http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753718חוץ מזה, החיים שלי יפים...heCopyright 2026 פוגי (המקורי). All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753718http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753718&blogcode=12648411<div align="right" dir="rtl">טוב אז נתחיל בזה שעוד כמה שעות אני אף מפה לשבועיים, ות'אמת, ממש ממש לא מתרגש, כבר כמעט סיימתי לארגן את המזוודה, כבר דיברתי עם כל החבר'ה וזה כמה כיף הולך להיות, אבל ממש לא מתלהב מהטיסה הזאת, אם בכלל יהיה כיף בסוף, דיברתי עם אנשים שהיו שם, וואו איזה טירוף המקום הזה, אבל מרוב הכנות וכסף שצריך להוציא וכל החרא הזה שעובר עלי עכשיו, כאילו כבר ירד לי מהטיסה הזאת...אתמול בערב שהלכתי להביא כסף, התקשרת אלי, והתחלנו לדבר, דווקא שיחה זורמת ואחרי כמה דקות של פתיחה את אומרת "אני לא באה לישון אצלך, לא נעים... אני הולכת לס'...", תמיד שנאתי את הילדה הזאת ועכשיו היא גם לוקחת לי אותך?!?! בכלל אני שונא אותה!!! אני במשך עוד כמה דקות מנסה להבין למה את לא באה אלי ומתבאס, ואת אומרת לי כל מיני תירוצים, אני חייב להבין למה! אחרי עוד שתי דקות של שיחה עם מטח באוויר שלמרות שהוא קיים השיחה זרמה והכל, אמרת שאת צריכה לסיים כי עוד לא אירגנת את התיק לטיסה גם את, ויש לך עוד הרבה מה להביא, ואני די זרמתי עם זה למרות שלפני כמה דקות אמרת שאת מסיימת כבר לארגן את התיק, כי לשתינו כבר לא התאים לדבר עכשיו, אז סיימנו את השיחה יפה..</div>Thu, 28 Jul 2011 14:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוגי (המקורי))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753718&blogcode=12648411http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=753718&blog=12648411http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753718&blogcode=12646751<div align="right" dir="rtl">אני מוצא את עצמי עכשיו אחרי פאקינג יום מבאס, שהתחיל בלקום בלקום ב7 בבוקר בשביל טסט מזדיין ב12 וחצי, ששכחתי את הת.ז. שלי והייתי צריך להיות מטורטר עם דאגות איזה שעתיים עד שהשגתי אותו, אחרי זה לחזור הביתה מותש, ולשבת ולחכות לטלפון עוד כמה שעות טובות, כשבטלפון מודיעים לי שנכשלתי בטסט על טעות אחת מסכנה, למרות שהיה לי טסט מעולה חוץ מהטעות המזדיינת הזאת... אחרי כל זה עכשיו אני צריך ללכת לבית של אבא שלי לבקש כסף ולארגן תיק לטיסה הזאת, שכבר ממש אין לי זין אליה ואו לראות את אבא שלי.... ועכשיו אחרי כל היום המבאס הזה שעוד לא נגמר, אני מוצא את עצמי 10 דקות אחרי שמודיעים לי שנכשלתי בטסט במקום להתבאס, מסתכל בטלפון על השם שלך... פאקינג איזה 15 דקות ישבתי עכשיו מול השם שלך בשיא החום בסלון ומקווה שתתקשרי בזמן הזה, ולמה בכלל שתתקשרי עכשיו, את הרי עובדת... ואם כבר אנחנו מדברים זה רק בערב, אבל אני בשלי מצפה...כוסעמק עד שחשבתי שעברתי אותך, דווקא ביום שאמורים מיליון ואחד דברים להעסיק אותי, אני מסתכל בפלאפון ובמקום להתבאס על מלא דברים אני חושב עליך ומתבאס ממך...וואו כוסעמק אני חייב לעבור את זה כבר, אני כבר מת</div>Wed, 27 Jul 2011 16:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוגי (המקורי))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753718&blogcode=12646751http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=753718&blog=12646751http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753718&blogcode=12642808<div align="right" dir="rtl">וואו אני פשוט שונא לחזור לכאן, לחור הזה, הגעתי הנה לפני חצי שעה בערך, וכבר אני מרגיש את זה, את כל האווירה הלחוצה הזאת כאן, את כל החבר'ה האלה שתמיד בוחנים כל דבר מה אתה עושה מתי אתה תטעה כבר כדי לרדת עליך... די באלי לחזור לשם, עכשיו חזרתי מהמשפחה של ידידה שלי או יותר נכון 3 ידידות שלי, כי היא לא לבד, די אני כל כך אוהב אותן, הכי כיף איתן בעולם, את כל ה3 אחיות, אפילו שאחת מהן גדולה ממני בכמה שנים, אני פשוט אוהב אותה אני כל כך מחובר אליה... אני יכול לשבת איתה שעות ולדבר איתה, אפילו שהיא יותר גדולה ממני... ועם האחיות האחרות בכלל, אחת מהן הייתי מאוהב בה איזה שנה ודי כבר עזבתי את זה, השנייה היא כמו אחותי הקטנה אנחנו מדברים על הכל ואני כל כך אוהב אותה ומגן עליה, אפחד לא מעיז להתקרב אליה שאני בסביבה...זה כל פעם קורה לי, אני כל הזמן נוסע אליהן ואז חוזר לכאן, ואותה הרגשה, די אני מת לעבור מהמקום הזה, הוא נוראיייי, וזה לא שאני לא אוהב את המקום שאני גר בו, אני מת עליו, אבל האנשים.... וווואוווו אני לא סובל כאן אף ילד כמעט, וכולם כאן כל כך בוחנים כל הזמן וכל הזמן שופטים, פשוט נמאס לי מהם... אצל ידידה</div>Mon, 25 Jul 2011 15:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוגי (המקורי))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753718&blogcode=12642808http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=753718&blog=12642808http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753718&blogcode=12639712<div align="right" dir="rtl">טוב אחרי יום משעמם עם כאבי ראש ועצבים והסתגרויות בחדר עם מוזיקה, הציעו לי לבוא לאיזה מסיבת גיוס של איזה חבר שלי שמתגייס מחר, בדוגרי מה יש לי להפסיד לשבת בבית בלי לעשות כלום לא יעזור לי, אז הלכתי, בדוגרי למרות שלא היו שם מי יודע מה כל כך הרבה חברים טובים שלי, דווקא היה נחמד לשבת איתם, העברנו צחוקים אחושרמוטה, הכנו פויקה בכמויות והתפוצצתי, שתיתי כמה בירות, עישנתי קצת (עישנתי סיגר שאיזה אחד הביא מאבא שלו שהוא מליונר, לא משהו ת'אמת חשבתי שזה יותר טוב), דוגרי מה צריך יותר מזה? חבל שיש לי מחר שיעור נהיגה על הבוקר אז אני צריך ללכת לישון מוקדם, הייתי נשאר שם בשמחה, היה אווירה ממש טובה ונהנתי, אבל לא נורא צריך ללכת הביתה... היה אפילו יותר טוב אם הייתי שותה קצת ארק, אבל בקטנה, העיקר שנהנתי... קיצר לא עייף בכלל ועם מצב רוח טוב, מחר נוסע לעשות שיעור נהיגה, ומשם לידידה שלי שאני בן בית שם, הולך להיות כיף בטירוף :) המצב רוח השתפר מאוד מהיום בבוקר למי שקרא את הפוסט הקודם, שיהיה לילה טוב ושבוע טוב ^^</div>Sun, 24 Jul 2011 00:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוגי (המקורי))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753718&blogcode=12639712http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=753718&blog=12639712http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753718&blogcode=12638723<div align="right" dir="rtl">כבר איזה 10 דקות אני יושב מול המחשב עם דת' ברקע וחושב אם לכתוב את זה, כי כוסעמק איזה עצבים אני פשוט שונא את הבנאדם הזה, אבל השאלה אם כותבים כאלה דברים... היום הלכתי לאכול אצלו ארוחת צהריים, ואחרי זה ביקשתי ממנו שיעלה אותי לבית שלי (אני חי אצל אמא), ועוד הוא התעצבן עלי מה הבעיה שאני יעלה הביתה לבד...כאילו מה נראלו?! הוא לא מרשה לי לקנות עליו אוכל, הוא לא ממן לי כלום, תחביבים ונסיעות עד היום הוא לא הביא לי שקל, ושלא נדבר על פסיכולוגית, פעם הייתי צריך ללכת לפסיכולוגית, והחרא הזה לא נתן לי שקל לזה (וזה דבר יקר), הוא אמר שמצידו שאני לא ילך אליה שזה ביזבוז זמן מצידו, כוסעמק מי שואל אותך אמא נותנת לי את הנשמה, ולא רק בכסף, ואותך אני רואה פעם בשבועיים בקושי לארוחת צהריים שגם אותה רוב הזמן אתה שוכח אם אמא לא מתקשרת להזכיר לך שיש לך ילדים(וזה לא מהצד שלי שתבינו, כל הזמן הוא עסוק בעבודה, אני מגיל 12 שההורים שלי התגרשו מנסה לחזק את הקשר שלי עם אבא שלי), ועכשיו אתה גם אומר לי שאין לך כוח לקחת אותי הביתה?!?!כאילו כמה חרא אתה יכול להיות, יש לך עוד מזל שאתה אבא שלי אם היית סתם מישהו כבר ממזמן הייתי מ</div>Sat, 23 Jul 2011 16:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוגי (המקורי))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753718&blogcode=12638723http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=753718&blog=12638723http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753718&blogcode=12637609<div align="right" dir="rtl">מה המצב אנשים?!?!?!ת'אמת כבר מלאאא זמן אני מת לפתוח בלוג פה, דיי מתפדח ^^" למרות שכבר פתחתי פעם איזה בלוג, הייתי די צעיר ואני לא ממש זוכר מה היה, קיצר זה די דף חדש. קיצר מה אני בא להגיד?אני לא רוצה להתחיל לספר על עצמי מי שיקרא את הבלוג בקביעות יכיר אותי כבר, היכרות מאולצת היא הדבר הכי מפגר בעולם, אתה לא באמת מספר על עצמך כמו שאנשים אמורים להכיר אותך... רק אני יגיד שאני בן 17 שיהיה רקע כללי... ואני מתחיל לחפור, אז בקיצור אני יתחיל לכתוב את מה שבאלי לכתוב... D: טוב אז ככה, היום חזרתי הביתה שלי מחבר שלי מב"ש, חזרתי שאני מרגיש הבנאדם הכי מלך בעולם, אני פאקינג קניתי בגדים אחרי מי יודע כמה זמן בכלום כסף בגדים הכי יפים בעולם, יושבים עלי קומפלט, חזרתי לפה הביתה שלי שנחסוך את שם החור הזה, וכוסעמקקקקק נפלה עלי השביזות שתמיד קוראת, אני מגיע לפה, והכל שוב מחורבן, אין לאן לצאת, אין פה חברים בגילי כמעט, אין מה לעשות פה, וכוסעמק אני שונא להיות פה (לפחות בחופש)! במקרה חבר שלי מהשכבה היום פה, למרות שכל החופש הוא בורח מפה, הוא מצא עבודה ובשבילו עבודה לפני פלז'ר, אז הוא אצל אמא שלו פה, אבל במקום לש</div>Fri, 22 Jul 2011 22:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוגי (המקורי))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753718&blogcode=12637609http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=753718&blog=12637609