http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452heCopyright 2026 St. Loulou. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=14106311<div align="right" dir="rtl">אני נושמת,בין מטרה למטרה מכניסה מעט אוויר לריאות כדי שיספיק עד הנחלה הבאה קירותיי עשויים מראות מראות מיניתי אנוכי שופט לעצמי ודיני עורך שעות אולי רצוני מעט גשמי אבל אינני מחפשת עוד אושר לפחות לא במובן הרשמי שיערי נושר ציפורניי נחלשות לא אכלתי כבר שבועות כי קירותיי עשוים מראות מראות</div>Wed, 07 May 2014 23:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Loulou)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=14106311http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746452&blog=14106311http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13927581<div align="right" dir="rtl">אני מתפוררת.לאט לאט,תא מת אחר עוד תא מהמוח שלי שכל שנשאר בו הוא דימיון וקצת שכל ישר.אני שותקת,בולעת עוד מחנק,נושכת קצת את השפה היבשה שממהרת להירטב ע''י דמעה. אחת. לא יותר.זה הכל אני לבין עצמי לבין הראש שלי. אני כנגד הכל.אני לא יכולה להוציא הגה. הקרובים לא מבינים,מבחינת האחרים אני קרחון שלא ניתן לשבור,המפלט בחו''ל והשאר... כבר לא כאן.ההתמכרות לקפאין מנדנדת לי את השינה. הלימודים הם הכל חוץ מחינוך.אני חזקה. אני אשרוד גם את זה.אני מקווה.</div>Wed, 02 Oct 2013 23:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Loulou)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13927581http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746452&blog=13927581http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13875053<div align="right" dir="rtl">את השפע גיליתי רק כשאיבדתי את המוכר. בחוץ אין ספור הזדמנויות ומכולן ראשי הסתחרר. בין מוזיקה בועטת לסלון קטן וחם חיפשתי ריגושים. בסוף חזרתי אל אותו החדר המוכר והמיטה שהייתה ריקה מנפש ומלאה באהבה בימי החורף הקרים ביותר בהם עוד הייתי רצה תחת גשם זלעפות בעיר בחיפוש אחר מחסה בידיו. הכסף באותה תקופה היה בא ונעלם,משאיר אחריו שאריות של מטבעות זהובים. לא הטרדתי את ראשי בנושאים כלכליים כי ליבי היה עמוס אהבה. המילים המעטות נאמרו תמיד בעיתוי הנכון וחיממו אותי בלילות הארוכים של דצמבר. שבועות וחודשים חלפו ביעף ורק ניסיתי להטריד את ראשי בדבר מה אחר,והדבר היה הוא. איבדתי את הריגושים עד להתנזרות מהם. הגעת ופתחת בליבי דלתות חדשות שהיו נעולות והעלו אבק ממרוצת השנים. בחיוך מאוד ואוזן וצחוק שמעולם לא יכולתי להישאר אדישה אליו פתחת אותן אחת אחריי השנייה,נכנסת לכל אחת והשארת חותם. ולא יצאת עדיין,ילד מדהים שכמותך,אך לא נשאר לי עוד מלבד להתפלל שהיא כבר תצא מראשך</div>Fri, 09 Aug 2013 23:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Loulou)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13875053http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746452&blog=13875053http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13875043<div align="right" dir="rtl">כי השגרה שברה אותי ובמקום בו אפילו החופש עולה כסף עדיף כבר למות. סלחו לי,טיפש ממציא הכסף,כי ישנם אנשים כה עניים,שכל אשר יש להם הוא כסף.</div>Fri, 09 Aug 2013 23:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Loulou)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13875043http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746452&blog=13875043http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13863223<div align="right" dir="rtl">כולם הרי יודעים,שאם חזרתי לכתוב לעיתים תכופות כ״כ ובלי הפסקה,משמע קרה משהו. משמע נפשי לא נחה ולא מצאה נחלה. משמע שנשבר בליבי חלק,משמע איבדתי משמעות כלשהי. הרי זה כבר חודשים של שירים לא גמורים ופתיחות של סיפורים,לחנים תקועים וציורים חצי ריקים. ההשראה היא נפלאה,אך אליה וקוץ בה,היא באה רק כשרע.</div>Mon, 29 Jul 2013 02:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Loulou)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13863223http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746452&blog=13863223http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13863189<div align="right" dir="rtl">אנשים שלא הכירו את אנה לא יבינו,כמה לעזאזל ממלאה היא תחושת הריקנות. כמה טעם המים בפה מספק. כמה הביטחון עולה כשהקילוגרמים יורדים. כמה עצמות הן יפות במבט מעוות. כמה משוגע צריך להיות אדם,כדי להרעיב את עצמו בזמן שאחרים מתים מרעב.</div>Mon, 29 Jul 2013 01:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Loulou)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13863189http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746452&blog=13863189http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13862083<div align="right" dir="rtl">אני כותבת כאילו החיים שלי תלוים בזה,כאילו יום יבוא והכתיבה תקנה לי כיכר לחם. בעצם הלוואי,אם כל מילה שכתבתי בחיי הייתה גרגר אורז לא היה נשאר ילד רעב באפריקה. אולי לא היית ההשראה לכתיבה שלי אף פעם,תמיד שעממת אותי. אנחנו לא מתאימים זה בטוח,ילדה שמכורה לאדרנלין וילד מקובע לעולם לא יסבו אושר אחד לשני. אבל אני עדיין משתגעת,מחפשת היגיון. ההחלטות המהירות האלה אף פעם לא מצאו חן בעיניי. אני עדיין רוצה לחבק אותך ושתגיד לי בשקט באוזן שאתה אוהב אותי. אז מה שאנחנו לא מתאימים,הסבת לי אושר.</div>Sun, 28 Jul 2013 01:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Loulou)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13862083http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746452&blog=13862083http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13862074<div align="right" dir="rtl">תמיד הייתי פה וקצת שם. תקועה בתוך עולם מוזר של ילדים מגודלים. דור קצת עקום ויותר מידי סמים הביאו למצב שבו אין כבר יותר מידי תקווה לבאים. הייתי רוצה לחזור אחורה כמה שנים,ל80׳ אולי 60׳. תמיד אמרו שנולדתי ילדת פרחים.</div>Sun, 28 Jul 2013 01:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Loulou)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13862074http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746452&blog=13862074http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13860202<div align="right" dir="rtl">אני רוצה מישהו שאיתו אוכל להתייעץ על ספרים עבי כרך ועל מוזיקה פלצנית בסולמות פנטטונים. מישהו שידע להבין את פזרנותי בכספים ואת חוסר הערך המוחלט שלי כלפיי דברים גשמיים. מישהו שיקבל את היותי הומנית וביץ׳ בעת ובעונה אחת. אני רוצה ילד רע,עם צלקות וריח של סיגריות ושיהיה גם חכם. לא ברא לי עוד העולם כזה אדם</div>Fri, 26 Jul 2013 03:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Loulou)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13860202http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746452&blog=13860202http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13859297<div align="right" dir="rtl">זה 5 וקצת לפנות בוקר וההשראה לא יקדה עליי הלילה. אולי היא באה רק עם שמש. מהרגע בו נכנסתי למיטה עלתה רמת האדרנלין בגוף שלי פלאים. אני מתגעגעת אלייך... ואליו. ואפילו קצת אליו. כי בשעות האלה למי אכפת שהוא סוג של בהמה חסרת רגש. העיניים נעצמות אט אט והגוף בכלל לא עייף. הוא כואב ומיוסר אך עדיין מרגיש כאילו לא חסר לו דבר. כל תא שריר מרגיש כמו גוף גדול ושבור בפני עצמו ואני בקושי יכולה להרים את ידי. אמרו לי שוב שאני כותבת יפה,אולי זה כי חזרתי לקרוא את ״מאה שנים של בדידות״. התיאורים שם מדהימים,הייתי מוכרת איבר מגופי בכדי לכתוב כך. הרי אני פשוט שופכת את כל מה שעובר בראשי במילים קצת יותר יפות. יומן בלתי מוגדר וחסר משמעות שלבטח בעוד שנתיים מהיום אצחק על דברי ועל כך שכתבתי אותו</div>Thu, 25 Jul 2013 05:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (St. Loulou)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746452&blogcode=13859297http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746452&blog=13859297