http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728זכרונות על דמעה ורגעים של חיוך.heCopyright 2026 razush. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=10533128<div align="right" dir="rtl">ללמוד לסלוח לעצמי זה קשה.ללמוד לסלוח בכללי זה קשה, אז על טעות שלי? סליחה, למידה משמעותית.עדיין מנסה להבין שלא הכל קרה באשמתי, צריך שניים לטנגו.עדיין מנסה להפנים שאי אפשר לשנות בן אדם, רק הוא יוכל לשנות את עצמו.מנסה לקלוט שלא אומרים "אני מבינה" אם בעצם לא מבינים.בעיקר מנסה להתנתק מהנטל שהשארת עלי.אני מרגישה שלכל מקום שאני הולכת הולכים איתי 75 קילו נוספים, שאתה העמסת עלי.75 קילו שאני סוחבת איתי כבר מעל לחצי שנה.אני סוחבת אותך איתי על הגב לאן שלא יהיה, אתה הצל שלי ממש.רודף אותי היכן שלא אהיה ומפחיד אותי.מפחיד אותי שכל גבר יהיה כמוך.שכל קשר יגמר ככה.מזהיר אותי שהנה, עוד רגע ואני מאבדת את החופש שלי, את המהות שלי, את עצמי.מנסה להמשיך הלאה ופשוט לא מסוגלת.לא בגלל שאני אוהבת.לא בגלל שאני שונאת.לא בגלל שאני מאוכזבת.או לחילופין מדוכאת.בגלל סיבה אחת פשוטה- לא סלחתי לעצמי על זה שלא הפסקתי את זה לפני שהיה מאוחר מידי.שזה נגמר זה היה הרבה מעבר.מפחדת להיכנס לקשר.מפחדת לסמוך על אנשים.מפספסת כל כך הרבה בדרך.אני מוחלת לעצמי על החוסר חברות שלי איתי ומתחילה חיים חדשים.בפעם הזאת זה יצליח? מתי האמת מתגלה כשק</div>Sat, 14 Feb 2009 03:27:00 +0200razush_@walla.co.il (razush)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=10533128http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76728&blog=10533128http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=10269963<div align="right" dir="rtl">פתאום הכל בלשון עבר. איך מבינים שמישהו הולך ולא חוזר יותר? כמה זמן לוקח עד שמפסיקים לחכות לצלצול הטלפון שלו? כמה ימים עוברים עד שלא מסתכלים על השביל כדי להבחין בו בשעת הגעתו? כמה שנים יעברו עד שיפסיקו לקנות לו מתנת יום הולדת או להכין לו עוגה? כמה שבועות לוקח עד שמפסיקים להיכנס לחדר שלו, לכבס את הבגדים שלו, להחליף מצעים במיטה שלו ולגהץ את המדים שלו? כמה רגעים יקח עד שיפסיקו לדבר עליו בלשון הווה, לנקות לו את החדר לקראת השישי? כמה זמן עובר עד שלא הולכים כל יום לבית הקברות שלו ומסרבים להאמין כל פעם מחדש? כמה זמן לוקח עד שמבינים שמעכשיו הוא רק דמיונות, זיכרונות וכאב שלא נפסק? כמה זמן יעבור עד שנשכח? </o</div>Tue, 09 Dec 2008 01:21:00 +0200razush_@walla.co.il (razush)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=10269963http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76728&blog=10269963http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=7905235<div align="right" dir="rtl">טובה רעה קנאית גאוותנית שקטה מופנמת צועקת מבפנים צועקת מבחוץ חכמה טיפשה הגיונית לא הגיונית מבינה דואגת בעלת בטחון עצמי יודעת מה אני רוצה שותקת שצריך קמה לעזרת חבר עצבנית רגועה רגשנית רומנטיקנית אמיצה פחדנית אכזרית צנועה עצלנית תמימה ראוותנית סקרנית אוהבת שונאת יצירתית עקשנית מצחיקה נדיבה נאמנה רכושנית צינית ביקורתית קיצונית מינית שאפתנית &amp;; מנסה למצוא את המשמעות החיים. וזה הסיכום של הכל. אני מנסה למצוא את המשמעות לחיים. הדבר היחיד שאני יודעת זה שבמצב עכשיו אני לא רוצה לגדל פה את הילדים שיהיו לי (בע"ה אבל רק עוד המון זמן...) אני יודעת שאני רוצה לתת מעצמי. להקדיש את עצמי לעשייה ושינוי ופיתוח. אני מאמינה שיש לי את הכוח לשנות את מצב הדברים פה. אני רוצה לפתח את עצמי ותוך כדי לפתח גם אותם. להקים אותם על הרגליים. הלוואי שיכלתי לעזור ככה לכולם. כזאת</div>Mon, 12 Nov 2007 20:31:00 +0200razush_@walla.co.il (razush)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=7905235http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76728&blog=7905235http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=7905211<div align="right" dir="rtl">מה אני? טובה רעה קנאית גאוותנית שקטה מופנמת צועקת מבפנים צועקת מבחוץ חכמה טיפשה הגיונית לא הגיונית מבינה דואגת בעלת בטחון עצמי יודעת מה אני רוצה שותקת שצריך קמה לעזרת חבר עצבנית רגועה רגשנית רומנטיקנית אמיצה פחדנית אכזרית צנועה עצלנית תמימה ראוותנית סקרנית אוהבת שונאת יצירתית עקשנית מצחיקה נדיבה נאמנה רכושנית צינית ביקורתית קיצונית מינית שאפתנית מנסה למצוא אתמשמעות החיים. וזה הסיכום של הכל. אני מנסה למצוא את המשמעות לחיים. הדבר היחיד שאני יודעת זה שבמצב עכשיו אני לא רוצה לגדל פה את הילדים שיהיו לי (בע"ה אבל רקעוד המון זמן...) אני יודעת שאני רוצה לתת מעצמי. להקדיש את עצמי לעשייה ושינוי ופיתוח. אני מאמינה שיש לי את הכוח לשנות את מצב הדברים פה. אני רוצה לפתח את עצמי ותוך כדי לפתח גם אותם. להקים אותם על הרגליים. הלוואי שיכלתי לע</div>Mon, 12 Nov 2007 20:12:00 +0200razush_@walla.co.il (razush)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=7905211http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76728&blog=7905211http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=7484502<div align="right" dir="rtl">שנה בסימן של התחדשות, פריחה, שינוי. התחלתי להתנדב לכל דבר שאפשר בבית הספר כי וואלה, זאת השנה האחרונה ואני לא רוצה לסיים אותה ולהרגיש אחר כך מן תחושה של החמצה שלא הייתי מספיק מעורבת. שנה בסימן של מסורת, צחוק וחוסן נפשי. מידי שנה כללל הבנות (6 במספר) נמצאות אצלי בכיפור וגם אם לא אומרות את זה בקול רם, בוחנות מחדש את החברות המדהימה שלנו. שנה בסימן של בחירה, סליחה, הגדרה מחדש. התחלתי לברר בזמן האחרון מה קורה פה, יש מלא עניינים עם בובי בזמן האחרון, יותר מידי. אני בוחרת תמיד מחדש לסלוח אבל נכווית מחדש כל פעם. אולי שווה לבדוק את זה לעומק בכיפור השנה. שנה של זיכרון, חוויה ולמידה. ביום ראשון לפנות בוקר אני אטוס למסע לפולין יחד עם השכבה שלי, עם החברה הכי טובה שלי (כן פיצ, זאת את) ועם החבר שלי. מה יותר טוב מזה? (מקווה לחזר עם יומן מסע עשיר...) שתהיה לכולנו שנה כזאת מלאה בכל מה שנמצא לנכון להגשים בה ומעבר. גמר חתימה טובה וצום קל.</div>Thu, 20 Sep 2007 17:14:00 +0200razush_@walla.co.il (razush)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=7484502http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76728&blog=7484502http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=7402080<div align="right" dir="rtl">הבאת לי פיה מברזל. וזה פשוט חדר לי לעצמות והקפיא אותי. ההודי הביא לי פעם, ביומהולדת 15, פיה. היא הייתה כל כך יפה ומקסימה ואהבתי אותה. ואהבתי אותך (אם כי לא במובן הרומנטי). לפני 3 חודשים (+-) הפיה העדינה הזאת נשברה. ליתר דיוק- הכנפיים שלה נשברו. וזה ניפץ הכל ופתאום ברגע הזה הבנתי. אני כבר לא אוהבת אותה וכבר הרבה זמן שלא אוהבת אותך. סיפרתי את זה ל-ת'- החבר הנוכחי שישאר בע"ה עוד הרבה. ונגמר. ואז זה קרה, יום אחד פשוט באת עם שקית קטנה עם פיה, מברזל. הסברת לי שזה כדי שהכנפיים שלי לא ישברו והאהבה שלנו לא תגמר לעולם. זה שינה הכל, לטובה כמובן. הבאת לי פיה שלא יכולה להשבר. פיה חזקה מרוח, ים, אש. פיה שמסמלת אהבה שתשאר לנצח.</div>Sat, 08 Sep 2007 16:14:00 +0200razush_@walla.co.il (razush)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=7402080http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76728&blog=7402080http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=7325580<div align="right" dir="rtl">גיחוך. חיוך. צחוק. שמחה. אושר. בגידה. סליחה.<SPAN lang=HE style="FO</div>Tue, 28 Aug 2007 21:34:00 +0200razush_@walla.co.il (razush)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=7325580http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76728&blog=7325580http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=7195622<div align="right" dir="rtl">יש רעידות שלא שוכחים. של קור חרמוני עז, של פחד מטורף, של סוף. יש צמרמורות שזוכרים לנצח. של נשיקה אמיתית, של אהבה ראשונה וחזקה בצורה מטורפת, של התחלה חדשה. אחרי השנה הזאת אין יותר "לשפר" או "לתקן". שנה שאני מקווה אחריה להיות מרוצה ולעבור הלאה. בדיוק מתחילות מחשבות. שנת שירות או ישר צבא? אם שנת שירות אז איפה, אם צבא אז מה? המן החלטות כרוכות בשנה הזאת. החלטות שיכולות לשנות את החיים שלי, או לכל הפחות להשפיע עליהם. שנה שהחבר מקבל חדר, שהם בערךחצי מגורים גם בשבילי וזהקטע רציני. שנה שטסים לפולין וחווים דברים מפחידים ומופלאים בו זמנית. שנה של כנסים לשנת שירות. שנה של זימונים למנילה לצבא. שנה של בגרויות בכתב ומי יודע, אולי.. התבגרות בנפש. שנה של רשיון ועצמאות כלשהי הקשורה לזה. שנה של הצגה אחרונה, מי יודע, אולי בכל החיים שלי אפילו ( שזה קצת מטריד לחשוב על זה בצורה הזאת...) שנה שכל החלטה שלי מקבלת גוון רשמי יותר. שנה אחרונה של בית ספר, של מסגרת כזאת, אבל יש דברים שנשארים איתך לעד. </div>Sun, 12 Aug 2007 19:00:00 +0200razush_@walla.co.il (razush)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=7195622http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76728&blog=7195622http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=7021876<div align="right" dir="rtl">אז כן, אני מהמתלהבים האלה. אני מודה: אני מתלהבת מהספר החדש של הארי פוטר! ומהסרט גם! אוקיי? אני עושה עכשיו מרתון על כל הספרים (עד שהתרגום לעברית יצא אני בטח כבר אסיים) כדי להתעדכן בפרטים מחדש ולראות שלא שכחתי שום דבר. אז אני כזאת, לכל אחד יש סטייה ולי יש כמה- זאת אחת מהן. אני לא ארוץ ב-2 לפנות בוקר לנמל ת"א לחכות להשקה ולאלפי האנשים הדחוסים שרצים, דוחפים, קופצים ומוחצים כל אדם כדי להגיע כמה שיותר מהר לספר. אני לא אזמין מראש את הספר כדי להיות בטוחה שהוא לא יגמר כבר עד שאני אגיע. אני לא רצתי כבר ביום חמישי בערב לעמוד בתור לקולנוע ולראות את הסרט. אני מהמתונים. אני אחכה קצת שתתפוגג ההתלהבות ואז אני אלך לראות את הסרט ולקנות את הספר. איך הצלחתי לעזאזל לכתוב כל כך הרבה על הארי פוטר, גאד __________ החופש שלי עובר בעצלנות יתרה. אני מרגישה פשוט כלום אחד גדול וזה דיי מדכא שאני לא מוצאת שומדבר מרענן וחדש לעשות. את כל הדברים שיש בהישג יד כבר ניסיתי, יותר מידי פעמים אם תשאלו אותי. אני משמינה מזה. אני חייבת להתחיל דיאטת חסה. ___________________ למען האמת אני חייבת לשתף בביקור</div>Sat, 21 Jul 2007 23:46:00 +0200razush_@walla.co.il (razush)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=7021876http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76728&blog=7021876http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=6842558<div align="right" dir="rtl">דבר אחד שאנחנו יודעים לעשות זה לזייף. ובאמת את זה אנחנו עושים מכל הלב. משקיעים את כל המאמצים בשביל לזייף הכי טוב שאפשר. יש כאלו שרואים עליהם באותו רגע שהם מזייפים, הם אלו שעושים את זה רק שאין מוצא אחר. או שהם פשוט ממש לא טובים בזה. אבל אלה שמצבם קשה הם אלו שחיים את הזיוף, את השקר. אלו שכבר לא רואים עליהם כי אפילו הם כבר מאמינים בזיופים שלהם. אנחנו מזייפים חיוך. ומזייפים צחוק. אנחנו מזייפים נימוס. כשאוכלים במסעדה. כשמארחים אנשים בבית. כשהולכים לאירוע. <P class=MsoNormal dir=rtl</div>Thu, 28 Jun 2007 22:55:00 +0200razush_@walla.co.il (razush)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76728&blogcode=6842558http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76728&blog=6842558