http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751150תאמת אין לי ממש מושג מה לכתוב פה.. תכנסו, תקראו, מוצא חן בעינייכם? מצוין. לא משהו? גם בסדר..heCopyright 2026 ההוא שבצד. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751150http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751150&blogcode=12634484<div align="right" dir="rtl">אתמול עשיתי את מספר 13 שלי.. כן כן, 13.. בשנתיים וחצי.. מי היה מאמין. לפני שאתם חושבים שאני איזה SLUT שמסתובב ברחובות מכופף ומחכה.. (ואני לא.. בינתיים) אתמול עשיתי תדריך לשבוע שמירות מספר 13 שלי.. =| 680 שעות שמירה (ללא בלת"מים, איחורים ושאר ירקות) מספר מטורף לחלוטין.. ועוד קיבלתי חרא של שעות אז אני הולך לקום בשבוע הקרוב לפני השמש... אוף.. לפחות יש לי את המלאך המדהים שלי ששומר לי על המצב רוח. הבחור המדהים הזה שסיפרתי לכם עליו.. אנחנו מדברים מאז כל יום, וכל יום אני מתאהב בו יותר, הוא כל כך רגיש, חמוד, תומך, קשוב, אוהב וכל כך מקסים.. נכון הוא לא אל יווני אבל הוא בחור פשוט מהמם!! אני כל כך מאושר שיצא לי להכיר אותו, למרות שעדיין לא נפגשנו, התחברנו ברמה מטורפת! אני יודע שזה לא הכי בטוח לסמוך על קשרים מהאינטרנט אבל הוא כל כך מרגש אותי.. אני כבר מת לפגוש אותו.. ואני לא מאמין שאני אומר את זה, עדיין לא יצא לי אף פעם לפגוש מישהו שהכרתי באינטרנט.. ואני ממש מפוחד מזה.. ועוד דבר אחד.. כבר שבוע וקצת לא כתבתי כאן.. אז אם אתם רואים שאני לא כותב במשך יותר מיומיים תמצאו אותי, תנו לי כאפה מ</div>Thu, 21 Jul 2011 12:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (ההוא שבצד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751150&blogcode=12634484http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=751150&blog=12634484http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751150&blogcode=12615129<div align="right" dir="rtl">אךךךךךךךךך איזה כיף. איזה כיף לחזור לשגרה, האפורה והמשעממת. לעבודה הרגילה למדי שאני עושה כאן בצה"ל. כן כן, אתם לא טועים.. זה נורא כיף לחזור למקום שכזה כי אני יכול להיות בטוח באנשים שסובבים אותי.. בטוח שהקצין שלי ימצא איזה דרך לרדת עלי תוך כדי שהוא נוגע בנקודות שהכי מעצבנות אותי.. אני בטוח שהנגד שאני כפוף לו ימצא איזשהי דרך חדשה להפוך אותי ואת חברי הבכירים בתפקיד מטכנאים, למורים ומדריכים במקצוע, תוך כדי התחשבות ברגשותיהם של החניכים שלנו.. שהם בעצם החיילים שטיפה יותר צעירים מאיתנו, עד כדי רמה של חינוך מיוחד.. ובתוך כל זה לקחת אותי לשיחה ולהתלונן על ההפרדה והמעמדתיות שנוצרה בינינו.. ככל שנמצאים יותר זמן במערכת הזו מבינים שכשאמרו לך שאת ההגיון מפקידים בבקו"ם, האנשים האלה, שהיית בטוח שצחקו עליך בגלל התת-פזם שלך, ממש לא צחקו, הם היו רציניים לגמרי!!! אבל מה שבאמת כיף בכל זה, והפעם בלי טיפת ציניות, זה שיש לי את הבחור הכי מדהים, מזדהה ומבין בעולם בשביל לספר לו את הכללל, והוא בתבונה רגשית שממשיכה להדהים אותי כל פעם מחדש, מוציא כמה משפטים והכל מתכווץ לכלום.. את הטינה והכעס מחליפים רגשי</div>Mon, 11 Jul 2011 21:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (ההוא שבצד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751150&blogcode=12615129http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=751150&blog=12615129http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751150&blogcode=12611170<div align="right" dir="rtl">אז.. איך אפשר לסכם שבוע שכזה? שבוע שהתחיל בשהייה חסרת מעש בבסיס בזמן שכל החברים שלי, שעדיין בצבא, בפארק מים, ואלה שלא, עובדים כבר ומרוויחים את המשכורת החודשית שלי ביום אחד. שבוע שבו בנקודת שפל, אם כי לא חסרת תקדים, מצאתי את האדם היחיד בארץ שגרם לי לספר לו הכל, ללא מעצורים, ללא חומות הגנה. שבוע שבו הבנתי שאני ממש לא לבד במצבי העגום. שבוע שבפעם הראשונה התחלתי לכתוב בלוג ברצינות ולנסות להכנס לעולם המקביל המוזר הזה שנקרא הבלוגוספירה. שבוע שגם שהיה לי בו סופ"ש ארוך, עדיין מצאתי את עצמי מרייר מול המחשב בבית... שבוע שגיליתי בו, שלמרות שהראש שלי מלאאאא בקולות אין לי שמץ של מושג איך להביע אותם כאן (ברצינות אין לי מושג איך אתם עושים את זה). טוב אז אני מניח שעשיתי את זה כאן ועכשיו.. (ובבקשה אל תקראו את זה בקול של יאיר לפיד.. זה מה זה לא אני) אז מחר שוב חזרה כואבת לשגרה, לבסיס. שילוב של אנשים, חוקים, ומשימה שכל קשר ביניהם מקרי בהחלט... באמת, תחשבו על זה רגע. וגם אני אחשוב. אז בינתיים, ועד לפוסט הבא, שיהיה לכם שבוע מצוין ככל האפשר, ההוא שבצד.</div>Sat, 09 Jul 2011 23:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (ההוא שבצד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751150&blogcode=12611170http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=751150&blog=12611170http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751150&blogcode=12608059<div align="right" dir="rtl">אני לא מאמין.. הבחור הזה פשוט גנב לי את הלב.. עבר זמן מגוחך לחלוטין של 4 ימים אבל אני לא מסוגל להפסיק לדבר איתו.. פשוט מכור. יש בו משהו כל כך טוב ואוהב, אני לא יודע אפילו איך לתאר את זה. הוא שונה לגמרי מכל מה שהכרתי או חשבתי עד עכשיו, נפלתי ברשת שלו. הכל פתאום נראה כל כך נורמלי ותקין, כאילו ככה התכוונו שהחיים יראו מההתחלה, מה לעזאזל עשיתי עד עכשיו?? רק על דבר אחד חבל לי, שאני לא הולך להפגש איתו בזמן הקרוב.. הוא גר בחיפה ומשרת במרכז, ואני תקוע בנוחות בדרום.. ועכשיו מעסיקה אותי המחשבה הזאת כל הזמן. מתי אני אזכה לפגוש את היצור המדהים הזה שממיס לי את הלב כבר כמעט שבוע... אבל goddammit איך אני מוצא את עצמי מדבר ככה??? אני אחד האנשים היותר מחושבים שאני מכיר.. הדביקיות והחמימות הזאת כל כך לא אני.. אומרים שאנשים מפתחים אישיות בגיל ההתבגרות.. אולי אני מתבגר רק עכשיו? אני מודע לזה שהיתה לי ילדות חשוכה (על כך בהמשך..) אבל עד כדי כך? אולי באמת מה שהיה חסר לי עד היום זה מישהו לאהוב... כבר יום שישי אחרי הצהריים. עוד מעט יתחילו עם השירים המרגיעים האלה ברדיו שאני כל כך אוהב, ואוירת הקודש הזו</div>Fri, 08 Jul 2011 14:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (ההוא שבצד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751150&blogcode=12608059http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=751150&blog=12608059http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751150&blogcode=12606131<div align="right" dir="rtl">היי.. הלוווו?? אין פה אף אחד? מצוין.. קצת שקט טוב, זה בטח השלב שצריך להגדיר את עצמי.. אז אני ההוא שבצד.. חייל בן 20, (חיל האוויר אצלי בנשמההה! לחמשת החודשים הקרובים לפחות), סרקסטי, ציני, עצבני לעיתים, בעל חוש הומור בינלאומי (יש אומרים בריטי משהו..) וברשותכם נסיים פה עם השבחים, גר אי שם בפריפריה של הנגב.. כן כן, לא טעיתי, יש מקום כזה, במקום שבו באר שבע נחשבת לעיר האורות הגדולה.. משעשע את עצמי במוזיקה טובה, סרטים, חברים רוסים (חיל האוויר מה לעשות), תמונות של חתולים היטלראים באינטרנט (כן אין לי בעייה עם בדיחות שואה, וכן אני יודע שאני הולך לגיהנום בגלל זה), ובלשגע כמה שיותר אנשים בטלפון - או לפחות כאלה שמנסים לגרום לי לעבוד לשווא. אה.. ואני מת על גברים. כן.. כן.. אין מה לעשות בנות.. ככה זה לפעמים, יש בנים שמבינים אתכן. אז מה לעזאזל אני עושה פה?? אין לי מושג.. תמיד רציתי שתהיה לי במה פתוחה שתאפשר להגיד מה שבא לי, בלי להגיע למסקנות אישיות כבדות מדי.. וחוץ מזה נראה לי מאוד משחרר להפתח ככה בפני העולם (ולהשתחרר זו הרי המטרה האופרטיבית של התקופה הנוכחית) אז אני אשאר כאן בינתיים ו</div>Thu, 07 Jul 2011 14:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (ההוא שבצד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=751150&blogcode=12606131http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=751150&blog=12606131