http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544הבלוג הזה נפתח בעקבות חלום שבו הייתי תקוע בבניין שרוף ואז מכבי האש הצילו אותי והכל נגמר בשלום.-הממממממממ אם אתם רוצים לכתוב מכתבים אל מיקו - mikofansite@gmail.com המממממממממממממממממממממממממממ ואתר המעריצים הלא רשמי של מיקו: http://mikofansite.tripoheCopyright 2026 מיקו אבוטבולשווילי. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=12882481<div align="right" dir="rtl">היום, כמנהגי מדי יום, התיישבתי לכתוב את הבלוג שלי.אני עודני כבן ארבעים שנה כבפעם הקודמת שבה פניתי אל האומהאולם, קמתי ואני בן 80.ועם הגיל באים גם התחלואים.מכאן, שברור שהרגשתי בטוח דיו על מנת לצאת להליכה בזמן ההוריקן הקשה שפקד את עירי.אי לכך ובהתאם לזאת לא הצלחתי ללכת שני צעדים מבלי לנקוע את כל האצבעות ברגל.לפתע הרגשתי יד קרה נוגעת בכתפי, ומיד נוריתי בלבבי.הרופאים החליטו שהדלקת שנוצרה בלב עשויה להתפשט לאיברים חיוניים כמו יד או רגל, ולכן החליטו לכרותו.למחרת הניתוח קמתי כשאני יושב בבית הבראה לתחלואי החברה שממוקם באיזור ההרים.גמרתי בדעתה של האחות, ויחד החלטנו לרדת לעמק ברית יהוה.רק כעבור שבועיים של הליכה בעמק הבנתי שהתובע המחוזי הגיש נגד הבלוג שלי, תמרי שוורץ, פיפו פנטונינו ואריק מהמכולת תביעהבגין מיחזור חומרים שאין הדעת סובלת אותו ואין הזכרון זוכר אותו.מי זה פיפו מנטונינו? גם אני שואל - נו מילא, בכל מקרה הוא הופיע בכתב התביעה.הרכב השופטים היה פם פומפינו, צפלוך שטיין ורוברטו.אולם, רוברטו פסל עצמו מלדון במקרה, בשל יחסי מין מזדמנים שקיימנו בעבר.פם מצדו התרתח וצרח והתרוצץ וברח מבית המשפט.המזכי</div>Sat, 19 Nov 2011 18:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיקו אבוטבולשווילי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=12882481http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74544&blog=12882481http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2584240<div align="right" dir="rtl"> חברים וחברות!!! יש לי הצהרה!!! אני עובר לחלל החיצון!!!!! בואו לבקר את הבלוג הישן שלי בכדור הארץ כדי להזכר בחוויות!! אבל כל מה שאתם צריכים לעשות עכשיו זה לחתום קבע ולעשות מנוי לבלוג החדש שלי שכתובתו: http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=170967 נתראה בחלל, או מא בבלוג החדש! עם הרבה אהבה ובלי טינה, מיקו, חלל. </div>Tue, 04 Oct 2005 13:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיקו אבוטבולשווילי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2584240http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74544&blog=2584240http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2579894<div align="right" dir="rtl">היום היה לנו טורניר הבייסבול היוקרתי. הגיעו רבבות צופים, כווולם היו שם, כל המי ומי. ביציע הכבוד ישבו תמרי שוורץ, אבבה , ברוס, אלוויס, נוש, קליין, מוריס, מר דאהן, סמיילי שטרן, שרוליק, יופי טופי, מו, ג'ו ובובי הכלב. מה עושה שם כלב מדבר?? ביציע המשרתים ישבו סמית סמית', ממבו סמבו וכל שאר החלאות. ההרכב היה אמור היה להיות: אבבה, בופה , תמרי שוורץ, פם פופמינו , קליין וסמית'. אבל קליין החליט להגיע לבי"ס עם נעלי עקבושמלה ובכלל זה לא יכל להשתתף במשחק. יורם ארון היה אחראי על הבלגן והאוכל. סידרו לו מושב כמו של מלך מאחורי השער, ומאות ניפות פינקו אותו במהלך המשחקים. עוף בגריל היה השופט המצויין, ששפט ללא רבב. על כל עבירה הוא שרק, כמו שצריך. בכל מקרה הקבוצות הסתדרו בחניון התת קרקעי הענק שברוס חפר כבמעשה סולטן. במלתחות ניסו להתנקש בצפלוך שטיין, כי חשבו שהוא עוד הקפטן. למזלי פגעו בשחקן הכי טוב שלנו, אז העלו אותי מהספסל. עמדתי בשער. מאחורי ישב הקהל הצחקני. בין השאר היו מאחורי היו 2 דובים וקוף שמחאו כפיים והכו בתוף ללא הפסקה. כולם עלו למגרש. שמו את המנון ארה"ב, מהס</div>Mon, 03 Oct 2005 17:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיקו אבוטבולשווילי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2579894http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74544&blog=2579894http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2547768<div align="right" dir="rtl">היום קראתי למוות בשמו האמיתי, עלולאד. עלולאד הוא קפטן נבחרת הבייסבול של ז' 2. לאחרונה שמו לי בבי"ס מלא שלטים על טורניר הבייסבול העצום. תלו שלטים בכל פינה, חור או כוס לח על הכיתות המשתתפות בטורניר. כמובן ששמו אותנו נגד הכתה הכי טובה בבייסבול- ז'2. אנחנו באים בתור השלגיה של האירוע. הרי ברור לכולנו שאין לנו סיכוי. אנחנו באים להלחם על הכבוד ואולי להרוויח כמה תותים בדרך. בכל מקרה מינינו את ציפלוך שטיין לקפטן כנגד כל הסיכויים. הוא החליט שאין צורך באימונים ואמרשבייסבול זה משחק שלא צריך להבין בשביל להצליח. כולנו קפצנו עליו בשאגות ובעיטות ואני עליתי לראש המהומה ותפסתי את סרט הקפטן. קבעתי מיד לוח אימונים מדוקדק לשבוע הקרוב. רגע! אין לי מושג איך לשחק! זה הכה בי שחזרתי הביתה לאחר יום הקולנוע. החלטתי לעשות מעשה וללכת לאדם שמבין בכל דבר ככלל, ובבייסבול בפרט: איש הדעת. באתי אליו עד הבית. הפעם הבן זונה לא יוכל לברוח. דפקתי בדלת. הוא לא היה בבית, אבל ראיתי פתק עם כל החוקים של כדורגל.הוא כל כך חכם. הבאתי את החוקים לחבר'ה, אבל משום מה נופיתי מהסגל. אחרי יומיים ה</div>Wed, 28 Sep 2005 16:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיקו אבוטבולשווילי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2547768http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74544&blog=2547768http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2502502<div align="right" dir="rtl">היום גיליתי שאני נוהג להדחיק זכרונות טראגיים אל התת מודע.כל פעם שאני קורא יומן שכתבתי, או צופה באתר פורנו, אני נזכר בכל מה שקרה לי.הכל התחיל שהייתי ילדהייתי נעלם לכמה עשרות דקות כל פעם ואף אחד לא ידע באמת לאן הלכתיהסוואי את ההעלמויות המסתוריות בשלשול בלתי פוסקאבל אני חושב שהגיע הזמן לגלות את האמת, אני מדחיק דברים.אספר לכם כמה סיפורים שהדחקתי:סיפור מס' 1: אבא של נוש מצלם אותי ואת נוש בבגדי נשים בממ"ד.הוא שיחק איתנו באליהו הנביא, כלומר, באגוזים ובזקן חרמן.סיפור מס' 2: בעת בילוי שגרתי בערב שישי אני וחברים מניחים מטען על יד המסגד, והוא מתפוצץ ואני מתעלף.סיפור מס' 3: אח של נוש, לירוי, שורף לי את הדגים בשק. בן כלבה!!סיפור מס' 4: אני הולך לבקר את אבא בבית התמחוי. והוא תוקף אותי הבנתי שאני יכול להכנס לזכרונות שלי ולשנות את העבר. לא היה לי מושג למה הבמאי התכוון.האם אני יכול להכנס לזכרונות שלי ולשנות את העבר? כן? לא, אין מצב. עכשיו אני רוצה לשנות את העבר שלי.נכנסתי למצב בו אני מבקר את חברי המעצבן, בילבון בנץ, בביתואמא שלו קראה לו, "בוא בילבון, חבר שלך בא, בוא"והוא רק צווח בקול צווחה מקפי</div>Mon, 19 Sep 2005 20:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיקו אבוטבולשווילי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2502502http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74544&blog=2502502http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2472193<div align="right" dir="rtl">היום היה איזה אחד, צפלוך שטיין שמו, שהעז לרכל עלי מול העינייםצפלוך תמיד מתסובב בחבורות של עשרה, שהחברה האחת עשרה היא לוקה, חברה שלו. לוקה תמיד דורשת שיתנו לה כבוד עצמי.היא חושבת שזה יגרום לה להיות נחשקת יותר. בקיצור לוקה היא ממש מתוקה כמו שהבנתם. בכל מקרה, ההורים של ציפלוך לא מאמינים במדינת ישראל.מאז שהם לא הסכימו לעשות לאמא של ציפלוך הפלה שהיא היתה בהריון איתו, הם שונאים את הממסד. אוווו תראו מה קרה אוווווווו ציפלוך בוכה אווווו דיי צפלוך אני בטוח שהם לא רצו להפיל אותך, לרצוח אותך. בכל מקרה עכשיו שקרתה הטעות וציפלוך נולד, ההורים שלו רוצים שהוא יהיה רה"מ העולם. יש לי הרבה מה לספר לכם על צפלוך. יש לו 3 אחים גדולים ויש לו אחות אחת קטנה.לאחות שלו יש ראש קטן כמו של קופיף. ויש לה קול שגורם לך לרצות לחנוק אותה עד שהשופטים יצעקו פסק זמן. כמובן שאחר כך צפלוך מתחיל לחפות על האח המסכן שלו. כמובן שגם איתו זה אותו דרעק. אח שלו, יורם ארון, חתיכת שמן מסריח.הוא כל הזמן צועק ומחפש מה התקלה. הוא גנן במקצועו. הוא שותל פרחים, עצים ואויבים. הוא אמר פעם לזוג יונים "ילדים י</div>Tue, 13 Sep 2005 21:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיקו אבוטבולשווילי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2472193http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74544&blog=2472193http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2447567<div align="right" dir="rtl">קמתי היום מאוחר מהרגיל כדי לאחר כמדומני לכיתה המשעממת של גברת בריזר. כמו תמיד היום נפתח בכבדות, כשהפרה המעצבנת של גברת בריזר הציקה לכולם והתנהגה כמו חתיכת חרא. בגלל הפרה המשוגעת החלטנו ללמוד על מערכת העיכול. כמובן שבכתה של גברת בריזר אי אפשר ללמוד ככה סתם בכתה (בכתה יש 25% פחות חמצן מבאוטובוס!!). לכן יצאנו כולנו החוצה לאוטובוס המומים הצהוב והמחייך שלנו. הוא הפך לקטנצ'יק ונכנס לאסלה הקרובה, שם היה החרא של הילדה הכושית הזאת מהכתה שלנו. נכנסנו לחרא יחד עם אוטובוס המומים. ידעתי שהייתי צריך להשאר בבית. ואז כולם צעקו עלי "ארנולדדדד", אז אמרתי להם "קוראים לי מיקו יא זונות" אבל הם לא שמעו אותי הנכים המזורגגים האלו. ואז פתאום הייתה דממה/ הכוס על הבמה. היין נמזג ונשפך בשגגה/ אבל כאבל היה החבל כמובן שהמובן לא היה מובן ללבן/הכוס היה ככוס כוסס ציפורניים. קיצר איך שהאוטובוס קיפץ לתוך החרצףהופיע שיר הפתיחה האמיתי של הסדרה שבה אני מופיע, אוטובוס המומים (כל יום ב-18:00): לשים קביים הלוואי שאני אצליח ללכת הפעם בלי כסא גלגלים? מה פתאום! יוצאים שוב אל הדרך עם בריזר לטי</div>Fri, 09 Sep 2005 12:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיקו אבוטבולשווילי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2447567http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74544&blog=2447567http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2429058<div align="right" dir="rtl">אתם לא מבינים מה קרה לי היום. היה לי שיעור עם מובי דיק. אני ותמרי חשבנו שהוא בא לשיעור שיכור. הוא התחיל לספר לנו על דלתות ומנעולים. ועל שחוצנים מגיעים מהחלל ויש גוף שמטפל בהם. משוגעעעע משעמם לי שם! באמת! אפילו לתמרי משעמם, ותבינו לתמרי לא משעמם בכלום. תמרי לא משועמם אפילו שהכלבים נובחים בחצות הלילה. בכל מקרה אחרי זה הלכתי לשיעור נצרות. "למחוץ אותו!!! לשתול אותו באדמה!!!!" כך אמר לי המורה תראה מי הבוס!!! תראה לו עלטעם ועל ריח!!! אין אריזה משפחתית!!!! אמר לי סטיב קארקל. הבנאדם מבין מה הוא אומר, אני אתן לכם את זה. יאללה ביייייי </div>Mon, 05 Sep 2005 17:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיקו אבוטבולשווילי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2429058http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74544&blog=2429058http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2411912<div align="right" dir="rtl">היום היה היום הראשון לשבוע השני בבי"ס. בהפסקה נקראתי אל משרדו של ברוס דרך משדר הטריק-רדיו שנמצא במסדרון. יצאתי מן הכתה. לקחתי את המסדרון הגדול והתחלתי ללכת. כשהקירות החלו להיות מצופים זהב ואבנים טובות הבנתי שאני בדרך הנכונה. הגעתי לבסוף אל משרדו של ברוס. דלת הכניסה היתה מצופה מתכת נדירה ששוויה כשווי כל הכפר. במקום להשקיע בנו, התלמידים, ברוס לוקח את הכסף כדי לפתח טריקים חדשים משרד שלו. :) :) קיצר הוא בטעות קרא לי אז חזרתי לכיתה. בסוף הלימודים יצאנו כל החברים החוצה. וליד העמודים שבד"כ היפים והאמיצים יושבים עליהם, היה בחור מכוער עם חיוך של מיליון דולר, נמוך ושרשרת של דולר. לבחור קראו דוֹלֶק. דולק חיפש מועמדים לאודישנים למכון שלו.לא הבנתי איזה מכון, אבל באוטו ראיתי עוד כמה ילדים קטנים סינים ערומים קשורים באזיקונים, אז החלטתי גם ללכת לאודישנים. כשהגענו, הוא אמר לי להוריד מכנסיים. כמובן שסרבתי והתחלתי לצרוח. ברוס הגיע ישר על שטיח הטריק שלו. הוא הכה את דולק שלוש פעמים בעזרת מקל הקסמים שלו ולקח אותי על המרבד התעלולי. כמובן שכל הסרסורים שהיו באיזור החלו להתעצב</div>Fri, 02 Sep 2005 14:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיקו אבוטבולשווילי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2411912http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74544&blog=2411912http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2386979<div align="right" dir="rtl">את היום עדלמחרת בבוקר ביליתי בבית משפחת סמבו, הלא הוא ביתו של ממבו. טוב, אין הרבה מאד מה לומר על רוב הזמן, אז אני אקצר לאתמול בערב. אתמול הגיעה לביקור חבר משפחתי של משפחת סמבובשם אוגבונה, הגר בסוואזילנד. לקראת הביקורכושי (אחיו של סמבו) החל להכין את הרובים. בגלל שלא היו דגים הכנורובים על בסיס שמנת, ועל בסיסאטריות (או סתם עם ירקות). אני עזרתי קצת בקילוף זנגבילים, מוקיונים, בקציצת אותםילדים ונעריםובהכנת הרוטב של הערבים(שהם פשוט חרא של עם, אני חייב לציין).אוגובונה הגיע, ופנינו להרוג את אוגובונה הנמוך (כמו שצריך!) כושי תוך שתית קקה (שעיקר צרכיו היו אני...). לאחר מכן סיימנו עם קצתחרא ופיפי אתיופי. במהלך כל הערב יצא לי קצת לתרגל את האמהרית שלי (אנדו אנדו לההההייההה),ואוגובונה 10 החמיא לי עד מאד כמדומני עלאורך הכלישלי. (בכלל, יש לי עכשיו שוב רצון טוב) מעל השולחן יכלנו לשמוע סיפורים על סוואזילנד, היה בהחלט משעמם טיחו :). על האיידס שלהם, החיים תחת השמש.. הם דיי חיים בתוך התחת שלי, אני חייב לציין שוב פעם.ע"מ,פחות או יותר (נו, נו, נוווו..) איך שהייתי רוצה לזיין נער בית ספר כושי, אבל עם כמוב</div>Mon, 29 Aug 2005 15:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיקו אבוטבולשווילי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=74544&blogcode=2386979http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=74544&blog=2386979