<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>&amp;#9791;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761973</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 סינק. All Rights Reserved.</copyright><image><title>&amp;#9791;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761973</link><url></url></image><item><title>לגיטימציה!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761973&amp;blogcode=12778250</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;התירוץ שלי לאספרסו של הבוקר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 02 Oct 2011 18:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סינק)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761973&amp;blogcode=12778250</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=761973&amp;blog=12778250</comments></item><item><title>העינוי המושלם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761973&amp;blogcode=12758776</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום עבר עלי יום אבחון תעסוקתי מטעם &apos;אדם מילא&apos;. משום שנאלצתי לקום בשש כדי להיות במקום בזמן, ובגלל שאני לא אדם של בוקר, הייתי קצת מעופפת ולא מספיק מפוקסת בשביל לבחור בגדים. רציתי להשאיר המון רושם חיובי, וידוע (סטטיסטית) שבפני אנשים יפים יותר נפתחים הרבה יותר חלונות הזדמנות. החלטתי ללבוש טייץ עד הברך ומעליו מכנסיי &apos;דפוקותי&apos; קצרצרים. מבין כל הטייץ הקיימים בארון שלי, יצא לי לקחת דווקא את הבעייתי. פעם היה בו חור ענקי במפשעה ותפרתי אותו בחוט רגיל, למרות הבד הנמתח ממנו עשוי הטייץ, וכשאני לובשת אותו, התפר מפלח בדיוק את שתי שפתיי ולוחץ על הדגדגן בעוצמה. 
כל היום התמודדתי עם גירוי ועינוי מתמיד בדגדגן, וזה כל מה שיכולתי לחשוב עליו. כשהרכבתי מודל וחיברתי בין חלקים, כל גופי פעם. כשהתהלכתי בכיתת ההרצאות והרציתי לקבוצת המשתתפים, חרמנותי הלכה וגברה עם כל צעד, והרגשתי איך הרטיבות מחלחלת מבעד לתחתוניי לכיוון המכנס האגדי. במבחנים מול המחשב, התנועעתי בכיסא בשקט מופתי ובלתי מורגש לעין הצופה מהצד, והתפר התרוצץ מצידו האחד של הדגדגן לאחר וחוזר חלילה. 
היו רגעים שהרגשתי שאני עומדת להתפוצץ, ובגלל שלא באתי על&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 21 Sep 2011 23:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סינק)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761973&amp;blogcode=12758776</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=761973&amp;blog=12758776</comments></item><item><title>אדון 0, מר 2 ומיסטר 32.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761973&amp;blogcode=12755185</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ראיתי שלושה איברי מין גבריים. אחד בן גילי (0), השני גדול בשנתיים(2) והשלישי לפחות פי 2 מגילי באותו זמן, (32). 

תודה לציפי שעזרה לסיפור לצאת לאור. (http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761761&amp;amp;blogcode=12746617)

את מיסטר 32 ראיתי ראשון, פעמיים בלבד בחיי, ודרך מצלמת אנטרנט. הייתי קטנה וסקרנית, ונכנסתי לצ&apos;אטים. ידעתי הכל בתיאוריה, אך פנים אל פנים - דבר לא הכין אותי לזה. הוא היה מושלם, גדול, זקור ומתוח, נראה בקושי מבעד לג&apos;ינס הכההולחולצה. אולי הוא היה הכי מבוגר מבין ההתנסויות שלי, אך הוא היה הכי מרענן, ראשוני ואף תמים. היד שנגעה בו קלות היתה חיוורת ובעל אצבעות ארוכות ודקות, כמו של פסנטרן, והוא היה כל כך יפה וטהור עד שמיד הבנתי שאני סטרייטית בכל רמ&quot;ח איברי. תחילה לא ידעתי שאותו איבר כבר בן 32, בעליו שיקר לי ואמר שגילו 25. לי לא היתה בעיה, הפרש גילאים של עשר שנים הוא עניין של מה בכך. כשזנחנו את המיניות והתחברנו בנושאים אחרים, הוא התוודא בפני על היותו בן 32, חרדי, נשוי + 3. מאז שהאמת יצאה לאור עדיין דיברנו, אך נושא המיניות לא עלה אלא רק כשהכנתתי אותו על היותו דוס\חרמן או כל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 19 Sep 2011 21:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סינק)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761973&amp;blogcode=12755185</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=761973&amp;blog=12755185</comments></item></channel></rss>