<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Better.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685</link><description>&quot;העלים של עצי התפוזים בגן ניצנצו כמו דמעות של כסף.&quot; צלה של הרוח</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Haley ~. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Better.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685</link><url></url></image><item><title>מצחיק וחסר תקווה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14844899</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מצחיק וחסר תקווה לראות את כל מה שכתוב כאן, שנכתב לפני שנה בדיוק.מצחיק וחסר תקווה לראות שהחלק מהתחושות בכלל לא השתנו.מצחיק וחסר תקווה כי הנה, שנה עברה וחלק מהדברים עדיין כמו שהם, אם לא גרועים יותר.הבחור שעליו כתבתי באוגוסט 15 &quot;נכבש&quot; באפריל 16, שכבנו. זה לא גרם לי לאהוב אותו יותר.מה שכן מהמחשבות שלי הוא לא יצא, כי עד היום כשאומרים את השם שלו הלב רועד, כנראה שלא מאהבה, אלא מרתיעה ופחד לראות אותו. (סליחה חגי)Meanwhileיש לי חבר. שהוא אולי הבנאדם הכי טוב שאי פעם הכרתי ובטח שאי פעם הגיע לבחורה כמוני.4 חודשים יחד, מעניין אם אעבור מערכת יחסים של שנה.אני דנה בשניהם הרבה... אחד גורם לי להתרגש, מביא אותי למקומות אחרים אבל כלכך דושבאג ובן זונה שלא מגיע לי יחס כזהומצד שני יש את הבן אדם הכי טוב בעולם, שלעולם לא יפגע בי ויתנהג אליי מסריח אבל לא גורם לי להתרגש כמו הראשון.מה עושים במצבים כאלה?כבר החלטתי את זה בסוף יוני ו*בחרתי* באופציה השניה ואני לא יכולה להגיד שעשיתי טעות כי טוב לי עם בנאדם שטוב אליי, אבל המחשבות עליו לא פוסקות לי. (אז אולי כן עשיתי טעות?)אני פשוט יודעת שאם הייתי בוחרת בראשון, זה היה נ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 18 Oct 2016 22:28:00 +0200</pubDate><author>yafit_zd@nana.co.il (Haley ~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14844899</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743685&amp;blog=14844899</comments></item><item><title>87%$@#;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14579389</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;






&quot;עשיתי כל מיני שטויות
עם בן אחד, עם שני בנים
ולפעמים גם עם בנות&quot;



מה
לעזאזאל
עובר
עליי

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 29 Jan 2016 12:13:00 +0200</pubDate><author>yafit_zd@nana.co.il (Haley ~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14579389</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743685&amp;blog=14579389</comments></item><item><title>היעלמות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14506729</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמישהו פשוט יענה לי לאן.
לאן אני צריכה ללכת בחיים שלי? שאני לא אתעורר עוד כמה שנים עם אותן מחשבות, שאני אוכל להגיד שהצלחתי, שהשגתי דברים,
שאני מאושרת.
שלא הייתי מחליפה רגעים ומצטערת על כל החיים.

אני לא מסוגלת להתמודד עם האי וודאות הזאת,
עם העובדה שעשיתי דברים שלא הצלחתי לסיים, לא עד הסוף כי בחיים האלה אי אפשר להיות הכל.
ואני חייבת הכל, אני חייבת להרגיש בסדר עם עצמי, מה בסדר
אני חייבת להרגיש טוב עם עצמי
מקובלת
חשובה

אבל כרגע, כרגע בא לי פשוט להיעלם.




&amp;#1054;&amp;#1085;&amp;#1072; &amp;#1084;&amp;#1085;&amp;#1077; &amp;#1085;&amp;#1086;&amp;#1095;&amp;#1100;&amp;#1102; &amp;#1079;&amp;#1072;&amp;#1084;&amp;#1077;&amp;#1085;&amp;#1103;&amp;#1077;&amp;#1090; &amp;#1089;&amp;#1086;&amp;#1083;&amp;#1085;&amp;#1094;&amp;#1077;...






&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 08 Jan 2016 19:48:00 +0200</pubDate><author>yafit_zd@nana.co.il (Haley ~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14506729</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743685&amp;blog=14506729</comments></item><item><title>תהיות מחודש אוגוסט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14389578</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&amp;#127926;תל אביב-אביתר בנאי&amp;#127926;Why so serious, thought the girl next bed about what happened in the bed in front of herאולי אני לא יודעת מה אני מחפשת וצריכה. אולי אני וויקי נמצאים בסביבה שהיא לא טובה לנו, כשכולם מנסים להיות כמו כולם.אולי הרצונות שלי נובעים מזה, ולא מתוך הלב שלי באמת. ואז אני תוהה אם בכלל יש לי אחד ומה הוא לעזאזאל רוצה. כי אני חושבת שחשבתי שאני יודעת, אבל לא באמת ידעתי - אולי אני רוצה דברים שלא מתאימים לי כי אני לא מעריכה את עצמי נכון.״את תמיד מבינה לא נכון״״אני, אני פשוט לאמביןלפעמים״&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 06 Oct 2015 10:07:00 +0200</pubDate><author>yafit_zd@nana.co.il (Haley ~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14389578</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743685&amp;blog=14389578</comments></item><item><title>נפש פצועה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14364138</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כנראה השיר שילווה את החודש הקרובהמשפט שהכריח אותי להתחיל לכתוב את הקטע הזה, זה משפט שעלה לי פתאום לראש ואמרתי לעצמי שאני חייבת לפרוק.אני לא פורקת על כל דבר, אבל אם יש משפט כזה, ויש חשק להתחיל לרוץ כנראה שאני מתחילה להיות נסערת.המשפט הוא: &quot;כנראה שיש אנשים שהאור שלהם כל כך גדול, שאפילו אם ההיכרות קצרה, הם משאירים חושך אחרי שהם הולכים.&quot;זה מצחיק כי בקטע אחר מהבלוג ישבתי איתך רק לפני יומיים והקראתי לך על מישהו אחר.זה כואב.זה מאתגר...זה מכריח אותי להתמודד עם החברה הכי טובה שלי בבסיס, בנאדם שכמעט איבדתי בגללך. והאמת שהבנאדם היחידי שאני מודה לו על זה שלא איבדתי בסוף אותה - זו אני.כי אני מנעתי משנינו לעשות דברים, למרות שרצינו בהם.זה מצחיק כי שידלנו אחד את השני להישאר ולהישאר, לילה שלם בתל אביב, להתקרב מאוד ולהכריח את עצמנו להתרחק.ועם כמה שזה היה טרגי (&quot;אלון&quot; *נשימה מחולקת בנינו* -&quot;מה?&quot;, &quot;הילה.&quot;// &quot;אלון. אלון. אלון!&quot; -&quot;אומייגאד יפית תקחי לי את הראש, תקחי לי את הראש!&quot;)ובאמת היה קשה. היה לי קשה לעמוד עם המוח שלי כשהגוף שלי כלכך רצה אליך. שהלב שלי כלכך חשב עליך אחרי. והפציעה והפגיעה פה היא רק בגלל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 05 Aug 2015 23:44:00 +0200</pubDate><author>yafit_zd@nana.co.il (Haley ~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14364138</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743685&amp;blog=14364138</comments></item><item><title>לחימה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14358238</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;






״יפית, את רוצה את זה. את תעשי את זה - כי אם לא, את תצטערי על זה תמיד.
אז תילחמי. תילחמי במי שצריך.
פשוט, זה לא יהיה. בגלל האישיות שלך.״
-
ישיבה עם גב זקוף, כעס טמון בפנים, שלווה בפניי, מבט ממוקד
וביטחון. עצום.
כי אני רוצה להיות.
כי אני צריכה להיות.
כי אני ראויה להיות.
כי אני יכולה להיות.
כי אני יודעת שאני מספיק טובה. 
ובטוחה בעצמי יותר מאי פעם, הלחימה האחרונה. 
- 
״יפית, כשאת רוצה משהו בחיים, 
את אומרת ״אני רוצה ושזדיינו כולם.״ 
״את מדהימה ואת מתאימה.״ 
״את יכולה להיות יותר טובה מ2 הקמנים האחרונים של היחידה הזאת.״ 
- 
״רוצי עם זה.״ 
-
חיזיון. 
ממש לפני, דקות לפני סיום ההשלמה, אתחיל לתייג תמונות מהבה״ד, מההשלמה.
תמונות שעד עכשיו אבקש מחבריי לא לתייג ואז אביא לפייסבוק להתרגל.
בסוף הערב, אעלה תמונה, עם חיוך, סיכה וארון ואכתוב:
״היא בטוחה שלא קיבלה הזדמנות שווה כמו כולם בעבר, שלה היה קשה יותר -
וכן, זה נכון יותר, אבל היא קיבלה כח וחכמת חיים שלאחרים לא יהיו לעולם.״
קודם כל תודה ראשונה אני אגיד דווקא לאנשים שעיכבו את כל התהליך המדהים הזה
האנשים שאני מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 24 Jul 2015 01:43:00 +0200</pubDate><author>yafit_zd@nana.co.il (Haley ~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14358238</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743685&amp;blog=14358238</comments></item><item><title>זה שלא אהב שנוגעים בו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14340333</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם אני אתחיל את הקטע הזה בזה שאין לי מןשג איך הגעתי למצב שאני מתאהבת באובססיה, בצורך, בתשוקה, בשליטה, בתשומת לבזה יהיה חרטה.ידעתי בדיוק לאן אני נכנסת, והכנסתי את עצמי לבלבול ולדיכוי בשביל קצת אקשן, והוא סתם מצטרף לעוד גבר אחד עד אליו. אסור לטעות יותר.משהו בו עושה לי את זה. משהו בו שאין לי, אולי כל המשהוים, הביטחון, האדישות והרוגע.הלוואי שיכולתי להיות קצת כמוהו, או יותר נכון הלוואי ויכולתי לראות מה הוא באמת ומה אני רואה בו. ויותר מזה, מה הוא רואה בי לעזאזל. אולי אין אפילו הסבר. אולי הוא נהנה מזה. אולי הוא לא מכבד אותי. שאני אלך ואדע מה הוא אמר לי מאחורי הגב ושמועות בין קצינים לגבי חיילות וקצינים...שאני אפילו לא אתחיל.אולי הוא משחק את הדמות שרציתי שהוא ישחק, אולי הוא לא עושה כלום ופשוט כזה, אדיש.אדיש מת.״ההיפך מאהבה זה לא שנאה, זו אדישות.״אולי הקטע הזה היה צריך להיכתב עוד שבועיים, ואולי בשבועיים שעומדים להתחיל אני הולכת להיות מופתעת.כביכול יש לו רגשות והוא לא רוצה לפגוע בי, לפחות על פי מה שהוא אומר , אבל אולי בן אדם שלא מבין כמה אני רגישה לא יכול באמת להבין כמה כל פעם שהוא לא עושה משהו,&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 14 Jun 2015 02:20:00 +0200</pubDate><author>yafit_zd@nana.co.il (Haley ~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14340333</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743685&amp;blog=14340333</comments></item><item><title>זה ממש ביזארי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14323220</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
הפוסט הקודם שנכתב, נכתב ב 27.4.14. היום ה 7.5.15. שנה ושבועיים בערך מאז. ואני כבר עם לב שבור אחר לגמרי.
נראה לי יהיה קצת חסר משמעות להתחיל להעלות את כל המהמורות והשינויים שהנפש שלי עברה ועדיין עוברת.
אני מסתכלת על הפוסט האחרון, ובטח על אלה שלפניו כThe old known me.
והאמת היא שאני מתגעגעת.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 08 May 2015 02:16:00 +0200</pubDate><author>yafit_zd@nana.co.il (Haley ~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14323220</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743685&amp;blog=14323220</comments></item><item><title>שוב אני האוגאיסטית.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14098645</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;


הפעם אני מרגישה נורא בעצמי, סתם בגלל שאני אגואיסטית וכואב לי שהוא זרק אותי אחרי 8 חודשים.
פשוט לא ציפיתי שזה יקרה, לא ציפיתי שזה יהיה הסוף.
ואהבתי אותו. אהבתיו.
באמת.
האמנתי למילים שלו, האמנתי שלא יעזוב. האמנתי שנוכל להתגבר, הרי אחרי תאונת דרכים עם 4 היפוכים איך אפשר להישבר בגלל ריבים או מילים?
מסבר שאפשר.
זו תהיה הפעם האחרונה שאני אדבר עליו, כי אני חייבת להוציא את זה, להשאיר את זה כאן ולא לחזור לזה.
להפוך את זה לעוד סיפור שנקבר, ובבוא הזמן אני אסתכל עליו בעין רחוקה ובלב חסר רגש. או לפחות בלב פחות כואב.
זה קרה לפני שבועיים... הוא נפרד. אני לא האמנתי שהוא באמת התכוון. הוא אמר לי בפנים &quot;אני לא רוצה יותר.&quot;
לא האמנתי.
חשבתי להילחם ונלחמתי 5 ימים רצוף אחרי. אח&quot;כ 5 ימים ניתקתי הכל.
אח&quot;כ חזרתי וקיבלתי את הלא שלי. ועזבתי. ואז פשוט הייתי חייבת לשאול איך הוא. הייתי חייבת להיות אכפתית והייתי חייבת להיות מפגרת שמביאה לרגש שלה לפעול לפניה.
והוא לא היה שווה אותי מלכתחילה והמשכתי ונתתי. נתתי לו להשתלט עליי במובן מסוים, נתתי לו להיות החלק השני שלי למרות שידעתי שלא נחזיק הרבה.
נתתי כ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Apr 2014 21:57:00 +0200</pubDate><author>yafit_zd@nana.co.il (Haley ~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=14098645</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743685&amp;blog=14098645</comments></item><item><title>Quicky.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=13958352</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כולם משוכנעים שעובר עליי משהו.
אני לא יודעת אם זה בגלל נפילת הברזל, או שמשהו באמת נעלם לי.
אני מתגעגעת לתקופה שהייתה קצת יותר משמעותית בשבילי.
בזמן האחרון אני פשוט תקועה ומעורערת בהרהורים (חה-חה)
החיים התחילו ואותי לא הכינו אליהם בכלל...
למרות זאת אני כן רואה קצת את התמונה ויכולה להבין מה עומד לפניי,
צבא\לימודים?
&quot;כל מי שעושה צבא, עושה את זה כי הוא חייב. לך יש דרך לעקוף. לכי תלמדי.&quot;

אני פשוט לא רוצה לעשות טעויות.



והנה נובמבר מתחיל לו...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 06 Nov 2013 02:07:00 +0200</pubDate><author>yafit_zd@nana.co.il (Haley ~)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743685&amp;blogcode=13958352</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743685&amp;blog=13958352</comments></item></channel></rss>