<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>טיפה של שלווה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=772244</link><description>תיאור שמתאר משהו תיאורי.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 מטר ובמבה. All Rights Reserved.</copyright><image><title>טיפה של שלווה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=772244</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=772244&amp;blogcode=14190289</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מתברר שאני ממש אוהבת לעבוד באולם אירועים..והטיפים לפעמים ממש ממש אחלה! (278 טיפ בערב אחד על שני שולחנות)חבל שאני צריכה להתגייס הייתי מרוויחה ככה מיליונים.והכי כיף שאני עובדת עם חבר שלי :-)עוד חודשיים גיוס!!!!!! אז שבוע הבא אילת עם החבר..צריך לנצל את הזמן לא?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 29 Aug 2014 20:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מטר ובמבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=772244&amp;blogcode=14190289</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=772244&amp;blog=14190289</comments></item><item><title>שלומי...אני רעבה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=772244&amp;blogcode=14176844</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז בשבוע האחרון הייתי חולה ולא היה כיף רוב הזמן... אבל עכשיו אני כמו חדשה (:התחלתי לעבוד בקייטנה לילדים קטנים ואז אתחיל לעבוד בצהרון בספטמבר. ממליצה בחוםםםם לכל מי שמסתדר עם ילדים לעבוד בזה.משלמים לי על לשחק מנקלה, טאקי ולצייר. ייאי.חברה הכי טובה שלי התגייסה ומוזר להיות בבית בלי אפשרות להתקשר אליה ולהגיד לה שאני באה אליה לקפה.אתמול החבר התוודה שהייתי הראשונה שלו..קצת הפתיע אותי וקצת לא.איזה כיף זה לקום בבוקר, לפקוח עיניים אחרי שינה טובה, להסתכל עליו ולהגיד: &quot;שלומי...אני רעבה&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 08 Aug 2014 13:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מטר ובמבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=772244&amp;blogcode=14176844</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=772244&amp;blog=14176844</comments></item><item><title>געגוע עתידי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=772244&amp;blogcode=14168549</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מכירים את ההרגשה הזאת, שאתם יודעים שתתגעגעו לתקופה מסויימת ברגע שתיגמר?
אני בתקופה של ציפייה למה שיבוא, תקופה של אהבה אמיתית, תקופה של חופש ועצמאות מוחלטת,תקופה של שלווה ותקופה שהשגתי מה שרציתי ויותר.
כולנו יודעים שתקופות כאלה לא מגיעות כל יום ומסתיימות מהר מאוד, ואולי נמרחות לעוד כמה רגעים שעוברים גם הם מהר מדי.
נכון שהתקופה כרגע מאופיינת במבצעים ופעולות במדינה, החיילים שלנו נמצאים בעזה והמוות אופף אותנו בשגרת היום יום.
אבל אני לא מדברת על החלק הזה מהתקופה, אני מדברת על החיים הפרטיים שלי, שלא תתבלבלו.

היום היו לי ולחבר שלי 4 חודשים ביחד.תכננו לצאת למסעדה וקצת להנות מהערב השקט באשדוד..
כידוע היום הייתה הפסקת אש זמנית, אך ברגע שעמדנו לצאת ההורים המבוהלים התקשרו ואמרו שהפסקת האש בוטלה ואין מצב שאנחנו יוצאים.
כמובן אפשר להבין אותם, מי ירצה שהילדים שלו יסתובבו ברחובות וייסעו באוטו בזמן אזעקות?
אז נשארנו בבית שלו, הזמנו המבורגרים במשלוח לבית ונהננו כמו תמיד (:
זה רק מראה שמכל מצב אפשר לנצל את המירב ופשוט צריך לזרום עם החיים.עם כל היופי שבתקופה הזאת בשבילי, אני עדיין חושבת על החיי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Jul 2014 03:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מטר ובמבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=772244&amp;blogcode=14168549</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=772244&amp;blog=14168549</comments></item><item><title>התחלה חדשה וגיוס תצפיתנית [=</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=772244&amp;blogcode=14165811</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פעם היה לי בלוג, הבלוג הזה, שעבר שינוי גדול לקראת התחלה חדשה.עכשיו הוא השתנה, כמו שאני הישתנתי במהלך השנים.אני שמחה לחזור לישראבלוגעוד ארבעה חודשים אני מתגייסת לתפקיד תצפיתנית.&quot;העיניים של המדינה&quot; קוראים להן.אני זוכרת שקראתי על התפקיד, מיד הוא תפס את עיניי.ביררתי עליו כמה שאפשר(ועדיין ממשיכה), והלכתי לאמא ואבא להגיד להם שהחלטתי מה אני רוצה.הם שללו את התפקיד מיד. &quot;מה את צריכה תפקיד כזה שוחק? תלכי למודיעין תעשי משהו שייתן לך יתרון לעתיד&quot;ויתרתי על התפקיד מחוסר מוטיבציה מהסביבה..כולם רק אמרו כמה שהתפקיד קשה ולא מעניין, כמה שהיציאות לבית גרועות.התחלתי מיון למודיעין, גאמ&quot;א. לא עברתי. (גם ככה נשמע משעמם, מחשבים וזה)ביררתי אם יש לי כבר תפקיד בטלפון מהיר ללשכת הגיוס.אמרו לי ששובצתי לתפקיד תצפיתנית במערך שדה.לא האמנתי בהתחלה, אפילו הייתי מאוכזבת למען האמת, ואז נזכרתי בתפקיד, וכמה שרציתי אותו.להיות תצפיתנית זאת גאווה גדולה, ואני מחכה לרגע שבו אוכל לומר &quot;אני תצפיתנית&quot;.בימים הקשים האלה, במבצע &quot;צוק איתן&quot;, תצפיתניות עושות מעל ומעבר, בכך שמונעות כניסת מחבלים לשטח ישראל, ושומרות עלהאזרחים בארץ כולה.יש ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 23 Jul 2014 04:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מטר ובמבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=772244&amp;blogcode=14165811</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=772244&amp;blog=14165811</comments></item></channel></rss>