http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761heCopyright 2026 הקִיפוֹד הוירטואלי הראשון. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12941072<div align="right" dir="rtl">לא בא לי לקלף תפוחי אדמה. זה יום שבת בבוקר. תביאי לנוח! עמוס לי! אני מתעוררת בשש וחצי כשאני רגילה להתעורר בעשר! אז לא בא לי לקלף תפוחי אדמה בבוקר, כשאני חצי ישנה. אז לא תהיה ארוחת צהריים. ביג פאקינג דיל! בשביל זה המציאו את השניצלים המוכנים. תפסיקי לעשות פוזות בכל פעם שאני עושה משהו שלא מוצא חן בעיניך. אז קיבלתי 69 במתמטיקה, אז לא הגבתי טוב לזה שלא הרשית לי ללכת ל*מקוםכולשהו*, אז לא בא לי לקלף תפוחי אדמה. די לעשות פוזות ולתקוע בי פרצופים! די לצעוק עליי, ואז בבוקר לחייך כאילו הכל בסדר ולא קרה כלום! נמאס לי מהשטויות שלך, אמא.</div>Sat, 17 Dec 2011 12:45:00 +0200Sahron393@walla.com (הקִיפוֹד הוירטואלי הראשון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12941072http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=750761&blog=12941072http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12929384<div align="right" dir="rtl">להרגיש שכל דקה נשרפת סתם ויכלתי לחיות אותה טוב יותר.</div>Sat, 10 Dec 2011 22:23:00 +0200Sahron393@walla.com (הקִיפוֹד הוירטואלי הראשון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12929384http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=750761&blog=12929384http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12925980<div align="right" dir="rtl">קיפוד בשם קִיפ. לקיפ לא היה בית קבוע, הוא תמיד מצא מיקום נוח שסיפק את צרכיו.קיפ מעולם לא עבר את תחומיגבולות היער ומעולם לא העמיק אל קרחת היער או חצה את האגם שהפריד בין חלקת חיות היערהטובות, שלא היו מעוניינות בלאכול את קיפ,לחלקת החיות הרעות ואוכלות הבשר. בצעירותו, קיפ אהב לשחק ליד האגם. הגבולות היו ברורים מאוד, והאגם היה גדול וארוך, כך שחלקת אוכלי הבשר הייתהגוש עצים שחור בעל גזעים שחורים. בחורף,כשהעלים השחורים נשרו מהעצים,גורי זאבים אהבו לשחק ביןהגזעים החיוורים. יום אחד,שמע קיפ קולות משיח שהחל לזוז ולהשמיע יללות. קיפ הצעיר נבהל, אבל היהסקרן. תחילההתגלגל לכדור. אחר כך, כשהיללות נעשו יללות כאב,קיפ הבחין בגור זאבים. הוא שאל אותו לשמו, אך הגור לא ענה. איך הגיע, שאל בנחמדות, אך הזאב המשיך לילל. כשהזאב השתלט על עצמו, תקף את קיפ. וקיפ התגלגל לכדור. הדבר היה חדש לזאב, והוא ברח. ומאז, קיפ לא היה על שפת האגם. וקיפ לא מתעסק עם זרים. הרי הוא רק קיפוד. זאבים וקיפודים מעולם לא נועדו זה לזה, ולא יכלו לשחק יחד. </div>Fri, 09 Dec 2011 18:21:00 +0200Sahron393@walla.com (הקִיפוֹד הוירטואלי הראשון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12925980http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=750761&blog=12925980http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12922937<div align="right" dir="rtl">נמאס לי. חלאס להתלהב על כולם. יופי, אז קיבלת גלקסי S2 (שיואאאוווווווווווו!!!!!111), כי שברת את הגרוטאה הישנה שהייתה לך בכוונה. עכשיו, את מתלהבת עכשיו מול כולם שזה גלקסי S2 ולאנשים כבר נמאס לשמוע את המילה הזאת. עכשיו, כשחשבנו שזה לא יכול להיות גרוע יותר - היא באה ואמרה, "תראי, הגלקסי S2 שלי בקושי נשבר!" התרוממה על קצות האצבעות והגיעה בערך לגובה שלי, ואז זרקה אותו לרצפה כאילו כלום והתחילה לצחקק בטמטום. רציתי לתת לה כאפה. בשלב הזה נמאס לי. בסדר, שבוע-שבועיים תתלהבי, לא חודשיים! זה כל כך מעצבן! אמן שהיא תעשה את זה ותשבור. אני לא מקנאת, יש לי אייפוד, ואני נהנת איתו. אולי הוא לא טוב כמו גלקסי, אבל זה מעצבן. די. תתלהבי, בסדר. תדחפי לכל חור, תעלי לכולם על העצבים, איכשהו בסדר. תזרקי אותו כאילו כלום? את דפוקה לגמרי. אני הייתי מתה לפלאפון משודרג. וכאן זה לא נגמר. "וואי איך בא לי להרזות!" תגידי, את דפוקה או משהו? את בתת משקל ואת מודעת לזה (אתמול אמרת לי, "וואי אני צריכה להשמין" ודחפת משהו מתוק לפה), ואז את אומרת שאת צריכההסרת שיער. שיערה אחת לאצומחת לך! ואת בת פאקינג 12! מה אכפת לך אי</div>Thu, 08 Dec 2011 17:27:00 +0200Sahron393@walla.com (הקִיפוֹד הוירטואלי הראשון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12922937http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=750761&blog=12922937http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12919718<div align="right" dir="rtl">"כל מי שלא קיבל פתק, סימן שהיו לו ממש קצת הערות רעות וכל השאר חיובי". איך שהכל יכול להשתנות. בחודש שעבר התחלתי חלש. קיבלתי פתק "איטריה" (פתק ממש קטן), למרות שהתנהגתי רע והיה לי חיוך מטומטם על הפנים כי חשבתי שזה הכל. אבל אז קיבלתי את ההפך הגמור מאיטריה ובזאת נהפכתי למופרעת באופן רשמי. ולפעמים זה לא אשמתי. לפעמים המורה שלילספרות+תנ"ך כלבה ולפעמים נחמדה. ולפעמים היא מזלזלת בי. יופי שגילית שאני חצי רוסיה-חצי אוקראינית שמדברת בבית לרוב רוסית. זה לא אומר שאת צריכה לצעוק עליי "זקרוי רוט" (= תסגרי את הפה), גאד, אני מבינה עברית! ואת אומרת את זה כאילו אני פגומה או משהו! כל כך בא לי לצעוק עליה "זטקניס, דורניה" (= סתמי, דפוקה), אבל היא המורה, ומותר לה לעשות מה שבא לה, כל עוד אני לא באה הביתה עם סימנים אדומים. היא רוצה שאני אתחיל לצעוק עליה מילים ארמית? מה זה השטויות האלה? ולפרוטוקול - היא לא רוסיה. לא קרובה אפילו. והיא אומרת "זקרוי רוט" בצורה הכי דפוקה שיש, בלי מבטא בשיט, בצורה מזלזלת כזאת, אולי לא בכוונה, אבל אם מישהו מאותם הרוסים שזה כן מעצבן אותם יגיד משהו - הילד הולך לקיבינמט. ולמורה הזא</div>Wed, 07 Dec 2011 15:14:00 +0200Sahron393@walla.com (הקִיפוֹד הוירטואלי הראשון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12919718http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=750761&blog=12919718http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12908779<div align="right" dir="rtl">לאהוב הארי פוטר בעוד עשר שנים. וגם בעוד עשרים שנה. ואני אקנה ינשוף לבן ואקרא לו הדוויג, אפילו אם הוא ינשוף ולא ינשופה.</div>Sat, 03 Dec 2011 14:20:00 +0200Sahron393@walla.com (הקִיפוֹד הוירטואלי הראשון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12908779http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=750761&blog=12908779http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12905084<div align="right" dir="rtl">בתור ילדה קטנה, תמיד חשבתי שמוות הוא דבר נפוץ, ושיש כל כך הרבה דרכים למות, אבל מעולם המוות לא היה קרוב אליי כל כך. ולפעמים, כשמישהו כן מת, אפילו אם לא הכרת אותו וראית אותו מתישהו בטלוויזיה או ברחוב, אתה מרגיש רע. וכשאיש שבחודשים האחרונים שהה בבית הספר בו אתה נמצא, והיה נראה בריא לחלוטין, נפטר, וכל הבית-ספר באבל, המוות כבר יוצא מהמחשבה של, "זה לא יקרה פה". תמיד בשיעורי ספורט, מאז שעליתי לחטיבה, היו מחלקים אותנו לקבוצה של בנים וקבוצה של בנות. לפעמים האולמות היו אחד ליד השני, לפעמים רחוקים, לפעמים לחצי הנשי היה ביטול ולפעמים לגברי. אבל לפעמים היינו נתקלים זה בזה - למשל, לפעמים כשהיו לנו ביטולים, כמה בנות (כולל אני) היינו מסתכלות על האימון של הבנים. המורה שלהם היה איש בריא ככל הנראה, נחמד ונמרץ. ממש כמו ודמות מאמן הבייסבול החביב. הוא היה מבוגר, אבל לא זקן, והכי חשוב; הוא היה נמרץ, לא עצלן, לא אחד שעוצר. הוא היה משחק איתם לרוב כדורגל, בעוד שהמורה שלי אהבה לגרום לנו לשחק מחניים ולמתוח את עצמנו ובצורות שונות ומגוונות, אבל לא עוד. ובכן, היום, לאחר הפסקה של חמש דקות (זה הולך ככה: הפסקה ש</div>Thu, 01 Dec 2011 19:00:00 +0200Sahron393@walla.com (הקִיפוֹד הוירטואלי הראשון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12905084http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=750761&blog=12905084http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12901714<div align="right" dir="rtl">אם בחרתם שלא לאהוב אותי או להפריע לי בחיי המהנים במיוחד, אומר לכם בחיוך ובנחמדות, מכל הלב, "תהיו בריאים רוצים לריב? בעיה שלכם אין לי כוח לזה פרשתי לישון, מחר יש לי שעת אפס" לפעמים אני מרגישה נטל, או גורם לא משפיע בעליל שאנשים מרשים לעצמם לשחק בו. יש לי רגשות, אני לא שומן אצל אחת שמפחדת מכל קילו מיותר, אי אפשר להעלות אותי ולהוריד אותי כשיש לך מספיק כוח רצון לזה. איך חברה שלי אומרת? "עזבו חלטורות, בואו נהיה רציניים"</div>Tue, 29 Nov 2011 22:29:00 +0200Sahron393@walla.com (הקִיפוֹד הוירטואלי הראשון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12901714http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=750761&blog=12901714http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12901259<div align="right" dir="rtl">אני לא רוצה חיים של דרמה יומית טיפשית, לא רוצה. אני לא רוצה להפסיק לדבר עם חברה שלי רק כי היא הפרידה בינך ובין חבר שלך, מה אכפת לי? היא בכלל לא הפרידה ביניכם, ולמה, לעזאזל, את חושבת שאכפת לי מהחבר המזורגג שלך, שגדול ממך באיזה 4 שנים ומעולם לא ראית אותו מלבד בפייסבוק? זה פשוט מצחיק. ופתטי. אל תבכי, לא, בלי יסורי מצפון. ולחברה שלי יש ראש טוב, כי כשהיא התחילה להפוך את החיים שלה לדרמה יומית, אמרת לה תשובה מקסימה, שחבל שלא אמרתי מהתחלה: "מה את רוצה ממני? זו הבעיה שלך, תפתרו ביניכן." אני צריכה להעריך יותר את ל'. אותה ל' שהייתה מספיק חסרת טאקט כדי להעמיד פנים שהיא לא יודעת שמי שהיא מרכלת עליה עומדת מאחוריה. ור', בבקשה, אל תנסי לדבר אל ע'. מה שעשית לה קודם, אני פשוט לא הייתי סולחת. ע' לא מספיק שפלה בשביל להשפיל אותך מול כולם, היא מנסה לזרום, למרות שבפנים עדיין כואב לה. מה היא תעשה, כמוך, תצעק עליה כמו מטומטמת? ע' מדהימה, מאוד נקשרנו, ונפטרתי ממך, כי את פוגעת בכולם כאילו הם הצעצועים שלך. אתמול לא התייחסת אליי כי ה"חברות שלך מהשכונה" היו איתך, ואת זו שרצתה להתרים איתי (למען חולי סכרת, א</div>Tue, 29 Nov 2011 19:12:00 +0200Sahron393@walla.com (הקִיפוֹד הוירטואלי הראשון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12901259http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=750761&blog=12901259http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12893248<div align="right" dir="rtl">אני חושבת שזה קצת מצחיק, אבל בעיני זה דווקא חיובי. ילדים פשוט לקחו מספריים וחוררו שולחנות, כיסאות וברגעים גרועים של שיעמום שכבה לא יציבה במיוחד של בטון. המורה שלי, רכבת השכבה במקרה, החליטה שזה לא בסדר להביא מספריים לבית ספר. אבל הכל היה ביוזמתה של ילדה דפוקה לגמרי שהחליטה להלשין על חלוצת חירור השולחנות. או לפי המחנכת, "דיווח". מה היא מתערבת בכלל? המחנכת גילתה לבד, וכשחלוצת חירור השולחנות כמעט יצאה מזה הילדה הזאת פשוט אמרה שזו הייתה חולצת חירור השולחנות שחיררה את השולחן. וכל העסק הזה מטריד בעיני. היה לנו מבחן בהיסטוריה. מבחן שכבתי. אף אחד לא עשה חצי מהמבחן - היו שם שאלות שלא למדנו, והמורה לא הכחישה אפילו לרגע, אבל היא כן אמרה, "זה מבחן שכבתי! הוא מותאם לכל הכיתות!" אני לא מבינה מה זה הבולשיט הזה - למה אני צריכה לקבל שמונים כי לא היה לך כוח לעשות מבחן על החומר שלמדתי? מה פתאום הוספת שאלה והורדת לי את הציון לעבור את הנכשל? למה לפי חישוב מהיר אני אמורה לקבל 26 נקודות במבחן המזורגג הזה? עזבי פרנקים ונזירים - אני לא רוצה נכשל. אז בגלל ששכבה שלמה עומדת להיכשל, ואף אחד לא חמוד ושותק</div>Fri, 25 Nov 2011 17:04:00 +0200Sahron393@walla.com (הקִיפוֹד הוירטואלי הראשון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=750761&blogcode=12893248http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=750761&blog=12893248