<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Have Fun (=</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 יפעתון.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Have Fun (=</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/112004/IsraBlog/77392/misc/1032027.jpg</url></image><item><title>-דילמולה-</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=9473071</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני כל הזמן מנסה לחשוב מה עדיף לי..לקפוץ בחצי שנה מעכשיו.. זה יצא סוף דצמבר ככה של כיתה י&apos; ולראות איך אני, עם השכבה או סתם עם עצמי, ומה כבר הספקתי או לא הספקתי לעשות..או לחזור בחצי שנה אחורה.. לסוף דצמבר ככה של כיתה ט&apos;.. ממש טיפונת לפני היומולדת, לתקופה המדהימה שלי.. ולשנות כמה דברים.. כמה דברים קטנים שיעשו שינויים גדולים למצב שלי עכשיו.?מה שכן, לא רק שאני לא יכולה לעשות את שניהם, אני לא רוצה להישאר כאן עכשיו. כשמאוחר מדי לשינויים שהייתי יכולה לעשות רק אז, ומוקדם מדי לדברים שאני אעשה כשאהיה בתיכון.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 29 Jun 2008 20:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יפעתון.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=9473071</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=77392&amp;blog=9473071</comments></item><item><title>התגעגעתי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=9356562</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ממש מוזר לי שעוד כמה ימים ואני מסיימת את החטיבה לגמרי..אני מסתובבת עם תחושת פיספוס כי אני בכלל לא מרגישה שמיציתי .אני יודעת שאם הייתי מתחילה את כיתה ז&apos; עכשיו מהתחלה עם הבגרות והאישיות שיש לי עכשיו, סוף כיתה ט&apos; שלי היה נראה אחרת לגמרי..התחלתי אותה כילדה שקטה, רצינית, לא יודעת להתאים בגדים חח, ביישנית ותמימה ועם כל הביטחון בעולם אני יכולה להגיד שעשיתי שינוי רציני.הבעיה היחידה, שהשינוי הזה היה יותר אישי ופחות חברתי.כי למרות שכשאני חושבת על זה, עם כל בת בכיתה הייתה לי תקופה שהייתי חברה טובה שלה וגם לא רק בכיתה אלא בשכבה, אני לא יודעת כמה קשרים יחזיקו מעמד משם.אני באמת מקווה שאני כן אשמור על קשר אבל אני לא יודעת..אני שמה לי עכשיו מטרה לתיכון-להיות בולטת בשכבה שלי. (ואולי זה יכפה על החטיבה)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 12 Jun 2008 12:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יפעתון.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=9356562</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=77392&amp;blog=9356562</comments></item><item><title>פלאשבק.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=8634470</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סתם שיר ברשימת השמעה כ&quot;כ הזכיר לי איזה יום אחד, ממש בימים האחרונים של החופש, שדאגתי שיעברו לי הכי לאט שיש כי חופש זאת ה-תקופה.סתם יום כזה שהלכתי לים עם מרי בלילה והיה מזה כיף... ועכשיו, אני רק שומעת ים נהיה לי קר, אני חושבת על מה שלבשתי(הקיץ שלי הסתכם במכנסקצר וגופיה) ואני רוצה לכסות את עצמי בשמיכת פוך.אם יש דבר אחד שאני שונאת בשנה הזאת, זה שהיא עוברת לי הכי מהר שיש, כ&quot;כ מהר שעד שאני מעכלת שאני אשכרה כבר בת 15 וב-ט&apos; ועוד כל מיני דברים... אני מפספסת פשוט אלף דברים באמצע. דווקא הדברים שהכי לא תלויים בי, הכי חשוב לי להשיג.אבל אני לא יכולה לא להגיד שאם היו אומרים לי לפני כמה חודשים, על יום רגיל בחיי היום, לא הייתי מאמינה(או שסתם הייתי מופתעת, כי אני מאמינה להכל).כשיתחיל הקיץ והחום, אז אני באמת ארצה למות, שאפילו החורף עבררררררחחח יש לי בעיה עם זמנים מסתבר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 14 Feb 2008 21:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יפעתון.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=8634470</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=77392&amp;blog=8634470</comments></item><item><title>וזה מבלבל ש...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=8426011</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;- דווקא מהאנשים שאני צריכה לשמוע מהם מחמאות אני מקבלת חוסר התייחסות מוחלט ומאנשים שמכירים אותי ממש מהזמן האחרון אני מקבלת את המילים הכי יפות בעולם. - שכשאני מספרת על בעיה, יוצא מזה שאני פותרת למישהו אחר בעיה אחרת בכלל ו&quot;יוצאת בידיים ריקות&quot;.- שמצפים ממני להיות תמיד ה-יפעת-מלאתשמחתחיים- כ-ל הזמן ומעצמם לא דורשים ככה.- שאלו המסקנות מהיום הכי משעמם כנראה שיהיה\היה לי השבוע.כבר לא כיף.יאללה סתמי.כבר כן כיף(:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 14 Jan 2008 23:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יפעתון.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=8426011</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=77392&amp;blog=8426011</comments></item><item><title>ממטרות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=8319291</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בא לי להיות קצת יותר מקורית ולא סתם לסכם שנה...אז אני אכתוב לי פה מטרות, שאני אוכל לראות אם עמדתי בציפיות של עצמי.אז הנה הן:- דבר ראשון, יומולדת15שמח בשישי.- כמו שעומר אמר, שתמצאי לך אחד.- פירסטיים.-התנהגות א&apos;?- מגמה.- ל&quot;ג בעומר מושלם כמו בשנה שעברה חח- להפסיק להיות חננת-2חורים...- שטיח בחדר.- שהסוד כבר לא יהיה סוד.- שמרי ג&apos;ו יקנו רק בפולאנדבר וזארה.- שלמרי יהיה כתוב משהו מעניין באוואי.- שאני אפסיק לאחר לאוטובוס.- שלא יהיה לי גשר.- שלמה עם עצמי.- מסיבה.- להכיר יותר שירים חח.- לרקוד.- להכיר עוד אנשים.- לקנות את מקסברנר.- להיות במקסברנר ביומולדת(?)- מסורת מכיתה ז&apos; שכנראה תישבר.....- להדריך ושאני אוהב את הצוות.- בייבייי לשרת, לשמור על קשרים משם...טוב כתבתי דיי הרבה ויכול להיות שיש אפילו עוד...אבל הכי חשוב להגיד-נתראה בשנה הבאה(=&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 31 Dec 2007 16:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יפעתון.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=8319291</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=77392&amp;blog=8319291</comments></item><item><title>ביי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=8184420</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז ניסיתי גם להמשיך הלאה.כמו שכבר ניסית, לא?וגם אם כן וגם אם לא,אני עצמי- לא מצליחה.פשוט הייתי כלכך רגילה.ואולי אפילו לקחתי כמובן מאליו.את המקום הזה שהיה שמור רק לנו.שהיה ידוע לכולם גם בלי לספר אפילו לאחד.למרות שלא היה מה לספר.ואין מה לספר.ולא יהיה מה לספר.כי זה לא התקדם לשום מקום,ולהפך, נעשה נדוש.ואני מנסה להמשיך, לומדת ממך, ראית?אולי בסוף אני אצליח.אבל אני חייבת להודות,שאני לא מתחרטת, למדתי גם מזה. &quot;שלום. היה כיף. ביי.&quot;אמןןןןן שאפחד לא ישאל אותי על מה זה... אם אני ארצה אני אספר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 13 Dec 2007 19:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יפעתון.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=8184420</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=77392&amp;blog=8184420</comments></item><item><title>מתגעגת. מאוד...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=8093447</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יוצא לי יותר מדיי לחשוב על שנה שעברה, טוב נו, באמת שהיה בה הכי מדהים.ומה שהכי קורה בזמן האחרון זה פשוט שאני קוראת היסטוריה של בלוגים, של הודעות במסנג&apos;ר וכל מיני שטויות של פעם, ומתגעגעת. אולי כל מה שאני צריכה עכשיו זה שינוי. והנה קצת זיכרונות(מפברואר 2007):&quot;הייתי בטוחה שזה הרבה יותר מזה.אבל טעיתי, ואולי אני סתם משקיעה יותר מדי בשביל אשליותשבחיים לא באמת יקרו... ואז זה מאכזב, מאוד מאכזב.וזה כל מיני דברים שפשוט הייתי בטוחה בהם,והייתי אולי צריכה קצת לתת לעצמי פחות לחשוב על הכל כל כך מסובךולתת למה שצריך לקרות פשוט לקרות.ואיך ממשיכים מכאן?פשוט לעשות את עצמי שאני לא יודעת או מתחרטת?&quot; מצחיק שכתבתי את זה, כשעכשיו המצב השתנה מהקצה אל הקצה.ובדיעבד(פעם ראשונה בחייי שאני אומרת את המילה הזאת נראה לי...), לא בטוח שהמצב שעכשיו הוא המצב הכי טוב, אולי המצב שהיה באותו זמן יותר התאים לי אבל לא ידעתי את זה. ממממ ואולי לא.מעניין מה יקרה השנה ביומולדת שלי...פשוט כי ב-2006 שרון נכנס לקומה(ביומולדת שלי..),ב-2007 גיליתי שתאיר ראדה נולדה- ביומולדת שלי וגם הייתה שביתה(להגיע בעשר וחצי לביתספר ביומולדת שלי) והיה מו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 03 Dec 2007 19:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יפעתון.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=8093447</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=77392&amp;blog=8093447</comments></item><item><title>שוקולד.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=7973430</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;אולי אלבש גלימה זוהרתאגדיל עקביי אני ארחיב ממדיי,גם זה לא ישמיע אותי ודאי.ואם אקפוץ לגובה- מעבר לאופקאולי גם זה לא יזיז להם את הדופקמה עוד אעשה?כדי לעלות, הדרך שלי-לעבוד, לעבוד, לאבד לאיבוד,כל שביקשתי לתת הלך לאיבודהאם אתרסק ואתפזר להנחותאו כך ביקום ממשיך להיות?ודרך ארוכה מתישה וקסומה,ולאן?אינני מקבלת אותה.אולי חשבתי קצת יותר מדי,עלי לעשות את דרכי.שכחתי קמעה, אני סתם סתםמהלכת על פני האדמהלא חזקה בעוצמהמתבזבזת על עוד קפה בבוקר או ללכת לסרטהבריחה מאהבה עצמית גורלית.כל שאבקש לקבל יתפזר באווירהמביא לא מביא לנשמה זה&quot; -הבנותנחמה.


אני לא מאמינה שחזרתי לאותה נקודה..
ואיבדתי לגמרי את הכוח להתמודד עם זה (שוב).&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 20 Nov 2007 21:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יפעתון.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=7973430</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=77392&amp;blog=7973430</comments></item><item><title>ההרגשה הזאת... ש...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=7955146</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמה שאני לא יעשה בשביל משהו, זה לא ייראה כאילו ניסיתי מעבר.כמה מאוחר שאני אלך לישון, זה לא יישנה את העייפות והשיעמום שלי בביתספר.כמה שמחה שאני אנסה להיות למרות הכל, תמיד ישאלו אותי אם קרה משהו.כמה השקעה שאני אשקיע, תמיד יהיה את זה שלא מרוצה.כמה שאני לא אנסה לחפש, אני לא אמצא.כמה שאני לא אנסה לא לקחת ללב, ככה אני לוקחת הכי הרבה ללב. מה לעשות, כל המאמצים נגמרו...ואולי אי אפשר לרצות את כולם אבל במקרה שלי זה קשה לרצות אפילו בנאדם אחד.(לפעמים) פשוט נמאס לי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 18 Nov 2007 23:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יפעתון.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=7955146</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=77392&amp;blog=7955146</comments></item><item><title>טוב נו... טיול פתי&amp;quot;ק!!!!!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=7860266</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחרי חודש אני חוזרת כי ממשש בא לי לסכם את הטיול המהמם..טוב אז באותו יום שישי 2.11 נסענו לנו משבט רכס כפס לאיפושהו בנגב\שדה בוקר... ושהנסיעה תהיה שקטה?! לאאאאאאכן אז למרות שלא ישבתי כמו ילדה מגניבה מאחורה כי לא היה מקום כבר עד שעליתי הייתה תחרות ירידות מצחיקה ביותרררר ביני לבין גפן והיה אדיר..ואז אחרי שעות של נסיעה... הגענו!ואז שלושת הבנות הכי יפות בלבנה(אני יעל ומריאל) הלכנו להשתין לנו איפושהו במקום לא ברור... ואז קרה משהו לא טוב כל כך אז ברחנו יאללה ביי.הכנו אוכל, סנדוויצ&apos;ים(השוקולד שלהם טעים...) וכל מיני שטויות ואז כזה עשינו מעגל אוכל וכמה מפתיע, בני לבנה הכוסיות הוציאו סווצ&apos;רים!(למרות שאהבתי את הגלופה...)היה אוכל גורמה... שניצל ממש טעים עם אורז ממש טעים ולקינוח סיידר חם(=אחר כך היה מסדר ואחריו הייתה פעולה, ובפעולה היה צריך לבחור אבן בלהבלה ואני נקשרתי לאבן... כנראה כי היא דומה לצב... אז שם נולד לו יהושע בי-שיין... אז אני ובינדר אימצנו אותו וכבר חשבנו להביא אותו לחדר ט&apos; ושטויות אבלללל הנהג חטף אותו!!!!!!!טוב זה כבר קרה ביום השני ואני עוד ביום הראשון... אחרי הפעולה אני ויעל הלכנו להדר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 07 Nov 2007 16:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יפעתון.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=77392&amp;blogcode=7860266</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=77392&amp;blog=7860266</comments></item></channel></rss>