<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>~Meoow~</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866</link><description>מלא חרא עליי</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 יעני אופטימית. All Rights Reserved.</copyright><image><title>~Meoow~</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866</link><url></url></image><item><title>תשומת לב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14992675</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני צורחת ממש חזק לתשומת לב.
אבל בלב.
זה הגיוני?
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 15 Jun 2019 20:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יעני אופטימית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14992675</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=747866&amp;blog=14992675</comments></item><item><title>אני חתכתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14991023</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;משהו דפוק בי.
אני בטוחה בכך...
היה לי פרטנר, מושלם.
כן כן היה לי... נתתי דווקא עתיד זוהר לשנינו.
אני חתכתי ממנו.
כאילו... הוא ממני.
וזה בסדר זה באמת בסדר.
אני משקרת זה לא בסדר.
אני רוצה לדעת למה אנשים מדברים איתי, אני תמיד בהלם.
אני אוהבת להתחבר לאנשים וזו טעות.
תמיד כשאני מכירה אנשים חדשים... לא בפן זוגי אפילו חברי!
זה מתחיל בהודעות יומיות ושמחות, מלא תמונות אפילו שיחות רגילות או וידיאו! יש כאלו שאני אפילו לא מתביישת בוידיאו.
תמיד אני אומרת להם שאני יודעת כבר ורואה כבר מראש שנפסיק לדבר בקרוב... וזה בסדר.
תמיד יש את התשובות הבאות:
מה את מפגרת?! ממש כיף לדבר איתך!
את מצחיקה למה שלא נדבר?!
את מקסימה
את אישה טובה
את נסיכה
את חמודה
את ואת ואת ואת...
ואז זה אחרי חודש הופך להיות ככה...
הודעה פעם בשבוע...
הודעה פעם בשבועיים...
הודעה פעם בחודש...
ואז שקט.
וזה הכי כואב. השקט הזה.
כי זה אומר שאת על האלף זין של הבן אדם.
הודעה פעם בחודש אולי כואבת אבל היא מרגשת. גם אחרי חודש מבינים שצריך להגיד לך שלום. יחס כלשהו. בסופו של יום חלקנו יחד סוד או שתיים ובדיחה אישית כלשהי. י&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 29 Apr 2019 22:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יעני אופטימית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14991023</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=747866&amp;blog=14991023</comments></item><item><title>שנה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14990565</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איך הזמן טס...
לפני שנה בדיוק הייתי בחוף באילת איפה שהנשיקה הראשונה שלנו הייתה.
איפה שברחנו מהבסיס להפגש
איפה שאנחנו אכלנו יוגורט פעם ראשונה.
בדיוק שם שחזרנו את המיקום עם אותו דייט.
לא השכרנו מלון באילת כמו שתמיד רציתי ... לא יודעת למה אבל מלון מלכת שבא תמיד היה פינטוז קטן בגלל הנוף שלו, והמראה שלו. להיות בחדר הזה בקומה העליונה בלילה מרגיש כמו נסיכה קטנה... ליום.
אז לא היינו שם להעביר את הלילה אבל כן עברנו ליד המלון והצעת לצלם אותי אותי ליד הכניסה למלון.
וואלה באותה תקופה חשבתי שזה חמוד ומקסים. היום אני מבינה כמה חסכת עליי וכמה לא השקעת עליי את הטיפה שצריך לתת לבחורה...
חשבתי שהגענו לאילת (אוטובוס כי רק אני עם רישיון) כדי לנפוש במלון הזה בכל זאת חוגגים שלוש שנים של זוגיות...
בחיים לא היינו בחופשה יחד או טיסה או מלון.
הייתי עם מזוודה ולב מטורף מאהבה.
טיילנו באילת ברגל עד התעייפתי כבר. רבת איתי, אני זוכרת את זה ממש טוב... את שמנה ומתעייפת ללכת באילת?
אבל אתה שכחת שאני בפיזוטרפיה לרגל ימין אחרי פציעה ואנחנו מטיילים באילת עם מזוודה שאני מחזיקה ותיק במשך 4 שעות ברגל כי מוניות זה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 25 Apr 2019 13:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יעני אופטימית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14990565</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=747866&amp;blog=14990565</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14990304</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מסתבר שלבכות זה משחרר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 22 Apr 2019 18:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יעני אופטימית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14990304</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=747866&amp;blog=14990304</comments></item><item><title>שבירת המחסום המזדיין שלי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14990187</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז בתקופת הבדידות שלי בשיא שלה.
הכרתי מישהו.
אומנם לא דרך טבעית אבל בסדר מבחינתי. . שוב, תקופת בדידות כזו שדורשת ממני סוג של להכריח את עצמי לדבר.
הכרנו אנונימיים וזה היה נוח. וזה המשיך עד למצב של תמונות פנים ואפילו שיחות וידיא של שעתיים שלוש... כל יום.
בעבודה, במקלחת, בשירותים, חברים, נהיגה... לא הפסקנו לדבר.
הבנתי ששנינו רוצים משהו אבל לא רוצים. כביכול זוגיות...
אנחנו רוצים את האכפתיות אחד של השני שנינו רוצים אותה את אותה אכפתיות, את היחס האוהב של הזוגיות אבל.... שנינו נהנים להיות חופשיים.
מערכת יחסים פתוחה? נע. אני לא אוהבת מספיק לזה.
בכל אופן... שנינו רצינו פרטנר אמיתי להיות איתו, לצחוק איתו, לישון איתו, להאכיל אותו, לשכב איתו, להזדיין איתו, לענג אותו.
שנינו רוצים את זה.
לשנינו חרא בחיים כביכול, שנינו חושלנו על יד החיים האלו.
ואולי ככה מצאנו את החיבור בנינו... את הכימיה.
הוא מבוגר ממני (30) וזה גם התסביך שלו. או משהו כזה הוא לא מובן.
עבדתי בשבת... באמצע העבודה הרגשתי אומץ כזה חשק.... שלא היה לי די הרבה זמן לקום ולנסוע אליו. משום מה רציתי לנשק אותו.
הרגשתי שאת המחסום מי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 21 Apr 2019 15:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יעני אופטימית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14990187</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=747866&amp;blog=14990187</comments></item><item><title>סעמק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14989665</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כל כך דפוק ורע. .. סעמק
הכל התחיל כל כך טוב ונגמר כל כך רע.
כנראה שאנשים ממש ממש ממש חושבים שכל מה שאני עושה זה ברור והגיוני.
ואני חייבת לעשות את זה... זה בנורמה .
אני רוצה חברים כי כיף איתי לא כי יש לי סמים ואשראי עם מסגרת.
כי אני בר..
בא לי פשוט לברוח לשקט.
אני חייבת שקט.
וחבר.
או לבד
או חברה...
או לבד.
אני רק רוצה יום שלם להנות באמת...
 כוס עמק


וגילתי כשאני עצובה אין לי למי להתקשר.
בגלל כל הגמילת גברים הזו והשקט
הוואצפ שלי שומם.... שיחות לא מקבלת....
רע קצת הסיטואציה..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 16 Apr 2019 10:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יעני אופטימית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14989665</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=747866&amp;blog=14989665</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14989033</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא מבינה אנשים שבדיכאון ולא אוכלים....
וואלה קמתי מצוברחת ואני מכינה טוסט על הבוקר עם סיר קובות ועוגה של טימטם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 10 Apr 2019 11:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יעני אופטימית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14989033</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=747866&amp;blog=14989033</comments></item><item><title>כלא</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14988627</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמה מוזר זה שהגבר הכי טוב שהיית איתו בכלא ואתם חברים ממש טובים.
וכל יום שישי מקבלת ממנו שיחה מהכלא של שעה?

מניחה שממש מוזר ... במיוחד שאם מישהו היה שומע מה אנחנו מדברים היה חושב שאני צריכה להגיע לייחוד איתו....

נשארה לו עוד שנה להירכב שם, ואז מניחה שנפגש לחיבוק אמיתי.
חבל שיש לי אליו רגשות... זה לא יכול לצאת לפועל.


אבל לפחות אוננתי איתו בטלפון בזמן שהוא בכלא, בחדר עם מלא אסירים, בלי יכולת אפילו הקטנה לגעת בעצמו.

ככה זה... אגו של אלפא :)

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 06 Apr 2019 15:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יעני אופטימית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14988627</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=747866&amp;blog=14988627</comments></item><item><title>משטרת ישראל המופלאה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14988398</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז הייתה לי ביקורת משטרתית בעבודה.
הגיעה ניידת עם שני שוטרים במדים...
ואז הם באו אליי לבדוק מסמכים ותעודות..
בזמן שאחד מהם בודק את התעודות יצא לי להסתכל על השני... קצת יותר מידי.
אלוהים... כמה יופי מבוזבז במשטרת ישראל.
הוא מדבר איתי והדבר היחידי שאני חושבת עליו, זה...
קח אותי, תצמיד אותי לשער, קח את האזיקים קשור את הידיים ללמעלה וכפרה תהנה אני הילדה הרעה שלך.
ואלוהים לא רוצה להתחיל לתאר מה חשבתי על האלת משטרה השחורה שלו.
אז...
אחרי שהרטבתי על עצמי ממש וככל הנראה יצאה לי גניחה קטנה מהמחשבה.
השוטר הגיש לי את התעודה ואלוהים איזו יידיים מושלמות לסטירה וליטוף...
רק תן לי אחת עם רעש שאהיה בהלם מהעוצמה וליטוף שאחזור למציאות...
אבל, ברגע שלקחתי את התעודה המתח המיני נגמר והוא הלך.
והשאיר אותי רטובה, חרמנית וצמאה לזין. עם קנס 1500 שקל.
כוס עמק :)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 04 Apr 2019 07:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יעני אופטימית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14988398</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=747866&amp;blog=14988398</comments></item><item><title>ליטוף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14988152</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בא לי שמישהו ילטף אותי
בנתיים נסתפק בעצמי





שונאת להרגיש בודדה
זה או שאני יוצאת ועושה שטויות וסקס
או יושבת בבית בטלפון וקונה חרא שלא צריכה..
מפה לשם. קניתי שעון.
מי מלמד אותי לקרוא שעון?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 01 Apr 2019 19:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (יעני אופטימית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=747866&amp;blogcode=14988152</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=747866&amp;blog=14988152</comments></item></channel></rss>