http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624heCopyright 2026 מישהו חושב עלייך :). All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/24/16/76/761624/misc/23602670.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12931081<div align="right" dir="rtl">אין לי על מה לכתוב . וגם אילו היה לי , אין לי חשק להמשיך לכתוב . אז בכל מקרה , תודה לכל אלה שתמכו בי , אהבו אותי , כלומר ... הייתה לי רק קוראת קבועה אחת . שבאמת שמה לב מתי העליתי את הפרק , היחידה שנראלי באמת קראה פה . ניפגש בבלוג הסיפורים הבא , ויהיה . אם לא היום אז מחר ... </div>Sun, 11 Dec 2011 19:47:00 +0200danielle.shpilberg@gmail.com (מישהו חושב עלייך :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12931081http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=761624&blog=12931081http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12873304<div align="right" dir="rtl">חבר'ה , ( ודיקה בעיקר ) לא עדכנתי שלושה שבועות , אך אל תדאגו - אני לא מתכוונת לאכזב אתכם !! מהרגע שהלכתי , אחרי המריבה עם רועי , התחרטתי . אוף , התחרטתי ! אשמתי שאני כזאת " סלחנית ובעלת לב טוב " ? אבל לא . אני לא הולכת לוותר לעצמי הפעם . כולם לא בסדר , אני הולכת לברר את זה . אני מתקשרת לתום . " הלו ? " " הלו ? תום , זאת ליה . תקשיב , אני שמעתי משהו מרועי ... " התחלתי לדבר . " מה שמעת ? " קטע אותי . וטוב שכך , אחרת הייתי ממשיכה לחפור לו . " לא בא לי לענות לך ... " עניתי בקול מתחנחן . " נו ליה !! " תום נשמע ממש בקריזה . " בסדר , בסדר , טוב ... שמעתי שאתה ומאיה הייתם חברים כל הזמן ... נו , בזמן שאני יצאתי איתך ... טוב , בקיצור ... " גמגמתי לתוך הטלפון . " עזבי , ליה . דברי דוגרי . " אמר בשקט . " טוב . אני ... שמעתי שהיית חבר של מאיה אפילו שלושה חודשים לפני שהתחלנו לצאת . " " מי, מי אמר לך את זה ? " שאל בכעס . " זה לא מה שחשוב עכשיו . אני לא מאמינה עלייך , תום ! איך יכולת שאתה תזמין אותי בזמן שאתה ומאיה הייתם חברים ?! " התעצבנתי .</span</div>Tue, 15 Nov 2011 09:30:00 +0200danielle.shpilberg@gmail.com (מישהו חושב עלייך :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12873304http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=761624&blog=12873304http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12824582<div align="right" dir="rtl"> סליחה שהייתי כל כך רעה והעליתי מאוחר ... XD מסתבר שהפעם הראשונה שלי לא הייתה כל כך רעה . זה לפחות מה שרועי אמר . אבל אני , אני לא חושבת . לא ידעתי כלום על איך לעשות את זה , והוא לימד אותי תוך כדי . מביך . אבל אני לפחות יכולה להודות לו על שהחליף את פטי היגלטון , ה " מחנכת " האלקטרונית שלי לחינוך מיני . מאיה- זאת שהתנשקה פעם עם רועי , אחת מהמלכות האלה , המפונקות והסתומות שחושבות שמגיע להן הכל , ניגשה אליי הבוקר . " היי . " היא אמרה . " היי ... ? " התפלאתי . " כן . תקשיבי ... העבר המשותף שלנו לא טוב , ואני רוצה להתחיל מחדש . " אני שמעתי נכון ? " שמעי , אני לא יודעת מה עובר עלייך .אני אפילו לא יודעת מה לומר לך." אמרתי לה . " טוב , איך שאת רוצה . רק שתדעי שקצת השתנית . " היא אמרה והלכה . אני אומרת לכם , זו נשמעה כמו סצנה מבוימת שאריאל ( נו , זאתי שסתומה אפילו יותר ) אמרה לה לעשות . בואו נראה אם בהמשך היום משהו יתפתח מזה . *~~~~~~* <span style="font-siz</div>Sat, 22 Oct 2011 18:13:00 +0200danielle.shpilberg@gmail.com (מישהו חושב עלייך :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12824582http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=761624&blog=12824582http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12801143<div align="right" dir="rtl">אני קצת משועממת . היום יש שביתה , ואני בבית . אה , ועוד משהו - אני מרגישה טיפשה . ולמה ? בגלל שקיבלתי מתום טלפון מאוכזב על זה שהוא יודע על הדייט שלי עם רועי . איך יכולתי להיות כזאת טיפשה ? הם הרי החברים הכי טובים ! רק רגע , קיבלתי סמס מנוי : " שתינו מחכות לך אצל מעיין . זה דחוף . " אני יוצאת . כשהגעתי , נוי ומעיין חיכו לי עם פרצופים רציניים . רציניים מדי . " מה דחוף כל כך ? " שאלתי את נוי . " אני לא יודעת . היא אמרה שזה דחוף ." אמרה והצביעה על מעיין . הסתכלתי על מעיין במבט שואל כזה , והיא התחילה : " אז ככה . אבא שלי קיבל הצעת עבודה בפריז . כל המשפחה , כולל אור , גל ואני , עוברים לפריז בעוד חודש . נחזור בעוד שלוש שנים , מינימום . אבא שלי אמר לי את זה אתמול בערב , והכל כבר מוכן . " אני ונוי פערנו פה . מה ?! " את לא יכולה להישאר פה ? כלומר , להישאר לגור אצל אחת מאיתנו , או לגור באכסנייה , או משהו כזה ? " שאלה נוי . " אני ... לא ... כאילו , מעדיפה ... בלעדיכן , אבל עם ההורים שלי יותר נוח לי ... אני .. לא יכולה בלעדיהם ... " גמגמה מעיין . "זה בסדר . " קטעתי אותה . כן ,</div>Thu, 13 Oct 2011 13:48:00 +0200danielle.shpilberg@gmail.com (מישהו חושב עלייך :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12801143http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=761624&blog=12801143http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12798750<div align="right" dir="rtl">תגידו , כדאי לי להקפיא את הסיפור ? תענו בבקשה מהר !!!</div>Wed, 12 Oct 2011 11:41:00 +0200danielle.shpilberg@gmail.com (מישהו חושב עלייך :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12798750http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=761624&blog=12798750http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12791185<div align="right" dir="rtl">שום דבר לא עוזר לי לא לחשוב על רועי ועל תום . למי מהם אני יותר מתאימה ? מי מהם יותר ... כאילו , אוהב אותי ? איך , לעזאזל , אסתדר בין שני הדייטים ? אולי אני אקבע אם שניהםבאותו מקום, ואז אגיד לאחד מהם ש " אני צריכה לשירותים " ואז אעבור לבן השני ? שיחת טלפון . "הלו ?" נשמע קול צרוד מעבר לטלפון . "הלו ? מי זה ? " אמרתי . "ליה , זה תום ." הוא אמר . " ליה , אני ... חולה היום , " אמר והשתעל , " אני מבטל את הדייט היום , אולי בפעם אחרת ." " אתה תהיה בסדר ?" מצאתי את עצמי שואלת . "ברור שכן , זאת רק שפעת ! " הוא צחק . ניתקתי . הערה : לעולם לא אדבר עם בנים בצורה רכרוכית שכזו . אחרת זה יוביל למצבים מאוד לא נעימים. אני לא מאמינה ! אני לא מאמינה ! אני לא מאמינה ! אלוהים החליט לברך אותי היום! חשבתי שזה יהיה נס אם מישהו מהם יבטל! בכל מקרה , אני צריכה להתכונן לדייט שלי עם רועי . לא רציתי להיראות קיטשית בעיניו , אז שמתי סקיני וגופייה חמודה , ורודה כזו , ועקבים לבנים . למזלי , היום יום שבת , כך שהיה לי הרבה זמן להתכונן . אני יוצאת לכיוון גוצ'ה , המסעדה שבה אני ורועי יצאנו לדייט ראשו</div>Sun, 09 Oct 2011 08:53:00 +0200danielle.shpilberg@gmail.com (מישהו חושב עלייך :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12791185http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=761624&blog=12791185http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12778381<div align="right" dir="rtl">אני עדיין חושבת שאני נמצאת בתוך חלום מתמשך . לא . לא יכול להיות שאני התנשקתי עם תום . אפילו שיצאתי איתו זה בלתי נתפס! והיום אני בבית. כנראה שהגורל החליט שאחרי הדייט הכי מושלם בעולם אני חייבת לשכב במיטה עם חום 39. נוי מתקשרת להביא לי שיעורים. אני עונה. כדאי לי לספר לה או לא? אני עוד לא ממש יודעת . בזמן האחרון החברות שלנו די בשפל . "הלו ? ליוש? אני עדיין לא מאמינה עלייך! יצאת עם תום ?! " היא שואלת . כמובן שלא יכולתי שלא להסתיר את הגאווה : " לא סתם , גם התנשקתי בפעם הראשונה!!! " שתיקה. " שיעורים ? " שאלתי . "טוב , כן , יש שאלות בגיאוגרפיה , במתמטיקה שני דפים , ובמדעים היה בוחן פתע שהפסדת , למזלך." " אוי , שיט! בוחן פתע ? מזל שאמרת לי. " "טוב , ביי . " "ביי ." אני בכל זאת לא חושבת שיצא לי משהו היום. טוב , למה אני יכולה לצפות ? עוד טלפון . בטח נוי שכחה משהו . אבל לא . אני לא מאמינה ! זה היה רועי. "הלו ? " הוא אמר . "הלו ? " אני אמרתי .<</div>Sun, 02 Oct 2011 19:37:00 +0200danielle.shpilberg@gmail.com (מישהו חושב עלייך :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12778381http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=761624&blog=12778381http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12764816<div align="right" dir="rtl">טוב , אני מחכה כאן כבר בערך רבע שעה . תום לא מגיע. מה לעשות? לפנות ללכת הביתה ? בעצם לא , כי אז זה יחשב כהברזה . להישאר כאן ? אולי גם לא , כי זה יוציא אותי רכרוכית . אה , הנה , תום יוצא מהאוטו. אני עדיין לא מעכלת שאני , ליה שטיין , הלא פופולארית והלא נחשבת , יוצאת עם תום , אחד המקובלים בכיתה שלי . איזה כיף!! הנה הוא מתקרב אליי . עם הידיים פתוחות . למה? הוא מתקרב ואני חושבת שהוא רוקן כמה בירות. והוא הגיע אליי . ורק אז התברר לי שהוא בעצם רצה לחבק אותי. טוב , נעניתי לחיבוק הזה בשמחה. כל עוד זה הוא , אז לא אכפת לי. נכנסנו ביחד לוניליה . אני בחרתי שוקולד (מתוך כבוד לתום) , וניל וכמובן, עוגת גבינה. הוא בחר שוקולד , פיסטוק , וגם עוגת גבינה. יצאנו לאכול בחוץ. כשהתיישבנו שאלתי את השאלה הקלאסית לפתיחת דייט ראשון : "אז... איזה מוזיקה אתה אוהב?" אוף . זה כלכך נדוש. והוא אומר :"אני אוהב לשמוע שירים כאלו של להקות , בעיקר גרין דיי וכאלה..." ואני אומרת : גרין דיי ? גם אני שומעת אותם . " "את אוהבת לצייר ?" הוא שאל אותי . חשבתי שאם אני אענה לא , זה לא ירשים אותו , ואם אני אגיד כן</div>Sun, 25 Sep 2011 15:35:00 +0200danielle.shpilberg@gmail.com (מישהו חושב עלייך :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12764816http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=761624&blog=12764816http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12755970<div align="right" dir="rtl">היום אני מדוכאת . בגלל מעיין , בגלל מישו , בגלל הכל. אני רואה שנוי היום במצב רוח ממש טוב. פי אלף יותר משלי. טוב, אני רואה אותה ותופסת אותה. "מה קורה ?" שאלתי . "עזבי אותך , " היא אומרת . " אני אגיד לך אחר כך." היא צחקקה והלכה. זה מעצבן אותי שדווקא היום כולם החליטו שבא להם להיות שמחים וקופצניים כשאני ככה , עצובה. טוב , יש ליעוד איכשהו קצת מצב- רוחלשבת ליד תום , אז אני מתיישבת. הוא שאל : " מה קורה ?" בקול כזה חלש שכבר התחלתי לחשוד שהוא חולה. לא עניתי. "את רוצה..." הוא מלמל . טוב , מה בדיוק אני רוצה? "מה...? " שאלתי. "חשבתי שאולי תרצי לבוא איתי לאכול גלידה ,אבל ... ניחשתי שתצחקי , תגידי לא ותלכי." " מה פתאום ! אני אשמח לבוא איתך , רק לאיפה להגיע ומתי?" "ניפגש בווניליה היום , בתשע ." " ווניליה? זאת הגלידה האהובה עליי!" אמרתי. " רואה , כבר יש לנו משהו משותף!" הוא אמר . משהו משותף . משהו מ-שו-תף . אלוהים , למה אני כזו רגשנית ?? "יש להם גלידת שוקולד כזו טעימה ..." הוא אומר. ואני אמרתי : " כן ... גם הוניל..."</div>Tue, 20 Sep 2011 14:45:00 +0200danielle.shpilberg@gmail.com (מישהו חושב עלייך :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12755970http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=761624&blog=12755970http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12748667<div align="right" dir="rtl">פרק שני שמתי לב שהמצב- רוח של מעיין ירוד מאוד. כל הקיפצוצים השמחים וההיפראקטיביים שלה פתאום נעלמו. זה פשוט כל כך מוזר. ראיתי אותה יושבת על המדרכה שליד אולם ספורט.התיישבתי לידה. היא חייכהחיוך עצובואז: " אני לא יכולה לסבול את זה יותר..." " מה קרה?" שאלתי אותה. "מישו , ליה , מישו...." היא התחילה לבכות. " מה קרה למישו ?" שאלתי שוב. " היא... מתה... ליה!! היא מתה!!" ואז היא התחילה לבכות . " מישו מה? " לא האמנתי. החתולה המתוקה הזאת מתה. מעיין כבר בכתה כמו מטורפת על הכתף שלי. כל- כך ריחמתי עליה. אני מכירה את מישו מאז שאני מכירה את עצמי. עכשיו גם אני התחלתי לבכות. אני מקווה שהילדים מהבית ספר לא הסתכלו עלינו בוכות , כי לא ממש שמתי לב. הרי אתם יודעים , עוצמים עיניים בזמן שבוכים. פתחתי קצת את העיניים וראיתי את העור השחום , את השיער המתולתל והשחור של נוי. <</div>Fri, 16 Sep 2011 13:31:00 +0200danielle.shpilberg@gmail.com (מישהו חושב עלייך :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=761624&blogcode=12748667http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=761624&blog=12748667