<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>הזמן הוא התוכן של המקום או שמא המקום הוא תוכן הזמן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267</link><description>החיים מציפים אותנו במחשבות ורגשות אינספור... לעיתים אנו עוצרים ומתייחסים אליהם.. ואז מגלים את חשיבותם ותרומתם לאפשר לנו לאהוב את עצמנו..</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 אחת שרוצה להבין ולהרגיש יותר. All Rights Reserved.</copyright><image><title>הזמן הוא התוכן של המקום או שמא המקום הוא תוכן הזמן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13935201</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;רציתי שתבוא..
שתגיד שאתה מחבב אותי..

שתבוא..
שתחבק אותי
תאמץ אותי אליך..

תביט בי
תחדד מבטך אליי
אחוש לכודה בעינך ללא מוצא..
האיום הזה יתפוש אותי
וייתן לי להיות באותו הרגע
רק שלך
אבסולוטית
הדבר היחיד שיעבור בכל גופי
ויכה בי הדים וזרמים
יהיה רק אתה

עיניי ימצמצו
לא יעמדו בלחץ הזה

השקט יעמוד באוויר איתן
כמו הכבלים המושכים את ליבי בחוזקה היישר אל גופך..

אך אני ישמור על יציבות
לא אתן לחבלים למשוך אותי
אשאר כך..
להביט בך..
להבין את עינך
להכירן לעומק
לראות את השליטה במבט העיניים הזה..

אגע בזרועך החסונה
אצטמרר לי טיפה
אחייך אליך
המבט הרציני שלך
ינעץ בי שוב ויחלחל את גופי הרך והנמס למולך..

ואז פשוט...
תחייך אליי
את החיוך הכי מרגיע שיש
החיוך הכי מתוק שיש
השיניים שלך נחשפות
אני נזכרת שנשכת אותי
וחשה את התחושה שזה העלה בי..

מבטי מצטעף עוד
חוויתי הגופנית כה ערבה לי
נעימה
ומלאת השראה..

הנרות הדולקים מאירים אותי למולך
אני יודעת שאני יפה
וטוב לך להביט בי

אני מביטה בך
הנרות היפים
יוצרים צליליות י&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 11 Oct 2013 09:28:00 +0200</pubDate><author>mina.zimerman@gmail.com (אחת שרוצה להבין ולהרגיש יותר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13935201</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=780267&amp;blog=13935201</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13624009</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מלא זמן לא הייתי פה..

מרוב בלאגן בראש
מרוב עומס בזמן..

מרוב מלא תסכולים
רגשות מעורבים
תמורות..

עכשיו עדיין יש בלאגן..
קלפי הפאזל מפוזרים הייטב

אבל..
ספרתי את קלפי הפאזל
ונראה לי שיש לי את כולם..
עכשיו
הכל בשליטתי....&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 07 Jan 2013 14:31:00 +0200</pubDate><author>mina.zimerman@gmail.com (אחת שרוצה להבין ולהרגיש יותר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13624009</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=780267&amp;blog=13624009</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13435150</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הייתי אתמול בבני ברק
מה שאומר
שהתלבשתי כמותם
מה שאומר שמן הסתם נראתי כמותם,
כמותם בדיוק.. ללא רבב
אכלתי כמותם
שתיתי כמותם
חייכתי כמותם
אפילו דברתי כמותם
הייתי חלק מהם..

רק ש...
ההבדל ביני לבינם היה
שהם היו עם המשפחה
היה להם נחמד..
כי היתה להם חברה תומכת
ו..אני..
אני הייתי בודדה מאי פעם
כי אני לא הייתי עם המשפחה
רק התחפושת העלובה והמכוערת שלי הייתה עם המשפחה
ולא רק זה
הייתי בודדה עוד יותר
לא היה לי אפילו את החברה של עצמי..
מהצד בחנתי את עצמי
ניסיתי לדבוק בדמות שלי
אך לשוא
היא נעלמה ממני
מהר הבנתי שהדמות הכעורה המחופשת היא -אני..
אבל איתה.. עם דמות שקרנית שברירית ומסכנה לא יכלתי לדבר
היא הייתה שבורה לרסיסים
פקעת של בכי מאופק..
ולכן נמנעתי מלהכאיב לה
רק חשתי בבדידות האיומה הזו
בשובי הביתה לא יכלתי שלא להשתגע מהמעטפת שלי 
המעטפת הזו מכבידה על נפשי.. וליבי..
אני רוצה להבטיח לעצמי שפעם הבאה שאלך להורים תהייה בעוד שנה לפחות
אבל.. ראש השנה בפתח
ואז- חובה להתייצב..
לא טוב לי עם זה...
אבל לא טוב לי ליצור מן נתק כזה של לא לבא לראש השנה
אז אין בררה
רק..
ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 26 Aug 2012 12:30:00 +0200</pubDate><author>mina.zimerman@gmail.com (אחת שרוצה להבין ולהרגיש יותר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13435150</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=780267&amp;blog=13435150</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13385435</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קשה לי..

אני לא יודעת
באמת לא יודעת
איך עלי.. הקטנה
להכיל את כל הקושי.. העול.. המחויבות.. עומס הרגשות.. הרגשות שלי.. של הוריי.. של אחיי.. של קרוביי האחרים..
אני צריכה להכיל כ&quot;כ הרבה
והלב שלי כ&quot;כ קטן..

איך מתמודדים עם זה?

הלב שלי מוצף בדמעות
הוא לא עומד בזה..

הגרון שלי תדיר מטובלן בזן הנוזלי המלוח הזה..

עיניי נרפות

אני רוצה להלחם...
להמשיך
בכל הכוח..

אבל נשאבת חזרה
לחוסר אונים
לחוסר יכולת..

בלאגן בראש
יאוש
ודי כבר החיים האלה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
די כבררררררררררררר

מי ביקש לחיות בכלל??

איזה קיום מרושע..............

לא יכולה יותר!
לא יכולה....................................................

אני רוצה לעזור לעצמי
לחוש טוב יותר
לגונן על עצמי
אני מתפרקת..
התנהגותי שונה
אני לא שולטת בעצמי
אני מתדרדרת בהתנהלותי

אני פסיבית ואקטיבית בו זמנית
אין לי כח יותר..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 26 Jul 2012 22:55:00 +0200</pubDate><author>mina.zimerman@gmail.com (אחת שרוצה להבין ולהרגיש יותר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13385435</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=780267&amp;blog=13385435</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13377893</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אילו לא הייתה האופציה לשקר
החיים היו כה יפים....

מתח- היה נחסך..
לחץ- היה מיותר..
לא היה טעם להוכיח כלום
ל..אף אחד..!
-כי האמת הייתה הכרחית בהעדר השקר..

אז
-למה?
למה לעזאזל יש שקר בעולם?

&lt;span style=&quot;color: #003366&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 22 Jul 2012 11:23:00 +0200</pubDate><author>mina.zimerman@gmail.com (אחת שרוצה להבין ולהרגיש יותר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13377893</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=780267&amp;blog=13377893</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13366668</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ירדתי בבוקר
לריצה קלילה

שכן שלי קטע אותי
לפני שהתחלתי

בוקר טוב
חיוכים..
וכאלה (:

ואז הוא סיפר לי
שבלילה
כשיצא למרפסת לעשן
יצא לו לצפות
בלא אחר מאשר
שתי בחורי ישיבה
צעירים
-מתנשקים..

תגובתי הייתה
&quot;איזה חמודים..&quot; (:

אז הוא צחק
ואמר שצפה את תגובתי מראש..

אני בטוחה שאותם חברים
חוו חוויה כה מרגשת
ומשמח אותי לדעת
על רגע כזה (:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 15 Jul 2012 09:40:00 +0200</pubDate><author>mina.zimerman@gmail.com (אחת שרוצה להבין ולהרגיש יותר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13366668</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=780267&amp;blog=13366668</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13361827</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחי היקר...

אני לא רואה אותך הרבה
במובן הפיזי אתה רחוק ובקושי נראה..
במובן הרוחני אתה שוכן בליבי יותר קרוב מכדי לראות..

אני דואגת לך
אתה עושה טעות
טעות איומה ומטופשת
אותה טעות מיתולוגית שאני ביצעתי..

אני עשיתי את אותה טעות מתוך לחץ
מתוך מצפון
ואני תוהה יקירי
וחושבת
שגם אתה מבצע את אותה טעות
מאותו מוטיב- לחץ..
רק שאצלך הדחיפה מגיע ממקום אחר לגמרי..
צר לי אחי
אינני רוצה שתשגה

אני גדולה ממך
אני רואה את הדרך כולה ממקום קצת יותר גבוה ממך
בבקשה
תן לי
להאיר את דרכך
לכוון אותך מאותו מקום גבוה בו אני נמצאת..

דע לך
מהמקום שלי
אני יכולה ליפול
עמוק
לתהום....

ואני יודעת
כשכשתגיע למקומי
יהיה לך קשה
אתה רגיש..
כמוני..

אני רוצה לעזור
ולא יודעת איך..

דברתי איתך
הקשבת לי
הסכמת איתי
התחבקנו
ולי הייתה הקלה..

אבל
הבנתי
שההגיון שהבעתי הובן לך
אך הלחץ
גבר עליך
והחלטת לפגוע בעצמך
באותה דרך הרסנית
שבחרתי אני כשהייתי בגילך..

אני רק מקווה
שכשתגיע למקום הקשה בו אני נמצאת
טרם אפול לתהום
אראה את הדברים שוב בפרספקטיבה טובה ממך
אייעץ לך
ו..תקשיב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 12 Jul 2012 11:20:00 +0200</pubDate><author>mina.zimerman@gmail.com (אחת שרוצה להבין ולהרגיש יותר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13361827</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=780267&amp;blog=13361827</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13350728</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;גם היוםטרם עשיתי דבר מיוחד..אני עם עצמימה שכה יפה בזה..זה שזה הדדיוגם עצמי- איתי..באותה מידה ממש..(אולי אחשוב על זה עוד טיפה ואבין שאולי זה לא בדיוק באותה מידה?.. )בכל מקרהשרתי עכשיו שעה ברציפות..ואני מרגישהשהשירה של היוםהייתה שונה בתכליתמזו של אתמול..אתמול הצלחתי לשיררק בכאבלא יצא לי רגש בקול..רק כאב..והיוםיוצא לי מלא רגשורק קצת כאב..אני שמחה שפרקתי אותו אתמול..אני מעט כועסת על עצמייש לי מחויבויותובמקום להתעסק בהןאני עוסקת בעצמי..אבלאתמול מישהו יקר אמר לי&quot;זה שאת מתעסקת עם עצמך זה לא פחות טוב מאשר להתעסק עם דברים חיצוניים כדי להעשיר את עצמך&quot;וזה כה נכון..כשאני עם עצמיאני למדה המוןאני מתחברת לעצמי יותרהתודעה מתרחבתההבנה מתעמקת..אזאוקייאני לא לומדת כמו שצריך..אבלאני בטוחהבטוחה ממששאצליח במבחן..אין לי ספק בכך..אולי שחרור הכאבהתרכזות בותועיל ליללמוד טוב יותרבימים הבאים..כילברוח מרגש רעפרושו לדחות אותוהוא הרייגיע בסוףעדיף להתפטר ממנו מהר..ולכן..כדאי לתת לו ביטוי כמה שיותר מהר..אני מרגישה כרגעשהעולם יפהמרגש..לא בא לי לסבול שוב מדכאוןבא לי להרגיש טוב תמיד..בעצם..האם אני מרגישה כה מושלם כרגע?ממ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 05 Jul 2012 19:38:00 +0200</pubDate><author>mina.zimerman@gmail.com (אחת שרוצה להבין ולהרגיש יותר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13350728</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=780267&amp;blog=13350728</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13348329</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בחיי האישיים
אני כה מחייכת
כולם קוראים לי- אופטימית..
וליבי מתכרכם..
כי רק אני יודעת כמה שזה לא נכון בכלל..

אני עומדת בפני יאוש

נמאס כבר לבכות
נמאס לחשוב שכל רגע שעובר
לא ישוב עוד
הוא התבזבז
ויחד עם אותו רגע
מת לי רגע נוסף בחיים

אני מתה בהדרגה
דקה.. דקה..

זו התכלית בסוף
המוות
&lt;span style=&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 04 Jul 2012 10:38:00 +0200</pubDate><author>mina.zimerman@gmail.com (אחת שרוצה להבין ולהרגיש יותר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13348329</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=780267&amp;blog=13348329</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13340259</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמה שאנסה לצאת מהדיכאון
הוא תמיד ירדוף אותי
אני ארוץ חזק
בכדי לברוח ממנו
אבל הוא בעקבותיי..
והוא מהיר יותר..

לבסוף
הוא ישיג אותי
יתפוסאותי בכפייה
ויצמד אלי חזק
תחילה אאבק בו
אנסה להתנטרל ממנו..
אבל
הוא כה חזק
ויציב..
ועוצמתי
שתוך כדי האבקות
אני נחלשת
מרפה..
ומתאהבת בו
&lt;span style=&quot;font-size: sma&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 29 Jun 2012 16:07:00 +0200</pubDate><author>mina.zimerman@gmail.com (אחת שרוצה להבין ולהרגיש יותר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=780267&amp;blogcode=13340259</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=780267&amp;blog=13340259</comments></item></channel></rss>