<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>ברקת- סיפור בהמשכים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744946</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Pocahontas*. All Rights Reserved.</copyright><image><title>ברקת- סיפור בהמשכים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744946</link><url></url></image><item><title>פרקים 1-3</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744946&amp;blogcode=12507788</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ברקת:
פרק 1:

&quot;אמרתי לך שלא תצליחי לחמוק ממני&quot; הוא אמר, מתנשף, והחזיק אותה חזק. &quot;בבקשה..אני..אני אשכח מכל מה שראיתי, רק אל!&quot; היא אמרה ונפלה על הרצפה בעייפות. הוא התקרב אליה וכאשר ניסתה לברוח הוא תפס את רגלה ומשך אותה בחזרה אליו, כשהיא צועקת ובוכה. הוא פתח את כפתורי השמלה הכחולה שלה ועם כל כפתור, בכייה התגבר, אך ידעה שאין מי שישמע אותה. הוא הסתכל על גופה בחיוך ניצחון &quot;ואוו..&quot; התפעל וליטף את בטנה. הוא רכן מעליה והתקרב לאוזנה, &quot;אני בטוח שיהיה לזה סוף טוב..&quot; הוא לחש והחל לנשקה בגסות. &quot;בבקשה, לא..&quot; היא הסתכלה אליו במבט מתחנן כאשר ידו הונחה על רגלה ועלתה מעלה. &quot;גם את תהני, לא לדאוג..&quot; הוא אמר בתגובה והוריד את תחתוניה. 

לאחר שסיים היא הפכה פסל- קרה, דוממת. גופה השזוף הפך לבן, עינייה- חסרות הבעה. היא הסתכלה עליו, בעיניים קרות, כועסות. הוא ידע שלא יוכל להשאירה כך. הוא הוציא את סכינו ושיסף את גרונה. דם החל לזרום מגרונה היישר על מכנסיו שנזרקו על הרצפה בפראות מספר דקות קודם לכן. גופה הפך כחול, וענייה- חסרות הבעה. שערה, שעצר נשימותיהם של מאות בחורים- הפך יבש, חסר חיים. 

*

&quot;אז בא לך? אתה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 22 May 2011 18:19:00 +0200</pubDate><author>stavelkait@walla.com (Pocahontas*)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744946&amp;blogcode=12507788</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744946&amp;blog=12507788</comments></item></channel></rss>