http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029חוזרת לכתוב אחרי כמה שנים והפעם עם המון תובנות חדשות! הבלוג מומלץ רק לבעלי ראש פתוח - ליברלים קיצוניים. אני מציגה פה דעות חתרניות וקיצוניות. מתנצלת מראש אם מישהו ייפגע מהדברים שלי - זו לא כוונתי.heCopyright 2026 נגה1972. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/29/60/74/746029/misc/29215036.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=13187644<div align="right" dir="rtl">והנה אני פה שוב. עוברים עלי כמה ימים גדושי מחשבות והייתי חייבת לשפוך את כל המחשבות האלה החוצה ונראה לי שזה המקום האידיאלי לכך. אז מה שקרה זה שהאקס שלי רצה להפגש אתי לכוס קפה. תיארתי לעצמי שזה כנראה משהו מאד חשוב מכיוון שזו הפעם הראשונה שהוא עושה דבר כזה מאז שנפרדנו. אז קבענו פגישה. עד הפגישה הסקרנות אכלה אותי... הרצתי בראש כל מיני אופציות - מה כבר יש לו להגיד? שיש לו מישהי? שהוא עובר לגור עם מישהי? שהוא קיבל הצעת עבודה בחו"ל? דמיינתי הרבה אך לא את מה שהוא עמד לספר לי...משהו שכן עלה במוחי כמה פעמים במשך השנים... אז מה שהאקס שלי רצה לספר לי זהשהוא יצא מהארון - גיי. התגובה הראשונה שלי, כשהוא סיפר לי,</div>Mon, 02 Apr 2012 12:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (נגה1972)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=13187644http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746029&blog=13187644http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12845547<div align="right" dir="rtl">כן, אני מודה בזה, אני לארוצה בן זוג, לפחות לא עכשיו. שמתי לב לעובדה שבשנה האחרונה הבחורים שהכי משכו אותי ועשו לי את זה הם הבלתי מושגים או הבלתי אפשריים - הרווקים, הצעירים, החוזרים בתשובה, הנשואים... לאלה אני הכי נמשכת. וכשכבר הגיעו בחורים פנויים רגשית, בשלים לקשר, רציניים, מיושבים, בסטטוס דומה לשלי...ברחתי כל עוד נפשי בי. האמת, אני לא יודעת להגיד אם אני באמת לא רוצה קשר זוגי, כן חסר לי לפעמים מישהו שיחבק אותי בלילה.... אבל לא כל לילה. ממש לא בא לי שמישהו יעבור לגור אתי, ממש לא בא לי שמישהו ישרוץ כל היום מסביבי, שאהיה מחוייבת לדווח לו על כל פרט קטן. אני רוצה את העצמאות והחופש שלי לשבת ולזלול שטויות מול סדרות מטופשות בטלויזיה, לא לעשות שום דבר במשך סופ"ש שלם, להכנס למיטה בלי להתקלח, לקנות משהו מאד מיותר בלי להתחשב במצבי הכלכלי רק כי בא לי, לאונן מול אתרי פורנו כשמתחשק לי, לקחת יום מחלה גם כשאני לא חולה בלי לקבל ביקורת... כן, אני אוהבת את העצמאות הזו. אבל אני בהחלט מודה שהתחושות האלה הן רגעיות והכל יכול להיות. <span style="color:</div>Tue, 01 Nov 2011 23:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (נגה1972)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12845547http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746029&blog=12845547http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12843937<div align="right" dir="rtl"> זהו משחק ואף אחד אינו יודע את החוקים יש כאלה שמנסים ללמדם אבל גם הם כנראה טועים זהו משחק בהתחלה יש לוח ריק לא יודעים לאן לצעוד ממה להתחמק והמשחק לא פשוט כולם בו משתתפים חלקם מקצוענים השאר בו מרחפים והמשחק ארוך לא נראה שמסתיים שחקן אחד מוחלף באחר ממשיך להתקיים <span style="f</div>Mon, 31 Oct 2011 23:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (נגה1972)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12843937http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746029&blog=12843937http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12719411<div align="right" dir="rtl"> אתמול הייתי בהופעה מדהימה - הבלקן ביט בוקס! אי אפשר לתאר את האנרגיות העצומות שהלהקה הזו משחררת. הקהל לא ישב אפילו לשניה, תומר יוסף פשוט מדהים. אפילו אישה בת כ-70 ואישה בהריון מתקדם לא יכלו להשאר אדישות למוזיקה ולקצב. המקצבים הנפלאים, כמות הנגנים הגדולה על הבמה בשילוב עם האמפי היפה ברמת הגולן הפכו את הערב הזה לבלתי נשכח. הבלקן סיימו באחד הקטעים המקפיצים ביותר שלהם: </div>Wed, 31 Aug 2011 13:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (נגה1972)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12719411http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746029&blog=12719411http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12714873<div align="right" dir="rtl"> אני מוזיקאית בלבי ונשמתי מהיום שנולדתי. כשהייתי בת שנה, כך מספרת אמי, הייתי שרה את "נתתי לה חיי" של כוורת עם כל המילים והמנגינה. אני מנגנת ושרה מאז שהייתי קטנה. במשך חיי, המוזיקה מלווה אותי בכל רגע ורגע. כבר כמה שנים שאני חושבת על הרעיון הזה: ישנם שירים שכשאני שומעת אותם, הם מיד מעלים בי זכרון מסיטואציה מסויימת או רגע מסויים שקרו לי בחיים (וזה קורה לכולם). לפעמים אפילו מזכירים לי אדם מסויים. אני הולכת להעלות פה כמה וכמה זכרונות מוזיקליים כאלה. בכוונה שבהמשך אוסיף לפה זכרונות חדשים שנוצרו. זה לא יהיה בסדר כרונולוגי, פשוט מה שיעלה לי בראש. </span</div>Mon, 29 Aug 2011 10:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (נגה1972)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12714873http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746029&blog=12714873http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12706605<div align="right" dir="rtl"> הבת שלי עולה לכיתה א. לפני החופש הגדול התבשרנו כי מס' הילדים בישוב שלנו מאפשר פתיחת 3 כיתות כשבכל כיתה 38 ילדים - מטורף! ועד ההורים ניסה לפעול כדי שיפתחו עוד כיתה. המועצה סירבה לממן את זה, וההורים התבקשו לשלם את עלות פתיחת הכיתה הנוספת והחתימו אותנו על טפסי התחייבות לתשלום. אחרי שהשיגו את הסכמת כל ההורים, והסכמה עקרונית של המועצה, פנו למשרד החינוך שיאשר את זה, ולצערנו, משרד החינוך סירב! בתואנה שזהו תקדים ליצירת "חינוך אפור". חינוך אפור? גם ככה אי אפשר להשוות בין בית ספר ברמת אביב לבין בית ספר בקרית מלאכי.... הרי המועצות המקומיות הן אלה שמשקיעות בבתי הספר ולא ניתן להגיד שרמת החינוך זהה בכל בתי הספר, ואם נוצר מצב בו ההורים עצמם מוכנים להשקיע בחינוך של הילדים שלהם וליצור מצב של כיתה א' עם מס' תלמידים קטן יותר, איך משרד החינוך מעז לטרפד את זה? בבית הספר הקודם שהילדים שלי למדו בו, ההורים מימנו מכיסם סייעת למורה בכיתה א'. ישנם בתי ספר שהמועצה מממנת את הסייעות וישנם כאלה שלא. לא בכל ישוב ההורים יכולים להרשות לעצמם לשלם סכומים כאלה. לצערי אמנם, אך זו אינדיקציה נוספת לכך שהחינוך הממלכתי</div>Thu, 25 Aug 2011 11:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (נגה1972)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12706605http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746029&blog=12706605http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12706509<div align="right" dir="rtl"> אחרי יום שלם של התלבטויות ושיחות עם כל האנשים הקרובים מסביבי, היתה לי שיחה עם אח שלי, שהוא אדם עם המון תובנות ואני מאד מעריכה את דעתו, ואח שלי הזכיר לי סרט שראיתי - "יס מן" עם ג'ים קארי. בגדול, הרעיון שהסרט מדבר עליו הוא, שברגע שאתה אומר "כן" להזדמנויות שמגיעות אליך, יכולים לקרות בעיקר דברים טובים. אז אמרתי "כן"! היום הודעתי לבוס הנוכחי שלי שאני עוזבת, נתתי לו התראה של שבועיים. אני מתכווננת לכך שהשינוי יהיה רק לטובה. אני מאחלת לעצמי התפתחות, עניין, סיפוק, למידה וכיף בעבודה החדשה. </div>Thu, 25 Aug 2011 09:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (נגה1972)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12706509http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746029&blog=12706509http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12704452<div align="right" dir="rtl">אתמול הייתי בראיון עבודה. אפשר להגיד שהיה מוצלח כי קיבלו אותי על המקום. רק שנותרתי עם החלטה שמשום מה קשה לי להחליט. כרגע אני עובדת בחצי משרה אצל בוס שאני מאד לא מתחברת אליו - איש נוקשה, משרה אוירה לחוצה ולא נעימה, איש שלא יודע להאציל סמכות - שלא סומך על אף אחד ומנצל את מצוקתם של העובדים שלו. מעבר לזה, העבודה משעממת אותי, אין לי שום סיפוק ממה שאני עושה שם וגם חלק מהזמן אין לי מה לעשות - אין עבודה. אני מחפשת עבודה אחרת כבר כמה חודשים מכמה סיבות: 1. להגדיל את ההכנסה 2. למצוא עבודה עם יותר עניין וסיפוק 3. להפטר מהבוס הלא נחמד ולמצוא מקום עם אוירה יותר נעימה. <span st</div>Wed, 24 Aug 2011 09:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (נגה1972)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12704452http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746029&blog=12704452http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12688292<div align="right" dir="rtl"> לגברים עדיני הנפש - אתם לא חייבים לקרוא! התופעה הטבעית ביותר - המחזור החודשי! נכון, יש לה המון השלכות חיוביות: מעבר לעובדה שזה מראה על התנהלות תקינה של מערכת הרביה הנשית, המחזור החודשי מגן עלינו, הנשים, ממחלות לב, מהתדלדלות העצמות ועוד. אבל בכל זאת אני מוחה! מי צריך את הקירצוץ הזה בכל חודש מחדש, למה אי אפשר ללחוץ על כפתור שמדליק את מערכת השחלות והרחם כשאנו רוצות להכנס להריון, ומכבה את הכל כשאין צורך בזה. מה פשענו שאנחנו צריכות שבוע בחו</div>Tue, 16 Aug 2011 15:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (נגה1972)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12688292http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746029&blog=12688292http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12684181<div align="right" dir="rtl"> היום ערב טו באב! חג האהבה? ולמה בדיוק אנחנוחוגגים חגזה? רציתי לכתוב על כך שאהבה לא זקוקה ליום חגיגי אחד! אהבה אמורה להיות קצת יותר נצחית מערב אחד של מתנות, לבבות ושוקולדים. אז הלכתי וקראתי קצת על משמעות החג הזה ובעצם הרעיון המקורי של חג זה הוא קצת שונה: על פי המשנה "בחג זה היו בנות ישראל לובשות בגדי לבן שאולים, והולכות לרקוד בכרמים למצוא בני זוג שהיו באים בעקבותיהן. הבנות היו משתבחות כל אחת במעלות שלה. חלקן השתבחו בייחוס המשפחתי, חלקן ביופין וחלקן היו מבקשות "קחו מקחכן לשם שמים".</s</div>Sun, 14 Aug 2011 16:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (נגה1972)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746029&blogcode=12684181http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746029&blog=12684181