http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893בלוג אישי, אמ, פשוט ככה.heCopyright 2026 OrangeChan. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12758423<div align="right" dir="rtl">את האמת? הדרמה קצת פחתה. אני בסדר למרות שיש כל מיני מורדות.חייבת, פשוט חייבת להתגמש תוך שבוע. אני לא רוצה לגמור שורה שלישית שלא יראו אותי בכלל עודפעםוזה מופע גדול. זה בשיתוף עם איזשהי אופרה של סינדליה שהקבוצה שלי מופיעה בה וצריך להרים את הרגל וליישר וכל מיני קקי כאלה :Sאני רוצה להתחיל בענף האנימציה, למישהו יש המלצות לתוכנות פשוטות אבל לא מוזרות .. של ילדים בני 5 .וזהו . כך עברו עליי 9 ימים קסומים של שיגרה ודברים אחרים שאין לי כוח לכתוב עליהם כי היה לי יום עמוס ועייף .להית' .</div>Wed, 21 Sep 2011 20:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (OrangeChan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12758423http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=755893&blog=12758423http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12742413<div align="right" dir="rtl">עד שהצלחתי להגיע לאיזשהו איזון בצד החברתי שלי בבית ספר, צצה בעיה אחרת - ענייני החוגים. אני לא יודעת מה לעשות יש את הריקוד (קלאסי מודרני והיפהופ) שאני לא נרשמתי ואני עדיין שוקלת אם להירשם או לא.יש את הצד המוסיקלי, גיטרה / פסנתר (שפתאום אני חוזרת לנגן על האורגן ) ויש גם האומנות, שאני לא חושבת שיש חוג אומנות איכותי בעיר .ואני פשוט אוכלת את עצמי. איך אני אצליח לשלב שיעורים + חוגים (שאינלי מושג לאיזה אני אלך) + חברים + קריאה וציור ומחשב.זה פשוט לא הגיוני איך מצפים ממני שאני ארחיב אופקים עם ריקוד ונגינה (שאני אוהבת אותם,זה לא שמכריחים) ועוד מפציצים אותי בבית ספר עם 7 עמודים במתמטיקה . (סתם כי התחשק למורה. מקסים) ועוד שאני אשמור על קשרים חברתיים (אני לא בנאדם שמדבר עם ילדים מהכיתה בפייסבוק)ושאני עוד אקרא ואדאג לשמור על המיומנות שלי בציור ועוד אספיק לשבת קצת על המחשב (צריך קצת לנוח... לא? ) .ואני רוצה ריקוד, אני סוגשל נהנת בזה ואני מרגישה קצת ריקה עכשיו שאני חסרת חוגים, אבל מצד שני, אני די מתביישת כי אני קולטת שצוחקים עלייבגלל שאני לא איזה בנאדם עם כישרון לריקוד . ונגינה, ניגנתי עד שנה שעברה ע</div>Mon, 12 Sep 2011 19:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (OrangeChan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12742413http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=755893&blog=12742413http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12726677<div align="right" dir="rtl"> שם: חסוי . D: כינויים: חמניושה (תשאלו את דודים שלי), לולה (אימא ...), ועוד ועוד שמסגירים את שמי . D: צבעים אהובים: כתום, ירוק, סגול . זכר או נקבה: נקבה. בית ספר: חסוי. אוניברסיטה: אלוהים יודע איפה אלמד. צבע שיער: שטאני. גבוהה או נמוכה: ממוצעת+ סווצ'רט או ג'ינס: גם וגם טלפון או מצלמה: שניהם... תלוי מה ישלי ויותר מתקדם 3: חולת בריאות: לא. ממש לא. תפוז או תפוח: תפוח. דלוקה על מישהו: לא. לשתות או לאכול: לשתות כשצמאים ולאכול כשרעבים. חורים: אין. גם לא באוזניים, אולי קצת בשכל, אבל בנתיים לא הוכח מדעית שיש לי חורים בשכל. עיסוקים (?): גיטרה לעתיד, ריקוד (לא ידוע), ציור, אנימה, חליל צד ואורגן. כמובן שמחשב, אבל זה ברור מאליו. האם אי פעם... היית במטוס: פעמיים היית במערכת יחסים: לא. היית בתאונת רכב: לא. נשמע מגניב. היית בקרב מכות רציני: לא. עשיתי חורים בגוף: לא. היו לך חברים הכי טובים: לא היו, יש כרגע. מה המילה הראשונה שלך: אבא, אני מניחה. האדם האחרון שדיברת איתו: אבא. האדם האחרון שדיברת איתו בצ'אט: ליליה. (?) האדם האחרון שראית: אחותי. הסרט האחרון שראית: "הפלישה</div>Sat, 03 Sep 2011 15:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (OrangeChan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12726677http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=755893&blog=12726677http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12724470<div align="right" dir="rtl">אתמול הייתי בבית ספר, כמו כל ילד וילדה, נער ונערה בישראל וחזרתי ללימודים בתור תלמידת הכיתה השמינית.כנראה שזה קורה לי בלי מודע, אני משדרת לאחרים את מה שאני מרגישה בפנים אע"פ שהחיוך שלי תמיד משודל להיות על הפרצוף.ואנשים קלטו את זה והתרחקו ממני, ובערב חשבתי על זה ודיברתי על זה עם חברים ופשוט בבוקר למחרת הייתי במצברוח אופטימיוהכול השתנה, דיברו אותי, התייחסו אליי והכי חשוב - לא לקחתי קשה. ראיתי שהכול יכול להיות בסדר...זה כן עניין של מחשבה, זה כן עניין של אופטימיות, זה כן עניין של חכמה אמוציונלית, זה כן שילוב של מחשבה ורגשות.זה חלק מהכול, לבד אני לא אצליח להשיג חברים, ואם אני אתבודד אנשים עוד פחות יתקרבו אליי.ורק להמשיך בדרך הזאת, לא לוותר לעצמי, זה לא אמור להיות סבל בשבילי, זה אמור להיות מהנה, כיפי . יש לי עוד שנה שלמה ו4 אחרות עד שאני אגיד שלום שלום לבית הספר, ובנתיים אני צריכה להפיק את המירב ואת כל מה שאפשר מהמוסד החינוכי ההוא.אני צריכה להקשיב לעצמי, אבל גם לראות את עצמי מהעיינים של האחרים. אסור לי להיות עצובה, לפחות לא בבית הספר.אופטימיות. זה המפתח.-אגב התחלה, אני עדיין בהתלטות אם להירשם</div>Fri, 02 Sep 2011 15:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (OrangeChan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12724470http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=755893&blog=12724470http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12719035<div align="right" dir="rtl">הבית ספר מתחיל מחר, ומסתבר שאני מתרגשת יותר ממה שאני חשבתי שאני אתרגש. והשנה אני לא אעשה את הטעויות שעשיתי שנה שעברה, ואני אנסה להתחיל אותה הכי טוב שאפשר, למרות שעדיין יש ילדים שלא יאהבו אותי...אז מה אני צריכה לזכור - ביטחון - חשוב להפגין ביטחון עצמי ולהראות שאני עדיין שווה להכרה, (אותה כיתה אותם ילדים), ולא לפחד מכמה ירידות.להראות שזה לא מזיז לי, ואם יש להם בעיות - שיתמודדו.פדחניות - כן להיות מצחיקה וזורמת, אבל לא אובר, לא לעשות יותר מדי פאדיחות לילדים - אלא אם כן זה לא מפריע.אבל מצד שני, כן לנסות להצחיק ולהיות נחמדה.אדישות - בכל העניין הזה לצערי, צריך גם להיות קצת אדיש, למרות שלא כולם אוהבים את זה. אנשים לא מתעניינים בבני אדםשיבנו בשבילם מסגד, כי אז הם לא שמים עליהם והופ! נוצר שפוט. לא לרדוף יותר מדי, אבל להראות שיש לי עניין בליצור חברים.האישיות שלי - אני אוהבת אנימה, ואני אוטאקו. אבל מצד שני, אני גם סוג של פריקית בגלל המוזיקה שאני שומעת.לא להסתובב עם שלטים "אני עושה דברים לא כמו שהאחרים עושים" או להראות את זה בכוח. אפילו שזה מי שאני,אני לא צריכה להשתנות בשביל אחרים, אלא פשוט למנוע א</div>Tue, 30 Aug 2011 21:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (OrangeChan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12719035http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=755893&blog=12719035http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12711833<div align="right" dir="rtl"> קצת נטשתי את הבלוג, וכשהתחלתי לעדכן לגבי הכנס נגמר לי החשק. ווהו. יש לי כאבי ראש מטורפים, אני לא יודעת אם זה בגלל שאני ישנה מעט מדי (אני לפחות ישנה בלילות) שותה פחות מדי או סתם כי הגוף שלי מתעלל קצת בנשמה שלי. אני מסתכלת על החדר שלי עכשיו ונזכרת איך שהוא היה פעם, ואת האמת אפילו שהוא עדיין נחשב מבולגן הוא יותר מסודר ממה שהוא היה פעם. אני די מתחילה להאמין במשפט ההוא שאומר [אני לא זוכרת את המקורי] שהחדר משקף את הנפש של מי שגר בחדר, אם הוא מבולגן יש בלאגן בנפש ואם הוא מסודר- גם החיים מסודרים כנראה, אני די באמצע. זה בגלל שאני מגיעה להארה עצמית? בגלל שאני מחזקת את עצמי במחשבות חיוביות ומתארות את הנפש האנושית ? (חפירה פסיכולוגית עצמית. נח. ) הגעתי למסקנה שאף על פי שיש אנשים שעברו דברים קשים, אני ספגתי דברים קטנים במכה אחת. וכשהמעט הופך להמון - זה כבר כואב ואני לא חותכת, עוד לא הגעתי למצב שאני מדממת למצב של אנמיה רואה כבר את החיים שלי עוברים על המסך, הכי גרוע שקרה לי זה שרטתי את עצמי ונשכתי את עצמי, אבל לא קרעתי לעצמי את העור או דיממתי. אני חושבת שיש לי נפש חזקה,</div>Sat, 27 Aug 2011 21:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (OrangeChan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12711833http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=755893&blog=12711833http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12700317<div align="right" dir="rtl">Woohoo ! אחרי שבפורים הנסיונות הכושלים שלי לתת לאימאשלי לנסוע ברכבת לבד (שדרך אגב לא הצליחו) אני באה בקיץ לכאמ"י 2011 :Dוישלי עוד קוספליי סגידסגיד שנותן לי הזדמנות להירשם לווקאון שזה היום היום האחרון להירשם ...דווקא רציתי להשתולל מבחינה כספית... אבל אימאשלי לא מוכנה לתת לי כסף ו... היא קצת צודקת שלא כדאי לבזבז כל כך הרבה. XD~אני מניחה שככה אני אהיה בכנס עם הטלפון צועקת על אנשים ומחפשת אותם~אז אני אפגוש מליון ואחד אנשים שאני מכירה, וגם חלק שיחליטו שבאלהם תמונה איתי (אני ממש מקווה שיהיו כאלה) ופרי האגס וכל הדברים הכיפים שקיימים בכנסים הממש אדירים האלה. &lt;: ולמי שתוהה לעצמו מזה כאמ"י - כנס אנימה ומנגה ישראל. מה זה מנגה? קומיקס יפני.אנימה? אנימציה יפנית.ישראל? פשוט כך, המדינה הקטנה והלא משהו שלנו כנס? אירוע שבו מתאגדים מאות אנשים בנושא אחד, והכנס הזה בנושא אנימה ומנגה.הכנס יום חמישי 25/8... ואני אמסור עדכונים לאחר החזרה שלי מראשון לציון (H)תאחלו לי המון בהצלחה והמון המון כיף שמה. D::</div>Mon, 22 Aug 2011 10:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (OrangeChan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12700317http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=755893&blog=12700317http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12695915<div align="right" dir="rtl">החיים קצרים מדי, והזיכרון לא מסוגל לזכור חצי מהם כמו שצריך . אני רוצה להישאר ילדה, לא רוצה לגדול, עם התמימות ועם ההבנה ועם הקטע ההוא שאפשר ללבוש מה שעולה לך בראש.למה כולם רוצים כל כך להתבגר? אחר כך הם יצטערו שרצו לזה כבר בגיל 12 אני רוצה לההתחיל להתגבר נפשית יותר מאוחר, אני רוצה להיות חופשיה, בלי אהבה בנתייםבלי הנשיות הזאת שרודפת ומזכירה לי שאני מבחינה גופנית כבר לא ילדה.זה מדאיג אותי, השנים עוברות בלי לשים לב, עוד שנה ועוד שנה ועוד חופש ועוד ריב ויום הולדת.אחרי השנה הזאת שהיתה שיא הריקנות, אני לא מצליחה להרגיש חצי ממנה, ברור שאני זוכרת המון דברים - אני לא סנילית. אבל אני רוצה להספיק המון, ובגילאים שאחרי שנות העשרים יש ילדים, ועבודה, ופרנסה ואין זמן לתחביבים.אני רוצה להספיקלציירללמוד גיטרהלרקודלכתוב קטעיםאנימה ומנגהלצייר עוד קצתועוד קצת לציירלבשללהוציא ציונים טובים.אקסטרים - המון אקסטרים.ואין לי מושג לגבי הקריירה שלי, אי אפשר לעסוק בכל כך הרבה דברים.למה לעזאזל הפייסבוק לקח לי את החיים? אבל אני שונאת להיות בחוסר ידיעה, אני צריכה לשמור קשר עם אנשים.אולי הרעיון הכי טוב זה להגביל את עצמי ל</div>Sat, 20 Aug 2011 10:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (OrangeChan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12695915http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=755893&blog=12695915http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12690447<div align="right" dir="rtl">אני מסתובבת בפייסבוק ורואה המון אירועים - אבל העיקר "בלי וואנביז". אני לא מצליחה להבין, מי קובע מי הוא זה ש"רוצה להיות" ומי המודל עבורו. הסיבה? הקבוצות המשונות שנוצרות בחברה של היום, כל אחת והסממנים שלה. התוצאה? חילוק לקבוצות והיווצרות ה"וואנביז". צריך לקלוט ולהבין, אי אפשר להיות מה שבן אדם לא יכול להיות, אבל זה לא בלי לחברה שאנשים מתחלקים לקבוצות, ולאף אחד לא אכפת מזה כמעט. יש האימואים והפריקים, הפרחות והערסים, השקטים והביישנים והחנונים, ובן אדם לא יכול להתנהג כל היום עצוב, או שמח, או שתלטן או מה שעולה לכם לראש. נכון שיש אנשים שרוצים בכך, שגורמים לאחרים להתחלק לקבוצות, אבל זה לא אומר שאם הם גורמים לכך אי אפשר למנוע את זה, צריך להתמודד. והאנשים האלה מדברים ממקומות שכואב להם, הם יורדים על אחרים כדי לעשות רע, כדי שהם עוד יותר יתכווצו והנה הקבוצות נוצרות. אחר כך המשטרה מתפלאת למה כל כך הרבה נערים ונערות מסיימים את חייהם, בגלל שמתנקלים אליהם, קוראים להם בשמות, וכשהם מנסים להיות שייכים לקבוצה - פשוט לא נותנים להם להיכנס כי הם לא מספיק בתוך העניין של הקבוצה. לדוגמא : וואנביז אימ</div>Wed, 17 Aug 2011 15:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (OrangeChan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12690447http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=755893&blog=12690447http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12688639<div align="right" dir="rtl">אז יש לי בעיות עצבים ואני מפרצת על אנשים שפוגעים בי ממשאז אני פחדנית ומעדיפה שאנשים לא יגידו לי איך אני מתנהגת ואיך אני ניראתאז אני נמאסת אחרי כמה זמן, פשוט משעממת מדי... נכון ? ^-^אני גם טיפשה, שעושה עניינים מסתם ופותחת מלחמות על שטויות.זאת אני. ויש בי את המגרעות ואת היתרונות ואני לא צריכה אנשים שיעשו לי יותר רע על הלב.אני לא צריכה אנשים שפוגעים בי בקביעות ואחר כך רצים לבקש סליחה ואני כמו מטומטמת סולחת -שילכו לעזאזל.תגידי מה שיש לך בראש, שאני קנאית, שאני סתומה, שאני פאתטית.פאקינג לא אכפת לי, כי לעומתך, אני יכולה להיות צדיקה בסדוםלהתחבר לילדים בשביל לרדת עליהם, לגנוב חברות - זה שיא השפל.תהני מחייך, כל עוד האנשים שמסביבך בטוחים שיש בך עדיין טיפת איכות.חבורה לתפארת מדינת ישראל נוצרה פה... אנשים עוד חוזרים אליי על ארבע, כי מה לעשות, אי אפשר בלעדיי D:אבל תתפלאו, אני יכולה גם בלי אנשים מסוימים</div>Tue, 16 Aug 2011 18:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (OrangeChan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=755893&blogcode=12688639http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=755893&blog=12688639