http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029heCopyright 2026 Cassie .. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14299598<div align="right" dir="rtl">שוכבת מכווצת כעובר במיטה. הציפורניים נעוצות בעור כדי להלחם בדחפים, בשדים שלי שלא עוזבים לרגע אחד. גם לא בלילה, גם לא בסיוטים- הדם והמוות רודפים אחרי לכל מקום. אשפוז שני ואני לא מבויישת. אני כאן מחוזקת, מוגנת, מבינה שזה רק משבר ושאתגבר עליו, אחר כך אוכל לחזור לשגרה. מעולם לא חשבתי שארצה כל כך חזק להעיף את כל השדים האלה ממני. לא רוצה. לא רוצה את ההרס, רוצה שזה יעוף ממני כבר ואני נלחמת בזה בשיניים ובציפורניים. בלילה הספק מתגנב ולוקח את המקום, אני נותנת לו אותו כי אחרת הוא ימשיך להטריד. ובבוקר... אז מתחיל יום חדש. מלא בזוועות הלילה, שוב מלחמה, עוד מלחמה. אני לא יודעת מאיפה צצו הכוחות האלה להלחם, אבל בינתיים הם כאן ואני משתוקקת אליהם שלא ילכו אף פעם. שאוכל להציל אותי מעצמי. רגע אני לא מסוגלת ולא מצליחה, בגלל זה ירדתי לקחת כדור קלונקס, ושעה אחר כך את כל שאר הכדורים שיתנו לי לישון. לא מנוחה, רק שינה, בינתיים. הגעתי לתחתית אבל עוד לא לתחתית התחתית. שפל שאני מנסה לשכנע את עצמי לא לחרוג מעבר אליו. וגם זה מספיק כדי לעורר ניצוץ לעתיד אחר. אני רוצה עתיד אחר. אני רוצה לעוף מכאן ורוצה את החיי</div>Fri, 20 Mar 2015 21:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cassie .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14299598http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752029&blog=14299598http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14221226<div align="right" dir="rtl">הימים האלה נורא עצובים, מספיק שאת קמה בבוקר וקר לך נורא מספיק להסתכל החוצה ולראות את הכל קודר ואפור והגשם שכולם כל כך אוהבים רק מסמל כמה קווץ׳ היום הזה הולך להיות, ואת האיפור המרוח שאיתו תסיימי את היום והימים האלה עוד יותר עצובים כשאת אנמית שוב, כשאת קמה כל הלילה וזוכרת כל חלום במדויק גם אם הוא לא בדיוק סיוט, ועוד יותר כשאת לא מצליחה להבדיל בין חלום למציאות הימים האלה נורא עצובים כי כולם נראים כמו דובונים שמנמנים ובמיוחד מי שדובון שמנמן גם בקיץ כשאת נחנקת מכל הבגדים שלא מצליחים לחמם אותך, ולא בא לזוז, את גם לא כל כך יכולה לזוז ומאותה סיבה את גם שונאת מעילים ולא לובשת אחד כבר שנים, ואז את קופאת מקור. אבל לרגע אחד, כשאפילו עוד לא חורף והוא רק מאותת שהוא מתקרב, את שותה קפה חם וקולטת חילזון מעגיל מגעיל ויפה וזה קצת נחמד, גם לא להשקות את הפרחים באובססיביות כדי להחזיק אותם בחיים אבל איכשהו הכל מתגמד כשגם דיכאון החורף מאותת שהוא מתקרב ואת קולטת שאת במינון המקסימלי של התרופה ובא לך להרביץ לכל אחד שמאושר שיורד גשם... גם אני הייתי כזו פעם, שמחה שהשמים בוכים איתי אבל היום אני מעדיפה</div>Tue, 21 Oct 2014 17:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cassie .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14221226http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752029&blog=14221226http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14210442<div align="right" dir="rtl">אני אוהבת את יום כיפור. באופן סנטמינטלי-רוחני-נפשי, לא בקטע דתי. הצום כדי להתנקות, מכל הזבל והגועל שהצליחו להצטבר בגוף. השקט ברחוב הראשי במקום רעש המכוניות שנכנס עמוק למוח ולא נותן שקט ומנוחה. לעשות סטופ מהיום יום, מהשגרה. אני אוהבת ביום כיפור ובימי הולדת להסתכל שנה אחורה- איפה אני ואיפה הייתי. הבעיה מתחילה כשאני לא זוכרת. אז אני חוזרת שנה אחורה בארכיון.... וקשה לי לקרוא, כואב לי לקרוא. אני לא יודעת, אני לא זוכרת. חזרתי מחו"ל, מכרתי את נשמתי לעבודה, התנתקתי מהמציאות, התחלתי לשקם את עצמי נפשית, נפלתי מליוני פעמים... ועכשיו... מה איתי עכשיו? אני לא יודעת. "וזה כואב, כואב לשקוע ככה באמצע החיים למות כל יום מכל דבר שזז לעשן בשרשרת, לחבק את הסיגריה, לבקש ממנה להתחנן שהינה אתה קם בבוקר והכל היה ואיננו."</div>Fri, 03 Oct 2014 16:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cassie .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14210442http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752029&blog=14210442http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14170757<div align="right" dir="rtl">עם כל הבדיקות והשעות שביליתי אצל רופאים, עם כל השעות שביליתי בטלפון כדי לקבוע תורים, לא היה לי רגע לעצור ולחשוב איך אני מרגישה. לא יודעת אם כל הכאוס של השבועיים האחרונים עבר או פשוט התחלף בנושא הבריאות הגופנית. חם לי קר לי אני לא יודעת מה יש לי ואם יש לי סרטן (למרות שבטוח שלא) אז הלוואי שיהיה. הלוואי שיהרוג אותי לאט לאט לאט כדי שיהיה לי זמן להתחנן למות כל יום וזה באמת יבוא. אני מנסה למות כל לילה, מנסה לשחזר את מה שגורם לי להתעלף או כמעט להתעלף, להקיא את הנשמה לדחוף את הגוף לקצה גבול היכולת, עד שיקרוס, גם אם לכמה רגעים. כי ההזיות בזמן חוסר הכרה, ולהתעורר על הרצפה היו בערך ההיילייט של התקופה האחרונה. אם היו מציעים לי למות הלילה, לא הייתי מסרבת.</div>Wed, 30 Jul 2014 09:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cassie .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14170757http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752029&blog=14170757http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14165980<div align="right" dir="rtl">קפאין, ניקוטין, איטומין*, סרטרליןכל אחד ומה שמעביר לו את היום.לא לוקחת איטומין אבל זה מתחרז יופי.</div>Wed, 23 Jul 2014 14:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cassie .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14165980http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752029&blog=14165980http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14165387<div align="right" dir="rtl">כדי להיות אומללה כדאי להצטייד באיפור טוב. כזה שאת יכולה לאבד את השפיות, לבכות את טיפות הנשמה האחרונות החוצה ולהראות כאילו נרדמת לאיזה חצי שעה באמצע היום. ולשנוא את עצמך נורא, כדי שתוכלי להתפלל שהמוות יקח אותך כשזה כל מה שנשאר.</div>Tue, 22 Jul 2014 16:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cassie .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14165387http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752029&blog=14165387http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14161671<div align="right" dir="rtl">בוהה ישנה ובוכה. רק בוהה ישנה ובוכה.</div>Thu, 17 Jul 2014 13:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cassie .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14161671http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752029&blog=14161671http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14160219<div align="right" dir="rtl">כל יום כתם חדש על הכרית מדמעות שחורות שמתייבשות ולא רוצות להעלם לא רוצות שהחיוך יטשטש אותן אז תסתכלו על הכרית ותזכרו שבכיתי עד שנרדמתי. ואולי בכיתי גם בבוקר. אולי טמנתי את הראש בכרית, וצרחתי. אבל לא שמעתם אתם רק יכולים להכנס לחדר כשאני לא פוקדת את המיטה ולראות כתמים שחורים בכל פינה. וכשאני הופכת את הכרית גם הצד השני לא נקי, אין מנוס. החדר ברדק ואני ברדק ואני שוכבת במיטה מנסה רק שזה יקח אותי, בלי אוכל בלי מים גם בקיץ, רוצה לשקוע לשינה נצחית. הכישלון מלווה כל צעד וכל מחשבה ואין לי אויר, רק עשן.</div>Tue, 15 Jul 2014 14:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cassie .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14160219http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752029&blog=14160219http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14147127<div align="right" dir="rtl">יש לי אנרגיה. יש לי הרבה אנרגיה. ואם לא, אז הרבה רצון. אני רוצה הביתה. והצלחתי לחזור לקרוא, אני בולעת את הספר בדיוק בכמות הזמן שצריכים כדי לעכל. אני רוצה לסדר ולנקות את המרפסת, לשבת בחוץ בערסל ולקרוא כשהכלבונת שלי שוכבת ברצפה לידי. לא המרפסת הפצפונת עם כיסא בלוי ומזרן על הרצפה ומאפרה יפה ליד אלא המרפסת של הבית, הענקית המרווחת העמוסה והמאובקת בלי הסיגריות. לחיות פרושו להרגיש, פרושו לרצות. הרגשות שלי ואני לא הכי מדברים, אבל הרצונות מחזיקים אותי חיה. אני מספיק רוצה כדי לקבוע עם חברים ישנים, כאלה ששווה להתגבר על הנכות החברתית שלי בשבילם. גם אם בסוף אני מבטלת, הגעתי יותר רחוק משהגעתי בחודשים רבים מאוד וארוכים מאוד. אני מספיק מצליחה לפברק סיפור ולדבוק בו, לקרב אותו כמה שיותר למציאות כדי למצוא נושאי שיחה עם אנשים, מספיק כדי שאעניין אותם או שיציעו לי לצאת. אני חיה מיום ליום משבוע לשבוע, רק בקושי מצפה להפתעות שהזמן ייתן לי אבל אני חיה. אני מספיק בן אדם כדי שילטשו בי עיניים ברחוב וקצת חשובה שאנשים ישקיעו בי את הזמן שלהם, גם כאלה שלא משלמים להם, לא חושבת שגובים על שיחת טלפון ואף</div>Fri, 27 Jun 2014 13:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cassie .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14147127http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752029&blog=14147127http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14145328<div align="right" dir="rtl">הלילות ארוכים בלי לדעת למה בורחת ואין רודף</div>Tue, 24 Jun 2014 22:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (Cassie .)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752029&blogcode=14145328http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752029&blog=14145328