http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630What if I break the silence? What if I do forgive the past?heCopyright 2026 Ice Ghost. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=11514495<div align="right" dir="rtl">פתאום התחשק לי לכתוב...בלי שום סיבה מיוחדת, סתם כך.עוד יום משעמם חלף לו, מחר צבא. באסה.לא יודעת מה לעשות עם עצמי, אני עוד שניה מטפסת על הקירות משיעמום.אבל "טיול" ברחבי האינטרנט גילה תמונות שמוכיחות לבטח שיש אנשים הרבה יותר משועממים ממני. בין אם זה מי שנמצא בתמונות ובין אם זה מי שצילם אותן/ערך אותן...הנה דוגמא מחרידה למופת של זמר מוכשר ביותר (לא, באמת...) שבמהלך חייו איבד בורג.. (או שנייים).(או יותר. הרבה יותר).(אם אתם מתחת לגיל 18, בעלי מחלות לב או נשים בהריון או סתם עדינים- פשוט אל... אל... הזהרתי אתכם..) LINKכן. זה מחריד (אותי לפחות, יכול להיות שמישהו אחר ימצא הסבר יותר נאה למה גבר בן 50 מציג לראווה את האשכים שלו על במה בזמן מופע מוזיקלי כשהוא לבוש בשמלה לבנה ונזר קוצים לראשו וכשהוא מאופר באופן שלא יבייש את מרלין מנסון בכבודו ובעצמו. אה, ושכחתי לכלול את גוש הצואה ששוכב על הבמה בתיאור שלי).אולי זו הזיקנה? אולי גם אני אחרבן על הבמה בגיל 50? חח..נראה לי אני אהפוך את הבלוג למעין אלבום תמונות- אוסף תמונות שאני מוצאת באינטרנט.ובזאת אני פותחת עוד גילגול לבלוג הזה... תראו את המספר שלו- 76630</div>Sat, 09 Jan 2010 20:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ice Ghost)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=11514495http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76630&blog=11514495http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=11313132<div align="right" dir="rtl">mold. mold. mold.mold.sick of all of it. Feeling like a rotten tomato.screw it all.***** </div>Mon, 12 Oct 2009 00:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ice Ghost)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=11313132http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76630&blog=11313132http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=11307910<div align="right" dir="rtl">לפני כמה ימים הייתי אצל חברה ונתקפנו נוסטלגיה על אותם ימים שבהם שלטו משחקי הדוס...לאחר קצת פישפושים באינטרנט, מצאתי את המשחק האהוב עליי מהתקופה ההיא: The Vinyl Goddess From Marsומאז אני לא מפסיקה לשחק בו.. [=אז.. הנה כמה תמונות מהמשחק...ואם יש פה מי שגם אהב את המשחק ורוצה להיזכר בימים הטובים, הנה לינק להורדה ישירה של המשחק...ומתוך הנחה (חסרת כל היגיון...) שאין לכם דוס אלא xp או משהו כזה, אז הנה לינק להורדת תכנת הדמייה לדוס (המשחק הזה לא ירוץ על ווינדווס בלי תכנה דומה לזו). באתר הזה צריך להוריד את תכנת DOSBox, רק לבחור מה מערכת ההפעלה שלכם.ההפעלה של זה קצת מעפנה אבל ניתן לסבול את זה. אחרי ההתקנה של DOSBox צריך לגרור את המשחק על הקיצור דרך של DOSBox וככה זה מתחיל לפעול...ואגב, אחלה אתר למשחקי מחשב ישנים עד כדי דמעות עם אופציות הורדה לכולם (או לכל מה שאני בדקתי, בכל אופן...) ועוד בעברית! ~~~~~~~~~~ואם כבר נוסטלגיה, אז דיסקטים זה <SPAN style="FONT-WEIGHT: bold; TEXT-DECORATION:</div>Sat, 10 Oct 2009 13:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ice Ghost)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=11307910http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76630&blog=11307910http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=11191793<div align="right" dir="rtl">בבית, בינתיים.כל רגע אני מתחרטת על זה שהסכמתי לבוא אליה.או אם להיות כנה- את העובדה שבכלל הצעתי את זה. אני הצעתי את זה.או שאני תמימה, או שסתם טיפשה. אולי שניהם ביחד ואולי אף אחד מהם (אבל יהיה מאוד תמים ואגואיסטי מצידי לחשוב שהאופציה הרביעית היא הנכונה [שילוב מעניין זה, תמימות+אגואיזם]).כאילו שאני נהינית לפגוע בעצמי כל פעם מחדש.כבר הבטחתי לעצמי שאני לא מתקשרת אליה יותר.לא מדברת איתה.מתעלמת ממנה.נמנעת ממנה בכל מחיר.והנה אני שוב. באה אליה. לישון.כאילו שאני נהינית להכניס את עצמי לגיהנום.שובר אותי כל פעם מחדש...היא שוברת אותי כל פעם מחדש.והיא אפילו לא מודעת לזה.חושבת שהכל בסדר. שאני סתם מוזרה, כמו תמיד.על מה אני חושבת שאני הולכת לדבר איתה? על מה..?על כמה יפים החיים המזויינים האלה?על כמה הכל ורוד ונוצץ?על התחלות חדשות? חיים חדשים? ...שקרים חדשים?אני פשוט סתומה.היא אמורה לאסוף אותי מהבית עוד כחצי שעה.אני מתחילה לעבוד כבר מעכשיו על החיוך והמצב-רוח הטוב.יש מסכות שפשוט קשה להדביק לפנים, ככה שיחזיקו מעמד.ובמה מדובר פה בסך-הכל? רק משעה 20:00 היום עד שעה 06:00 למחרת. רק לילה.ואני כל כך טובה במסכות..</div>Wed, 26 Aug 2009 19:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ice Ghost)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=11191793http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76630&blog=11191793http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=11185135<div align="right" dir="rtl">לא יודעת מה יהיה איתי...לא יודעת.ההרגשה כאילו שאני מתחרפנת.או שזה התרופות שמתחילות סוף סוף להשפיע או שאני כבר באמת השתגעתי.ההרגשה הכללית היא טובה, אבל הרגשה שהנשמה שלי היא כמו גבינה שווצרית, כמו רשת דייגים... כאילו ירו בי למוות ממכונת יריה והחיו אותי ועכשיו אני זומבי.הכל נראה כל כך מלאכותי, כל כך שקרי. כאילו שאתעורר עוד מעט- וזה לא יהיה.והכל כל כך כואב... כואב מבפנים... ושום תרופה לא עוזרת לכאב הזה. הוא פשוט נשאר.הכאב הזה כבר הפך לחבר הכי טוב שלי. תמיד איתי, תמיד לצידי.. כמו כלבלב ממושמע. רק למי הוא שומע? -לא לי, בכל אופן...לא משנה כמה חזק אני מנסה להסתיר אותו, לכסות אותו- הוא תמיד צץ שוב, עולה לפני השטח. כל החיים שלי.ואז שוב, מכסה אותו, מחביאה אותו, מנסה להרגיש "נורמאלית". מיותר לציין שאני לא מצליחה.תמיד הילדה שנראית בסדר, מדברת בסדר ומנתנהגת בסדר. לא בעייתית, ממושמעת, "ילדה טובה".אבל מבפנים אני פשוט רוצה לרצוח את כל העולם. להרביץ לכולם ולהתעלל בהם. לגרום להם להתחנן ולייבב. שירגישו קצת כאב...שתבוא כבר האפוקליפסה. שתמחה את כל העולם המכוער הזה מעל פני האדמות.שימותו כל האנשים. אולי אז יה</div>Mon, 24 Aug 2009 13:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ice Ghost)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=11185135http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76630&blog=11185135http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=11167230<div align="right" dir="rtl">חזרתי הביתה, אחרי חוס"ן (מין טיול-נופש צבאי כזה...) עייפה אך מרוצה.היה מוזר לראות את כל אנשי המחלקה על אזרחי... [=אני מבקשת לעבור תפקיד, וזה כמעט בטוח כבר שיאשרו לי.אני רוצה להיות מעצבת גראפית או עובדת מעבדה רפואית. נראה מה ייצא לי.ואני רוצה בסיס סגור...יש לי הרגשה שזה יהיה הדבר הנכון לעשות.אחרי שנה של בסיס פתוח, נראה לי שהבנתי את הרעיון והבנתי שאני לא אוהבת את זה.את התפקיד, את הקשר שלי עם היחידה, את הנסיעות ואת הדיכאון- יותר מהכל.מקווה לטוב...~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~היום בערב יצאתי עם לפארק ליד הבית.אני כל כך אוהבת אותה, היא פשוט חברה מושלמת בשבילי... [=הנה כמה תמונות:וזהו להיום..עכשיו לישון, מחר יום ארוך...</div>Tue, 18 Aug 2009 16:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ice Ghost)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=11167230http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76630&blog=11167230http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=11019503<div align="right" dir="rtl">קושי מתמשך בנשימה.הרגשת חנק. אין חמצן, אין אוויר.מוות קליני. נפשי וגופני כאחד.והעולם עומד מלכת, צופה.צופה בי מתבוססת בדמי,מאבדת שיווי משקל. בוכה.וחולשה מתפשטת בגופי...לא בטוחה שיש לי כוח אפילו כדי לדמם.דווקא כשאני מחפשת "גן עדן"-אני מוצאת כל נתיב אפשרי לגיהנום.והחיים שלווים, החיים ממשיכים.ממשיכים, עם כל הכאב שבדבר.אם רק היה קל לומר:"זהו, הספיק לי, לא רוצה יותר"ואם רק היה קל לבצע...אם רק...וכי לשם מה כל זה..?למה אנו חיים בסטטיות שכזו?יכול היה להיות כל כך הרבה יותר פשוט-פשוט לא לחיות...כל הסבל, הרוע, הדיכאון...בכל מקום אני רואה רקתסכול, אובדן וייאוש.ורק הטבע ממשיך בשלו.~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~משהו שכתבתי באוטובוס... הגיגים על החיים (או יותר נכון, על המוות).~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~צבא זה מתסכל. (מאוד)</div>Wed, 01 Jul 2009 21:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ice Ghost)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=11019503http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76630&blog=11019503http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=10965482<div align="right" dir="rtl">הייתה לי הברקה! (בכל אופן, נחמד לי לחשוב שזו הברקה ושאף אחד לא חשב על זה לפניי, אבל כרגיל, כל דבר שאתה חושב שהמצאת- מישהו כבר המציא לפנייך...)אז שלפתי לי פוטושופ חיש-מהר ועשיתי את זה:אי = אמ סי בריבוע!(אגב, אין לי מושג איך זה קרה, אבל הכתב אצלי על המחשב הוא סגול ולא כחול) /=לא כזה גאוני, אבל חמוד... [=ואם כבר ברוח של הנוסחה שבטוח-השתמשו-בה-יותר-מדי-בלי-שום-קשר-למשמעות-שלה, אז הנה עוד כמה תמונות שאהבתי...הקטע העצוב הוא שאם מחפשים בגוגל תמונות של e=mc2 -מה שמוצאים הוא 70% תמונות של מראיה קארי, מסתבר שהיא קראה לאלבום שלה ככה. /=</div>Mon, 15 Jun 2009 21:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ice Ghost)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=10965482http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76630&blog=10965482http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=10900689<div align="right" dir="rtl">הרבה זמן חשבתי לתחיל לכתוב שוב.. על משהו. סתם, או לא סתם. מעניין או משעמם.ועכשיו התחשק לי להתחיל.. [=שום דבר אישי הפעם, אלא משהו שמעלה בי גיחוך קל כשאני קוראת אותו: סוכר העופרת.נשמע בדיוני וביזארי- סוכר עופרת...?זה לקוח ממאמר(ים) שקראתי היום והייתי חייבת לשתף עם מישהו...קצת רקע כללי על עופרת:*מתכת כבדה ורעילה שידועה לאדם לפחות כ-5000 שנים.*אחד החומרים הצפופים ביותר הידועים לאדם: לוחות של עופרת מסוגלים לחסום קרינות שונות.*עמידה מאוד לקורוזיה- במגע עם האוויר נוצרת תחמוצת אשר מונעת את החלדת שאר המתכת. כאשר עופרת מתכתית מחוממת באויר, נוצרים עליה גבישים בצבע צהבהב-אדום: זוהי חד תחמוצת העופרת או "ליתארג'". הקדמונים אמנם לא דאגו לדיאטה, אבל גילו עד מהרה<span dir="ltr</div>Thu, 28 May 2009 15:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ice Ghost)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=76630&blogcode=10900689http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=76630&blog=10900689