http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221חיי, כמו שהם. על הבדידות, הריקנות, המחשבות, והרצון שאולי, אם אני אכתוב. אני יהיה אדם מאושר יותרheCopyright 2026 מה אני?. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/21/42/74/744221/misc/22599614.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12682845<div align="right" dir="rtl">אז זהו.. אחרי כל הבעיות באזרחי סוף סוף התגייסתי רציתי מג"ב.. קיבלתי מג"ב והתחלתי טירונות.. לדעתי אין יותר מדי מה לספר, כי טירונות זו טירונות. וכמעט כל אחד עבר אותה. או לפחות שמע על מה שחברים שלו עוברים.. אבל בכל זאת.. אני ינסה להביא את הטירונות מהזווית שלי. אחרי שעלינו על האוטובוסים ועברנו את כל שרשרת החיול למשטרה (מגב תחת המשטרה ולא הצבא). הגענו לבסיס. שנמצא במחמש, 3 קילומטר מיריחו. (עיר שתמיד רציתי לבקר בה). כולם שוקיסטיים פחות או יותר... עייפים, ובעיקר חסרי "רעל". בנתיים עובדים איתנו בעיקר על המשמעת, 15 דקות להיות מסודרים ב"חית" בחוץ. רובם לא מספיקים לצחצח שיניים או להתארגן כמו שצריך. נותנים לנו 2-3 דקות כל פעם בשביל להצליח להתארגן. בכללי.. האווירה די נחמדה. אחלה אנשים, אחלה מפקדים. אוכלים הרבה (אוכל גרוע, אבל שיהיה) עושים מדסי"ם.. שזה ריצות, שכיבות צמיחה וכאלה.. לא יותר מדי מסובך. סך הכל אני נהנה בנתיים שיהיה משו יותר מעניין לספר אני יספר </div>Sat, 13 Aug 2011 23:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (מה אני?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12682845http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744221&blog=12682845http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12625067<div align="right" dir="rtl">שיט!.. זה לא קורה לי... שכרתי יותר משנה דירה ברמת אביב, הייתי אמור להגייס עוד שבוע. אז לא תיכננתי להרוויח יותר מדי כסף.. ועכשיו כבר ה16 לחודש.. ועשיתי קצת יותר מאלף שקל. דחו לי את הגיוס. מה שאומר שעד שאני יקבל את התנאים של ה"חייל בודד" יקח זמן.. כנראה עד הגיוס הקרבי הבא, בחודש ה-11. בנתיים אין לי כסף.. כי בניתי על זה שאני יתגייס. החוזה שלי בדירה הזאת נגמר ב24 לחודש הזה. לא יהיה לי מספיק כסף לחדש את החוזה של הדירה. שיט... נדפקתי.. נשאר לי פחות מ-10 ימים לראות איפה אני הולך להעביר את ארבעת החודשים הקרובים. האופציה היחידה שיש לי היא ללכת להוסטל שהייתי בו.. אבא שלי רוצה שאני ישלם לו שכר דירה.. ולאמא שלי אין מספיק מקום בשבילי.. הם גרים בדירת חדר ארבע אנשים גם ככה. אני הולך מחר על הבוקר למצוא עבודה ולטחון שעות.. אני חייב לעשות לפחות 2000 שקל עד סוף החודש וזה בשביל נטו לחיות.. בלי לשלם שכר דירה. אוף.. אין לי כח לזה. זין של חיים. אבל עוברים את זה.. לפחות אני יוצא עם מישהיא ממש חמודה. חוץ מזה איתי הכל בסדר.. מה איתכם?</div>Sat, 16 Jul 2011 21:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (מה אני?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12625067http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744221&blog=12625067http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12596368<div align="right" dir="rtl">וויפיי! וואי איזה הרגשה טובה.. מיום רביעי אין לי אשראי.. ואין לי מזומן (הלילה הלבן גמר לי את כולו) ואני לא מבזבז כסף פשוט כי אני לא יכול! זה נותן לי הרגשה כזאת טובה לדעת שאני לא יכול "לגהץ" את האשראי שלי בכל שניה ואחר כך להצטער על זה. דרך אגב ביטלתי את האשראי כי חשבתי שאיבדתי אותו, אחרי שעתיים מצאתי אותו. אבל עכשיו יש לי לפחות שבוע שאני לא מגהץ בכלל.. זה כזה כיף. נשארו לי עוד 23 ימים לגיוס. עוד לא נפל לי האסימון.. אבל אני כן מנסה באמת להנות בכל שניה שאני יכול. בסוף לא פיטרו אותי מהעבודה.. הייתה איזה אי הבנה כלשהיא שאין לי כח לפרט. כרגע הכל טוב, לא עשיתי כלום כל השישי שבת. פשוט ישבתי בבית מול הטלוויזיה והמחשב.. זה היה ממש כיף אני יתגעגע לאי עשיית כלום מוחלט.. אבל לא ביזבזתי כסף על סיגריות.. עישנתי את הסיגריות של השותף שלי לדירה. טוב זהו.. כנראה אני צריך להיות בדיכאון כדי לכתוב דברים מעניינים.. </div>Sat, 02 Jul 2011 21:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (מה אני?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12596368http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744221&blog=12596368http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12591815<div align="right" dir="rtl">כוס אמ אמק... עבדתי באיזה סופר.. ובגלל שאני עוד שלושה שבועות מתגייס די "זרקתי זין". וגם את האמת די הפרעתי להם.. דווקא בגלל הקטע שאני מתגייס.. אם לא הייתי מתגייס הם היו יכולים לבנות עלי להמשך.. ואז הייתי יכול להמשיך לעבוד. אבל בגלל שהם יודעים שאני הולך עוד מעט.. הם הביאו עוד עובד וברגע שהוא למד את העבודה. אני הפכתי די ל"נטל". (עובד אחד יותר מדי..) זה גרם לזה שהבוסית שחררה מדי יום את אחד מהעובדים הביתה. וזה פשוט לא התאים לאף אחד.. אז כולם התחילו לזרוק זין. בשביל לפתור את המצב הזה,פיטרו אותי.. זונות. ועוד לחשוב שאני זה שהבאתי את העובד החדש.. ולחשוב על זה שכשהם היו צריכים אותי..זיינו אותי בעבודה.. טוב יאללה לא נורא. נמצא עוד עבודה יום ראשון.. בנתיים יש לילה לבן.. נהנה קצת </div>Thu, 30 Jun 2011 17:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (מה אני?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12591815http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744221&blog=12591815http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12577324<div align="right" dir="rtl">מרלין הקור מקפיא העצמות, כאילו קיבל מנדט משלו על הצריף. הקיפאון העמוק, החודר. רוח שורקת מאיימת להפיל את קירות הקש הדקיקות. וטפטוף המים הבלתי פוסק, מנסה לכבוש את האדמה המושלגת. כאילו הקור רוצה להוכיח לכולם שהוא זה ששולט על פני הארץ ואף אחד לא יעמוד בפניו. עצמותיו של איש זקן מתעטפות בבד דק בעודו לוגם את כוס התה החם. מנסה להיאחז בכל שבב של חום. אשתו. באה בימים. נצמדת אליו עם שמיכה גדולה יותר. רוצה לתת תקווה. אבל הם יודעים. הם יודעים שזה יעבור. החורף זאת תקופה קשה במעמקי סיביר. בצריף עלוב. רעוע למראה. אין ריח במקום כזה. רק קור. "אנשים בודדים גרים כאן", אומרים תושבי הערים הגדולות. אבל מה הם יודעים על בדידות או חיים. זוג מבוגר מתחבקים בקור, מראים לעולם שהאהבה מנצחת הכל. "הגג מתחיל לדלוף" אומרת ג'יזל, האישה. מחבקת את בעלה בכח חזק יותר. כאילו עוצמת החיבוק תתקן את הגג. בעלה, ניקולאי, מתנחם בחיבוקה ופותח עייני ארנב מפוחדות. "זה לא בסדר" אומר, ספק לעצמו, ספק לה. מבט של חשש ואי ידיעה עולה על פניהם. רוצים הם לזוז, לטפל, לסדר. אך הקור משתק אותם למקומם. כל צעד מחוץ לכיסא שעליו הם יושבים מלוו</div>Thu, 23 Jun 2011 20:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (מה אני?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12577324http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744221&blog=12577324http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12577259<div align="right" dir="rtl">זהו.. כנראה שזה קרה סופית. אחרי תהליך ארוך של אובדן הדעת, זה קרה. נהייתי חולה נפש. אין לי מושג איך להגדיר את זה. המצב רוח שלי הרבה יותר טוב מפעם. אני כבר לא מרחם על עצמי. אבל אני מרגיש כמה דברים. קודם כל, אני מרגיש כאילו נגמרו לי נושאי השיחה. כאילו.. פשוט אין לי על מה לדבר עם אף אחד. אני עובד.. להפתעתי טוב. המליצו עלי עכשיו ל"עובד המצטיין" זה גרם לי להרגיש ממש טוב עם עצמי. אבל אני חולה בראש. וכולם כבר יודעים את זה. לא חשבתי שזה יקרה.. הראייה על העולם בתור חולה נפש היא שונה לחלוטין. פתאום דברים שלא חשבתי עליהם עד היום תופשים משמעות עמוקה יותר. פתאום אני יכול לראות חולה נפש אחר ולהבין אותו. אולי אני יצא מזה, אני מקווה שאני יצא מזה. אני יודע שאני מנסה בכל הכח, נמאס לי להיות מה שאני. וואי.. העולם הזה מתסכל! יש לי רגעים שאני מרגיש ממש ממש טוב עם עצמי.. אני מתגייס עוד חודש ויש איזה עובד שאמר לי "שאם אני ימשיך ככה אני יתקדם מהר מאד בדרגות הפיקודיות" עכשיו.. בתור חולה נפש אין לי מושג איך לנתח את זה.. כאילו.. מה?? למה?.. והוא אמר את זה ברצינות שלא תבינו לא נכון. גם המנהלת שלי מסתכלת ע</div>Thu, 23 Jun 2011 19:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (מה אני?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12577259http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744221&blog=12577259http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12512579<div align="right" dir="rtl">חרב ההשתעבדות מונחת על צווארי ואני, בשלי, ממשיך בטמטומי חרב ההשתעבדות תקוע כבר בגרוני ואני, כרגיל, ממתין ליום דיני</div>Tue, 24 May 2011 22:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (מה אני?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12512579http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744221&blog=12512579http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12496270<div align="right" dir="rtl">אהלן, אז עבר יום, ומצב רוחי השתפר קלות. הרבה בזכות תשומת הלב שקיבלתי ממכם אתמול. וזה היה ממש כיף, תודה! אבל כמו שאני מכיר את עצמי יש לי מצבי רוח קיצוניים. (למרות שמבחוץ אני תמיד נראה רגוע, או עצוב.) ואני מושפע מקלות ממה שאנשים אומרים ולוקח ברצינות כל משפט קטן שמישהוא אומר. אני מנסה להגמל מזה, לפעמים אני גם מצליח. בכל מקרה אתמול דיברתי על הדיכאון שיש לי ושאני מנסה לצאת ממנו. אז חשבתי ללכת קצת אחורה בזמן ולספר איך בדיוק התחיל הדיכאון הזה. בעיקרון, אלה היו ימים יפים. עבדתי באיזה מסעדה, במטבח. היה לי טוב, הרווחתי כסף טוב. אותה מסעדה נסגרה ומצאתי את עצמי ללא עבודה. עד כאן הכל בסדר. הייתי קצת שאנן כי היה לי כסף ובמשך חודש שלם הסתובבתי עם כל מיני חברה שהכרתי והיה באמת ממש כיף. חודש שלם שהייתי יכול להרשות לעצמי לצאת "לחופשה". ברגע ששמתי לב שמתחיל להגמר לי הכסף, התחלתי לחפש עבודה. הלכתי לחברת כח אדם, התראיינתי, נתנו לי מספר אפשרויות. בקיצור, סיימתי את הראיונות, ירדתילמטה וראיתי מסעדה. איך שראיתי את המסעדה נדלקתי, אני אוהב לעבוד במטבח. כן, העבודה עצמה היא קשהואתה מקלל את עצמך כשאתה עושה את</div>Mon, 16 May 2011 20:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (מה אני?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12496270http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744221&blog=12496270http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12494064<div align="right" dir="rtl">אהלן, אני כותב כי אני מרגיש ממש רע. בגדול, אני בנאדם שקט יחסית. בלי "שריטה". שפוי, הגיוני. אבל בחודש האחרון אני מרגיש שאני מתנתק מהמציאות, שאני רואה את החיים עוברים כמו סרט. שאני עושה הכל על אוטומט. ואני מתחרפן, ריקני, חסר כל סיבה לחיות. ולא, אני לא עושה סמים. אף פעם לא עשיתי. אני "ילד טוב"כזה למרות שאני לא שלם עם זה. תמיד ניסיתי להיות קשוח וחזק. ואף פעם זה לא ממש הצליח. אולי פה ושם התחזקתי קצת. אבל לא משהוא משמעותי. יש לי כמה חברים ממש טובים. ההערכה העצמית שלי היא נמוכה. וזה אולי מסביר למה החברה היחידה שהייתה לי עד היום שקלה 40 קילו יותר ממני. אה, ואני בן19. לא, עוד לאבצבא. מתגייס עוד חודשיים - שלושה. לקרבי. כבר עכשיו אני מבין שאני כנראה ישתגע שם. אולי אני אתאבד, אולי יגמור בכלא צבאי. ואולי, אולי, יסיים בכבוד. אני מקווה, אין לי משהוא אחר לעשות. ולא, אני לא יהיה ג'ובניק, ולא משנה מה, יש לי אופי, אין לי אופי. לא אכפת לי. הדבר היחיד שאכפת לי ממנו זה להיות או לחדול. אם אני לא מתכוון לעבור את זה. אני מעדיף כבר לא לחיות. כי אני לא רואה איזה סיבה לחיים אם אתה במצב שלי עכשיו. א</div>Sun, 15 May 2011 19:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (מה אני?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744221&blogcode=12494064http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=744221&blog=12494064