http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821‎"אני יודע על עצמי רק מה שמחשבתי מסוגלת להבין במצבה הנוכחי, ומצבה הנוכחי אינו מן המשופרים" - מדריך הטרמפיסט לגלקסיהheCopyright 2026 סלארטיבארטפאסט. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=14181328<div align="right" dir="rtl">מאמי הוא קורא לי, 'מאמי, איזה יפה את'. כמעט כאילו חסרים כינויים בעולם, כאילו הבחור במשקפיים הוא ערס מרוקאי עם דם רותח שאוהב ושונא וכועס כל הזמן ובאותו הזמן, 'מאמי את רוצה לחבור אליי לסיגריה?', מאמי הוא קורא לי, וביחד שם באותו משפט מילה כמו 'לחבור', כמו שפוליטיקאים חוברים אחד לשני, כמו שבבתי ספר פרטיים שעולים כמוני,הילדים חוברים אחד אל השני. הם לא סתם יושבים על הברזלים בגבעה, 'מאמי, אין לך מחיר', גם בבתי ספר פרטיים אין, זה תרומות. בלי גבול. 'מאמי, באמת שאין לך גבולות'. מאמי הוא קורא לי. 'מאמי, אולי...תרדי?' הוא אומר לי, פותח לכיווני זוג עיניים עצומות וחומות בהירות שכל פעם שאני מסתכלת אליהם אני נזכרת שכל שניה איתו אני טובעת בחרא, 'מאמי, זה טוב'. מאמי הוא קורא לי. 'מאמי, מה יש לך על היד?' הוא גומר לי בפה, ואני בולעת. אני מחייכת אליו וזה מקסים אותו. 'מאמי,זה מקסים אותי'. מאמי הוא קורא לי. מאמי</div>Fri, 15 Aug 2014 15:52:00 +0200nubichiat@walla.com (סלארטיבארטפאסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=14181328http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744821&blog=14181328http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13586982<div align="right" dir="rtl">הבלוג הזה נפתח בכיתה ח', אחרי יום לימודים עמוס. הוא נפתח לפני לירון, ולפני הבנות, ולפני שגיליתי שאפשר ללכת בשיער פזור. הוא נכתב כשגרביונים נראו לי כמו בדיחה מגוחכת, עקבים נראו לי כמו מכשירי עינויים מודרניים, ואף אחד בחיים לא יכל היה לדמיין אותי בשמלה כי זה כל כך נשי ואני כל כך לא. שנאתי סיגריות, פחדתי מאלכוהול, פחדתי מסקס פחדתי מאמא שלי, פחדתי מעצמי. הייתי בטוחה שפול אאוט בוי הם שיא האיכות, והיו לי שתי חברות הכי טובות בעולם והאמנתי בכל לבי שאני והן זה לנצח. היו לנו מספר כינויים מפגרים, ונצרתי את כולם ברשימת אנשי הקשר בפלאפון המוטורלה הישן שלי שנשבר בקביעות פעם בחודש. קראתי ספרים מתחת לשולחן בית הספר, אספתי את הרלן קובן רק בגלל הצבעים, הייתי מכורה לצ'טים באינטרנט ועד היום אני בורחת לשם בשביל אסקפיזם. כל יום אחרי שעות הלימודים, בהם עשיתי דברים רבים, רק לא ללמוד, הייתי מסתגרת בחדר בבית של אמא שלי (בו אני לא גרה יותר), מקלידה את הכינוי ונכנסת. כותבת סיפורים, או שירים, או מה עבר עליי היום, ממציאה אישיות חדשה או שם חדש, והיו לי כל מיני תחביבים מסוכנים ולא בריאים לנפש שהייתי</div>Mon, 10 Dec 2012 17:17:00 +0200nubichiat@walla.com (סלארטיבארטפאסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13586982http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744821&blog=13586982http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13583053<div align="right" dir="rtl">היא מגישה לי תינוק, לבן ואומרת לי חצי בשוק, הזהרי, הוא קטן. האצבעות שלו קטנות, גופו שברירי, תתמכי מהראש - זו לא בובה, זה תינוק אמיתי. היא מגישה לי תינוק, שחור, אומרת קחי, ובנינו, עדיף שלא יחזור כי הוא בוכה, וזה קצת מטרד, הוא יסתדר גם לבד. - ההתנדבות בבייביסיטר עם תינוקות הפליטים שוברת את לבי כל פעם קצת. אני מרוקנת לחלוטין נפשית כשאני נכנסת לשם ויוצאת. הגן נראה כמו סט לסרט אימה, הצעצועים לא מתאימים, הריח. הריח של פיפי, קקי, וייאוש. הגננות עושות כל מה שהן יכולות, וזה לא מספיק. שום דבר לא מספיק. תינוקות שלא בוכים.</div>Fri, 07 Dec 2012 22:52:00 +0200nubichiat@walla.com (סלארטיבארטפאסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13583053http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744821&blog=13583053http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13576850<div align="right" dir="rtl"> כשהייתי בת 15, אני זוכרת שדיברנו על הים. על כמה ממנו כחול וכמה ממנו שקוף. ואמרת לי, אני זוכרת, שהוא כולו שקוף והשמיים משתקפים אליו כחולים. שלוש שנים אחר כך. הים מולנו, באילת, היה כחול. על אף השחור שבשמיים, הים נותר כחול. הגלים נשברו אל החוף, רסיסים של צלילים בהפרשים של שניות, מתמוססים באוזן שלי, מתמוססים. והכחול, נמס על לובן הסלעים, יחד עם הנשימות שלך. היינו שבעים, רק אכלנו. והים היה שקט. על מה אתה חושב, על מה אני חושבת, רסיסים של מחשבות נשטפו על ידי הים, והרעש שלו שאב אותי אל הסיטואציה. חפרתי באצבעותי בחול, גרגירים זהובים מתחפרים אל מתחת הציפורניים שלי, עתידים לצאת משם רק שלושה ימים מאז, ואולי הם שם עד עכשיו. השיחה נותרה בנאלית, כמו תמונה של שקיעה באינסטגרם, שמש אדמדמה נושקת לאופק כחול בפעם המי יודע כמה והופכת לנצח, על פיד של כמה אלפי זומבים. מדברים עלייך, מדברים עליי. אנחנו שוכבים על כיסאות חוף, כמה אורחות ממצב סוציו אקונומי בינוני עד גבוה שכבו עליו לפניי, הסתכלו על הים וחשבו על כמה ממנו כחול וכמה ממנו שקוף. הוא שותק, אני שקופה, אז אני שותקת גם. הוא מתחיל לומר משה</div>Mon, 03 Dec 2012 03:05:00 +0200nubichiat@walla.com (סלארטיבארטפאסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13576850http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744821&blog=13576850http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13575469<div align="right" dir="rtl">החופש שלי הוא בין הרגליים שלך, קילומטר בתוכי שילכו האצבעות שלך. היי, בסוף נגיע לחוף. אתה תהיה נאה, לי יהיה מחשוף, אני אמצוץ, אתה תגנח, אתה תגמור, אני אבלע. נסווג תפקידים, אני גבר אתה אישה. החופש שלי הוא בין הרגליים שלך. בסוףנגיע לארץ חלבדבש, תלטף לי את הציצי, בדיוק קניתי חדש. כשיבואו העיתונאים, תנגב לי בעדינות את הזרע מהפנים. תצחק ותגיד שזה ככה, בגלל שאנחנו חברים, זה יהיה נפלא, ונצחק הרבה, תגיד, זה החופש שלה, לא מבין בזה. </div>Sun, 02 Dec 2012 01:36:00 +0200nubichiat@walla.com (סלארטיבארטפאסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13575469http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744821&blog=13575469http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13573755<div align="right" dir="rtl">מיניות בוטה, בני נוער מדברים על ציצי, בת חמש-עשרה בתיבת המייל שלי מבכה על כבודה האבוד כששכבה עם בחור שברח בבוקר למחרת, ומה עושה אותה בת החמש עשרה בפוזיציית פסוקת רגליים? מחפשת אהבה? שלמה עם המיניות שלה? בוגרת לגילה? כולן נורא עצובות בישרא-בלוג. האם כי הכתיבה מעציבה, האם כי עצב נראה טוב יותר על הכתב, האם כי זו דרך מהירה יותר אל הפעילים? עצב, עצב, כמה עצב. אני דווקא שמחה. המינגווי.</div>Fri, 30 Nov 2012 23:58:00 +0200nubichiat@walla.com (סלארטיבארטפאסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13573755http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744821&blog=13573755http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13571715<div align="right" dir="rtl">(אתה עדיין קורא פה?)(תגיד לך, תגידי די,תבכי ותצעקי עליי, תגידי שלא אכפת לךרק פחות רע לך בלעדיי,רק אל תלכי עוד פעם,בלי שעוד פעםתדברי איתי" )זה בא בגלים, שבוע שאני בסדר ואז יום שאני לא.הכל ביחד זה קצת יותר מדי, גם אמא ואחותי מדירות אותי, וגם אתה, וזאתי. לא משנה. היא לא רלוונטית, ה-זאתי.לא בליגה שלך בכלל, אבל אתה בטח כבר יודע את זה. האמת, זה קצת מביך שאתה איתה. אבל היא רזה, אז הרווחת.לפעמים אני לא יודעת אם באמת אהבנו או מה זה בכלל היה.אני מרגישה אהבה, אבל לא רוצה להיות איתך. אני לא יודעת מה זה בכלל אומר. נידונתי לאהוב אותך ולדעת שבחיים זה לא יעבור?בא לי להיות בת 45 וכל מה שתהיה זו תמונה מטושטשת. כי די, כמה כבר אפשר? כמה פעמים אני עוד אמחזר אותך מגיל 15?הלוואי שתבין שאנחנו בועה.בועה בלתי חדירה.אני יודעת שלא נדבר בחיים יותר, לפחות לא מהצד שלי.נשארו לי מכתבים שאתה לא תענה עליהם, וזה הכלתעשה את הבגרות באנגלית כבר.ביי</div>Thu, 29 Nov 2012 16:36:00 +0200nubichiat@walla.com (סלארטיבארטפאסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13571715http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744821&blog=13571715http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13567351<div align="right" dir="rtl">ביי</div>Sun, 25 Nov 2012 23:03:00 +0200nubichiat@walla.com (סלארטיבארטפאסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13567351http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744821&blog=13567351http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13562464<div align="right" dir="rtl">שמונת הימים האחרונים נשמו עליי אוויר חם של התלהמות. כמו שאי אפשר לא לדעת, צה"ל, תחת אחריות ממשל ביבי (רק אותי מצחיק שאנחנו המדינה היחידה שקוראת לראש הממשלה שלה בכינוי חיבה?) יצא למבצע, הכרחי לטענתו, להגנת תושבי הדרום (ותושבים בכלל) והתחיל תקיפה אווירית מסיבית על הרצועה הקטנה בדרום. את ההשלכות, את הדעות, את השמאל והימין - אשאיר לטובים וחכמים ממני ובפוסט הזה אתמקד במשהו שבוער בי. "י'סמולנית מסריחה, לכיי לכיייי נראה אותך מתחנת עם ערבי ימגעילה", "כל הסמולנים האלה... יותר גרועים מהערבים... לים...כולם לים" "סמווולנייים שמאלניים וואלק על הזין שלי בסדר? על הזין שלי!! אל תחיו באשליות כל הערבים זונות" "ערבי טוב זה ערבי מת, הבנת??? עד שלא יתאבד עלייך ערבי את לא תביני, אה?" כל המשפטים לעיל קרו ועוד יקרו, כל כך הרבה פעמים. אז בואו נתחיל, בתור התחלה, אני סמולנית (מלשון: סמול, קטן) ואני מתקלחת. כל יום. לפעמים אפילו פעמיים ביום ויש לי בושם לא יקר, אך בהחלט אפקטיבי. אז בואו לא נטיל ספק בטיב ריח גופי. עם זאת, לא אתחתן עם ערבי, ולא מכיוון שהם זן נחות, ולא מכיוון שהם איום על העם היהודי, א</div>Thu, 22 Nov 2012 17:51:00 +0200nubichiat@walla.com (סלארטיבארטפאסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13562464http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744821&blog=13562464http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13554495<div align="right" dir="rtl">שלושה גברים שחורים כל אחד מהם, 2 מטר מתנשאים לגובה מעבירים את כפות ידיהם (לבנות יותר כלפי פנים) על און הזכר שניתן לכל אחד מהם (ואנחנו) נוזל לבן ודביק נזל באיטיות מעל, עץ עשיר בתפוחים אדומים קטפתי אחד מן העץ, והנוזל נזל במורד הסנטר אל עומק המחשוף, גמרתי (בדעתי) שאין משמעות. </div>Fri, 16 Nov 2012 17:07:00 +0200nubichiat@walla.com (סלארטיבארטפאסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744821&blogcode=13554495http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744821&blog=13554495