http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602האקדמיה מאחוריי, החיים מלפני... נשאר רק למצוא את הדרך הנכונה...heCopyright 2026 Konan Mc'konan. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602http://f.nanafiles.co.il/upload/112004/IsraBlog/74602/misc/1017128.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=12190390<div align="right" dir="rtl">הופ הופ טרללה, יש בלון אדום!!!</div>Fri, 03 Dec 2010 18:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (Konan Mc'konan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=12190390http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74602&blog=12190390http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=12124664<div align="right" dir="rtl">ומסתבר שהרבה זמן, כי אפילו חלון העריכה השתנה לגמרי... אז מה חדש אצלי ? מצב רפואי מעולה... מצב פיננסי לא משהו... מצב אהבה - גורנישט... מצב העבודה - בקאנטים... מצב נפשי - ככה ככה... המצב הפיננסי של ההורים שלי בזמן האחרון לא מזהיר... כבר כמה זמן שאני מממן את אחי הקטן (חייל תפרן שמעשן יותר מדי...) ולאחרונה אני גם עוזר להם לא מעט בכל מיני תשלומים... אין לי מושג איך הם הגיעו למצב הזה, אבל אין מה לעשות... המצב הזה גם העלה בי את הרעיון לעזוב את המושב... הסיבה העיקרית לכך שהם יוכלו למכור את הקרוואן המפואר שלי ולסדר את עצמם פיננסית... אני מאמין שאני אסתדר עם זה כלכלית, אבל אני חייב בשביל כך שותף. המועמד הרציני העיקרי הוא בן דוד שלי מעכו. כמעט בן גילי (קטן ממני ב-3 חודשים) וממה ששמעתי עליו, הוא די חייב לעזוב את הצפון... המצב הנפשי שלו התדרדר מאז שאביו נפטר בקיץ וריחוק מהבית אולי יעזור לו. כבר דיברנו על זה בעבר, אבל לא עשינו עם זה כלום... אם זה ייצא לפועל, אני מאמין שאנחנו נעבור למרכז כשהאופציות העיקריות הן גבעתיים, רמת גן או דרום תל אביב. די מבאס אותי לעזוב את המו</div>Wed, 27 Oct 2010 11:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Konan Mc'konan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=12124664http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74602&blog=12124664http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=11986640<div align="right" dir="rtl">מתחיל כבר להגזים החום הזה, לא? עוד מעט אני אתחיל להאמין בהתחממות הגלובאלית הזאת... שלושה שבועות לא קלים עברו עליי...באחד מה שבועות הללו היה שבוע אחד ספציפי שכלל 3 חתונות... חסרה לי עוד חתונה אחת ולוויה בשביל לעשות סרט... בחתונה הראשונה, שזה סוג של משפחה, נסעתי עם הזקנים שלי... הבעיה איתה הייתה המרחק... לנסוע עד לחיפה זה לא כזה להיט... אבל שרדנו. האחיינית שלי הייתה שם והיא העבירה לי את הזמן. החתונה השנייה, שדווקא הייתה די קרובה למושב שלי, הייתה עם כל החבר'ה מהעבודה... היו צחוקים והזמן עבר בסבבה. אפילו פגשתי שם במקרה קרובי משפחה שלי שבאו לטעימות בגן האירועים מאחר והבן גם מתחתן שם בעוד פחות מחודש... לחתונה השלישית הגעתי ממש בלית ברירה. ידעתי שאני לא אכיר שם יותר מדי אנשים, ככה שמראש אמרתי שאני מגיע לחופה והולך... וככה עשיתי. אפילו הספקתי ללכת לסרט החדש של ליאונרדו דיקפריו אח"כ... הסרט היה סבבה לגמרי. יש כאלה שלא התלהבו ממנו, כי הוא היה סוג של מטריקס למתקדמים והיה צורך בהפעלת יתר של תאים אפורים במוח, אבל אני די נהנתי ממנו...חוץ מזה, בעבודה נעשה די מתיש... נהיה שם ממש כמו בהישרדות... כל מינ</div>Thu, 19 Aug 2010 11:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (Konan Mc'konan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=11986640http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74602&blog=11986640http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=11937768<div align="right" dir="rtl">סופ"ש לא קל עבר עליי...זה התחיל באזכרה של דוד שלי שנפטר לפני חודש...נסענו לעכו והיה שם פשוט חם בטירוף... כל המעבר הזה מהחום למזגן לחום ולמזגן עשה את שלו ואתמול כבר התחלתי להרגיש את העקצוצים בגרון... זה לא מנע ממני לנסוע לעבודה, מה שלא תרם למצב הרוח... היום כבר הצינון התפשט לאף והשלים את המשימה. קונאן מנוזל! צינון בקיץ זה הסיוט האוקסימורוני הכי מעצבן שיכול להיות, לפחות מבחינתי... אדון מרפי יושב לו שם בצד ונקרע מצחוק, גברת אירוניה גם מחזיקה את הבטן ורק אני סובל... שתיתי כבר איזה עשר כוסות תה היום ומי שמכיר אותי יודע שאני בכלל לא איש של שתייה חמה... במיוחד לא בקיץ. איזה סרט רע... ומה הכי גרוע בכל הסיפור? שאני יודע שזאת רק ההתחלה...היום קיבלתי עוד רפורט... הזמנה שלישית לחתונה לשבוע של ה- 8-15/8. הראשונה ביום ראשון של אחות של גיסי (שזה סוג של משפחה ואין לי אפשרות שלא ללכת אליה), השנייה ביום רביעי של בחור מהעבודה (שבמקרה גם הבן של הבוס שלי, מה שאומר שגם לשם אני חייב ללכת) והשלישית יום למחרת, חתונה של בן של מישהו מהעבודה של (שלא הלכתי לחתונה הקודמת של הבת שלו, ככה שלא נעים להבריז שוב...) מה ש</div>Sun, 25 Jul 2010 23:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (Konan Mc'konan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=11937768http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74602&blog=11937768http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=11923337<div align="right" dir="rtl">מתי מגיע כבר החורף?!?נמאס מהחום הזה...האמת, בסביבות השעה 7 ורבע מתחילה בריזה אדירה אצלנו במושב, ככה שלטייל בשדות הפתוחים שווה לסבול את שאר שעות החום המטורפות האלה, אבל אני לא יודע עד כמה זמן זה יחזיק מעמד מבחינתי, אני איש של חורף, ככה זה תמיד היה וככה זה תמיד יהיה... איך אומרים החבר'ה: נמר לא יחליף את חבורבורותיו...אתמול הייתה לי שיחת טלפון קשה עם בן דוד שלי. השבוע יש אזכרה של 30 יום למות דודי (אבא שלו) ודיברנו ביננו על המצב ואיך מסתדרים המשפוחה ובאמצע הוא התחיל לבכות ולא ידעתי מה לומר לו... מילא אם הייתי עומד לידו, הייתי יכול לחבק, לעטוף... אבל מה עושים במצב כזה בטלפון, מה כבר אפשר לומר שלא ישמע כאילו נלקח מספר הקלישאות הגדול? עצוב לי עליו... ההבדל בגיל ביננו עומד על 3 חודשים בלבד. תמיד היינו החברים הכי טובים במשפחה, אבל עדיין לא ידעתי מה לומר לו. אמרתי לו שאחרי שהמצב ירגע קצת, הוא צריך לבוא להתאוורר קצת במושב. הוא פעם עשה את זה ונהנה (ביננו, מי לא נהנה לגור במושב?) אבל עכשיו המצב שונה. הוא אומר שהוא לא יכול להשאיר את דודה שלי לבד... אני מבין אותו מצד אחד, אבל מצד שני אני חושב שמתישהו</div>Mon, 19 Jul 2010 10:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (Konan Mc'konan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=11923337http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74602&blog=11923337http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=11889116<div align="right" dir="rtl">שבוע לא קל עבר על משפחת מקונאן...זה התחיל עם הניתוח של שבוע שעבר.יומיים אחריו, דוד שלי נפטר במיטה מדום לב בגיל 60. אז ההורים שלי זגזגו בין בית החולים לעכו, שם הייתה השבעה...ביום שלישי אפילו נסעתי לבקר גם אני בעכו, לפני שהשבעה מסתיימת...דבר קשה פיזית ונפשית... דודה שלי מסכנה, מסתבר שכשהיא הלכה לישון איתו במיטה הוא כבר היה מת... והיא אוכלת את הלב שלה על זה שהיא לא שמה לב (למרות שלא יכלה לשים לב גם אם רצתה...)עוד לא הסתיימה השבעה בצפון והאחיינית שלי מאושפזת בבית החולים....משהו מכאיב לה והיא לא מסוגלת ללכת בלי משככי כאבים... בהתחלה חשבנו שזה משהו פסיכוסומטי אחרי איזו נפילה, אבל עכשיו זה כבר כנראה משהו אחר... יומיים היא הייתה בבית החולים ואף אחד לא הצליח עדיין לגלות מה יש לה,ולראות אותה סובלת זה הכי מכאיב בלב... בגלל שלא מצאו לה שום דבר, הרופאים החליטו לשחרר אותה לסופ"ש הביתה... לפחות זה. הבעיה היא שבלי משככי כאבים הילדה לא מסוגלת ללכת... איפה דוקטור האוס כשצריך אותו?!?לפחות המונדיאל חזר... יומיים לא היו משחקים ואני התחרפנתי... מה לעשות בשעות המתות שבד"כ שודרו בהן המשחקים?!? במיוחד לאור העו</div>Sat, 03 Jul 2010 10:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Konan Mc'konan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=11889116http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74602&blog=11889116http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=11882820<div align="right" dir="rtl">טוב,שוב נטשתי...מצטער... זה הפייסבוק אשם... בזמן החופשי שלי שנשאר לי אני מעדיף לשחק קצת פוקר מאשר להתחיל לשלשל ורבלית פה...מצב העניינים:אהבה - כרגיל, אין.עבודה - דפוקה כרגיל, אם כי עכשיו אני בטיים אאוט ממנה לכמה זמן.אבא - אני לא בן אדם דתי, אבל כנראה באמת יש שם מישהו למעלה ששומר עלינו, כי אחרי תקופה ארוכה של נסיעות לבילינסון וטיפולים הרופאים הודיעו לו שבבדיקה האחרונה הגרון שלו נראה כמו חדש ושאין סימן למחלה הארורה!!! (רק שימשך ככה טפו טפו טפו)אני - לפני שבוע עברתי ניתוחון. אנשים אומרים שזה ישנה לי את החיים... אני נוטה להאמין להם, אבל אני עדיין לא סגור אם זה הולך להיות שינוי לטובה או לרעה... בכל מקרה, דאגתי למספיק גימלים עד לסיום המונדיאל ובעבודה שלי יצטרכו לחכות בסבלנות לשובי (החבר'ה שם כבר מספרים שיש בלגאנים עם הבוס, אבל אותי זה לא ממש מעניין)בקיצור, אני בבית בשבועות הקרובים, ככה שאם ישעמם לי אני כנראה אשוב לשעמם גם אחרים פה... ראו הוזהרתם.איזה דפוקים שהם לא העיפו את שפקס, הא? הוא נוכל וממש דמות מעצבנת... באנגלית היו קוראים לו full of it... חושב שהוא מתנת האל לכדור הארץ... בכלל, כל מי</div>Wed, 30 Jun 2010 09:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (Konan Mc'konan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=11882820http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74602&blog=11882820http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=11531867<div align="right" dir="rtl"> השבוע האחרון לא היה מהטובים... איזה וירוס תפס אותי וחזק... זה התחיל עם שיעולים חזקים, עבר לצינון חריף (עד עכשיו אני "מלקק את הפצעים" באף), המשיך עם כאבי ראש, חזר לשיעולים ועכשיו נשארו קצת שאריות צינון... זה לא אומר שלא הלכתי לעבודה... העדפתי ללכת לעבודה ולסבול מאשר להפסיד יותר מדי כסף... כמה קפיטליסטי מצדי... על הדרך הדבקתי איזה חצי מחלקה... כמה מניאק מצדי... מסתבר שזה עבר גם למשפחה... אחותי והאחיינית שלי גם "זכו" להנות מהתופעה...אבל מה אני אעשה? זה לא בכוונה... השבוע גם אבא שליהלך לביילינסון לקבל תדרוך על מה שהוא הולך לעבור בקרוב... הטיפול שלו יתחיל בערך באמצע פברואר ואמור להימשך במשך 6-7 שבועות (לפי מידת הצורך) כשבכל יום במהלך השבוע הוא יצטרך להגיע לבית החולים. ממה שאמרו לו,בהתחלה הוא יוכל להגיע בעצמו לטיפולים, אבל ככל שזה ייתמשך, הוא כבר יצטרך לקבל עזרה... אז התחלתי לשמור על ימי החופש שלי... אין ברירה... אני האופציה היחידה. השבוע החלטתי לפנק את עצמי וקניתי סלון חדש! כבר כמה זמן שאני מתלבט בנושא והשבוע "אזרתי אומץ" והחלטתי ללכת על זה... מה שדחף אותי לזה היה כשדיברתי לפני</div>Mon, 18 Jan 2010 01:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (Konan Mc'konan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=11531867http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74602&blog=11531867http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=11490744<div align="right" dir="rtl">אתה יודע שהולך להיות יום מגעיל כשאתה קם בבוקר ואין מים חמים...אתה יודע שהולך להיות יום מגעיל כשאתה הולך לבקר את האחיינית המתוקה שלך רק בשביל לגלות שהיא בדרכה החוצה ויש לך רק 2 דקות לשחק איתה...אתה יודע שהולך להיות יום מגעיל כשהאינטרנט שלך כל הזמן מתנתק ככה סתם בלי סיבה מיוחדת...אתה יודע שהולך להיות יום מגעיל כשאתה כבר בדרך לעבודה ומגלה שכמעט אין דלק באוטו (והתחנה שאתה ממלא בה נמצאת במושב...)אתה יודע שהולך להיות יום מגעיל כשאתה נוסע ועוצר כמעט בכל רמזור...אתה יודע שהולך להיות יום מגעיל כשאתה מגלה שהביקורת של אבא שלך אחרי הניתוח התקיימה ושהניתוח האחרון שהוא עבר לא הספיק ושעכשיו הוא הולך להתחיל סדרה של הקרנות במשך שישה שבועות...אתה יודע שהולך להיות יום מגעיל כשאתה רוצה ללכת אליו ולעודד אותו ובמקום זה אתה צריך ללכת לעבודה הדפוקה שלך...היה יום מסריח...אחרי שאחותי עדכנה אותי לגבי אבא שלי, קרה לי משהו שאף פעם לא קרה לי בעבר...זה היה באמצע הנסיעה לעבודה... המצב רוח שלי היה די שפוף וברקע התחיל להתנגן השיר everybody hurts שבמקור זה שיר של REM אבל הפעם זאת הייתה הגירסא של להקת הקורז (האיריות היפה</div>Wed, 30 Dec 2009 00:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (Konan Mc'konan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=11490744http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74602&blog=11490744http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=11488554<div align="right" dir="rtl">איך המוסיקה התדרדרה, הא?איזה הבדלי רמות בין שנות ה-90 לבין העשור הראשון של שנות ה-2000!ביום שבת מהצהריים עד הערב עשו "שידור חוזר" של מצעד העשור של שנות ה-90. היה פשוט תענוג להאזין! איזה ייצוג הולם לכל הלהקות האהובות עלי... נירוונה, מטאליקה, אואזיס, R.E.M, רובים ושושנים, הפפרז, רדיוהד, אירוסמית', סאונדגארדן, פרל-ג'אם, הפוג'יז, יו-2 ואפילו קווין... איזו מוסיקה מדהימה! נכון שבין לבין השתחלו שם גם הספייס גירלז, אקווה, בריטני וכו', אבל אפשר לומר שהם יוצאי דופן שאינם מעידים על הכלל... פשוט הייתה מוסיקה טובה (במיוחד אחרי שנות ה-80 האומללות).והנה, אוטוטו מגיע מצעד העשור הראשון של שנות ה-2000 וכשעברתי על הרשימה של 500 המועמדים למצעד שהעמידה ועדת הפלייליסט של גלגל"צ פשוט נהייה לי עצוב... איזה הבדלי רמות! כמעט ואין שירי רוק, הכל, אם לא הרוב אלה שירי MTV זולים, כאלה שבמצעד הקודם הביאו לבריטני ספירס בקושי את המקום ה-24 (שלפי דעתי גם לא הגיע לה...). התפלגות השירים הולכת ככה: 30% היפ-הופ/מוסיקה שחורה, 30% פופ אמריקאן איידול סטייל, 20% שירים "מאגניבים" כאלה שגלגל"צ דחפו לפלייליסט לאורך השנים, 15% שירי</div>Mon, 28 Dec 2009 22:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (Konan Mc'konan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74602&blogcode=11488554http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74602&blog=11488554