http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166heCopyright 2026 הכותבת|The writter. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166&blogcode=14885472<div align="right" dir="rtl">שמי תל אביב הקרירים התכסו בשמיכת עננים.זה היה תחילת חודש אפריל. מזג האוויר ההפכפך גרם לרוי להצטנן, אך זה לא מנע ממנו להדליק סיגרייה.עיניו התכולות הזדהרו, הופכות למעין תמיסה זהובה-כחולה, כשהצית את קודקוד המלברו לייט. הוא נשם את הטבק לעמקיי ראותיו, מתענג על הרגע, ורשף את העשן בסילון אפרפר סמיך.הדירה השלישית באלנבי 24 נמתחה בדממת אל חוט.תלתליה הזהובים של מאיה דגדגו את בית החזה החשוף שלו. היא שכבה עליו-ערומה כביום היוולדה-ונשמה את שאריות הזיעה המהולה במושק הטיבעי שלו באיטיות. ריח של סקס עמד באוויר.ממקום תצפיתו הוא לא ראה את פניה אך ידע שהיא מתבוננת בנקודה לא ברורה בקיר, מהורהרת.הוא הכיר אותה כבר שלושה חודשים.רוי זכר את הרגע בו שפתיו התעקלו בחצי חיוך כשנפגשו במועדון מוזנח בפאותיה של יפו.הדרך בה רקדה סיקרנה אותו. הוא ניגש לדבר איתה מפינת הבר. מזגזג בין השולחנות, מתהלך שיכור ברחבה הגועשת אנשים, פורע את שיערו השחור-פחמי.מאיה דחתה אותו על הסף. "אני לא יוצאת עם גולנצ'יקים" ובזו נגמר דו-השיח שלהם. הוא שכח שעל אמת הזרוע שלו נחרט הסמל של יחידת גולני. אביו נפטר במהלך שירותו בגולני ולכן, מכל הציפיות</div>Thu, 06 Apr 2017 19:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (הכותבת|The writter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166&blogcode=14885472http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=749166&blog=14885472http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166&blogcode=14387436<div align="right" dir="rtl">חג סוכות שמח במשך שלוש שנים, מאז 4.5.13, אני כותבת ספר. אם הייתם פה בזמן שהכותבים בישראבלוג פרחו ונתקלתם בבלוג שלי, ראיתם שכתבתי ספר. בהתחלה קראו לו 'הצללים' וכעת קוראים לו 'המיועד'. לאט לאט הבנתי שאני יכולה להוציא אותו לאור והחלטתי שאני הולכת על זה. מאז אני עוסקת בפרוייקט הגדול והמסובך הזה. זה לא קל-זה אפילו מתיש. להכריח את עצמך לשבת ולכתוב, להקיא את כולך, להרגיש כל מה שהדמות מרגישה, לחיות סבל ועולם של מחלות בדיוק כמו שהדמויות שלי חוות. עברתי עם הספר הזה המון נקודות יאוש שפשפוט הפסקתי לכתוב וחזרתי אחרי כמה חודשים כי הכתיבה זה כמו אוויר לנשימה. כדי להגיע למוצר המוגמר כתבתי 3 גיסראות לספר, שיניתי את השמות של הדמויות פעמיים וכמובן שכתבתי אותו אינספור פעמים כל פרק. אני חושבת שהגיע הזמן להוציא אותו לאור. אם יש מישהו שיוכל לעזור לי בתהליך. להפנות אותי לארגונים, בני אדם, מישהו שרוצה לקרוא, להביע דעה, ביקורת בונה, לשאול אותי שאלות זה מאוד יעזור לי. תודה לכל העוזרים</div>Thu, 01 Oct 2015 18:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (הכותבת|The writter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166&blogcode=14387436http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=749166&blog=14387436http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166&blogcode=14383749<div align="right" dir="rtl">ריח של אבק שריפה עמד באוויר.תומר, בן ואיתמר האזינו לשקט שלפני הסערה. הם היו דרוכים; כל גופם נמתח לאחור בעצבנות. הם שכבו על הארץ, מסתתרים בין שיחי הרותם, ונעצו מבטים עייפים במרחק.רוח צוננת של אמצע אוגוסט נשפה בערופיהם. איגלי זיעה נטפו מהמצח אל גשר האף. רחש נשמותיהם התערבב עם זמזום הזבובים-שאליהם היו רגילים-לכדי סימפוניה מציקה.הנשק הונח על שקע כתפיהם בזמן שהקנה כוון אל אופק שחור. הם חיכו אל הלא נודע.בשעות הלילה המאוחרות, שמי המדבר בלבנון הזדהרו ביהלומי לילה. בפאותיו של השמיים נדדו עננים דקים.אף על פי השתיקה שנמתחה ביניהם, היה ניתן לשמוע את מחשבותיו של אחדד ומשנהו; בן הררהר על אימו, איתמר פינטז על האוכל שמחכה על שולחן חדר האוכל כאשר ישובו מהשמירה ותומר נסחף לכדי זיכרון על סתיו, חברה שלו.יללה של שועל קטעה את זרם מחשבותיהם."מה השעה? " לחש חרש איתמר.בן השיב לו בעודו מפהק. "שלוש חמישים ושמונה. "אם כך, הם שכבו על הארץ שעה וחמישים שמונה דקות-מסתכלים אל אופק רחב של חול שחור ושמיים זוהרים.תומר נרעד באי נוחות על הקרקע משום שהנשק הכביד על כתפיו. הוא הרגיש כאילו כדור אש מתגלגל בתוך צווארו, שורף כליל</div>Wed, 23 Sep 2015 14:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (הכותבת|The writter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166&blogcode=14383749http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=749166&blog=14383749http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166&blogcode=14361737<div align="right" dir="rtl"> את לא תראי אותי, אבל תשמעי אותי. עמוק נבכי ראשך, מסתתרת בין דמעה לדמעה, לוחשת לך שהכל למען מטרה מקודשת בסוף. עם רדת החשכה, כאשר כולם בבית כבר נפלו לשינה עמוקה, עמדה בחורה מבועתת אל מול המקרר.אור המנורה עטף אותה בשלווה בזמן שהיא ניגשה בידיים רועדות אל הלחמנייה והמרגרינה. היא ביצעה את הלחם העבה בדיוק באמצע, מרחה שכבה דקה של מרגינה והתפללה לאלוהים. נגיסה. ועוד נגיסה. ועוד נגיסה. ותפילה. ועוד תפילה. ועוד נגיסה. ועוד תפילה. הפח עמד כנגדה. במהירות הבזק עיסה לחה של רוק לחמניה ותפילה כבר נפלטה לפח. שום דבר לא נשאר בפיה של הנערה שרק רצתה להשתיק את קרקור הבטן מאז הצהריים. התהליך המבחיל חזר על עצמו בשקט בשקט. באישון לילה היא זחלה את המיטה בבושת פנים ובבטן מקרקרת. מחר יהיה טוב יותר. </div>Fri, 31 Jul 2015 17:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (הכותבת|The writter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166&blogcode=14361737http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=749166&blog=14361737http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166&blogcode=14151746<div align="right" dir="rtl">מה הופך את הדמות לטובה מבחינתכם?</div>Thu, 03 Jul 2014 16:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (הכותבת|The writter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166&blogcode=14151746http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=749166&blog=14151746http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166&blogcode=13989981<div align="right" dir="rtl">סיימתי את הספר-כן. כן. סיימתי אותו. לפני דקות אחדות סיימתי לכתוב את הסוף של הספר הראשון . עדיין רועדת, אני שואלת אתכם אם מישהו מכיר הוצאות ספרים בארה"ב?. רק את השמות-זה מה שאני צריכה. (אני רוצה להוציא את הספר בארצות הברית ולא כאן בארץ). תודה לכל העוזרים והעוזרות</div>Fri, 13 Dec 2013 00:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (הכותבת|The writter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166&blogcode=13989981http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=749166&blog=13989981http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166&blogcode=13981881<div align="right" dir="rtl"> אני אפתח ב-היי. קודם כל אני רוצה להודות לכל מי שעדיין נכנס לכאן ומי שעדיין מנוי ועוקב, זה מאוד מעודד לראות שהבלוג הזה לא הופך להיות לכלום . כל מי ששואל, תוהה, מהרהר; לסיפור נשארו רק עוד ארבעה פרקים. כרגע לסיפור יש 250 עמודים ואני מאוד מקווה שאוכל להוציא אותו לאור בקרוב, הבעיה היא שאני תקועה. מאוד תקועה. בסיפור יש לי שני דמויות שמתאהבות אחת בשנייה ולבסוף מתברר שהן שיבוט אחת של השנייה.לכל מי שמכיר את הספר 'עיר של עצמות', הדמויות הראשיות מתאהבות ומגלות שהן אחים. אז מה היא הבעיה אתם שואלים?. הרעיון של הדמויות המתאהבות אחת בשנייה דומה ואני לא רוצה לקבל סירוב מהוצאות לאור בגלל זה, או לקריאות בוז מצד הקוראים כשהם צועקים 'מועתק'. אבל מצד שני- זה חשוב מאוד והכרחי להמשך הסיפור. מה אני אמורה לעשות לדעתם?. מה אתם הייתם חושבים?. זה חשוב לי מ א ו ד, כי בלי זה לא אוכל להתקדם בסיפור. תודה לעונים</div>Tue, 03 Dec 2013 23:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (הכותבת|The writter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166&blogcode=13981881http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=749166&blog=13981881http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166&blogcode=13884044<div align="right" dir="rtl">אני די מרגישה שאני חייבת לכם הסברים על ההעלמות המסתורית שלי לפני כמה ימים, דיווחו לי במייל שהעתיקו ממני את הסיפור, והרי אני רוצה להוציא את הסיפור לאור ואם הוא מסתובב אי שם באינטרנט לא אוכל להוציא אותו לאור. אז נבהלתי וסגרתי את הבלוג במהרה כדי שלא יוכלו להעתיק עוד. אני לא מחזירה את הבלוג וכל הפרקים שכתבתי אי פעם הועברו לטיוטות. פתחתי את הבלוג כדי להגיד שלום ואולי, באחד מן הימים אני אפרסם כאן שוב סיפור או שניים שלי . אני רוצה להודות לכם על 3 שנים מדהימות שליוותם אותי והתפתחתם איתי. בלי ישראבלוג לא הייתי מגיעה לאיפה שאני היום, ובלי התמיכה שלכם לא הייתי בכלל ממשיכה לכתוב. הרעיונות שלכם והעצות לשיפור רק עזרו לי להשתפר. אני מניחה שאני חייבת לכם המון נשיקות וחיבוקים ותודות, כי באמת עזרתם לי. אתם אבן יסוד בדרך שלי. דרך אגב, מי בא למפגש של ישראבלוג בסינמה סיטי? כי אני כן ואני מאוד אשמח אם תרשמו לי שאתם באים או לא כי זה יהיה ממש מגניב לראות אתכם מחוץ למסך. חוץ מזה שגם קראתי את הספרים ואני מתה לראות את הסרט כי ברגע שידעתי שהוא יוצא-אמרתי שאני חייבת לראות אותו. ג'ייס כזה חתיך-דרך אגב. אוהבת ה</div>Mon, 19 Aug 2013 01:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (הכותבת|The writter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=749166&blogcode=13884044http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=749166&blog=13884044