http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777heCopyright 2026 תקראו לי נטע.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=14030625<div align="right" dir="rtl">אני מרגישה רע. מצאתי בלוג של מישהי שאני מכירה. קראתי הכל. אני מרגישה שאני יודעת עליה הרבה עכשיו למרות שהרבה ממה שהיה כתוב יכולתי לנחש גם בלי לקרוא. אני מבינה אותה גם אני מרגישה ככה לפעמים ש הם לא רואים אותנו ושלפעמים נראה הכי קל פשוט לא לצאת מהממלכה הקסומה שנקראית המיטה להישאר שם ולבכות. אבל אפשר גם לצאת ולטייל כי זה כיף חזרתי? לא יודעת נראה אהלן אחרי שנה (לא באמת, פשוט התחלפה שנה.) עברתי הרבה, אפילו שלא עברה באמת שנה התנשקתי עם מישהו אתמול איזה כיף שאין בצפר מחר</div>Fri, 31 Jan 2014 01:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (תקראו לי נטע.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=14030625http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773777&blog=14030625http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13710001<div align="right" dir="rtl">אולי פשוט למחוק הכול ולפתוח בלוג חדש? זה עדיף מלעדכן את כל הרשימות ואת כל השאר, כל הזמן, כי הכל פה לא עדכני וכבר לא דומה לי..השתניתי ואני לא אוהבת את הבלוג הזה. אני רוצה להתחיל מחדש. אבל למי יש כוח.. אבל זה בהחלט שיר מקסים </div>Mon, 18 Mar 2013 18:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (תקראו לי נטע.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13710001http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773777&blog=13710001http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13705404<div align="right" dir="rtl">רוצים לשמוע סיפור? אז ככה. לפני שבוע נודע לי שסבא באישפוז. מה זה עשה לי? אני לא יודעת. אני רק יודעת שלא יותר מידי. ונכון, כן, אתם יכולים עכשיו להגיד "חסרת לב", "חסרת רגישות", "הוא סבא שלך!" אבל... זו האמת. זאת אומרת, ברור, כשבן אדם מת.. זה עצוב. זה נורא, זה קשה, זה טראומתי. אבל כשבן אדם מת.. מה אפשר לעשות? מה אפשר לעשות עם בן אדם שלא היה קרוב אליך? עם בנאדם שפחדת ממנו? שמת? זאת אומרת שעומד למות? אין מה לעשות. אין מה לעשות כשנודע לך על בן אדם שכביכול היה אמור להיות קרוב אליך, כשכל הזיכרונות שלך ממנו הם פחדים. כשכל הסיפורים שאמא מספרת עליו מעוררים רחמים. מה אפשר לעשות עם בנאדם שחינכו אותי לא לאהוב? זה קשה. זאת אומרת, אף אחד לא חינך אותי כך, אבל אמא מפחדת ממנו בדיוק כמוני. ואזז, היום בעצם. היום אמא אומרת לי פתאום "את יודעת.. סבא חזר לאישפוז. לא יודעים מה יש לו.."קיפ</div>Thu, 14 Mar 2013 20:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (תקראו לי נטע.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13705404http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773777&blog=13705404http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13701239<div align="right" dir="rtl">מקאנה באנשים שקל להם לכתוב 20 פוסטים ביום בלי פחד אפילו אם לא יהיו תגובות בכלל. מקאנה באנשים שיכולים להעלות לפייסבוק כל תמונה שלהם שיפה בעינהם, בלי קשר ללייקים אלא רק להרגשה שלהם. מקאנה באנשים שמרשים לעצמם להגיד דברים בלי לחשוב פעמיים. מקאנה באנשים שיכולים לא לקחת ללב ולשכוח דברים לאנשים. מקאנה באנשים עם משמעת עצמית. מקאנה באנשים שלא מודעים לעצמם. מקאנה באנשים שהמוטו שלהם זה פשוט "תן למה שקורה לקרות". קנאה כזו תמידית. למה?</div>Sun, 10 Mar 2013 20:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (תקראו לי נטע.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13701239http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773777&blog=13701239http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13651453<div align="right" dir="rtl">כמה זמן לא כתבתי פה. אני מרגישה ריקה. אני מרגישה כרגע שאני מקאנה בכל אלה שיש להם הכל.בכל אלה שכלכך טוב להם והם כל כך שמחים עכשיו ויש להם הכול. נמאס לי להיות חברה של אחת כזו.כל יום היא מספרת לי כמה נפלא וכמה מושלם וכמה בנים רבים עליה וכמה היא אכלה ונשארה רזה וכמה היה לה טוב היום עם החבר שלה. די די אוקיי? די כבר עם זה!!!! אוף נמאס לי להיות צבועה! הייתי פשוט רוצה פעם אחת לתת לה כאפה ולסיים עם הסיפור אבל אי אפשר. כרגע, אני עצבנית, חסרת סבלנות וקנאית. </div>Mon, 28 Jan 2013 18:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (תקראו לי נטע.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13651453http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773777&blog=13651453http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13584588<div align="right" dir="rtl">איך יש כל כך הרבה עומס ועוד לא התחיל החופש...... איך כבר התחיל החופש ועוד אין לי תוכניות מסודרות. איך לפני החופש אתה בטוח שהוא כל כך ארוך ויהיה לך כל כך הרבה זמן לעשות את כל מה שרצית,ורק אחרי שהחופש נגמר אתה רואה כמה דברים פספסת ולא הספקת.. למה רק עכשיו גיליתי אותם? http://www.youtube.com/watch?v=-UiBw2-jG0M&amp;feature=plcp בכל מקרה אני מאוהבת אני מקווה שהחופש יעבור בכיף! ושאני לא אשמין יותר מידי. ושואלי אספיק חלק מהדברים שהייתי רוצה. ביי :)</div>Sat, 08 Dec 2012 23:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (תקראו לי נטע.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13584588http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773777&blog=13584588http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13534725<div align="right" dir="rtl">היא נפגעה ממני, כל כך.בחיים לא ראיתי אותה ככה. כל כך הרבה דמעות בעיניים והן לא הפסיקו לנזול..זה גרם גם לי לבכות.אבל עדיין מה יכולתי לעשות? אני בן אדם בסה"כ כל..לא קוסמת, לא קוראת מחשבות, לא תמיד שמה לב להכול. כמו כל אחד.ונכון, נכון. רק אתמול דיברנו על זה. על כמה שקשה לה, כי כל האנשים שהיא אהבה עזבו את הבצפרורק אני ועוד מישהי נשארנו בשבילה.אבל שתיהן כל הזמן רבות.אז רק אני נשארתי בשבילה, כנראה.. למרות זה מוזר קצת. כי בשנה שעברה, בשנה הזו שהיו לה את כל האנשים שהיא אהבה, היא לא הייתה ממש צריכה אותי. אבל שיהיה. אז היום..היא כנראה שוב הייתה הרגישה לבד.ואני הייתי צריכה להיות שם בשבילה, להיות איתה, כנראהכי רק אתמול דיברנו על זה. והייתי צריכה להבין איכשהו שהיא בטח שוב מרגישה ככה, פשוט איכשהו לראות את זה... אבל איכשהו לא הבנתי. ולא בדיוק ראיתי. לא היה לי מושג, פשוט לא ראיתי, פשוט לא שמתי לב שהיא בכתה כל היום....והיא מבחינתה, הייתה בטוחה ששמתי לב.ורק כשפתאום, כשהיא שלחה לה סמס, שהיא רוצה לבטל את הפגישה שכלכך חכיתי לה, עם חברים שלא ראיתי כל כך הרבה זמן (ובגלל שהם חברים שלה אז אסור לי להיפ</div>Thu, 01 Nov 2012 20:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (תקראו לי נטע.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13534725http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773777&blog=13534725http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13478511<div align="right" dir="rtl">מה אני מוצאת בו? בבנאדם הזה, שאני אפילו לא נמשכת אליו. כל כך הרבה רע הוא עושה לי. כל כך הרבה זמן. וכל פעם, אני נפגעת ואז מיד אח"כ סולחת ומוותרת, וממשיכה לרצות להתקרב אליו. הוא משפיל אותי. צוחק עלי, ואני ממשיכה לרצות להתקרב אליו. אתם מכירים את הבדיחות האלו, "חח סתם"?זה בסדר, נכון?אפשר להגיד כל מה שרוצים. גם אם מתכוונים לזה, ה"חח, סתם" מחפה על הכול. נכון? אז לא, ממש לא, פשוט לא, זה לא נכון! הוא משתמש בזה על הכול. אומר דברים בביטחון ומתכוון אליהם ברור שהוא מתכוון אליהם. אני יודעת. רואים עליו. וחשבתי על זה. אולי, הוא פשוט פסל אותי יום אחד הוא החליט שהוא פוסל אותי. אחלה. הרי על כולם הוא יורד וצוחק אבל אף פעם הוא לא באמת מתכוון, כשזה אנשים אחרים. יום שלם, בלי להגזים, יום שלם ביזבזתי על לשבת ולכבות בגללו.נכנסת לכיתה, בוהה בריצפה, והדמעות פשוט נוזלות לאט לאט, מציפות את כל פניי. אני לא מצליחה לעצור אותן. הן.. פשוט נוזלות מעצמן. כולם רואים, לא אכפת להם. והוא, הוא בטוח רואה, ובטח יודע, אבל לו באמת לא אכפת. וכל יום שעובר, הכול כאילו בסדר.אני מתעלמת, מתעל</div>Tue, 25 Sep 2012 12:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (תקראו לי נטע.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13478511http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773777&blog=13478511http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13476224<div align="right" dir="rtl">ואו. כמה זמן עבר. לא הייתי פה.... 4 חודשים?זה אולי לא נראה כל כך הרבה זמן, אבל זה מרגיש המון.כבר כמעט ושחכתי את הבלוג הזה! מוזר לראות כמה השתנתי מהפעם האחרונה שכתבתי פה.עצוב לראות כמה דברים נשארו בדיוק אותו דבר.משמח לראות ולהיזכר בבלוג. :) אממ. החלטתי להתחיל להמשיך ולכתוב פה מחדש. אני חושבת.אני צריכה את זה. בקיצור, התגעגעתי</div>Sun, 23 Sep 2012 21:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (תקראו לי נטע.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13476224http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773777&blog=13476224http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13292166<div align="right" dir="rtl">קנאה זה לא דבר טוב. אין סיכוי!מישהו פה יכול להסביר לי משהו שטוב בקנאה? אני לא מאמינה שזה אפשרי</div>Fri, 01 Jun 2012 16:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (תקראו לי נטע.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773777&blogcode=13292166http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773777&blog=13292166