http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346heCopyright 2026 I Am Touched By Angels. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13128143<div align="right" dir="rtl">אני רוצה להתאבד. זה אפשרי?</div>Tue, 20 Mar 2012 17:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (I Am Touched By Angels)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13128143http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781346&blog=13128143http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13102207<div align="right" dir="rtl">חשבתי שעברתי אותה. אבל לא, הייתי מוכרחה לחזור איתה לקשר, והייתי מוכרחה לגרום לעצמי להתאהב בה שוב מחדש. אם הלב קפוא שישאר קפוא, למה הוא חייב להינמס? ניתקתי איתה קשר ובכיתי אתמול כי הרגשתי כל כך חנוקה. היא העליבה אותי. אני העלבתי את עצמי. אני מרגישה ברצפה, והכדורים נגד דיכאון לא עוזרים לי (בנתיים). אפילו לא הלכתי לבית הספר מהידיעה שאני אצטרך ללמוד היום עד 15:00 ידעתי שארגיש כאילו נועצים בי מסמרים. אני שמחה שלא הלכתי.</div>Mon, 12 Mar 2012 14:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (I Am Touched By Angels)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13102207http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781346&blog=13102207http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13088238<div align="right" dir="rtl">היום נפגשות.אני לא מאמינה שזה קורה.החברה הכי טובה שלי נותנת לי צ'אנס להסביר את עצמי ולהתנצל.החברה הכי טובה שלי נותנת צ'אנס לחידוש הקשר.בדר"כ אני כל כך לחוצה שאני מתחילה לתכנן לעצמי בראשמה להגיד לה.אבל זה יזרום, אני יודעת שזה יזרום.אני רק קצת מפחדת שזה יתקע ושהיא לא תוכל להסתכל עליי מרוב שהייתי דוחה אליה.אני רוצה אחרי ההתנצלות לשאול אותה מה שלומה, איך היא בבית הספר החדש,ומה קורה לה שכולם מספרים לי שהיא בודדה והיא נראית ממש על הרצפה.אני דואגת לה..בכל אופן, אני מקווה שילך טוב היוםושהיא באמת תרצה להמשיך את הקשר.</div>Sun, 04 Mar 2012 13:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (I Am Touched By Angels)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13088238http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781346&blog=13088238http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13084563<div align="right" dir="rtl">אז קבענו (אני ויובל) פגישה ביום ראשון ב-4 ליד הסיפריה העירונית.קצת מדכא אותי שיש לי רק שעה להיות איתה כי ב-5 היא נכנסת לסיפריהלעשות מחוייבות אישית..ומה הלאה?מה יקרה אחרי הפגישה הזו?האם נשמור על קשר?</div>Fri, 02 Mar 2012 12:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (I Am Touched By Angels)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13084563http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781346&blog=13084563http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13082199<div align="right" dir="rtl">אוקי, אז המטפלת שלי לתרפיה נתנה לי יומן קטן,שאוכל לכתוב בו כל מה שאני עושה ביומיוםומה היא ההרגשה שלי. בפגישות נסתכל על מהלך היום שלי, מה לא מתאים לי, מה הייתי רוצה לשנות.נשמע סבבה.ואני שמחההההההה!יובל, לא ענתה לי היום לפחות ל5 הודעות.וכשדיברתי עם ידיד שהיה איתה בקשר פעם, התקשר אליה,אמר לה שהוא רוצה להיפגש, וזרק לה ככה בסוף "תעני ללורן אם את יכולה."ובכלל לא ביקשתי שיעשה זאת, אבל הוא אמר שהיא נשמעה שמחה, כאילו לא כועסת עליי.ברגע שהוא דיבר איתי במחשב ואמר לי, "היא תחזור אלייך" התקבלה הודעה לפלאפון."מצטערת, לוקח לי יותר מידי זמן לחשוב, מחר אתן לך תשובה סופית."הרגשתי די מטומטמת שסימסתי לה כל כך הרבה, מזכיר לי עד כמה אני אובססיביתועקשנית אבל עקשנית בצורה כל כך מחרידה שזה מה שלדעתי יגרום לי לאבדאת אותו הבן אדם עוד יותר.אבל אני מבינה שקשה להם עם זה. ואני לא כזו כי אני רכושנית, אלא כי מי שחשוב לי, אני נלחמתעליו, ועד הסוף.בכל מקרה, אני גם די מעוצבנת.אבא לא הפסיק להתעצבן עליי היום ללא סיבות.שבוע ימים שהוא מבטיח לי שנצא לסרט רק שנינו, והיום הוא אמר שבטוח נלך.בצהריים מתקשר אליי והוא אומר שהוא עייף</div>Wed, 29 Feb 2012 22:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (I Am Touched By Angels)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13082199http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781346&blog=13082199http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13081271<div align="right" dir="rtl">תמיד פחדתי.פחדתי שידעו אותי, פחדתי שידעו עליי.פחדתי שיראו אותי מבפנים ומבחוץ.שיראו כמה חכמה ואינטלגנטית אני, שישימו לב שאני מדברת אל האוויר ולפעמיםרוקדת ברחוב סתם ככה, סתם כי בא לי.תמיד פחדתי מאנשים, מהמין הזכר, מהלימודים, מעצמי.פחדתי שישפטו אותי, שיאנסו אותי, שיסתכלו עליי, שאכשל.אין לי הרבה מה להוסיף, כי אני עדיין פוחדת.לא סיימתי את הקטע הזה מכיוון שהוא לא הסתיים,ולצערי גם לא יסתיים בעתיד.מקווה שיום אחד אפסיק לפחד מכולם ואפחד רק מהמוות.והמוות הוא הדבר האחרון שאני מפחדת ממנו.יש לי בחילות.ויובל לא עונה לי.מה שמעציב אותי כרגע.שלחתי לה שלושה הודעות אתמול."אני מקווה שלא שכחת אותי..""אני מצטערת אם אני יותר מידי מעצבנת אבל התגובה שלך ממש חשובה לי.""יובל...?"NO COMMENT.</div>Wed, 29 Feb 2012 15:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (I Am Touched By Angels)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13081271http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781346&blog=13081271http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13077349<div align="right" dir="rtl">השעה היא 8:40 בבוקר, והגענו כרגע ל"שלוותה" בהוד השרון.הוגרדתי רשמית כחולת נפש.חחח טוב, לפחות נעשה קצת כסף מביטוח לאומי.אמא ואבא רבים\מתווכחים\מדברים על מה שהיה ביניהם, ועלינו, הילדים.ועכשיו אבא נשמע קנאי מהצד, מדבר על החבר של אמא ומנסה להראות להשלא ממש אכפת לו. אבל שום דבר לא עניין אותו חוץ מזה.האמת היא שאני לא בקשר עם אבא כבר כמה ימים..וזה רק כי אמרתילו דברים שהוא לא יכול לשמוע והוא גם לא יוכל אף פעם.תכלס, אין לי כוח. ואני מרגישה שעומדת לקרקר לי הבטן, אני שונאת את תחושת הרעב.אבא מדבר עם אחיו הגדול ומתעצבן.אמא פותרת תשבצים ושרה לצלילי המוזיקה המוכרה של אבי - כל שירי ג'ון לנון למיניהם..כבר הזכרתי עד כמה הם שונים?והזכרתי עד כמה אני מופתעת ברגע זה ממש?ולמה הם פותרים תשבצים ביחד?היא מבקשת ממנו שלא יעזור לה והוא מרפה.אני בטוחה שאם לא הייתי נוכחת, הייתה מלחמה, לפידים וקלשונות עפים באוויר.אני לא יודעת מה יקרה במקום הזה.אולי יכניסו אותי למקום עצמו כמו שעשו לרוי? (ידיד)אולי רק מדברים על הכדורים? ואם כן, אין צורך בנסיעה כה ארוכה ובמקום כזה רק בגלל כדורים.אוי ווי, אני אכנס לפה, נכון?לפחות אהיה רח</div>Mon, 27 Feb 2012 15:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (I Am Touched By Angels)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13077349http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781346&blog=13077349http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13075787<div align="right" dir="rtl">בשביל מה שאלך לבית הספר? ולמה יש לי נקיפות מצפון? ולמה שאלמד בכלל, כדי שלא אצליח כמו תמיד? ולמה מצפים ממני ליותר מידי? ולמה אני חסרת סבלנות? אני מתחרפנית כשאני בקושי 3 שעות בבית הספר. גם ככה אני אתאבד עוד מעט, אז בשביל מה שאנסה להצליח בבגרויות? </div>Sun, 26 Feb 2012 16:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (I Am Touched By Angels)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13075787http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781346&blog=13075787http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13074688<div align="right" dir="rtl">אין לי אנרגיות.הגעתי למצב שקשה לי להרים את היד מרוב שאני תשושה.אני לא הולכת לבית הספר, וכשאני כן, אני מתעצבנת כל כך מהר מאנשים שפונים אליי,פתאום אין לי סבלנות לאף אחד ואני רק רוצה לתקוע במישהו גרזן ולברוח הביתה.וכשאני מגיעה הביתה, אני לא עושה הרבה. כי אין לי מה לעשות, כי אין לי חשק לעשות.ואחי הגדול מנסה להוציא אותי קצת מהבית. בשביל מה? אני גם ככה לא נהנית.אולי רק מהאוויר הנקי שאני זוכה לנשום.הוא טוחן לי במוח במילים פסיכולוגיים ועלבונות כלפי אמא ואבא.רבאק, שחרר ממני.בעיה שלך איתם, תגיד להם.ואבא, שרב אתמול עם אמא כי היא קיללה את הבת זוג שלו כשהיא ירדה להביא לנו מפתחות.מתקשר אליי שעה אחרי המריבה ורב איתי בעצמו.אומר לי שאני לא רצויה ושאני דפוקה מכל הכיוונים, שאני רודפת אחריו ושאני כפויית טובה.לא התפלאתי, ידעתי שזה מה שהוא יגיד.כי האמת כל כך נכונה, כל כך כואבת שאלה התגובות העיקריות שלו."את ממש דפוקה, סתומה!" בסדר, אבל הוא שוכח שהוא הדפוק העיקרי והוא בעצם דפק את כולם."אימפולסיבית, זה מה שאת. כמו אמא שלך" נכון, אנחנו אימפולסיביות.כל בן אדם הוא אימפולסיבי ובעיקר אתה.פעם שמח, פעם עצוב. אני צריכ</div>Sat, 25 Feb 2012 20:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (I Am Touched By Angels)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13074688http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781346&blog=13074688http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13074626<div align="right" dir="rtl">אז זה המצב:אחרי חצי שנה של הבנה והאשמות עצמיות, וחיפוש יצירת קשרעם חברה טובה לשעבר מהחטיבה, מצאתי את מספר הפלאפון שלה!התקשרתי, השתתקתי, ניתקתי.כרגיל.והרגשתי לחוצה, עם קצת פרפרים בבטן.אבל למה פרפרים בבטן? ההרגשה הזו בדיוק כמו עם קרן, "האקסית" שלי.לא, אין מצב שאני מרגישה אל יובל משהו מעבר לחברה טובה.אבל אני שמחה.שלחתי לה סמסים והיא לא ענתה, אבל למחרת ביקשתי הזדמנות והיא אמרה שתחזור אליי עם תשובה.אז כן, לפחות יש תקווה.-הכי מבאס? שאתם כל כך בטוחים שעברתם משהו שהיה לכם הכי קשה לצאת ממנו.אז חזרתי לדבר עם קרן "האקסית" שלי.לא דיברנו כמה חודשים והיה ממש קל עם זה, כאילו כבר לא אכפת לי.אבל מישהו התקשר לבית שלי, וכשאמא שלי ענתה אף אחד לא ענה.הלכתי לבדוק מי התקשר וכמובן שאמרו שזה חסוי ולא ניתן למצוא את מספר הטלפון שהתקשר.אז קרן קפצה לי לראש. כי רק היא עושה דברים כאלה.התחברתי ושאלתי עם זו היא, היא אמרה שלא ומשם השיחה זרמה.ואני מוצאת את עצמי מתרגשת ממנה לפעמים, נעלבת, מקנאה.לנתק קשר אני לא רוצה, אבל היא מכריחה אותי.</div>Sat, 25 Feb 2012 20:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (I Am Touched By Angels)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=781346&blogcode=13074626http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=781346&blog=13074626