<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>נוף אחר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 חד הקרן הורודה הבלתי נראית. All Rights Reserved.</copyright><image><title>נוף אחר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063</link><url></url></image><item><title>הסיפור שלא סופר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14361884</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז דיברנו על הטרדות מיניות, על תרבות האונס כחלק מתוכנית שאני נמצאת בה
והגעתי להבנה המזעזעת שאני פשוט לא זוכרת כלום מהיום הנורא הזה שהדהד לי במוח ולא עזב אותי הרבה זמן
אז הייתי חייבת להיכנס לכאן, לקרוא דברים שכתבתי ולא פרסמתי כי פחדתי שהוא יקרא את זה
זכרתי את האירוע בכלליות, זכרתי שאחרי כמה חודשים הגעתי להבנה שזה היה כפוי.
לא זכרתי איך הגעתי לזה, לא זכרתי דברים ספציפים, זכרתי את הצמרמורת שהרגשתי אחרי
חשבתי אולי שהגזמתי עם זה איך שעבר הזמן וניפחתי לעצמי בראש
ואז קראתי את מה שכתבתי ב-30.7.2012, ביום שזה קרה, והכל הוצף.
היום אני מרגישה שאני חייבת את זה לעצמי, לפרסם את זה, לא להתבייש כמו שהתביישתי. לפרסם את הדברים כמו שהם היו. ואולי יום יבוא ואני אוכל לחשוף אפילו את שמי לצד הסיפור.
&quot;אני מפחדת
אני רועדת ובוכה
העיינים שלי נעצמות
אני מלטפת את הצלקות הכואבות שלי
אחת באזור הישבן
אחת בצוואר, ואחת בפיטמה
ועוד כמה שעדיין לא זוהו ונזכרת בהיום הצהריים
&quot;תעזוב אותי&quot;אני צועקת עליו
&quot;ששש&quot;הוא אומר לי &quot;זה יהיה לך נעים&quot; הוא בא ומנשק אותי בצוואר ונושך.
אני מסתובבת לאות כעס, ועוד ביס בישבן
אנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 31 Jul 2015 23:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חד הקרן הורודה הבלתי נראית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14361884</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=760063&amp;blog=14361884</comments></item><item><title>הכל טוב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14306661</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;להיות אמיתי, בשביל מה זה טוב?
בשביל מה להסיר את המגננה ששומרת עליך מהעולם ולהיפתח לאדם, או שניים
להיות ערום ופגיע כל כך
בשביל מה להתקרב לבן אדם ולתת לו להיכנס ללב שלך
הייתי מעדיפה שלא היינו ידידים. כן ,אמרתי את זה.
אני יודעת שאני עלולה להתחרט על זה היות ואתה כל כך מרכזי בחיים שלי
אתה פשוט לא מבין
אתה פשוט לא מתעניין
אני עוד אחת מהאנשים שצריכים להלל אותך ולהעלות לך את הביטחון העצמי והאגו עד שכבר האף שלך כל כך גבוה שאתה לא רואה אותי
אני בסך הכל רוצה שתתעניין
זה נראה לך הגיוני שאתה לא מתעניין
שעוברים עליי דברים
ואתה אפילו לא מתעניין?
הכי קל להניח שהחיים שלי אחלה
חבר, לימודים, צופים
הכל טוב, הכל נפלא
אבל מבפנים אני מתמוססת
אני לא אוהבת את עצמי
בכלל
ולא משנה כמה חבר שלי יגיד את זה
אני קשה עם עצמי, נורא
הציונים בצו ראשון דיכאו אותי ממש והורידו את ההערכה העצמית שלי לרצפה
אז כן, הכל מבחוץ טוב
ונוח לחשוב שהכל אצלי טוב
אבל מספיק שתתעניין ותשאל יותר מפעם אחת כדרך אגב

אני אהיה פשוט יותר שמחה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 05 Apr 2015 16:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חד הקרן הורודה הבלתי נראית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14306661</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=760063&amp;blog=14306661</comments></item><item><title>אורות מנצנצים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14299186</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני רואה די מטושטש, האורות הצבעוניים מנצנצים בעיניי, והמוזיקה דופקת חזק באוזניי. אני מחפשת אותו, מבעד המוני הפרצופים ומוצאת.
הוא נתן לה את הג&apos;קט שלו, הוא מחבק אותה. נצבט לי הלב. למרות שאני יודעת שהיא כלום עבורו, רק אחת נוספת ללילה זה כואב.
כל מי שיודע את ההיסטוריה הארוכה של שנינו יודע בעצם שזה מובן, הרגשות המבולבלים שלי.החבר הכי טוב שלי,הבלתי מושג,שאמר לי כמה פעמים שהוא אוהב אותי ושינה את דעתו ביום למחרת. האחד ששיחק לי ברגשות, אבל בעצם לא עשה כלום. אבל הרגשות אכן מבלבלים אותי ואני רוצה לישון. אני מחפשת את חבר שלי, שמה עליו ראש ומנשקת אותו. ההרגשה מנחמת, אני הרי אוהבת אותו.

כל כך קשה לי לכתוב על זה. אני מרגישה שזו בגידה. שזה החלק האפל במערכת היחסים הכל כך יציבה שעבדנו עליה במשך הכמעט שנתיים האחרונות. אבל אני מבינה שאין ברירה. אם אני לא אפרוק את זה, אני אתפוצץ.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 19 Mar 2015 23:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חד הקרן הורודה הבלתי נראית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14299186</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=760063&amp;blog=14299186</comments></item><item><title>גלים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14276675</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כל פעם זה מפתיע אותי מחדש כמה החבר הכי טוב שלי מסוגל לפגוע בי.
הבן אדם שטוען לפחות שאני האדם שהכי חשוב לו, אבל בכל פעם מוכיח לי אחרת
הבן אדם שלצידי מכיתה ז&apos;, שמדבר איתי כל יום בפלאפון, שמילה טובה וחיבוק ממנו יכולות להפוך יום שחור ליום בהיר
הוא הנקודת האור בחיים שלי כבר הרבה זמן
אבל איכשהו, משום מקום הוא מצליח לאכזב אותי
עם הערך שלי בחיים שלו
ואולי אני יותר מידי מצפה, אולי אני אמניך ציפיות ויהיה בסדר
אבל עד שאני מרגישה שהיחסים שלנו יציבים הם נסדקים
&quot;את האדם הכי חשוב לי, היחידה שאני יכול לפנות אליה &quot;
אז למה אתה לא פאקינג מראה את זה
תעשה, אל תגיד. תעשה
זה גלים, זה בא והולך זה הולך ובא וכל הזמן דינמי
הלוואי וזה היה יציב ולא הייתי חווה את הסערת רגשות הזאת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 01 Feb 2015 20:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חד הקרן הורודה הבלתי נראית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14276675</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=760063&amp;blog=14276675</comments></item><item><title>לעזאזל עם המרחק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14272319</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קשה שאתה גר כל כך רחוק,
קשה לחבק אותך וללכת
קשה לי שאתה לא איתי, מנשק אותי, מחזיק אותי קרוב, מצמיד אותי אליך, לוחש לי באוזן
&quot;כשנחזור הביתה יהיה לך כיף&quot; בהמולה של רעש המסיבה
אני מצחקקת ואנחנו מתנשקים
ואחרי כמה שעות חוזרים הביתה מורידים הכל ונכנסים מתחת לפוך
&quot;קר לי&quot; אני רועדת
והוא, חם כתמיד, תופס לי ביד ואומר &quot; אל תדאגי, אני אחמם אותך&quot;
משכיב אותי על המיטה ומנשק אותי בכל הגוף
וכבר באמת נהיה חם ולא צריך את השמיכה
ואני לא מצליחה להיות בשקט כשזה מגיע
והכל כמו מערבולת צבעים
ואני מתחננת לעוד
והוא לא נותן
ואז מתחננת שוב
והוא לא נותן
ורק בפעם השלישית
ואני מאושרת
וכשהכל נגמר אני מלטפת לו את הגב מתנשמת
הוא נושק לי בלחי, &quot;אני אוהב אותך&quot; הוא לוחש
נרדמים
רוצה שזה יהיה ככה כל יום עד סוף חיי.
אהוב שלי, למה אתה רחוק?
בוא אליי בבקשה





&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 24 Jan 2015 00:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חד הקרן הורודה הבלתי נראית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14272319</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=760063&amp;blog=14272319</comments></item><item><title>יורד גשם בפנים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14268082</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואני פשוט מוצפת בנהר שלי. אני לא יודעת אפילו למה
יכול להיות שזה בגלל הכל
זו מעין מועקה שמקשה עליי לנשום מהבוקר, זו אותה המועקה שעולה בגרון וגורמת לסכר להיפתח
וכל ניסיון לעצור את זה מסתכם בעשרות חתיכות של ניירות טואלט
אבל הלוואי ולא הייתי כל כך לחוצה וכל כך רגישה וכל כך מטומטמת ופרפקציוניסטית מפגרת
אני צריכה לשמוח עם מה שיש לי
אני צריכה לשמוח שעברתי שלב במה שחיכיתי לו
אני צריכה להיות ילדה שמחה
הרי יש לי הכל
ומשהו מעיק
תשמחי כבר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 15 Jan 2015 17:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חד הקרן הורודה הבלתי נראית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14268082</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=760063&amp;blog=14268082</comments></item><item><title>זה לא אשמתי, זה האוויר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14250125</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קשה לנשום בזמן האחרון
האוויר נהיה כבד
קשה לנשום פעמיים כמו שאחי לימד אותי
ולהוציא
קשה להגיד &quot;אני אוהבת אותך&quot;
קשה לי לא להתעצבן עליו
קשה לי להודות באמת
קשה לי עם העומס
רוצה להשתחרר
לעשות שטויות
לא רוצה את הלחץ שמעיק עליי
לא רוצה דמעות שחונקות בגרון
רוצה לברוח מהמציאות,
הלוואי והוא לא היה אומר לי את זה
הלוואי וזה לא היה נכון
הלוואי והכל היה מושלם כמו לפני חודש וחצי
אני אוהבת אותך
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 12 Dec 2014 22:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חד הקרן הורודה הבלתי נראית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14250125</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=760063&amp;blog=14250125</comments></item><item><title>דומים?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14235263</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בזמן האחרון מלא אנשים אומרים לי שאני דומה לחבר שלי.
וזה מעצבן, כי זה מוזר להיות דומה למישהו שאתה יוצא איתו.
חשבתי על זה, ואולי זה קשור לזמן שאנחנו ביחד. כאילו, זה הגיוני ששני אנשים שהם ביחד כמעט שנה וחצי נהפכים לדומים?
הייתי שמה תמונה אבל אתם יודעים... אנונימיות.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 16 Nov 2014 15:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חד הקרן הורודה הבלתי נראית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14235263</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=760063&amp;blog=14235263</comments></item><item><title>מסיבה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14231198</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשאני שיכורה, אני נהיית עצובה משום מה
דיכאון כזה לא מוסבר
תמיד נגררת לדבר עליו ועל החלק העצוב הזה שאני שוכחת בדרך כלל
אלכוהול לא עושה אותי שמחה
הוא הופך אותי לחרמנית-דיכאונית-צריכה צומי-צוחקת מדברים מפגרים
אבל לא שמחה

ואני שותה ושותה ושותה, נהנת מהטעם החריף שצורב לי בגרון
מהמוזיקה החזקה שקורעת לי את עור התוף, שירים שבחיים לא הייתי שומעת בדרך כלל
נמרחת על חבר שלי, שוכחת שיש אנשים שמסתכלים
איך אני עולה עליו ומנשקת אותו בצוואר עושה לו היקי ענקי
מתנהגת בצורה לא מאופקת וחסרת אחריות

ואולי הייתי צריכה את כל זה
להשתחרר מהלחץ של הלימודים שהעיק עליי
להשתחרר מהאופי הקשוח שלי, מהביקורתיות כלפי עצמי
לשכוח מהנכשל בפיזיקה
לשכוח מהפחדים,החרטות
פשוט לשכוח
וזה בערך עבד




&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 08 Nov 2014 18:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חד הקרן הורודה הבלתי נראית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14231198</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=760063&amp;blog=14231198</comments></item><item><title>לא מספיק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14229048</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היחיד שמבין אותי, היחיד שקורא אותי גם שאני כל כך רחוקה. היחיד שיודע מה להגיד, בכל זמן ובכל מצב. שיודע להרים אותי מכל נפילה, שיענה לי גם אם זה אמצע הלילה. היחיד שיאהב אותי בלי תנאים, היחיד שיסבול אותי, היחיד שמילה שלו, לא מכוונת, יכולה לפגוע בי כל כך קשה.
והוא הידיד הכי טוב שלי
והוא תמיד היה רק הידיד הכי טוב שלי
ולפעמים זה לא מספיק, בשבילי
&quot;כשאני רוצה לעשן אני מתקשר אלייך. את מרגיעה הרבה יותר מסיגרייה&quot;
הלוואי ויכולתי לתפוס שתי ציפורים במכה.
הלוואי שזה היה אפשרי
כי אני כל כך מבולבלת ולא יודעת מה אני מרגישה
כי.. יש לי חבר. כבר שנה וחצי עוד מעט. כי יש לי חבר שאוהב אותי, ואני גם.. אוהבת אותו.
זה לא תמיד מספיק
זה לא תמיד מספק
לפעמים זה כן מספיק, לפעמים אני שמחה עם זה, וגם ידיד הכי טוב זה חשוב להיות הידיד הכי טוב וגם אין סיכוי שיהיה משהו ואני סתם חיה בסרט
אבל בסופו של דבר אני לא אעשה כלום, כי כמה שאני לא מסתפקת לפעמים, טוב לי ככה. בנתיים.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 04 Nov 2014 22:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חד הקרן הורודה הבלתי נראית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760063&amp;blogcode=14229048</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=760063&amp;blog=14229048</comments></item></channel></rss>