http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385יומן מסע , אמונות, אהבות והשראותheCopyright 2026 NickN.N. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=14071778<div align="right" dir="rtl">התאהבתי בילדה מתוקה מאוד..ילדה שהשם שלה זה שם של סוג של דג וזין בתאילנדית ..אבל היא באמת מתוקה..מתוסבכתמפגרתקרצייהחופרתמתסכלתמתישהמעייפתממש מחרפנת חחחנמאס ממנה לגמרי..אבל באמת שאי אפשר בלעדייה..היא גרה בצד השני של הארץ,אבל פשוט ... לא יודע.. מי שהיא.. הראש המטומטם שלה..ההרגשה שאני יכול לתת לה כ"כ הרבה..לאהוב אותה.. ולעשות בשבילה הכל..להפוך את החיים שלה לטובים יותר..לפחות קצת טובים יותר..בחורה שגם נתנה לי השראה לכ"כ הרבה שירים..שירי אהבה.. שזה לא קורה אצלי בדרך כלל..היא הפסיקה להאמין באהבה.. וזה כואב לי... מאוד..אין לי מושג מה לעשות איתה..לא נתקלתי במצב .. שאני פשוט לא יודע מה להגיד לה..לפעמים האהבה לוקחת אחוזי פעולה מהמוח... ונותנת לך לאהוב יותר מאשר לחשוב,לכן אתה מרגיש כ"כ מטומטם לפעמים,ואתה מנסה כ"כ הרבה פעמים..היא יודעת את זה .. אבל משהו לא מתאים שם..מין הסתם.. המרחק , הצרכים של שנינו, והרבה דברים..אבל עדיין... אם רק הייתה אפשרות לניסיון..שלא עוד מפגר שגר לידה.. יהיה איתה וירביץ לה ...שלא תידרדר שוב...שאני אוכל לאהוב אותה בשקטבלי הפרעות...שאני אוכל לפחות לנשק אותה מכל הלב ולהגיד לעצ</div>Sun, 23 Mar 2014 23:05:00 +0200roi.KTA@gmail.com (NickN.N)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=14071778http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773385&blog=14071778http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=14071772<div align="right" dir="rtl">אז בפעם האחרונה שכתבתי, לפני כשנתיים בערך , אמרתי שהתחלתי לשיר , הצטרפתי ללהקה והופעתי פה ושם.. עם הזמן.. התחילו להכיר אותי.. השתניתי מקצה לקצה.. אני הכרתי המון המון אנשים חדשים, פגשתי את דני רובס , קובי עוז וכמה אמנים נוספים, כתבתי והלחנתי כמות דיי גדולה של שירים אני כנראה אופיע עם צעירי תל אביב בשידור של פסטיבל משחקי השף בתאריך 6.4.14 בערוץ 22 מחר בערב אני אופיע בלי קשר שם :) אמור להיות מדהים.. אממ אני חושב שהפעם אשנה נושא לעניין של זוגיות ומערכות יחסים בשנים האחרונות הסתדרתי מצויין עם מערכות יחסים ובנות.. הכרתי המון בנות מכל הארץ והסתבכתי יותר ממה שציפיתי.. בנות מתוסבכות , אובססיביות... קשות , חופרות , דביקיות ... דברים מוגזמים ומזעזעיים... אני דווקא טיפוס שאוהב מתוסבכות , ואולי אתם חושבים עוד גבר מניאק שצוחק על בנות חח אבל באמת שהן היו מוגזמות.. יותר מהרגיל.... הרבה יותר... הרבה הרבה יותר... אני כרגע מנסה למצוא בחורה לקשר רציני.. והרצון לא עוזר לי כאן.. בנות בגיל הזה יותר חרמניות מבנים ויותר פוגעות מבנים חח מחפשות סטוצים כל הזמן.. (לידיעתכם אני גר באזור תל אבי</div>Sun, 23 Mar 2014 22:50:00 +0200roi.KTA@gmail.com (NickN.N)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=14071772http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773385&blog=14071772http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=13514282<div align="right" dir="rtl">קצת עלי מאז מה שעבר עלי.. המוזיקה נכנסה לחיי.. בתקופת בית החולים.. לא ציינתי את זה .. אבל נפגשתי עם סטודנט מטעם בית הספר.. בן אדם מאוד נחמד.. מוזיקאי למעשה.. הייתה לי גיטרה חשמלית אחת.. כי תמיד רציתי.. ואבא שלי הסכים לי לקנות... כמובן גיטרה ממש פשוטה יחסית אבל יפה ואיכות יחסית טובה. הוא לימד אותי 4 אקורדים Am C F9 ו G וממש התלהבתי מזה.. המשכתי להשקיע ולעבוד קשה ולמדתי עוד אקורדים.. קניתי קלאסית ולמדתי עוד יותר טוב בזמן שאמא שלי הייתה בבית החולים גיליתי משהו שלא ידעתי על עצמי למדתי לכתוב שירים ולנגן וגיליתי שאני ממש טוב בזה.. לפני שאמא שלי נכנסה לבית החולים הייתי בלהקת בית הספרר.. שזה ריקודים ושירה והיה ממש לא מקצועי.. אבל לאודישן היו צרכים לשיר.. ולא הייתי טוב בזה בכלל.. היה לי קול מאוד נמוך והייתי מזייף.. עם הזמן פשוט ניסיתי לשיר עם הזמן.. בזמן שאמא שלי הייתה בבית החולים לבסוף ראיתי הזדמנות פז.. ללמוד מהמוזיקאי לשיר.. הוא שמע אותי שר ולא האמין.. הוא אמר שהקול שלי יכול להיות ממש ממש טוב אם אעבוד עליו קצת עבדנו כחצי שנה ביחד על השיר "יסמין" והצלחתי לבצע א</div>Wed, 17 Oct 2012 23:39:00 +0200roi.KTA@gmail.com (NickN.N)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=13514282http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773385&blog=13514282http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=13183059<div align="right" dir="rtl">אני אחרי השבעה, אמא נפטרה</div>Fri, 30 Mar 2012 19:10:00 +0200roi.KTA@gmail.com (NickN.N)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=13183059http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773385&blog=13183059http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=13089171<div align="right" dir="rtl">דיי כבר!! זה פאקינג ממשיך! זה לא נגמר... זה ממשיך כבר פאקינג 5 חודשים!! אני עף סף קריסה! הודיעו לי בבית חולים שלטווח הארוך אמא שלי יכולה... פשוט.. להכנע... שלא יהיה אמא... אם זה יקרה אני לא אשרוד את זה.. אני אומר עכשיו שאני מתאבד סופית אם חס וחלילה דבר כזה יקרה.. זרקתי היום את חברה שלי בגלל שהמצב שלי חרא ואין לי איך להשקיע בה.. אני לא יכול יותר.. אני פוגע באנשים בלי לשים לב... וזה קשה..... מה לעשות ?? מה??? לחכות? לחכות שמלאך המוות ידקור אותי? או להשלים לו את העבודה?! נמאס כבר! באמת שנמאס!</div>Sun, 04 Mar 2012 22:38:00 +0200roi.KTA@gmail.com (NickN.N)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=13089171http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773385&blog=13089171http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=12970346<div align="right" dir="rtl">לאחר הרבה זמן מאז שהכימוטרפיה השפיעה והכל הסתדר לרגע..ההשתלה הצליחה.. שמחתי כל עוד נפשי בי! כולם שמחו! חשבתי על זה שזהו בקרוב הכל עומד להסתדר,הכל עומד לחזור להיות כמו שהיה קודם, אמא בבית , לצחוק , לאכול ארוחות של אמא אחרי יום ארוך בלימודים,אחרי שבוע מאז כשהייתי בתל אביב עם חברים שלי (על מנת לחגוג את הבריאות וקצת לצאת מהשגרה)ועמדתי לעלות לאוטובוס, ראיתי את אחותי קוראת לי מתוך האוטובוס, עליתי לאוטובוס וראיתי אותה עם חבר שלה ואת אבא שלי בוכים באוטובוס,הם הסבירו לי שאמא שלי לא מצליחה לנשום לבד, נוזלים בראות גרמו לה חסימה, היא נושמת בעזרת מכונה שמנשימה אותה , ואוכלת בעזרת צינור שמחובר לפה, שני צינורות שנכנסים דרך הפה אחד לראות להנשמה ואחד לקיבה בשביל וויטמינים ואוכל,אמא שלי הייתה בהרדמה חלקית ,לאחר כמה ימים מאז, אחרי שהתעקשתי לראות את אמא שלי למרות שהם אמרו לי שקשה לראות את זה,הלכתי לשם למחלקת טיפול נמרץ, וראיתי אותה, היא הייתה ישנה, עניים סגורות , מלא מחשבים מחוברים אליה ושני צינורות עבים בפה!רציתי באותו הרגע לבכות , אבל שמתי לב שאמא שלי מרגישה הכל, היא הגיבה בכך שהזיזה את הראש לתנועות של</div>Sun, 01 Jan 2012 02:56:00 +0200roi.KTA@gmail.com (NickN.N)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=12970346http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773385&blog=12970346http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=12891168<div align="right" dir="rtl">אחרי ששמעתי על המחלה שיש לאמא שלי.. התחלתי להיות יותר מעורב בעניין.. למדתי מה לעשות נגדה ואיך לטפל בה בצורה הטובה ביותר.. בזמן שהשקעתי ועזרתי ככל שיכלתי.. אמא שלי הושפזה באיכילוב עוד פעם.. היא התחילה לקבל כימוטרפיה וכדורים חזקים.. היא מטושטשת ממש כמעט כל הזמן.. והתעצבנה ממש בקלות מכל דבר קטן... היא הייתה בוכה אם היא הייתה לבד.. לכן לא היה ברירה ואני , אחותי ,הדוד השני שלי , סבתא שלי ואבא שלי עשינו מין משמרות.. אין שניה שאמא שלי לבד.. בימים ובלילות.. התקופה הראשונה הייתי עוד קלה.. לפני בערך שבועיים אמא שלי עשתה השתלת מח עצם שנתרם על ידי אח שלה (דוד שלי) וכמובן שזה מחליש אותה מאוד.. וכל הזמן רק צריך להיות איתה.. היא התחילה להיות ממש מטושטשת בזמן האחרון... ובנתיים אין שינוי.. אני מספר את כל זה על מנת שתבינו.. שבנוסף לכל זה.. יש לי גם בית ספר.. ענייני אהבה ועוד.. אז לשון אצל סבתא שלי בתל אביב וכל בוקר לקום מוקדם ולנסוע שעה באוטובוס עד הבית ספר?? או אצל אחותי וללכת המון ברגל מוקדם בבוקר? או לישון בבית לבד.. למשך שלושה חודשים.. להסתדר מתקציב קטן.. ופשוט לדאוג לעצמך.. ור</div>Thu, 24 Nov 2011 20:36:00 +0200roi.KTA@gmail.com (NickN.N)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=12891168http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773385&blog=12891168http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=12891143<div align="right" dir="rtl">החיים שלי בתקופה האחרונה היו ממש מסובכים.. אתחיל בכך:.. מאז שהייתי קטן סבלתי מכאבי ראש וגב.. בתחילת שנת 2011 נשלחתי לבדיקות בבית חולים איכילוב שבתל אביב כשהם בדקו אותי שם גילו כמה דברים.. התסבר שהיו לי נוזלים בעין.. שבאים עקב לחץ נוזלים במוח ובאורך עמוד השדרה.. בנוסף בעמוד השדרה יש שפשוף בין שני חוליות.. שנגרם עקב גדילה... ולכן התאשפזתי למשך חודש ושבוע בבית חולים.. כשהשתחררתי מבית החולים זה היה כמו חלום.. סוף סוף נגמר בתי חולים.. פשוט היה נמאס לי מבתי חולים.. עד שהתחילו הבעיות אצל אמא שלי.. אמא שלי הייתה חולה עוד מאז שהייתי קטן.. היא סבלה מסכרת ועוד המון מחלות קשות שהקשו עליה במשך השנים.. אמא שלי היא לא אישה בריאה.. אבל באותה התקופה.. היא הייתה הרבה בבדיקות ואושפזה מדי פעם.. התחלתי ממש לדאוג .. ועזרתי לה המון.. כל בוקר היא הייתה צריכה לנסוע לאיכילוב על מנת לעשות שני זריקות מחומר מסויים שאמור היה לרפא אותה.. (אני לא ידעתי למה התרופה..) וכך המשיך כל יום במשך חצי שנה.. אני בעיקר עזרתי לה.. בגלל שקשה לה ללכת לקחתי אותה בכיסא גלגלים.. בגלל שהייתה סובלת מכאבים רצתי ממקום למק</div>Thu, 24 Nov 2011 20:20:00 +0200roi.KTA@gmail.com (NickN.N)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=12891143http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773385&blog=12891143http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=12891099<div align="right" dir="rtl">דבר ראשון... זה הקטע הראשון של הבלוג.... אוקי.. למה פתחתי את הבלוג? פתחתי את הבלוג כדי לספר לעולם מה עברתי בתקופות האחרונות וכנראה אני ימשיך לעבור אותם עוד הרבה זמן.. פתחתי את הבלוג כדי לקבל עצות.. או לקבל עידוד ולקבל מורל להמשיך להיאבק בעניין.... אם תקראו את הבלוג הזה אתם תבינו שאני בן אדם מסובך מאוד!.. הרבה אנשים יכולים להתבלבל בין הקטעים.... אני חיי בצורה מאוד מסובכת.. בעודי נער... הגיל שכתוב אינו בהכרח נכון.. והשם שאראה זה רק ניק... אני מקווה שאוכל לכתוב את כל הרגשות שלי פה.. ופשוט להרגע.. כמו שמוציאים עצבים כשמרביצים לכרית.. או שאתם ממש רוצים לספר משהו אישי ואתם לא מספרים.. זה מה שאני יעשה פה.. יותר בכיוון של לספר דברים אישיים ורק להוציא את הכל.. אתם יכולים לגלות שאני בן אדם מסובך.. אתם תראו שאני יחסית עצמאי.. שאני ילד של אמא.. ושאני יכול לכתוב קטעים ממש ממש ממש ארוכים.. אז אני יתחיל לכתוב את הקטע הבא..</div>Thu, 24 Nov 2011 20:09:00 +0200roi.KTA@gmail.com (NickN.N)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=773385&blogcode=12891099http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=773385&blog=12891099