http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760028heCopyright 2026 האמת שמאחורי האמת. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760028http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760028&blogcode=12791590<div align="right" dir="rtl">פרק חדש :) - - - *נקודת מבט של ציי'ס* בהפסקה, לא הייתי ממש מרוכז בדיבורים של חברים שלי, רק חשבתי על אפרת איפה היא ומה היא עושה. הרגשתי רע. היא יכולה לעשות דברים במצב הזה שיכולים לסכן אותה "ציי'ס? ציי'ס?" צעקה עלי לורן "מה?" "אתה כאן?" "לא, אני חייב ללכת" אמרתי וברחתי מהבית ספר. התחלתי לרוץ, לא יודע לאן, רצתי ורצתי נשבעתי לעצמי שאני לא עוצר עד שאני לא מוצא אותה. אני פשוט כל כך טיפש שאני מקשיב ללורן. היא רוצה לנקום באפרת? שתנקום היא בה. אני לא יכולה לעשות לה דבר כזה. אפילו שהיא פגעה בי עם המילים שלה. המשכתי לרוץ, עד שראיתי את אפרת יוצאת מסמטה חשוכה עם ניק? "אפרת? מה קורה פה?" צעקתי וכולי מבולבל. התקרבתי לאפרת "מה עשית שם עם ניק?" המשכתי *נקודת מבט של אפרת* המשכתי ללכת, בלי להתייחס לצ'ייס, לפעמים סובבתי את הראש אחורה כדי לראות עם הוא מאחורי אפילו ששמעתי את הקריאות שלו. אחרי כמה דקות שאני הולכת בלי לשים לב אליו, והוא ממשיך ללכת אחרי ולקורא בשמי הסתובבתי אליו. "תגיד, כמה עוד תשחק איתי?" "מה?" אמר כאילו הוא לא יודע על מה אני מדברת "פעם אתה מדבר איתי, פעם אתה לא, פעם</div>Sun, 09 Oct 2011 14:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (האמת שמאחורי האמת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760028&blogcode=12791590http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=760028&blog=12791590http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760028&blogcode=12783852<div align="right" dir="rtl">היי, כן אני מעלה פרקים מהר, זה פשוט זורם אז אני מרשה לעצמי לא לחכות פשוט לעלות פרקים. ועוד דבר, בוקי שיש תגובות, וזה ממש לא אכפת לי ובטח לא יגרום לי לסגור את הבלוג כי זה משהו שאני ממש אוהבת לעשות, אז אני כותבת לעצמי. לא קרה כלום. *נקודת מבט של לורן* אני לא יודעת למה לא אמרתי לצ'ייס מי זה, פשוט הייתה לי את ההרגשה הזאת שאם אני אגיד לו, הוא יכיר את צ'ייס והם היו חברים, אז צ'ייס יכיר לו את אפרת וגם הוא יתאהב בה, הרגשתי כל כך קנאית. אבל לא יכולתי לעצור את זה ועדיין לא אמרתי לו מי זה. "אני מבין שאת לא רוצה לדעת" אמר "אז כנראה שאני לא רוצה לדעת, לא מגיע לאפרת שאני אדע מה קרה לה אחרי כל ההתנהגות המגעילה שלה כלפיי" "מה, גם עלייך היא מתנהגת מגעיל? חשבתי שזה רק אלי ככה." "אז טעית." השבתי לו "אני לא יודעת מה קרה היא פשוט נהיית מגעילה לכולם, משהו רע עובר עלייה" המשכתי "אני לא חושב שיש לי מה לדבר איתה אחרי מה שהיא אמרה לי" הייתי בשוק שזה מה שצ'ייס אומר לי, אולי אחרי הכל הוא לא אוהב אותה סתם ידיד טוב שלה שרוצה לעזור לה? "מה זאת אומרת אין לך מה לדבר איתה?" עניתי "היא אמרה לי שאני</div>Wed, 05 Oct 2011 19:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (האמת שמאחורי האמת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760028&blogcode=12783852http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=760028&blog=12783852http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760028&blogcode=12773741<div align="right" dir="rtl">אני כל כך מצטערת על העיכוב הזה, מצאתי דרך טובה להמשיך את הסיפור, ועכשיו הפרקים יעלו יותר מהר. מקווה שתאהבו. - - - *נקודת מבט של ירין* "אז אתה תלמיד חדש פה?" שאלתי את אריק בעל השיער החום מתולתל ועיניים כחולות גדולות ונוצצות "כן. מאוד נחמד פה" אמר וחייך החזרתי חיוך "אל תתרגל לזה" אמרתי וצחקתי "מבטיח" חייך. אריק המשיך לדבר, אבל לא ממש הקשבתי. ראיתי מאחורה את צ'ייס רץ לעברי. "היי, ירין." אמר והתנשף "את יודעת איפה ניק?" "לא. קרה משהו?" "אני צריך לדבר איתו דחוף!" "טוב אז רוצה אני יבוא לעזור לך?" "בכיף" "טוב אריק, היה נחמד להכיר אותך. נדבר" אמרתי לאריק והלכתי עם צ'ייס לחפש את ניק. *נקודת מבט של צ'ייס* מאוד אהבתי את ירין. היא תמיד אהבה לעזור, היא גם הייתה נורא יפה עם שיער חום ארוך ועיניים ירוקות שמזכירות קצת את העיניים של אפרת. התחלנו ללכת, לא יודע לאן, אבל הלכנו והלכנו ולא מצאו אותו "אולי נוותר וזהו?" שאלתי "לא, לא, לא! לא מוותרים עכשיו. אנחנו נמצא אותו." "אז בואי לפחות נשב?" "אוקי" אמרה והלכה לשבת במין חומת בטון בין שני ביניים. "אפשר לשאול למה כל כך דחוף לך לדבר ע</div>Fri, 30 Sep 2011 14:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (האמת שמאחורי האמת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760028&blogcode=12773741http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=760028&blog=12773741http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760028&blogcode=12724357<div align="right" dir="rtl">אז איך עבר עליכם היומיים הראשונים של בצפר? אצלמי היה מאוד נחמד. מקווה שם אצלכם. לגבי הסיפור, הגעתי לקטע שאני לא יודעת איך להמשיך את הסיפור. יש לי מלא רעיונות ואני לא יודעת איזה רעיון הוא הכי טוב . אז אני הוריד את המהירות של העלת הפרקים לפרק כל 3 - 4 ימים. או אולי פרק בשבוע עד שאני אמצא דרך להמשיך את הסיפור. אז נעבור לפרק השני ? - - - *נקודת מבט של לורן* הפלאפון מצלצל, זה היה צ'ייס "היי, צ'ייס" "היי. לורן, שמעתי שדיברת היום עם ניק על אפרת, קרה לה משהו?" צ'ייס היה נשמע מאוד מודאג. "איפה אתה?" "בבית." "טוב, אני כבר בדרך" - - - לאחר כמה דקות הגעתי לבית של צ'ייס. נכנסתי וההורים שלו הסתכלו עלי במבט מוזר, זה היה קצת מלחיץ. האמת הרעיון של לבוא אליו היה רעיון ממש גרוע "נו? היא אמרה לך משהו?" אמר צ'ייס בלחץ "לא, היא לא רצתה להגיד לי כלום." "ומה הייתה השיחה הזאת עם ניק?" "מסתבר שהוא עשה לה משהו בחופש, היא ממש מדוכאת, אנחנו צריכים להיזהר מניק!" אמרתי ונלחצתי "למה להיזהר?" "בשיחה שלנו, אז ניק.. הוא... ניסה לנשק אותי." "מה?..." "כן. גם אני הייתי בהלם." אמרתי, וחשבתי על משהו</div>Fri, 02 Sep 2011 14:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (האמת שמאחורי האמת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760028&blogcode=12724357http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=760028&blog=12724357http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760028&blogcode=12720668<div align="right" dir="rtl">טוב אז ניסיתי לשנות כמו שאמרתם, קצת לתאר את מה שהם עושים ולתאר אותם חוץ מדו שיח. וגם ניסיתי להאט קצת. אז הקצרתי את הפרק ככה שלא קורה שום דבר מיוחד בפרק הזה. אני מקווה שהפעם זה יותר טוב. - - - עבר חודש, 1 לספטמבר. כל-כך הרבה זמן חיכיתי לתאריך הזה. אבל באותו יום פשוט לא הרגשתי טוב, היו לי בחילות כאבה לי הבטן נורא, וכשהלכתי לשירותים, שמתי לב שהמחזור מאחר לי כבר בשבוע. חשבתי לרגע, איך זה יכול להיות. חשבתי מה עשיתי בחופש הזה. 'לא עשיתי כלום, אבל איך?' אמרתי לעצמי. נזכרתי מה קרה בחופש ואז התחלתי לבכות. "היי, אפרת למה את בוכה מאמי?" נגשה אלי אימא "אימא!! את לא מבינה מה עשיתי. אני כל כך מטומטמת!!!!" "מה קרה מאמי שלי? ספרי לאימא שלך. את יודעת שאת יכולה לסמוך עליי." "אני סומכת עלייך אימא, אבל זה קשה לי, קשה לי להיזכר בזה" "אני לא לוחצת עלייך, תספרי לי כשתוכלי." הייתה שתיקה במשך כמה דקות. "את זוכרת את הלילה ההוא שניק התקשר אלי?" "כן, נו..." "אז הוא קבע איתי בפארק, הוא אמר לי שהוא חייב לדבר איתי על משהו, הלכתי. אז הוא..." התחלתי לבכות. "הוא?..." "הוא... הוא אנס אותי, ואני חושב</div>Wed, 31 Aug 2011 21:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (האמת שמאחורי האמת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760028&blogcode=12720668http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=760028&blog=12720668http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760028&blogcode=12718059<div align="right" dir="rtl">טוב אז הנה לו פרק ראשון בסיפור שלנו.אני מקווה שתאהבו. - - - זה היה כבר אמצע החופש, אני כבר רוצה לחזור לבית ספר, החופש הזה ממש משעמם, אז שמעתי לי מוזיקה באוזניות. פתאום אני שומעת צעקה מהחדר של אחותי. "מה קרה?!" "תראי!" "אויש נו, נטע זה לא אמיתי." "אבל זה בכל זאת מפחיד!" "בסדר, מה שתגידי" אמרתי והלכתי לדרכי. שמעתי את הפלאפון שלי מצלצל, לא ידעתי מי זה. זה כבר אמצע החופש והפלאפון שלי לא צלצל אפילו פעם אחת. הייתי מאוד מסוקרנת. "הלו?..." "היי, אפרת? זה ניק. אני חייב להיפגש איתך!" "אממ...איתי? מה יש לך לדבר איתי? אנחנו לא היינו בקשר אף פעם." "אני יודע, זה דחוף!" "אוקי, מתי?" "עכשיו!" "אוקי, איפה?" "בפארק" "אוקי, אני אהיה שם" הייתי די בלחץ, ניק מתקשר אלי ורוצה להיפגש איתי בשעה מאוחרת בפארק? אני חייבת להיות זהירה. - - - לאחר כמה דקות, הגעתי לפארק, ניק כבר היה שמה, הוא היה נראה מאוד מבוהל. "ניק! מה קרה?" "תקשיבי, אני לא יודע איך להגיד לך את זה אבל..." לפני שהוא הספיק לסיים את המשפט הוא תפס אותי בחוזקה ושם לי מין מטפחת בפה שגרמה לי להתעלף. לאחר כמה דקות קמתי, הייתי בתו</div>Tue, 30 Aug 2011 19:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (האמת שמאחורי האמת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760028&blogcode=12718059http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=760028&blog=12718059http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760028&blogcode=12717984<div align="right" dir="rtl">היי, אני קרין (שם בדוי) ואני מאוד אוהבת לכתוב.אומנם אני לא מוכשרת, ולא יצא לי כל כך הרבה סיפורים טובים, אבל אני עדיין אוהבת נורא לכתוב.הסיפור הראשון שיעלה פה, הוא סיפור שאני בעצם כותבת עכשיו, אני רק בהתחלה שלו, אבל אני מרגישה שלא יהיה לי איך להתקע איתו כי יש לי רעיון נפלא. לסיפור קוראים: באותו החופש.הפרק יעלה בעריכה, בערב. אז תעקבו, תתנו לי צ'אנס.אתם יכולים כבר לבקש להיות בקבועים כדי שאעדכן אתם מתי עולה כל פרק.ועוד נקודה שאני רוצה להבהיר:אני לא כותבת מוכשרת, ואני יודעת לקבל ביקורת, אבל תהיו קצת נחמדים, אני עובדת על הכתיבה שלי, ואני עובדת על היצירתיות שלי. אז פשוט תדעו שאני לא ברמה גבוה. עד כאן, המנהלת. </div>Tue, 30 Aug 2011 19:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (האמת שמאחורי האמת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=760028&blogcode=12717984http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=760028&blog=12717984