http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341הכתיבה היא מעבר למילים, מעבר לרגש ואמת, הכתיבה היא דרך חיים. היא הדרך שלי לבטא את עצמי ולחיות.heCopyright 2026 סיפורים בהמשכים - מומלץ :). All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/41/43/74/744341/misc/22828918.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12769039<div align="right" dir="rtl">לעזעזל, מה מפריע לי כל כך ? אני לא יודעת מה קורה איתי או מה עובר עליי.. באמת.. זה פשוט קשה מידי אני עוברת תקופה כל כך טובה אבל מצד שני היא פשוט קשה.. כל כך קשה שאני לא יודעת מה מקור הקושי בכלל טוב לי עם עצמי. באמת טוב. אני מרגישה שאני מתחילה לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי.. וזה דבר נהדר נכון ? ואין לי אף אחד בלב בשביל שישבור אותו, אז זה בכלל התקדמות. אני במקום טוב. אני במקום מדהים מבחינת ביטחון עצמי.. או לפחות התקדמות ממה שהיה פעם. היום אני מסתכלת על עצמי במראה *ולרוב* נהנית ממה שאני רואה. טוב לי לטפח את עצמי וטוב לי להרגיש .. יפה - דבר שלא הרגשתי כמעט אף פעם. עבדתי על עצמי, אני מניחה שזה חלק מתהליך התבגרות נפלא שאני עוברת ומצד שני, חסרים לי האנשים שאני אוהבת בחיים. כלומר, רק אחת מהם. רבתי עם אחת החברות הכי טובות שלי. עזבו חברה.. היא בן אדם מבין המדהימים שהכרתי, אם לא הכי. היא מעבר לחברה.</div>Tue, 27 Sep 2011 23:07:00 +0200sapirosh14@gmail.com (סיפורים בהמשכים - מומלץ :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12769039http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744341&blog=12769039http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12703185<div align="right" dir="rtl">הייתי רוצה להרגיש אותךשוב, ולחבק אותך בלי לחשוב יותר מידיולתת לעצמי להגיד את המילים הנכונותשאני תמיד אומרת בראש,אבל אף פעם לא מצליחה להגיד למולך.והייתי רוצה להגיד לך 'כן' להכל,כן &ndash; תבוא, אני רוצה לראות אותך,ואני לא מפחדת.כן &ndash; תחבק אותי המון,כי זה עושה לי טוב. כן &ndash; תתגעגע אליי, תדבר איתי כל הזמן,זה לא מפריע לי בכלל.הייתי רוצה לצרוח לך, 'כן'.אבל אני יותר מידי מפחדתויותר מידי פגועהבשביל להגיד לך כן.אבל בתוכי אני צורחת את ה'כן' הזה,כי אני מקווה שאתה תהיה האחד שתחזיר לי את האמונהשיש דבר כזה אהבה אמיתית.אני כבר עברתי את השלב של לצפות למשהו קסום וגדול,אבל אני עדיין מאמינה שיש אהבה בעולם,וגם אליי היא תגיע בסופו של דבר.הייתי רוצה לדבר אלייך,ולקחת את ידך, לאחוז בהולהוביל את שנינו למקום בו אין שום דבר מפחיד.הייתי רוצה לשמוע ממך את המילים הנכונות,שאולי תגיד לי בבו הזמן.זה מרגיש כל כך רע,לשכב כל יום באותה מיטה,לבד.כל כך בודדה, שכבר התחלתי להתרגל.אני עומדת על יד החלון ומסתכלת,כאילו מחכה שתבוא,אבל לא באמת יודעת אם אני מוכנה לזה.הכל עצוב לי, הכל רע,כי אני לא יודעת מה זה לאחוז במשהו א</div>Tue, 23 Aug 2011 17:56:00 +0200sapirosh14@gmail.com (סיפורים בהמשכים - מומלץ :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12703185http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744341&blog=12703185http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12690688<div align="right" dir="rtl">וזה בהישג יד, את לא יכולה להגיד שלא.זה לפעמים כל כך קרוב אלייך וזה בורח, מבלי שתשימי לב.ואז את מתפלאת , למה ?את לפעמים מוצאת את עצמך דואגת כל כך הרבה לאושר של אחרים, שהוא בכלל לא תלוי בך כן ? ואז שוב את מתפלאת , למה ?את בן אדם שדואג תמיד שהכל יהיה מסודר, את תמיד היית כזאת.זה משהו שאי אפשר לקחת אותו ממך, זה האישיות שלך. זו מי שאת.את תמיד תשתדלי להיות במרכז ולגנוב את תשומת הלב מכל אחד שבסביבה, כי את חייבת להיראות.אם לא יראו אותך, איך לאנשים יהיה אכפת ממך ? את זקוקה לזה, את זקוקה למילים הטובות ולביקורת שלפעמים את כך שונאת אבל אם לא יבקרו אותך, שוב תתחילי להרגיש שאנשים לא שמים לב שאת נמצאת.ואת חייבת שישאלו אותך שאלות, לא שאת תתחילי לספר, כי כך את מרגישה יותר מעניינת.ולא משנה מה תעשי, את תמשיכי תמיד לשאול, ולהתפלא, למה ?והחיוך עולה לך על הפנים לרוב, כי את "מצליחה". אבל לפעמים את נשארת עם עצמך, ואת חושבת, מה מבין זה היה אמיתי ומה היה מזויף ? מה אני מנסה להשיג עם כל תשומת הלב הזו ?למה אני לא מסוגלת להיות פשוט אני, ולחכות שיקבלו אותי מבלי לגרור את עצמי לתוך המרכז המרכזי הזה ?ואת שוב מתעוררת לת</div>Wed, 17 Aug 2011 18:45:00 +0200sapirosh14@gmail.com (סיפורים בהמשכים - מומלץ :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12690688http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744341&blog=12690688http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12676959<div align="right" dir="rtl">באמת שאפשר לתקן הכל, כמעט הכל. וצריך לנסות.. אם לא מנסים, לא נדע. וכל דבר שווה להחזיר לקודמו, כי אחר כך כשהוא לא יהיה אנחנו נעריך אותו הרבה יותר ונרצה שיחזור.. אז אל תאבדו אנשים שחשובים לך בחיים, תכבדו אותם ותעריכו &hearts;</div>Thu, 11 Aug 2011 00:04:00 +0200sapirosh14@gmail.com (סיפורים בהמשכים - מומלץ :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12676959http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744341&blog=12676959http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12657860<div align="right" dir="rtl">אני צריכה חברות חדשות ... כל כך דחוף.</div>Tue, 02 Aug 2011 00:07:00 +0200sapirosh14@gmail.com (סיפורים בהמשכים - מומלץ :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12657860http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744341&blog=12657860http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12653770<div align="right" dir="rtl">אני לא חושבת שיהיה איזה משהו .. אירוע כלשהו או יום הולדת שיכול להתעלות על היום הולדת שהיה לי אני לא יודעת אם אני אוכל אי פעם להודות לכולם ואני בהחלט בטוחה שזה היה היום הולדת הכי טוב שהיה לי כבר המון המון שנים אז ככה, תחילת שבוע עשיתי בוק בסוכנות דוגמנות (לא כדי להיות דוגמנית או משו, פשוט זה חלום שהתגשם, שכבר רציתי מלאמלא זמן) יום חמישי - יום לפני היום הולדת שלי - בלילה, שתי חברות טובות מאוד מאוד שלי לקחו אותי לסרט בסינמה סיטי ראשון לציון היה מצחיק בטירוף והייתי עם זר על הראש, וב12 בדיוק אח שלי התקשר אליי וכל הדודות שלי התקשרו לשיר לי, וחברות שלי צעקו לי יום הולדת שמח, חברה שלי עם המשפחה שלה שהיה בחו"ל (החברה הכי טובה) התקשרו אליי ושרו לי ובירכו אותי <span style="font-</div>Sun, 31 Jul 2011 02:08:00 +0200sapirosh14@gmail.com (סיפורים בהמשכים - מומלץ :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12653770http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744341&blog=12653770http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12649678<div align="right" dir="rtl">אעהאאעאהאעאהאה יש לי יום הולדת היוווום ! זה באמת מרגש ..... זה התאריך שלי. ויש לי יום הולדת !! :) אני בת 17 .. זה לא מרגיש כל כך מיוחד אבל זה כן, כאילו עוד שנה וזהו אני חוקית לגמרי , אני הופכת לבן אדם בפני עצמי .. זה לא להאמין איך שהזמן עבר מהר. והכי כיף היה ששתי חברות טובות שלי היו לצידי ב12 בלילה, וכל המשפחה שלי *המורחבת* שרו לי יום הולדת שמח בטלפון , שהחברה הכי טובה שלי כרגע בחו"ל והיא התקשרה יחד עם המשפחה המדהימה שלה והם שרו לי גם ... ולקבל סמסים ותגובות .. פתאום זה מרגיש נחמד. למרות שעדיין מרגיש שמשהו חסר ... למרות כל האהבה שאני מקבלת. אני רוצה שמחר יהיה מושלם, ואני מקווה שאני יצליח להפוך אותו לכזה. אני מאחלת לעצמי בריאות אושר והצלחה בכל דרך שאני אלך בחיים , ושיהיה לך רק טוב. שתמיד אני יהיה מוקפת באנשים שאני אוהבת ושאוהבים אותי בחזרה באותה מידי.. וכשאני ישקיע ואתן זה יהיה מכל הלב, ושאני אקבל מכל הלב גם כן, כי זה חשוב לא פחות. שאני תמיד ארגיש אהובה ולא אפסיק לחייך :) ובנימה אופטימית זו , ועם חיוך ענקקקקקק אני הולכת לישון - מוכנה ליום כיפי ביותר מחר :) לילה טוב ויום הולדת ש</div>Fri, 29 Jul 2011 02:47:00 +0200sapirosh14@gmail.com (סיפורים בהמשכים - מומלץ :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12649678http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744341&blog=12649678http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12641885<div align="right" dir="rtl"> אליס הזדעזעה למשמע אוזניה. היא לא ידעה איך להגיב לעובדה.. שחברתה הטובה, כבר מספר חודשים, מאוהבת בה. שחברתה הטובה, לסבית.הדבר הראשון שעלה בראשה של אליס זה גועל, ופחד, וקצת בלבול, ורצון ללכת משם."זה.. זה לא בשבילי מארי.."היא הבינה את מארי, היא מעולם לא שפטה על פי מראה חיצוני או נטיות. אבל הפעם, כשהדבר דפק על דלת ביתה, כשחברתה הטובה ביותר הייתה חלק מהתיאוריה.. זה קצת הפחיד אותה.היא הרגישה מובכת, ומפוחדת, היא לא יודעת מה עושים במצב הזה.מארי הסתכלה עליה, היא פחדה אבל היא הרגישה כל כך הקלה.אבל.. באותו הרגע שאליס הרימה את עצמה מהספה, אמרה לה לא להתקרב אליה יותר, ויצאה מהבית - מארי הרגישה את כל עולמה נופל לתוך בור ענק.מארי עמדה אל מול המראה.. שוב. רק שהפעם, היא הייתה מזועזעת מהמראה שלה.עברו כמה ימים מאז מה שקרה, אליס לא התקשרה ולא ניסתה ליצור קשר.גם מארי לא. כל בנאדם שהיה רואה את פניה של מארי עכשיו, או את גופה הכתוש, היה נבהל.ובהחלט חבריה שמכירים אותה, ויודעים מי היא. מארי לא אכלה כבר מספר ימים, היא לא הכניסה לגופה כלום מלבד מים. הלסת כאבה לה, והעיניים עוד יותר. היא לא הצליחה לישון</div>Mon, 25 Jul 2011 00:24:00 +0200sapirosh14@gmail.com (סיפורים בהמשכים - מומלץ :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12641885http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744341&blog=12641885http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12641877<div align="right" dir="rtl">"ונסה. אני עושה טעות!"ונסה הסתכלה על אמבר שעמדה בפתח החדר, ואמרה לה להיכנס, "על מה את מדברת?""ונסה.. אני.. אני במערכת יחסים עם גבר בן 23 את מבינה את זה? ויש לו ילד בן 3! כאילו מה לעזעזל אני עושה?! זה לא הולך להחזיק מעמד ונסה. עוד כמה שנים הוא כבר ירצה חתונה ומשפחה.. ואני.. אני רק בת 17 דאמט! ואני מתאהבת. אני כבר מאוהבת.. זו טעות ענקית""מה אני אמרתי לך מההתחלה אמבר? את לא בנויה לזה""אני כן! אבל תחשבי שהוא יהיה בן 30.. ואני אהיה בת 24 בלבד. הוא כבר יהיה בנוי למשפחה חתונה וכל החרא הזה.. ואני עדיין אהיה צעירה שרוצה לחיות את החיים.. אני מפחדת""תתני לזה לזרום, אמבר, אין פתרון אחר. יהיה לך קשה בלעדיו, ולו בלעדייך""בשלב מאוחר יותר ביחסים שנינו ממילא הולכים להיפגע.. אז למה לא לעצור את זה בזמן?""זו החלטה שלך. אני רק מייעצת, אני לא מתערבת בהחלטות שלך בחיים מותק שלי""מה היית עושה במקומי ונסה?""אני הייתי ממשיכה בקשר, הרי זה עושה לך טוב.. מה שיהיה בעתיד, יהיה. זה לא אמור להדאיג אותך עכשיו""אז זהו, שכן. בשלב מאוחר יותר שנינו ניפגע בצורה כואבת יותר.. אז..""אמבר. זו החלטה שלך. ורק שלך"סאם הלך ברחוב, פש</div>Mon, 25 Jul 2011 00:16:00 +0200sapirosh14@gmail.com (סיפורים בהמשכים - מומלץ :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12641877http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744341&blog=12641877http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12641856<div align="right" dir="rtl">קייל ישבה אל מול הלפטופ שלה, פותחת את הצ'אט ומחפשת האם ' בוב 11 ' מחובר.בוב 11 (כמובן שזה כינוי) והיא, משוחחים כבר כמעט חודש. כל יום. פשוט כל יום.הוא ממלא אותה, היא מרגישה שבשיחות איתו היא שוכחת מהכל, מכל הצרות, מכל השטויות, מהבגידות, מהכאבים, מהלב השבור.בוב יודע עליה הכל. וגם היא עליו. אבל הם הבטיחו לעצמם, שבשביל שהקשר הזה ישאר טוב כמו שהוא, הם לא מספרים את השמות האמיתיים שלהם, וגם לא גילאים. זה הכל.היא אפילו יכלה להודות, שהיא כמעט ולא נפגשה עם קולין בחודש הזה.הוא התקשר אליה מספק פעמים והיא סיננה, הוא הגיע אליה הביתה אפילו מספר פעמים והיא התחבאה מתחת לשמיכה, יחד עם הלפטופ, מספרת לבוב שהיא מתחבאת מפני הרומן האסור שלה.הם היו מדברים שעות על גבי שעות, אל תוך הלילה, אל תוך הבוקר, שוכחים כבר מי הם.בוב היה מחובר. היא חייכה, נשכה את שפתה התחתונה, ופתחה את חלון ההודעות עמו.קייל (או בכינויה בצ'אט : פרינסס 23 ) : היי בובבוב : פרינסס, מה שלומך ?קייל : מעולה. היום נפגשתי עם הרומן שלי. אבל חשבתי עלייך כל הזמן..בוב : אני צוחק בקול (: את חושבת עליי בזמן שאת שוכבת עם הרומן שלך. את מוזרה.קייל : טוב, אף</div>Mon, 25 Jul 2011 00:03:00 +0200sapirosh14@gmail.com (סיפורים בהמשכים - מומלץ :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744341&blogcode=12641856http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744341&blog=12641856