<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>סיפורים D:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=768065</link><description>לאהוב. לנשק. לחבק. לחייך. הרבה יותר מסתם פעולות</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 לצחוק עד הנשיקה. All Rights Reserved.</copyright><image><title>סיפורים D:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=768065</link><url></url></image><item><title>סיפור חדש: רק שלוש ילדות.....(פרק 1 )</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=768065&amp;blogcode=12893129</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מקפיאה את הסיפור הקודם. פשוט אני לא מצליחה להמשיך אותו..
כבר כמה ימים אני כותבת את הסיפור הזה, מקווה שתואהבו :)
___________

&quot;שנייה.. מה?&quot; שאלתי אותה אחרי שגמרנו לצרוח.
&quot;מה ששמעת!&quot; היא ענתה בהתלהבות.
&quot;אבל.. מה עם ההורים?&quot; שאלתי בדאגה.
&quot;לא יודעת. אבל אולי נשמח עכשיו ונדאג אחר כך?&quot; היא אמרה. את החלק הראשון בבאסה אבל אז התחילה לשמוח.
&quot;היא צודקת&quot;
&quot;טוב&quot; אמרתי &quot;אני איתכן!&quot;
&quot;מעולה!&quot; היא אמרה &quot;תיהיו מוכנות פה, מחר בבוקר :)&quot; היא אמרה עדיין מתלהבת כמו ילדה קטנה.
&quot;רגע.. מחר?&quot; אמרתי ושתינו הסכלנו עלייה בשוק.
************
מאז השיחה ההיא עבר 6 חודשים. ה6 חודשים הכי עמוסים בחיים שלי. כבר למחורת טסנו. אני, ענבל וליאור. אולי חלק חשבו שאנחנו סתם עוד 3 בנות, אבל אנחנו יותר מזה. וידענו את זה.
&quot;מה את עושה ערה?&quot; ליאור שאלה אותי בבוקר. השעה הייתה 7.
&quot;הקדימו לי את החזרה&quot; אמרתי בתלונה.
&quot;מה? למה?&quot; היא שאלה בשוק.
&quot;כי יש לי מחר הופעה. ביי!&quot; אמרתי ויצאתי. באותה שנייה שנאתי את מייק, האמרגן. הוא אמר שאחרי הסיבוב אני יפסיק להופיע.
הגעתי לחדר חזרות.
&quot;איחרת&quot; הוא אמר בלי להתייחס אליי אפילו.
&quot;מה ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 25 Nov 2011 16:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (לצחוק עד הנשיקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=768065&amp;blogcode=12893129</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=768065&amp;blog=12893129</comments></item><item><title>פרק 3</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=768065&amp;blogcode=12866492</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מעלה את הפרק קצת אחרי 11\11\11 11:11
________
פרק 3: הגעתי
אני - טוב אז מתי מגיעים?
אמא - עוד מעט.. את יכולה לישון בינתיים..

נרדמתי.. התוררתי בחדר שנראה מדהים, לצרחות של 2 בנות :
&quot;אני למעלה וסתמיי כבר!!&quot;
&quot;למה? אני נולדתי קודם!&quot;
&quot;אבל אני אמרתי קודם!&quot;
&quot;אבל אני יפה יותר!!&quot;
&quot;לא נכון! גם לידור אומר תמיד שאני היפה!!&quot;
&quot;אל תכניסי את לידור!!! הוא היסטוריה!&quot;
&quot;בשבילך!....קיצר אני למעלה וביי&quot;
אני - אמ.. בוקר טוב [?]
אחת הבנות - היי :) אני רעות, וזאת אמילי. אנחנו איתך בחדר :))
אני - יופי.. אני סהר :) מה השעה?
רעות - בערך 1..
הסתכלתי על החדר שוב. חדר יפה אבל הפוך לגמרי.....
אני - מה קרה פה?
אמילי - הגעת לפני שעתיים.. והיית רדומה. אחת האחראיות הניחה אותך על המיטה שלי. אז הבטיחו לנו מיטת קומתיים. קודם ישבנו בחוץ וחיכינו אבל לפני כמה דקות האיש הגיע והביא את המיטה, ומאז אני מנסה להסביר לה שאני ישנה למעלה..
אני - אוקיי, ויש לי עוד שאלה..
רעות - מה?
אני - אני חדשה פה, ושמעתי דברים מטרידים על הפנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 11 Nov 2011 23:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (לצחוק עד הנשיקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=768065&amp;blogcode=12866492</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=768065&amp;blog=12866492</comments></item><item><title>פרק 2</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=768065&amp;blogcode=12842481</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרק 2: מיום מדהים ליום מגעיל
אני - כן מה הבעיה?
סקוט - כלום..
אני - אני יודע שיש משהו..
סקוט - טוב.. אני רציתי להזמין אותה.
אני - אתה....
סקוט - אוהב אותה. כן.
אני - אבל אסור לך. כמו שלי אסור לאהוב את סהר
סקוט - אני יודע :\
אני - אבל.. אתה לא יכול לשלוט בזה? החיוך שלה עושה לך צמרמורות? אתה מרגיש שכל פעם שאתה לידה אתה בגן עדן?
סקוט - בדיוק.. רגע איך אתה יודע?
אני - כי זה מה שאני מרגיש לסהר..
סקוט - טוב, סהר באמת כוסית.
מבט אחד ממני השקיט אותו.
נקודת מבט - סהר:
הגעתי הבייתה. היום הכי טוב בחיים שלי. אני.. והוא &amp;lt;3 
אני - אמא? למה את פה? ומה יש לך בעיין?
אמא - את יודעת שבזמן האחרון אבא עובר קשיים בעבודה?
אני - זה לא בעבודה! זה סתם כי הוא שותה את החיים שלו!
אמא - תקראי לזה איך שאת רוצה. יש לו קשיים ו.. אני רוצה שתעברי לפניימיה.
אני - פנימייה? מתי?
אמא - דיברתי עכשיו עם ליאורה, המנהלת. היא סיפרה לי טיפה על הפנימייה. לרוב הילדים שם יש הורים שמאד אוהבים אותם, אבל יש להם הרבה מחסור. ויש ילדים שאין להם הורים, ויש ילדים שברחו מהבית. יש להם צוות גדול של עובדים ומתנדבים. הם מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 31 Oct 2011 14:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (לצחוק עד הנשיקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=768065&amp;blogcode=12842481</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=768065&amp;blog=12842481</comments></item><item><title>פנימייה - פרק 1</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=768065&amp;blogcode=12828740</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מעלה את ההתחלה של סיפור, מקווה שיצליח..
__________
פרק 1 - זה סופסוף קרה!
נקודת מבט - סהר :
7:45. הגעתי לבצפר. ישבתי עם מור וליאור. דיברנו כמו כל בוקר, על השעמום. ידענו שכולם יגיעו עוד מעט.
אני – הוא מתקרב או שהבוקר עושה לי רע?
מור – הוא מתקרב....
אני – אני עומדת להתעלף. אחרי 4 חודשים שאני מנסה שהוא ייחייך אליי, סופסוף אני מצליחה.
ליאור – יהיה בסדר, הוא בסה&quot;כ בנאדם. 
אני – בשבילי הרבה יותר...
שי הגיע.
ליאור – מור בואי רגע... אני חייבת לדבר איתך.
אז הן הלכו ואני ושי נשארנו לבד.
שי - הי. סהר נכון?
אני - כן...
שי - אז שמעי, אני כבר כמה ימים מחכה לעשות את זה. אבל כל הזמן חברים שלי היו באזור, או שאת היית עם כולם. רק עכשיו הבנתי שאני לא ימצא אותך לבד בחיים. אז באתי. 
אני - אה.. כן... לא הן הלכו כי אתמול סיפרתי משהו לליאור, ואמרתי לה להגיד את זה למור..
שי - לפני שאני בורח ברגע האחרון.. רציתי שתדעי שבזמן האחרון את ממש יפה, כבר לפני חודש הבנתי. ואז? ראיתי אותך ואת חברים שלך. רואים שאת החופשייה שם, שאת יכולה להגיד מה שבא לך. שאת הכי זורמת שם, וגם הכי מצחיקה. גם ראיתי איך שהח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 24 Oct 2011 19:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (לצחוק עד הנשיקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=768065&amp;blogcode=12828740</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=768065&amp;blog=12828740</comments></item><item><title>לפני הסיפור - תקציר  ודמויות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=768065&amp;blogcode=12828481</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז החלטתי לעלות את &quot;פנימייה&quot;.
דבר ראשון, ביקשו D:
דבר שני, אני רוב הזמן עליו.. כתבתי ביום אחד 8 פרקים, ויש לי עוד כ&quot;כ הרבה לכתוב..
תקציר:
בכבה ט&apos; באיזה בית ספר בדרום, יש את ה&quot;חבורה&quot; של סהר. הם 20 ילדים והם באמת הכי קרובים אחד לשני בעולם. 
מצד שני, יש את החבורה של הבנים, החבורה של שי. 
אבל כל זה?
משתנה שסהר עוברת לפנימייה בצפון.
תמונות:
סהר
שי

רעות

(בלי פירסינג)
אמילי

לידור

&lt;P dir=rtl align=right&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 24 Oct 2011 16:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (לצחוק עד הנשיקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=768065&amp;blogcode=12828481</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=768065&amp;blog=12828481</comments></item><item><title>לפני הכל D:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=768065&amp;blogcode=12827966</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי &amp;lt;3
אני כותבתכמה סיפורים, באותו זמן.
כל אחר עם רקע אחד לגמרי, וכל פעם שיש לי רעיון אני חושבת לאיזה סיפור הוא הכי מתאים.
כולםכבר עם 5+ פרקים, למרות שיש אחד שהתחלתי רק אתמול..
ואני לא יודעת מה לפרסם ראשון...
אז תבחרו מה שנשמע לכם הכי מעניין:
*חברות מאז ומתמיד. זה נגמר? - 3 ילדות בנות 13, קיבלו הזדמנות מדהימה. אבל מה זה יעשה להם?
*פנימייה - הילדה הכי &quot;מקובלת&quot; בשכבה, עוברת לפנימייה. אף אחד לא יודע מיזה. מה קורה שהיא מגלה את האמת?
את השאר אני לא רוצה לפרסם בינתיים.
תודה למגיבים D:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 24 Oct 2011 09:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (לצחוק עד הנשיקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=768065&amp;blogcode=12827966</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=768065&amp;blog=12827966</comments></item></channel></rss>