http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212שחקנית כושלת במשחק של החיים.heCopyright 2026 dark sparkle.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12787162<div align="right" dir="rtl">אתם רוצים להיות מאושרים? זה כתוב לכם ברשימות של הבלוג? עשיתם שזה יהיה מודגש? אם התשובות שלכם לשאלה אחת או יותר היא 'כן', אני רוצה לפקוח את עיניכם. זה לא האושר, יש פה משהו הרבה יותר גדול מזה. במסגרת המכינה שלי באוניברסיטת תל אביב, התבקשתי לבחור ספר אחד מתוך רשימה שנתנה לי ולסכם אותו ב-4 עמודים. תוכן הספר לא משנה וגם ממש לא מעניין. מה שכן, הם דיברו שם על 2 מושגים. מה שקרה, הוא שמושג א', היה רעיון אוטופי שהתגבש בתקופת המהפכה המדעית. מושג א' היה למעשה סוג של מתודה שבאמצעותה נרכשו ידע ותבונה. בהמשך מה שקרה הוא שמושג א' הפך למושג ב' ומושג ב' הפסיק להיות המתודה והפך למטרה. במילים פשוטות- האמצעיהפך למטרה. זה גם מה שקורה בדרך לאושר הנשגב והעילאי. האושר, שהוא המטרה שלכם, הוא משהו שאתם לא מצליחים להשיג כי המון פעמים אתם לא יודעים איך. האושר הזה הוא מה שאמור להיות אמצעי. המטרה, יכולה להיות כל דבר, למשל, למצוא אהבה. הרבה מכם יוצאים מנקודת הנחה שהאהבה תביא אושר, ומכאן שאהבה היא האמצעי להשגת המטרה שהיא האושר. אבל זה ממש לא ככה. אהבה, או האדם שאתם רוצים שייתן לכם אותה, לא יכול לקחת על עצמו את כל</div>Fri, 07 Oct 2011 14:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark sparkle.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12787162http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=753212&blog=12787162http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12731096<div align="right" dir="rtl">לפעמים הייתי מעדיפה להיות מפלצת חסרת רגשות. כזאת שלא בוכה משטויות, ולא בוכה בכלל. הייתי רוצה להיות מהמפלצות האלה, מפני שהן כמוני בחלקן- רומסות את כל מה שעומד בדרכן, לא מתכננות טוב מספיק לעתיד, מחפשות אחר ההנאה הרגעית והעכשווית. אבל בחלקן השני, הן שונות ממני כשמים וארץ. הן לא יחשבו על ההשלכות של הרמיסה, של הגועל שהן יצרו בידיים שלהם, ובאמצעות הפה שלהם שמפיץ אותו בעולם ופוגע בכולם מבלי להפסיק ויורה בכל הכיוונים. אבל לעומתן,אני אשב, ואבכה ואמרר את חיי כי יצאתי סתומה וכי אני עושה דברים מפגרים ורומסת את כל מה שעומד בדרכי מבלי לחשוב בכלל וכי אני שורפת 101 גשרים בכל יום, כאלה שלא ניתו לבנות מחדש, ואני מייסרת את עצמי על המציאות הפגומה שאני יצרתי בעוד שהמפלצת שוכחת מזה והולכת ומפגינה את חוסר הרגישות שלה כלפי האדם הבא. ואם הייתי מפלצת, לא הייתי מייסרת את עצמי ולא היה לי בלוג שבו אני כותבת את מה שאני מרגישה ואיך שאני מרגישה ומסבירה למה אני מרגישה, כי לא היו לי רגשות ולכן לא הייתי מתרגזת מכל שטות. </div>Mon, 05 Sep 2011 22:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark sparkle.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12731096http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=753212&blog=12731096http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12703790<div align="right" dir="rtl">אף פעם לא אהבתי מישהו שאוהב אותי אף פעם לא אכלתי פלפל חריף שלם אף פעם לא אמרתי למישהו "אני אוהבת אותך" מול העיניים והתכוונתי לזה אף פעם לא אמרו לי "אני אוהב אותך" בפנים אף פעם לא בכיתי מסרט אף פעם לא גידלתי כלב אף פעם לא גידלתי חתולה אף פעם לא גילחתי את שיער הראש אף פעם לא גנבתי אף פעם לא דיברתי ברדיו אף פעם לא הופעתי בטלווזיה אף פעם לא עשיתי סקס עם בן אף פעם לא עשיתי סקס עם בת אף פעם לא הכרתי אנשים באינטרנט אף פעם לא החלקתי על הקרח <p style="text-align: cent</div>Tue, 23 Aug 2011 22:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark sparkle.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12703790http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=753212&blog=12703790http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12697084<div align="right" dir="rtl">אנשים יכולים להפתיע אותך. כשזה לרעה, זה קצת כואב. אבל כשזה לטובה, אין דבר שיותר מזה מחמם את הלב.</div>Sat, 20 Aug 2011 22:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark sparkle.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12697084http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=753212&blog=12697084http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12694682<div align="right" dir="rtl">החיים שלי הם כמו טלנובלה ספרדית בשקל תשעים, ואני לא בטוחה שאני רוצה שאתה תמשיך להיות חלק ממנה. אני רוצה להיות יותר אופטימית. אבל כדאי לי להתחיל לבקש דברים ברי ביצוע.</div>Fri, 19 Aug 2011 18:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark sparkle.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12694682http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=753212&blog=12694682http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12670885<div align="right" dir="rtl">-שיכבד אותה. -שיהיה נאמן ולא יבגוד. -שיאהב אותה. אני ממש לא רוצה שהוא ישמע את החפירות שלי באמצע משחק כדורגל, שהוא יקנה לי חלקות על הירח, שיפתח לי את הדלת לסוויטה של המלון שהוא לוקח אותי אליו פעם בחודש, שיתבשם ב-31 בשמים שונים ביום, שיתקלח כל 3 שעות, שייאלץ לענות לי על השאלה 'השמנתי?', כשאני בעצמי יודעת שכן, שיהיה לו אגו וביטחון עצמי בגודל של מגדלי עזריאלי ושכל פעם שהוא איתי, שיעצום עיניים ולא יסתכל על אף כוסית עם חזייה במידה דאבל D. אולי זאת רק אני, אבל שלושת הסעיפים שכתובים למעלה מספיקים לי בהחלט. עכשיו סתמו עם המדריכים ותנו לי לבכות בשקט. דיי.</div>Mon, 08 Aug 2011 03:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark sparkle.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12670885http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=753212&blog=12670885http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12667091<div align="right" dir="rtl">תסתכל לי בעיניים תגיד, אתה לא אוהב אני אחזיר לך מבט אמיתי, מלא כאב. דמעה ועוד דמעה יזלגו על לחיי האמת מרה לאהוב זה לא כדאי. תבין, כבר אין סיכוי עכשיו זה כבר לא אותו דבר החשכה משתלטת נקודה אפלה, שחורה, מתרחבת אני לא רוצה ביחד לבד זה כרגע מה שטוב אין בי שמץ של פחד אני לא באמת רוצה אותך קרוב. תסתכל לי בעיניים תגיד, אתה לא אוהב אני אחזיר לך חיוך אמיתי, מהלב. אני לא רוצה לחשוב רק על עצמי, אבל אני רוצה לחשוב גם על עצמי.</div>Sat, 06 Aug 2011 14:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark sparkle.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12667091http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=753212&blog=12667091http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12662816<div align="right" dir="rtl">ואני לא יכולה לעשות כלום נגד זה.</div>Thu, 04 Aug 2011 13:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark sparkle.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12662816http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=753212&blog=12662816http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12662033<div align="right" dir="rtl">אפילו החולצה שאמא השאירה לי על הכיסא כאות תודה לכך שהברקתי את המטבח,לקחתי אתאחותילבקר את סבתא (זאת שלא נמצאת כרגע בבית חולים)וביצעתי את כל המטלות שהיא נתנה לי במשך השבוע האחרון, וגםאלה שהיא לא נתנה לי,לא עזרה לי. על החולצה הלבנה במידה SMALL(אמא שכחה כמה השמנתי בזמן האחרון), הייתה כתובה באותיות כסף נוצצותהמילה 'מדהימה', שקר גדול ומוחלט, יטענו 99% ממכריי.עדיין הרגשתי את תחושת הגועל הזאת, את הצעקה הפנימית שאומרת לי: "את כלבה! את כלבה! אמרו לך את זה, את יודעת את זה. זה טבוע לך באופי ולא מרפה. זה לעולם לא ירפה.". הסתכלתי על העטיפה של החולצה מאחורה. החלטתי שהיה הרבה יותר מתאים לקנות לי חולצה שכתוב עליה "שמעטא", והלכתי לישון. שנאה עצמית זה מרגיז, אבל מה קורה כשיש לה מניע? החלטתי לקחת על עצמי את 'אתגר 30 הימים'. כמובן שרציתי להתחיל ב-1/8, בשביל הסימבוליות של תחילת החודש, אבל לא רציתי לכתוב את זה בבלוג והמרחק מהבית שלי לחנות ה'קרביץ' הקרובה כדי לקנות מחברת (100 מטר בערך) נראה רחוק מתמיד בשל עומס החום. אני מקווה להפסיק להתעצל מחר. </div>Wed, 03 Aug 2011 23:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark sparkle.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12662033http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=753212&blog=12662033http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12651994<div align="right" dir="rtl">לפעמים, את יודעת שעשית מה שהיית צריכה לעשות. כל מיני סיבות יכולות לגרום לכך, ואת תדעי שכל דבר אחר שהיית עושה, היית מרגישה רע לגבי זה, ואם לא רע, אז היית מרגישה שיכולת לפעול יותר טוב. את יודעת שעשית את הדבר הנכון כאשר ויתרת על משהו למען מישהו שחשוב לך. את יודעת שעשית את הדבר הנכון כאשר ביקשת סליחה כשנפל לך האסימון שאת היית הלא בסדר, או כשאת מבינה שהאדם שביקשת ממנו סליחה חשוב לך הרבה יותר מהכבוד העצמי שלך. בכל מקרה, אני חושבת שעשיתי את הדבר הנכון, לפחות כרגע. שיהיו לכם חיים מהנים, LADY FReeDOM עריכה 14:40 לפעמים נדמה לך שאת עושה את הדבר הנכון, אבל כשמגיעות ההשלכות, הן נראות גדולות כל כך, וכשהן מתבוננות עלייך במבט מלא אימה (או תוכחה, לא יודעת בדיוק), את חושבת שאת עומדת לאבד את ההכרה. הדבר הבא שאת הולכת לעשות, הוא להתמודד עם ההשלכות האלו, וזה לא מפני שהייתה לך בררה אחרת.</div>Fri, 29 Jul 2011 20:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark sparkle.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=753212&blogcode=12651994http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=753212&blog=12651994