The Dark Sidehttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417"Imagination is more important than knowledge. Knowledge is limited; Imagination encircles the world." heCopyright 2026 Don't Stop Me Now. All Rights Reserved.The Dark Sidehttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417לא מה שציפיתי, אבל יותר טובhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12691088<div align="right" dir="rtl">אנחנו יושבים ממש קרוב, ראשינו צמודים. "אני צריכה ללכת", אני אומרת, מקווה שהוא יבין את הרמז. אני יודעת שהיא תגיע כל רגע ואז הלך עליי... נו, למה אתה מחכה?! ואז שפתנו נפגשות. אני לא יודעת מה קורה, מה אני עושה. זה כל כך שונה ממה שדמיינתי... אבל טוב יותר. אני מרגישה שגם הוא לא בטוח בדיוק מה הוא עושה. השפתיים של שנינו יבשות מהחום והיובש של היום הקיצי הזה. "אני לא יודעת בדיוק מה לעשות..." אני מודה בחצי חיוך. "זה בסדר, גם אני לא." הוא אומר. עוד נשיקה, וחיבוק אחרון, ואני הולכת, סוגרת אחריי את הדלת.</div>Wed, 17 Aug 2011 22:32:00 +0200dontstopme@walla.com (Don't Stop Me Now)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12691088http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744417&blog=12691088תאריך הנשיקה הראשונהhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12690530<div align="right" dir="rtl">17/8/2011 בערך 17:00</div>Wed, 17 Aug 2011 17:20:00 +0200dontstopme@walla.com (Don't Stop Me Now)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12690530http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744417&blog=12690530http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12672531<div align="right" dir="rtl">לא עדכנתי די הרבה זמן... כל כך הרבה קרה, אבל אני אספר בקצרה לא חשבתי שמישהו יגיד לי כאלה דברים תוך שבועיים... "את בחורה מדהימה" "לא מפספס איתך יום" קשה להאמין... אבל זה נכון, וזה אמיתי אני מקווה לפחות... אין לי מוזה לכתוב, למרות שיש כל כך הרבה על מה עד שסוף סוף יש מישהו שעד כדי כך רוצה אותי, זה אסור חננה מטורף לא כזה חתיך אבל הוא בן אדם טוב הוא חמוד הוא מתחשב הוא מכבד כמו שעוד לא ראיתי ואסור, בגלל מספר מטופש חבל... </div>Mon, 08 Aug 2011 23:04:00 +0200dontstopme@walla.com (Don't Stop Me Now)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12672531http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744417&blog=12672531מכירים את זה שבא לכם לצרוחhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12633145<div align="right" dir="rtl">ואתם פשוט לא יכולים?</div>Wed, 20 Jul 2011 19:37:00 +0200dontstopme@walla.com (Don't Stop Me Now)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12633145http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744417&blog=12633145שלב 2 לתחרות - משל עם חיותhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12626141<div align="right" dir="rtl">הברכה החשובה מכללפני זמן רב, בממלכה רחוקה שנשכחה כברמההיסטוריה של עולמנו וכנראה שלא שמעתם עליה, נולד גור אריות קטן. כמו בכל ממלכהמכובדת של הימים ההם, משפחת האריות היו אלה ששלטו בכס המלוכה. הגור, ששכב בידי אמוובכה, לא ידע עוד את עתידו להיות שליט הממלכה, וכרגע כל מה שהעסיק אותו היההניסיון להסתגל לעולם המוזר הזה שנולד לתוכו. אמו של הגור הסתכלה עליו במבט אוהבוהוא ידע שהיה מוגן. לצד הלביאה עמד אביו של הקטן, המלך בכבודו ובעצמו, ולא יכללהוריד את עיניו המלאות גאווה מבנו הקטן, שהמשיך לבכות. המלך והמלכה שתקו, צופיםבבנם שלפני שעות אחדות יצא אל אוויר העולם, ומחייכים מכל תזוזה קטנה שלו. האב,שהיה אריה גדול וחזק, אחד המלכים הטובים ביותר ששלט אי פעם בממלכה, היה כעת פגיעורגיש, והאם, ששלטה בארמון והייתה בדרך כלל חזקה ומהירת מחשבה, הייתה עוד חלשהמהלידה ומותשת מחוסר השינה."חשבת כבר על שם?" שאל האב."כן, מה דעתך על רופרט?" הלביאההסתכלה על בעלה בחיוך."רופרט זה שם מצויין, נקרא לוכך." אמר האב בהחלטיות.באותו רגע נפתחה דלת החדר ונכנסושלושת הנאמנים. שלושת הנאמנים היו כולם ינשופים, וכל אחד החזיק חוכמה אחרת. לכלאחד</div>Sun, 17 Jul 2011 11:01:00 +0200dontstopme@walla.com (Don't Stop Me Now)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12626141http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744417&blog=12626141REUNITEDhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12624993<div align="right" dir="rtl">חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן. מחר אבא שלי בא לביקור. זה לא חדש, הוא בא בכל חודש. בעיקר עובד, אבל גם בין לבין לוקח אותנו למסעדות וחנויות. אני בדרך כלל מתרגשת, אבל לא כמו הפעם. כי הפעם, גם אישתו באה. וגם אח שלי בא. אח שלי בן 3 חודשים וחצי. הוא נולד בהודו, וכל חייו ראיתי אותו רק בסקייפ. את נועה, אמו, לא ראיתי כמה חודשים טובים,מאז שנסעה להודו בחודש החמישי להריונה. ומחר הם באים. סוף סוף משהו מרגש החופש הזה... תאחלו לי בהצלחה!</div>Sat, 16 Jul 2011 20:49:00 +0200dontstopme@walla.com (Don't Stop Me Now)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12624993http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744417&blog=12624993I LOVE YOUhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12618566<div align="right" dir="rtl"> רק שתדעו כל מי שקורא את זה שאני אוהבת אתכם כי אתם בני אדם, ואתם זקוקים לאהבה כי אתם אנשים מיוחדים ומגיע לכם לא משנה מה אתם חושבים על עצמכם עכשיו אם אתם עצובים כועסים מדוכאים אני עדיין אוהבת אתכם עכשיו אני מבקשת מכם אישית למצוא מישהו אקראי או לכתוב על הקיר בפייסבוק או להיכנס לאומגל ולכתוב שם לאנשים שאתם לא מכירים או לכתוב בפוסט בישרא תראו לאנשים שאתם אוהבים אותם זה באמת יעשה להם את היום ויגרום לכם להרגיש טוב אבל לא לעשות העתק הדבק תכתבו מהלב שנראה שאתם באמת אוהבים &hearts; מאיה</div>Wed, 13 Jul 2011 15:57:00 +0200dontstopme@walla.com (Don't Stop Me Now)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12618566http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744417&blog=12618566מוזה בשעות הלילהhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12615847<div align="right" dir="rtl">בוקר טוב, ציפור. קמת מוקדם. עדיין חשוך בחוץ, חזרי לישון. אלה הן שעות הלילה הקטנות, או שעות הבוקר המוקדמות, שבהן יש לי השראה לכתוב. הלילה, הפחד, המסתוריות, השקט. אני אוהבת את השעה הזאת וגם שונאת אותה. אם אמא קמה עכשיו, הלך עליי. הבטחתי לה ללכת לישון הפעם בשעה נורמלית. בקיץ שעבר הייתי נשארת ערה עד הזריחה, ואז מרגישה רגשות אשם על כך שנשארתי ערה כל הלילה ולא הלכתי לישון כמו ילדה טובה. כשכולם ישנים, ואני לא לבד בבית אלה לבד בבניין, בשכונה, בעיר, במדינה. אני לבד ואני היחידה שערה, או לפחות כך זה מרגיש. פתאום יש לי השראה לכתוב, אבל אני לא יכולה לכתוב הרבה כי מרוב עייפות נעצמות לי העיניים. לו רק יכולתי לשמור את המוזה הזאת לבוקר. זאת אומרת, לצהריים. עוד פחות משעה השמש תתחיל להציץ מלמטה, ולצוף לה בעצלנות אל תוך השמיים, מאירה את השמיים בצבעים בוהקים. ואני אשן לי במיטתי, והבוקר יחלוף ויגיע הצהריים, ורק בשעות אחר הצהריים אני אתעורר. כנראה זה יהיה מהרעש של הטלפון שלא יפסיק לצלצל עד שאני אקום ואענה לו, ואז אמא תהיה בצד השני ותכעס עליי ותגיד: "את הופכת את הימים! אני אחרים לך את המחשב!" אב</div>Tue, 12 Jul 2011 04:12:00 +0200dontstopme@walla.com (Don't Stop Me Now)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12615847http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744417&blog=12615847http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12613648<div align="right" dir="rtl">"אני נודדת מחדר לחדר, עולה ויורדת במדרגות ומרגישה כמו ציפור שיר שכנפיה נתלשו ושממשיכה לדחוף את עצמה על סורגי כלובה החשוך. 'תשחררו אותי, למקום שבו יש אוויר צח וצחוק' הקול שבתוכי קורא." את הציטוט הזה תרגמתי בתרגום חופשי מהיומן של אנה פראנק. לאנה, אני מעריצה אותך. את השראה בשבילי. אני במקומך הייתי משתגעת, הייתי בוכה כל לילה, הייתי שונאת את העולם. ואת, לפי היומן שלך רואים כמה את חכמה. הייתי רוצה את כישורי הכתיבה שלך, את כישורי הדימוי שלך. כמו ציפור בכלוב. את תקועה בתוך בית, בית קטן וצפוף, עם עוד הרבה אנשים. אם תצאי, כנראה יהרגו אותך. אם תישארי, את תשתגעי. הפעם הראשונה שאת יוצאת מהבית הזה, לאחר זמן כה רב, היא הפעם שיובילו אותך אל מותך. לפני זמן מה ישבתי וקראתי ביומנך, והרגשתי בתוכי ריקנות. חשבתי לעצמי "אני לגמרי חסרת רגישות? אני לא יכולה להתחבר לסבל של אחרים, של אנשים דומים לי?" אבל פשוט לא הצלחתי להרגיש את הכאב שלך." באותו לילה חלמתי חלום. פרטיו לא זכורים לי, אבל תחושת הפחד זכורה לי מאוד. הייתי שם, בשיירה, בדרך אל מותי הכמעט בטוח. הם רוצים להרוג אותי רק בגלל האמונות שלי. אני עומדת</div>Mon, 11 Jul 2011 01:03:00 +0200dontstopme@walla.com (Don't Stop Me Now)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12613648http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744417&blog=12613648סיכום של פוסטhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12609141<div align="right" dir="rtl">כתבתי פוסט ארוך ביותר, ואז הוא נמחק לי. אז הנה לכם בקצרה כל מה שכתבתי: גשר = איכס. ואווץ'. חולצת חצי בטן של עוגיפלצת = 50 ש"ח. צמה עם חוטים צבעוניים וחרוז = 45 ש"ח. שמנה אם חולצת בטן = איכס? מישהי ללא בטן עם חולצת בטן = בלתי אפשרי כי אז זה חולצת כלום? ואו, את כל זה כתבתי קודם בעמוד וחצי... מה דעתכם על הטקסט הארוך שלי?</div>Fri, 08 Jul 2011 23:22:00 +0200dontstopme@walla.com (Don't Stop Me Now)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744417&blogcode=12609141http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744417&blog=12609141