<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>אדיבות בתנועה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=759979</link><description>אדיבות בתנועה: מעבירים את זה הלאה</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 אדיבות בתנועה. All Rights Reserved.</copyright><image><title>אדיבות בתנועה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=759979</link><url></url></image><item><title>חובה אזרחית</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=759979&amp;blogcode=12791714</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יום חמישי, ערב ערב יום כיפור, אני יוצאת לסידורים אחרונים לפני החג יחד עם בני הצעיר.
באחת הכיכרות שבהן יש לי זכות קדימה, אני כבר בתוך הכיכר ורכב מגיע מימין ונדחף לפני. אני בולמת במקום כדי לא להכנס בו. 
על האחוריים שלו דבוקה מדבקה, איך אני נוהג? ומספר טלפון. אני רוצה להתקשר לדווח אבל לא מספיקה לקרוא את המספר. בינתיים הוא עוקף בפראות ומתרחק. 
הבן שלי, אוטוטו יהיה נהג בעצמו מפקפק בעצם הרעיון של הדיווח על נהגים עבריינים. הוא אומר - חבל על הזמן, במילא אף אחד לא יעשה עם זה כלום. 
אני אומרת לו - זאת חובתי האזרחית לדווח על נהגים שנוהגים בפראות. אין לי שליטה על מה יהיה או מה יעשו עם הדיווח שלי, אבל פוטנציאלית יש סיכוי שבשיחת טלפון אני עשויה להציל חיים.
בהמשך ראיתי את אותו הרכב עוצר בטרמפיאדה ואוסף חיילת, אני מניחה שזאת הייתה הבת שלו כי אחר כך הוא ביצע פניית פרסה וחזר בחזרה על עקבותיו. שוב לא הספקתי לרשום את המספר שלו. אני מקווה שאחרי שבתו כבר הייתה ברכב הוא נהג באדיבות. 
הדרך הובילה אותי לצומת מרומזר בתוך העיר. מרחוק ראיתי את הרמזור ירוק ואחר כך מהבהב. האטתי. לפני במסלול נסעה משאית גדולה ע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 09 Oct 2011 15:35:00 +0200</pubDate><author>adivutt@walla.com (אדיבות בתנועה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=759979&amp;blogcode=12791714</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=759979&amp;blog=12791714</comments></item><item><title>פתיחה והזמנה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=759979&amp;blogcode=12717476</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מספר הנהגים במדינת ישראל נכון לסוף שנת 2010 הוא שלושה מיליון ו -538 אלף. 
לצורך השוואה, בבחירות לכנסת ה-18 הצביעו שלושה מליון ו-417 אלף אנשים. 
אילו כל בעלי רשיון הנהיגה היו מצביעים למפלגה אחת, היא הייתה זוכה ב-120 מנדטים. 
אבל הנהגים לא יצביעו למפלגה אחת, גם אם יקראו לה מפלגת הנהגים כי אין שום קשר סטטיסטי שמחבר בין הנהגים על הכביש פרט לעובדה שכולם נוהגים על הכביש. 
אי אפשר אפילו לכתוב שלכולם יש רשיון, כי ל- 1% מכלל הנהגים שהורשעו בעבירות תנועה בשנת 2008 לא היה רישיון נהיגה.
בשנת 2010 נעו על הכבישים שני מליון ו- 566 אלף כלי רכב מנועיים, כאשר סך כל הדרכים במדינת ישראל נכון לשנת 2009 הסתכם ב 18,290 ק&quot;מ. בממוצע אפשר לומר שיש 140 כלי רכב לכל ק&quot;מ במדינת ישראל, מה שאולי יכול להסביר למה בכל מקום, אבל בכל מקום בארץ יש פקקים.
לפני כשלוש שנים הרשות
הלאומית לבטיחות בדרכים ערכה סקר לבחינת תרבות הנהיגה בישראל. 
מן התוצאות עולה כי 85% מאלו שהשתתפו בסקר הגדירו את עצמם כנהגים זהירים. זה נשמע טוב, נכון?
אבל זה לא מסביר איך זה שבשנת 2010 היו 92 אלף תאונות דרכים עם נפגעים?
ההסבר מגיע בהמשך אותו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 30 Aug 2011 13:10:00 +0200</pubDate><author>adivutt@walla.com (אדיבות בתנועה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=759979&amp;blogcode=12717476</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=759979&amp;blog=12717476</comments></item></channel></rss>