http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=767948אולי זה הנושא הכי משעמם בעולם - אבל אני אוהבת אותו. הבלוג שלי עוסק בכל המחשבות שלי על פילוסופיית החיים של ילדה בכיתה ו' שעוד לא מבינה שום דבר בחיים האמיתיים. מקווה שתהנוheCopyright 2026 -A. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=767948http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=767948&blogcode=12822428<div align="right" dir="rtl">שלום לכם. אז...זה הקטע הראשון מהבלוג שלי ,אני יודעת שאולי אני יותר מדי סתומה בשביל לכתוב בלוג או יותר מדי עצלנית..אבל פשוט רציתי לחלוק את התחושה עם מישהו. הכל התחיל בדיוק כך: אני אוהבת אנימה. אז יום אחד פשוט זה קרה. הייתי בפרקים האחרונים של האנימה ופתאום אני קולטת את עצמי שיש מצב שאני לא יוכל להגיע לנקודה בסיפור שאתה אמור לדעת מה ההרגשה אבל אני לא יכולה להרגיש את זה . כאילו שאמור להיות לך מין דגדוג כזה בקצות האצבעות ומחשבה בראש שאתה מכיר את ההרגשה הנפלאה. אז החלטתי לחשוב קצת אל החיים שלי: ילדה בכיתה ו' ,גבוה,מקובלת בחברה, יש לה כל מה שהיא צריכה : חברים משפחה כסף...אבל פתאום הבנתי שיש ילדים בכיתה שאני התנהגתי עליהם בצורה לא הוגנת או פחות טובה מאשר התנהגתי אל מוכרי.אני לא יודעת איך זה קרה אבל בבת אחת החלטתי להיות נחמדה יותר לכל ילדי הכיתה . לא "לחפור" לאנשים שאני חופרת ותמיד להיות נחמדה אל אנשים.אני לא יודעת למה אבל אני לא הרגשתי צורך לספר את זה למישהו שאני מכירה אבל לא ידעתי למי מהחברים שלי כדי לי לספר כי אף אחד לא יבין אז דווקא העדפתי את הרעיון שפשוט אני אכתוב משהו אל הקיר ול</div>Fri, 21 Oct 2011 18:36:00 +0200morrigan20@walla.com (-A)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=767948&blogcode=12822428http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=767948&blog=12822428