http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238"You gave me roses and I left them there to die"heCopyright 2026 המסכה ירדה, ונשארה אני.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/38/12/75/751238/misc/23028326.pnghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13074958<div align="right" dir="rtl">אני עצובה. עצובה ועצבנית. הבלוג חייב להיסגר, אין פיתרון אחר. וזה ממש עצוב לי, כי בדרך כלל אני פותחת בלוגים ואחר כך נוטשת, ואת זה לא נטשתי, אשכרה כתבתי פה כמה חודשים. אבל עכשיו, הוא כבר לא פרטי, וכבר לא באילום שם, חברות שלי קוראות פה, כניראה שיותר משאני חושבת. הרבה אנשים שאני מכירה קוראים פה. ואני כבר לא יכולה לשפוך את הדברים שאני רוצה לומר כמו שצריך. ממש עצוב להגיד את זה אבל אין דרך אחרת, הבלוג נסגר.</div>Sat, 25 Feb 2012 22:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (המסכה ירדה, ונשארה אני.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13074958http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=751238&blog=13074958http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13070966<div align="right" dir="rtl">&lt;iframe width="250" height="25" src="http://www.youtube.com/embed/9RYuhrAbVmU" frameborder="0" allowfullscreen&gt;&lt;/iframe&gt; אני לא יודעת מה קורה לי... אני פשוט לא יודעת מה לעשות... התחלתי להידלק על בנים שגדולים ממני בשלוש שנים, וזה ניראה לי מגוכך פשוט... כאילו כלום לא יקרה, נכון? אני סתם מפתחת צפיות ומדברת איתם בפייסבוק מרב שיעמום... אבל אני מתאהבת מהר... מהר מדי! בפוסטים קודמים דברתי על מישהו שאני דלוקה עליו אבל שהוא גדול ממני בשלוש שנים ושלא אכפת לו מזה, ואז פתאום איבדתי בו עניין, והוא נפרד מחברה שלו והוא נחמד... אבל ירד לי... ועכשיו הוא העלה תמונה שלו מחבק בת... ונתקפתי קינאה... מה קורה לי? אולי אני עדיין מרגישה משהו...? ומה עם הילד האחר, שעליו גם נדלקתי למרות שאף-אחד לא ממש מבין למה... ומה עם החמודי האחר שאנחנו בוהים אחד בשני כל היום? ומה עם האהבה שלי מתחילת השנה שחזרתי לאהוב (לא שהפסקתי) והתחלתי לדבר איתו הרבה... מה קורה כאן? יותר מידי בנים. אוויר. </div>Thu, 23 Feb 2012 19:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (המסכה ירדה, ונשארה אני.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13070966http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=751238&blog=13070966http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13069328<div align="right" dir="rtl">"את רוקדת יפה, את בהתעמלות אמנותית?" אמרה לי המורה לספורט. המחמאה הכי גדולה שקיבלתי ממורה לספורט. המחמאה הכי גדולה שאני יכולה לקבל. "את רוקדת יפה." אני השקעתי את כל חיי בריקוד, אני חיה, נושמת ואוכלת ריקוד. אין דבר שאני אוהבת יותר מריקוד. ביום ראשון אנחנו, הבנות, צריכות להגיש ריקוד לספורט. בינתיים לפי מה שהבנתי הריקוד שלי ושל חברה שלי הכי יפה. אבל קשה לי. קשה לי עם זה שחברה שלי כזאת יפה, רזה, קלילה וגמישה. יותר ממני. היא יכולה להתאמן עם חולצת בטן בלי להתבייש, לא כמוני. היא יכולה לעשות שפגט באוויר בלי לעקם את הרגל לאחור. היא יכולה לעשות רגל-רגל. אז אני מצטערת שאת מושלמת ואני לא, אני מצטערת שכשנרקוד כולם יתמקדו בך ולא בי, אני מצטערת שאת יותר רזה ממני, אני מצטערת שאת יותר יפה ממני, אני מצטערת שאת יותר מושלמת ממני, אבל את צריכה להפסיק לשלוח אליי מבטים מתנשאים כל פעם שמשהו מצליח לך ולי לא. אני שונאת את תחושת הכישלון הזו כשמישהו יותר טוב ממני. </div>Wed, 22 Feb 2012 19:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (המסכה ירדה, ונשארה אני.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13069328http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=751238&blog=13069328http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13063960<div align="right" dir="rtl">המסיבה בעיצומה, חם, כולם מזיעים, הבנים מורידים חולצות, הבנות לא מפסיקות לשתות. אני מחייכת אל חברה שלי חיוך ערמומי, כמה שאני אוהבת מסיבות. היא מבינה את הרמז ומעלה אותי לבמה הקטנה יחד עם עוד כמה חברים ואנשים לא מוכרים. אני משתחררת, רוקדת, צוחקת ושרה יחד איתה. שכחתי לציין שכל הבנות במסכות, ליל פורים הנחמד. פתאום אני רואה אותו בקהל. לא ציפיתי לראות אותו. הוא ניראה מדהים, גופו המבריק חסר חולצה ושרירי הבטן שלו חשופים לעין. אני כמעט ומזילה ריר, הוא ניראה כל כך טוב. חברה שלי נותנת יד לחבר שלו ומעלה אותו לבמה, משאירה אותי לבד, הוא בדיוק מתיישב על הבמה. אני לא יודעת מאיפה עזרתי את האומץ אבל טפחתי על כתפו. הוא הסתובב אליי בחיוך ועזרתי לו לעלות על הבמה. הוא מתחיל לרקוד איתי צמוד, צמוד, מעט אגרסיבי כמו שאני אוהבת. הוא מצמיד אותי אליו יותר וכבר לא נשאר לאן, אני מרגישה את גופו החם כנגד גופי, אני מסתכלת על שפתיו. בכל מקרה, הן הדבר הכי קרוב שאני מגיעה אליו עם הגובה שלי. הוא מחייך ומתקרב לנשק אותי. אני חשה בטעמו המתוק ובשפתיו הרכות, אני מעצימה את הנשיקה. לפתע הוא מרים אותי ואני כורכת את</div>Sun, 19 Feb 2012 13:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (המסכה ירדה, ונשארה אני.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13063960http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=751238&blog=13063960http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13055945<div align="right" dir="rtl"> וואי איך בא לי כבר קיץ! בא לי ללבוש בגדים קצרים, ללכת עם כפכפים רועשים, לצאת מהבית באיזה שורטס מוזרים ונעלי בית רק בשביל לקנות גלידה כי חם, מקלחות קפואות, ללכת לים, להשתזף, מסיבות קיץ, בריכות, לשחות, בגדי ים... כל כך כיף בקיץ... יש לי חשק אדיר לקיץ, לכם אין? </div>Tue, 14 Feb 2012 18:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (המסכה ירדה, ונשארה אני.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13055945http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=751238&blog=13055945http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13051063<div align="right" dir="rtl">הוא מזויף, הוא שקרן. כל מה שהוא אמר לי היה שקר. הוא לא באמת מאוהב בי, והוא לא באמת חושב שאני הבנאדם הכי יפה שהוא מכיר. הוא אידיוט. הוא שקרן מסריח. הוא בן-זונה. כל השיחות האלו, כל השיחות הארוכות והמתחשבות... כל המחמאות שקיבלתי, כל המשפטים היפים שכל כך התרגשתי מהם... הכל היה זיוף. עוד בן שחושב עם הזין. אני סתומה. באמת שאני סתומה אני לא יודעת איך לא שמתי לב. זה היה טוב מדי מכדי להיות אמיתי. הוא היה טוב מדי. אני שונאת אותו. אני שונאת את זה שהוא מפגר שאמר לי שהוא נפרד מחברה שלו מליון פעם אבל הוא לא. אני שונאת את כל הפעמים שישבתי והתרגשתי, בכיתי, שיתפתי חברים, האמנתי למה שהוא אמר לי. אני שונאת את זה שהתאהבתי בו. אני שונאת את זה שאני פשוט סתומה שלא הבנתי את זה. אני שונאת אותו! </div>Sat, 11 Feb 2012 19:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (המסכה ירדה, ונשארה אני.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13051063http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=751238&blog=13051063http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13048703<div align="right" dir="rtl">זהו, אחרי דרך ארוכה, אין לו בעיה עם הגיל שלי והוא אמר לי שהוא אוהב אותי (התרגשות!!!!). הוא רוצה להיפגש. אמרתי לו אני אראה אותך בבצפר אנחנו אותו איזור הוא אמר לי מה זה בצפר, בואי נקבע אחרי צהריים או משהו. ואני מפחדת. אמרתי לו בסדר נראה כבר נקבע יום. אבל אני מפחדת. אני מפחדת כי אני לא יודעת מה לעשות, כי לדבר בפייסבוק זה יותר קל ופחות מביך מלדבר במציאות. במציאות מרגישים שזה אמיתי, לא מרגישים שהפייסבוק אמיתי. למרות שהוא אמיתי. כל מה שאמרנו שם אמיתי. אני לא יודעת מה לעשות, איך להתנהג, על מה נדבר? עם הוא ינסה לנשק אותי? מה לעשות? אין לי בזה נסיון, היה לי אולי חבר אחד וזהו. אני לא יודעת... אני מפחדת... אני מאוד מפחדת... ממה אני מפחדת בעצם? </div>Fri, 10 Feb 2012 15:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (המסכה ירדה, ונשארה אני.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13048703http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=751238&blog=13048703http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13045401<div align="right" dir="rtl">ולא אכפת לו. מאושרת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! </div>Wed, 08 Feb 2012 16:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (המסכה ירדה, ונשארה אני.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13045401http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=751238&blog=13045401http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13042789<div align="right" dir="rtl">הרבה זמן הנושא הזה יושב אצלי בבטן... חשבתי כמה פעמים לכתוב עליו פוסט, להוציא אותו, אבל הוא לא ניראה כמו נושא שצריך לדבר עליו. המצב בבית. המצב הכלכלי לא טוב. אימא כל הזמן מרגיעה אותי שיהיה בסדר, שהכל יסתדר... אבל איך בדיוק? כל יום אני שומעת אותה רבה עם חבר שלה שגר איתנו על עניין הכספים, הדירה, הטלפונים, החשמל... אני זוכרת שהגבול הגיע עד לפני פחות מחודש, הם לא הצליחו לשלם על הטלפון אז אימא נאלצה להסתדר בלי טלפון במשך כמה זמן, הם לקחו את רב הכסף שקיבלתי ביום ההולדת כדי לשלם על הדירה, כמובן שלא הייתה לי בעיה. בסופו של דבר הם החזירו לי אותו. רק היום התעוררתי מעוד ריב כספי בין השניים. חשבתי אולי ללכת לעבוד, אבל מי יקבל אותי. אני מנסה לחפש עבודות, אולי יש לכם רעיון? אני רוצה לעזור בבית, אני לא רוצה שהמצב הזה יימשך... אנחנו כבר כמה חודשים חיים רק על המשכורת הדלה של אימא שלי (שעובדת כסייעת בבית ספר), ועוד כמה כספים מהצד שחבר שלה לפעמים מתקן מצלמה או שתיים, כולנו מחכים לפנסיה שלו שתגיע באפריל, חיים בערך על 3,000 שקל לחודש. אני יודעת שזה נשמע כמו 'צרות של עשירים', אבל זאת הדאגה שלי לבי</div>Mon, 06 Feb 2012 21:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (המסכה ירדה, ונשארה אני.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13042789http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=751238&blog=13042789http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13042040<div align="right" dir="rtl"> יום 1- 10 דברים שהייתי רוצה לומר ל10 אנשים שונים כרגע. ע'- אני אהבתי אותך, באמת שאני אהבתי אותך. אני עדיין אוהבת אותך. אבל אתה לא מפסיק לפגוע בי, אתה לא מבין כמה כאב אתה גורם לי. אבל אתה גם לא מבין כמה טוב אתה עושה לי רק מחיוך אחד שאתה מפנה אליי. אתה האהבה הראשונה שלי. ולא אכפת לי, שיש איתך מישהי, אני אוהבת אותך, ורק אותך. ואני צריכה להפסיק לשקר לכולם על זה. אני אוהבת אותך. אימא- אני אוהבת אותך הכי בעולם, את האימא הכי טובה שאפשר היה לקבל! את דואגת ונחמדה, את מצחיקה ומבינה... אני פשוט כל כך אוהבת אותך! אני מצטערת על כל הכאב שאני גורמת לך... אני מצטערת על כל הדמעות שהוצאת בגללי, כמה שאני מצטערת אי אפשר להגיד במילים... סליחה. אבא- אני אוהבת אותך ואתה האבא הכי נהדר בעולם. תמיד היית כמו חבר טוב שלי, תמיד היית הכי מצחיק ומגניב, תמיד הרשת לי הכל... אבל עכשיו, עכשיו אני כבר בוגרת. אני מצטערת שאני לא רוצה ללכת איתך למקומות בילוי, אני באמת מצטערת... אולי באיזשהו מקום אני מובכת קצת, אבל אני לא רוצה, ואני באמת מצטערת על כך, כי אי אפשר לבקש אבא יותר טוב ממך. מ'- אתה מדהים, אני מאוהבת בך. אתה</div>Mon, 06 Feb 2012 14:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (המסכה ירדה, ונשארה אני.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751238&blogcode=13042040http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=751238&blog=13042040