<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>יומן מסע של נערה מתבגרת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636</link><description>אני בת 15 והחיים נראים נורא קשים, אני מתכוונת לספר כאן את כל מה שקורה בחים שלי בתקווה שזה עלול לעיין מישהו..</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 sheilaG_123. All Rights Reserved.</copyright><image><title>יומן מסע של נערה מתבגרת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/95/01/73/730195/misc/21780132.JPG</url></image><item><title>למה העולם כל כך מזוייף?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12500889</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני עוברת במסדרון וחולקת חיוכים צבועים עם אנשים שחמש דקות אחרי זה מרכלים עליי עם חברים שלהם, אני מדברת עם אנשים שלא סמים זין על מה שיוצא לי מהפה. החיבוק והנשיקה כשפגשים הוא אחד הטקסים השנואים עליי בחברה שלנו. אני מקבלת חיבוקים ונשיקות מאנשים שמגעילים אותי יותר מאנשים שאני מחבבת, עובדה שלא מוציאה אותי באור חיובי אבל אני מעדיפה שתקראו את האמת מאשר שקרים מנומסים.
אני מאמינה שכולנו מרגישים מיותרים בשלבים מסויימים בחיים שלנו אבל לדעתי השלב הזה נמשך הרבה יותר מידי זמן!!!
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 19 May 2011 09:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (sheilaG_123)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12500889</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=754636&amp;blog=12500889</comments></item><item><title>נעלמתי קצת...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12474259</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני יודעת שבזמן האחרון לא הרבתי להיכנס ולכתוב אבל אל תשפטו אותי קשה מידי, אני נכנסת לתקופת בגרויות ומתכונות ואני דיי חדשה בעסק אז אני מנסה להבין איך עוברים את זה...
האמת היא שלא הרבה קרה לי בזמן האחרון, קצת קשה כשאין חיים...
ביום הזכרון הבית ספר שלי עורך טקס שכולל את שכבות ט-יב שצועדות וזה טקס מאוד צבאי כי אנחנו נקבלים פקודות כמו עמוד נח או דום, יישר שורות לימין וכד&apos;...
להרבה אנשים יש בעיה עם הצבאיות של הטקס הזה אבל לדעתי זה הופך אותו ליותר מיוחד על רק על הטקסים שכוללים ילדים שקוראים טקסטים על דברים שהם לא מבינים, הולכים לאן שצריך, מעלים הצגה קטנה וזהו, הצבאיות בטקס הזכרון מוסיפה לו ייחודיות וכבוד לנופלים, לבית הספר שלי יש קצת מעל 200 חללים (הוא ממש ממש ישן) ובשלב מסוים בטקס מקריאים את שמותיהם של כל הנופלים. לדעתי זה פשוט מדהים שבית הספר לא שוכח אף אחד ומתמיד בזכרונם. יש לנו אנדרטה עם כל שמות הנופלים ואגף בספרייה שמוקדש להם ולמרות שזה לא הרבה זה נהדר שהם לא נשחכים, משפחותיהם תמיד מתקבלות בחום בביקוריהם ביום הזכרוןוהתלמידים משתתפים בתוכנית לפגישות עם משפחות שקולות, אף אחד לא נשאר מאח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 06 May 2011 12:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (sheilaG_123)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12474259</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=754636&amp;blog=12474259</comments></item><item><title>פסח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12435506</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זאת הפעם הראשונה בכל היום שאני יושבת....
משבע בבוקר אני על הרגליים, להכין גפילטע פיש מרבע לשמונה עד אחד עשרה וחצי. לשטוף את על הנברשות בבית. להכין אוכל למחר לעשר אנשים...
כך נראה סדר היום שלי היום, אני לא מגזימה ולא צוחקת!
אני מאוד אוהבת את פסח, זה זמן איכות משפחתי, כל הקרובים מגיעים מכל קצוות ישראל ומתככנסים שלוש דורות של יהודים בבית אחד, מסביב לשולחן אחד ומספרים על הקורות עליהם בזמן שלא התראינו. הזמן היחיד שדבר כזה קורה זה בראש השנה ובלוויות.... הראשון יותר תדיר מן הסתם.
כאשר שלוש דורות של אנשים נפגשים בבית אחד וליד שולחן אחד דבר מאוד מעניין ויוצא דופן קורה, זה הופך למעין מפגש של תרבויות, אמונות, דתות ושפות ולמקור מדהים לידע והשראה. בארוחת פסח אחת אני יכולה ללמוד את כל היסטורית המטוסים ואיך הם בנויים, לקבל עצות מועילות לגינון, לקבל 3-10 מתכונים לעוגות ופשתידות, לקבל עצות לטיפוח השער ולשמוע את כל התאוריה על תפירה ונהיגה וכל זה מבלי להגיע למנה העיקרית. כאשר המנה העיקרית תנחת על השולחן יתחיל דיון על איך ערכו את השולחן קודם בגרמניה אחרי זה בפולין, לאחר מכן באוקראינה ומשם נמשיך לסיור&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 17 Apr 2011 22:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (sheilaG_123)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12435506</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=754636&amp;blog=12435506</comments></item><item><title>חיים..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12414032</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בזמן האחרון דברים הזויים קורים לי, קשישים מתחילים איתי ומציעים לי לנקות להם את הבית. המורים שלי אומרים לי שהם מאמינים בי. האנשים סביבי נחמדים אליי....
בכל מקרה אולי זאת אני שמתבגרת - אני ממש ממש ממש ממש מקווה שלא!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 07 Apr 2011 17:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (sheilaG_123)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12414032</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=754636&amp;blog=12414032</comments></item><item><title>...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12397904</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איך אפשר לא לאהוב אנשים שמשתמשים במילים שאין להם מושג מה המשמעות שלהן ובטוחים שזה הופך אותם למגניבים או חשובים בעיניי מישהו...
בניסיון אחרון להרחיב את הידע הכללי של אנשים אני מיידעת אתכם שהמילה פריק אינה קללה או מילה מעליבה מכל סוג, המילה פריק פירושה באנגלית הוא: שונה! כך שכל הפריקים פשוט שונים וזה נכון, פריק אינו בן אדם שלובש שחור ושומע רוק כבד כל היום או מישהו שיש לו מוהק והוא מתאפר... כל אלה הם פריקים פשוט כי הם שונים מהבן אדם הטיפוסי... אני סבורה שכל שוני הוא לטובה כי בלעדיהם היינו משתגעים משיעמום ואני לא חושבת שהחברה הייתה מתפקדת אותו הדבר ללא החריגים שבה. הפוסט הזה לא אמור לשנות את כל תפיסת העולם שלכם עכשיו אבל אני מקווה שהוא יעזור לחלק מכם בעתיד.
אני שנאתי כשאנשים קראו לי פריקית, כי אם לומר את האמת, אין דבר שיותר מפחיד אותי מהמחשבה שאני הייה שונה ולא ייקבלו אותי...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 29 Mar 2011 17:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (sheilaG_123)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12397904</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=754636&amp;blog=12397904</comments></item><item><title>חזרתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12383896</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרווקה הכי מסוכנת חוזרת לצוד (זה נשמע כמו פרסומת לסדרת דרמה חדשה ביס), בכל מקרה הכל נסלח ונשכח והחיים חזרו למסלולם!
אני מברכת את כולם על חג פורים שעבר (למזלי), לומר את האמת אני לא חובבת גדולה של כל עניין התחפושות, תמונות ופרצופים טיפשיים...
הדבר היחיד שאני אוהבת בחג הזה זה החופש שבא אחריו ובדרך כלל השופינג שאימוש ואני עושות כי בסה&quot;כ היא אישה טובה והיא מחפשת דרך להתקרב אליי ולפצות אותי על כל הצרחות שאני סובלת כל השנה ובשבילי זה סתם סיבה לבזבז כסף שהוא לא שלי ולשחק את עצמי ילדה טובה .
בכל מקרה אם מישהו התחפש למשהו מאוד מקורי או אולי פשוט יצא לכם טוב, שלחו תמונה ל - sheilag@walla.co.ilואנחנו נעשה סוג של תחרות (סתם בגלל שזה כיף) אז אל תצפו למכונית כפרס.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 Mar 2011 21:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (sheilaG_123)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12383896</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=754636&amp;blog=12383896</comments></item><item><title>אתה...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12381385</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פגשתי אותך ועולמי התהפך
הפסקתי לבכות, ולרחם על עצמי
התחלתי לחשוב על העתיד שלי, שלך, שלנו!
הסתכלת עליי כאילו אני כל עולמך
חייכת כאילו אני התגשמות החלום
ודיברת ברכות מהפנטת
ואני, טיפשה שכמותי
בהיטי, ראיתי וקניתי את שקריך.
&quot;אני אוהב אותך&quot;, משפט נוראי שכזה!
הן צורמות וכואבות המילים הללו
הן משאירות צלקת על הנשמה.
המילים האלו הן כמו זימון למשפט ללא כל צדק
ואת גזר הדין אתה חיי בכל רגע בחייך...
השאלה &quot;מה אם?...&quot; מכרסמת במוחך
מה אם לא הייתי קונה את מילותיך,
האם חיי עדיין היו שלי?
משאלתי היחידה היא לא לפגוש אותך
ותקוותי היחידה היא שכל זה...
היה חלום!
הייה שלום אהוב, שטן שלי, 
ולעולם לא ניפש!!!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 20 Mar 2011 16:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (sheilaG_123)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12381385</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=754636&amp;blog=12381385</comments></item><item><title>מסע מים אל ים - לא הרג אותי!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12375974</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מאמינה שמגיע לי מזל טוב על העובדה ששרדתיאת מסע מים אל ים והנזק לא בלתי הפיך.... אני מצוננת, צרודה, לא יכולה לקפל את הרגליים ומלאה בסימנים כחולים אבל יש גם היבט חיובי למסע הנ&quot;ל, הורדתי 2-3 קילו וזה יותר ממה שאני מורידה בשבוע של דיאטה ואני יכולה להגיד בגאווה ששרדתי מינוס 2 מעלות בלילה הראשון.
אני חושב שכרגע אתם פשוט מבולבלים אז הרשו לי לסדר את הכל בשבילכם, ביום הראשון לא עשינו כלום במילים עדינות חוץ מהליכה איטית ונחמדה בטבע והסתכלות על מה שקורה סביבינו בעולם, כי בואו נודה בזה אם את/ה חיי/ה בעיר את/ה לא באמת שמ/ה לב למה שקורה סביבך. ואז הגיע הלילה הגורלי שבו היה כל כך קר שבערך ב-7 בערב כל אחד הוציא כמעט את כל הבגדים שהוא הביא איתו לטיול ושם אותם פשוט בשכבות אחת על השניה למרות המראה המגוחך של זה, בבוקר הדבר הראשון שכל אחד עשה היה לספור שכל האצבעות שלו נמצאות במקום וששום חלק בגוף שלו לא קפא או נשר. היום השני היה דיי רגיל כי בהתחלה עלינו המון לאחת הפסגות של רכס הרי מירון ואז ירדנו משם וקיצור יום רגיל ולא מעניין במיוחד. הלילה השני היה יותר טוב למרות שעדיין היה נורא קר אבל היום השלישי היה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 17 Mar 2011 10:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (sheilaG_123)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12375974</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=754636&amp;blog=12375974</comments></item><item><title>08.03 מכתב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12360629</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני אוהבת אותך ותמיד אוהב אבל את לא מקדישה לי את תצומת הלב שאני זקוקה לה, אם הוא אומר לך לקפוץ את שואלת לאיזה גובה ואני פשוט לא מבקשת ממך לקפוץ, בכל זאת את תמיד תעדיפי אותו על פני. אם יהיה צונאמי ואת תתפסי את שנינו אבל בשלב מסויים תצטרכי לשחחר אחד מאיתנו כדי ליתפס במשהו ולשרוד את תבחרי בו על פני כל פעם מחדש. אני אוהבת אותך ללא תנאים ואני לא צריכה שתקני את האהבה שלי כי אני תמיד שם אבל מאיזו שהיא סיבה את מנסה לקנות אותה, אולי את רגילה לקנות את האהבה שלו.
אני ממש מקווה שיום אחד תביני שאת אחת ויחידה בכל העולם ואני אוהב אותך לנצח אבל עד אז אני לא יכולה לדבר איתך כי זה פשוט כואב מידי ואני לא מוכנה לסבול למען מטרה שלא מקדשת את האמצעים!

באהבה, אני!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 08 Mar 2011 10:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (sheilaG_123)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12360629</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=754636&amp;blog=12360629</comments></item><item><title>&amp;#1052;&amp;#1072;&amp;#1088;&amp;#1080;&amp;#1085;&amp;#1072; &amp;#1062;&amp;#1074;&amp;#1077;&amp;#1090;&amp;#1072;&amp;#1077;&amp;#1074;&amp;#1072;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12347367</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&amp;#1052;&amp;#1085;&amp;#1077; &amp;#1085;&amp;#1088;&amp;#1072;&amp;#1074;&amp;#1080;&amp;#1090;&amp;#1089;&amp;#1103;, &amp;#1095;&amp;#1090;&amp;#1086; &amp;#1074;&amp;#1099; &amp;#1073;&amp;#1086;&amp;#1083;&amp;#1100;&amp;#1085;&amp;#1099; &amp;#1085;&amp;#1077; &amp;#1084;&amp;#1085;&amp;#1086;&amp;#1081;,&amp;#1052;&amp;#1085;&amp;#1077; &amp;#1085;&amp;#1088;&amp;#1072;&amp;#1074;&amp;#1080;&amp;#1090;&amp;#1089;&amp;#1103;, &amp;#1095;&amp;#1090;&amp;#1086; &amp;#1103; &amp;#1073;&amp;#1086;&amp;#1083;&amp;#1100;&amp;#1085;&amp;#1072; &amp;#1085;&amp;#1077; &amp;#1074;&amp;#1072;&amp;#1084;&amp;#1080;,&amp;#1063;&amp;#1090;&amp;#1086; &amp;#1085;&amp;#1080;&amp;#1082;&amp;#1086;&amp;#1075;&amp;#1076;&amp;#1072; &amp;#1090;&amp;#1103;&amp;#1078;&amp;#1077;&amp;#1083;&amp;#1099;&amp;#1081; &amp;#1096;&amp;#1072;&amp;#1088; &amp;#1079;&amp;#1077;&amp;#1084;&amp;#1085;&amp;#1086;&amp;#1081;&amp;#1053;&amp;#1077; &amp;#1091;&amp;#1087;&amp;#1083;&amp;#1099;&amp;#1074;&amp;#1077;&amp;#1090; &amp;#1087;&amp;#1086;&amp;#1076; &amp;#1085;&amp;#1072;&amp;#1096;&amp;#1080;&amp;#1084;&amp;#1080; &amp;#1085;&amp;#1086;&amp;#1075;&amp;#1072;&amp;#1084;&amp;#1080;.&amp;#1052;&amp;#1085;&amp;#1077; &amp;#1085;&amp;#1088;&amp;#1072;&amp;#1074;&amp;#1080;&amp;#1090;&amp;#1089;&amp;#1103;, &amp;#1095;&amp;#1090;&amp;#1086; &amp;#1084;&amp;#1086;&amp;#1078;&amp;#1085;&amp;#1086; &amp;#1073;&amp;#1099;&amp;#1090;&amp;#1100; &amp;#1089;&amp;#1084;&amp;#1077;&amp;#1096;&amp;#1085;&amp;#1086;&amp;#1081; -&amp;#1056;&amp;#1072;&amp;#1089;&amp;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 28 Feb 2011 19:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (sheilaG_123)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=754636&amp;blogcode=12347367</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=754636&amp;blog=12347367</comments></item></channel></rss>