http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688נמאס לי להיחתך מנייר. אז פתחתי בלוג. heCopyright 2026 יחי האנונימיות (;. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/88/06/77/770688/misc/24185760.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12924155<div align="right" dir="rtl"> אז, כן, היא עברה. אני משתדלת להתקדם ולשים מאחורי את העבר. אבל עדיין יש לי את הרגעים האלה של אני כמעט נשברת, כמעט מתייאשת. הרגעים האלה שאני רוצה להיעלם לכמה זמן, לפחות עד שהכל יסתדר ואני לא אצטרך להתמודד עם המציאות.</div>Thu, 08 Dec 2011 23:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (יחי האנונימיות (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12924155http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=770688&blog=12924155http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12917443<div align="right" dir="rtl"> לעבור לעולם חדש. לשנות, להשתנות. משהו אחר. רחוק רחוק מכאן.</div>Tue, 06 Dec 2011 19:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (יחי האנונימיות (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12917443http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=770688&blog=12917443http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12913735<div align="right" dir="rtl"> אין לי כבר מילים לתאר כמה שנמאס לי. שהתקופה הזאת תיגמר כבר. בבקשה. אני משתגעת. בבקשה, רק שתיגמר.</div>Mon, 05 Dec 2011 16:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (יחי האנונימיות (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12913735http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=770688&blog=12913735http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12911495<div align="right" dir="rtl"> עוד יום עבר. באופן מפתיע הוא היה ממש נחמד. -התגברתי על הפחד שלי ממחניים, מסתבר שאני ממש טובה בזה [: -קיבלתי 100 בשל"ח. -חזרתי לדבר עם מישהי שלא דיברתי איתה הרבה זמן. -קיבלתי חיבוק נחמד מקווין. -אביב הראה סימני התייחסות.</div>Sun, 04 Dec 2011 17:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (יחי האנונימיות (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12911495http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=770688&blog=12911495http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12909775<div align="right" dir="rtl">'איש אינו בן אלמוות וכאלה הם החיים'.הייתי היום בקיסריה, והמשפט הזה היה כתוב על קבר מהעת העתיקה.את הקבר הקדיש בעל לאשתו לאחר מותה.זה משפט יפה פשוט.זה מעין סיכום קצרצר מאוד של החיים.אף אחד לא חי לנצח וכולם מתים בסוף, ככה זה בחיים.יש מצב שאני כותבת את זה על הקבר שלי.</div>Sat, 03 Dec 2011 21:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (יחי האנונימיות (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12909775http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=770688&blog=12909775http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12908401<div align="right" dir="rtl">בכל זאת אנונימי. אז ככה, בוקר טיפוסי אצלנו מתחיל בשעה 6:30 ונגמר בשעה 8:20. השעון המעורר שלי מכוון לשעה שש וחצי למרות שבפועל אני מתחילה ללמוד רק בשמונה וחצי. כל ערב לפני שאני הולכת לישון אני עושה לעצמי מין שיחת מוטיבציה כזאת, 'את יכולה לקום בשש וחצי ולא לאחר, אני מאמינה בך!'. אבל אני אף פעם לא האמנתי בשיחות מוטיבציה. הן לא באמת עובדות. ככה שיוצא שכמעט כל יום אני מאחרת לבית ספר. באמת, אתם יכולים לשאול את השומר, אני כבר מנהלת איתו שיחות נפש בבקרים. אבל אני לא מאשימה את עצמי. אם יש מישהו אחר להאשים, אז למה לא? אז אני מאשימה את אמא, כי כנראה העבירה לי איזשהו גן של איחורים, כי גם היא רוב הזמן לא קמה. ואני מאשימה את השעון המעורר, שלא עושה את העבודה שלו כמו שצריך ומעיר אותי עם שירים מרדימים. אבל יכול להיות שאני פשוט צריכה ללכת לישון בשעות נורמליות, ולא בשתיים עשרה וחצי בלילה אחרי שכתבתי איזה פוסט או שניים. יכול להיות? לא. הבעיה היא בטח לא אצלי. </div>Sat, 03 Dec 2011 10:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (יחי האנונימיות (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12908401http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=770688&blog=12908401http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12905519<div align="right" dir="rtl">אז מה קרה לי?לא קרה כלום. הכול בסדר. אני בסדר. כולם בסדר. רק לחשוב חיובי.המשפט שלמעלה הוא שקר.כולם מנסים לגרום לי לחשוב שהכול בסדר, אבל כלום לא טוב. כלום לא 'בסדר'.עכשיו אתם בטח חושבים, מה היא רוצה הילדה הזאת? מה כל כך לא טוב לה כבר?אז אני אגיד לכם מה אני רוצה.אני רוצהשאמא שלי תפסיק להיות חולה וחלשה.אני רוצהשאחותי תרגע קצת, ושלא תכעס כל הזמן.אני רוצה שאח שלי יפסיק לחבק אותי, חיבוקים כאלה שאי אפשר ממש להשתחרר מהם.אני רוצהשאתה תתחיל לשים לב.אני רוצהלהתרחק מכם. אבל מצד שני אני גם כל כך רוצה להיות חלק מכם.אני רוצהשינוי. אני צריכה שינוי.אני רוצה את הקשר שהיה לי עם אבא שלי בחזרה.אני רוצה להפסיק להיכשל בדברים שחשבתי שאני טובה בהם.אבל הכי אני רוצה, שכולכם תפסיקו להגיד לי כמה שהכול בסדר, כשאתם לא יודעים מה אני מרגישה.כשאתם לא רואים את זה מנקודת המבט שלי.אז פוסט אופטימי, זה כבר לא יהיה.</div>Thu, 01 Dec 2011 21:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (יחי האנונימיות (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12905519http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=770688&blog=12905519http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12903204<div align="right" dir="rtl"> "אף פעם לא תוכלי לשחות באותו הנהר. טכנית זה פשוט לא אפשרי, המים ממשיכים לזרום, ואת הנהר ימלאו מים חדשים. אמנם מבחינתך זהו אותו הנהר, אבל המים שבו הם אחרים. אף פעם לא תוכלי לאהוב מישהו, לכעוס על מישהו, לשנוא מישהו באותה הצורה. תמיד משהו ישתנה. תמיד תראי את הדברים בצורה אחרת, אפילו במעט. יכול להיות שהרגש בך ישתנה ויכול להיות שמשהו מבחוץ ישתנה. אבל לעולם לא אותו הדבר. אני רוצה לבכות. פשוט לבכות. </div>Wed, 30 Nov 2011 17:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (יחי האנונימיות (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12903204http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=770688&blog=12903204http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12901200<div align="right" dir="rtl"> אני רוצה שהוא יעלם. אני רוצה שכל מה שהיה בינינו יעלם. אני רוצה לשכוח ממנו. אני רוצה כל כך הרבה. אני יודעת שזה לא יקרה בזמן הקרוב, ושאני צריכה לסבול אותו עד סוף השנה, ואז הוא פשוט יעזוב. ואני לא אצטרך להיתקל בו יותר במסדרונות, ולחייך אליו חיוך מזויף, כשאני יודעת כמה כעס יש בי עליו, ועל מה שהוא עושה. אני לא צריכה לכעוס עליו. אני כבר אמורה לשחרר, לתת לו לחיות את החיים שלו. אבל אני לא יכולה כשהוא ממשיך להיכנס בחיים שלי. "תודה קופיפה" "על מה?" "נימוס" אתם לא הרגשתם את זה. אתם לא ראיתם את כל השיחה. אבל לי זה כאב. זה- אני לא באמת רוצה לדבר איתך, ואין לי באמת על מה, אבל אני מנומס כי היית פעם חברה שלי ואמרתי שנשמור על קשר.</div>Tue, 29 Nov 2011 18:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (יחי האנונימיות (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12901200http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=770688&blog=12901200http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12899767<div align="right" dir="rtl">אני חושבת עליו והחיוך עולה לי בשיא הטבעיות.אבל אז אני עוצרת את עצמי, כי אסור לי.אסור לי לחשוב עליו ככה יותר כי אין בינינו כבר כלום.אסור לי כי אני יודעת שאני לא שלמה עם מה שאני מרגישה אליו.אסור לי כי הרי אני זאת שנפרדה ממנו, ואני לא יכולה להתחרט ככה.אני רק רוצה להתגבר כבר.אני רק רוצה לצאת מהשרשרת הארוכה הזאת של ההתאהבויות.אני רוצה להיות שלמה עם עצמי בזכות מי שאני ולא בזכות מי שאני רוצה או משיגה.אני רוצה להתגבר.כל כך רוצה.</div>Mon, 28 Nov 2011 22:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (יחי האנונימיות (;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=770688&blogcode=12899767http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=770688&blog=12899767