של הורים-ילדים. אני בעלת הסמכה מטעם מכון אדלר באימון אישי ותחום המומחיות שלי הוא אימון הורים (התמחות זו גם היא מטעם מכון אדלר). כמו כן,לומדתכעת אימון ליחסים, NLP ודמיון מודרך. תפיסת עולמי"ישנן שתי ירושות יציבות שאנו מעניקים לצאצאנו. האחת היא שורשים, השנייה היא כנפיים" (הודינג קרטר ג'וניור).זוהי, כתמצית, תפיסת עולמי. הערכים שאנו מבקשים להנחיל לילדינו והדרך בה נעשה זאת, אלו השורשים. בנוסף, אני מאמינה בלב שלם שכל ילד (בהתאם לגילו) מסוגל ויכול. אתם רוצים להעצים מישהו? תנו לו אחריות ותבטחו בו. כשיהיה לו האמון והביטחון בעצמו, יהיה לו קל להצמיח כנפיים חזקות. לאפשר הצמחת שורשים ארוכים כדי לאפשר בעתיד לילד לפרוש</div>Tue, 27 Dec 2011 12:16:00 +0200veredcarmely@gmail.com (ורד כרמלי | אימון והדרכת הורים, יחסים וזוגיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781443&blogcode=12959982http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781443&blog=12959982