<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>בלוג מלוח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560</link><description>&quot;כל פרסום הוא פרסום טוב, למעט מודעת אבל.&quot;</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 זבל.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>בלוג מלוח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/89/98/45/459889/misc/13528577.bmp</url></image><item><title>שנים..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=14048628</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כל כך הרבה שנים בבלוג הזה,
כל כך הרבה שטויות, רגשות, מעשים, מחשבות לא ממומשות.
כל כך הרבה מהכל - גדלתי ביחד איתו
ולבסוף הכל נגמר, ככה סתם, ועברתי לבלוג אחר, מבלי לתת תשובה הגיונית למעשה.
ועכשיו כשאני מסתכלת אחורה, בודקת ובוחנת, אני יושבת ותוהה לעצמי.
&quot;איך לעזאזל אני יכולה להיות כל כך טיפשה?&quot;
כל פעם מחדש,

התבגרות זה דבר נפלא...

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Feb 2014 21:19:00 +0200</pubDate><author>lird12@walla.com (זבל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=14048628</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743560&amp;blog=14048628</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=13848454</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש לי בלוג אחר עכשיו,
אבל הוא שלי ורק שלי
וכולכם יכולים לקפוץ לי
חעחעחעחעחעחחע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 14 Jul 2013 21:44:00 +0200</pubDate><author>lird12@walla.com (זבל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=13848454</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743560&amp;blog=13848454</comments></item><item><title>פולין(?)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=13504844</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואם היה והייתי בפולין,ועוד לפני שהספקתי להפנים השגרה שואבת אותי אליה,אז מותר לי לתת לעצמי כמה ימים של נחת?
יש עוד הרבה לעכל,על מה לחשוב ודברים להפנים,אה וכמובן שגם להמשיך לחיות כרגיל,ללא מעצורים.

היי בלוג יקר,חזרתי,אבל רק לעת עתה.
נשתמע,זבל.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 11 Oct 2012 17:58:00 +0200</pubDate><author>lird12@walla.com (זבל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=13504844</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743560&amp;blog=13504844</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=12937098</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קט סטיבנס ברקע,אין דבר שיותר מרגיע אותי יותר מהשירים שלו.אני לא מאמינה ש&quot;גיליתי&quot; אותו רק בשנה האחרונה,כל כך &quot;הנוער של היום&quot;.
זהו מן רוגע מהול בעצבות וריקנות.
אני חושבת שאני אוהבת את האנשים שהקפתי עצמי בהם.
המון פעמים יוצא לי לחשוב,האם הם אוהבים אותי באותה מידה? שאולי כל מה שחשבתי,הוא סתם הזיה שלי,הזיה נורמטיבית של אדם בודד.
ויש גם את הצד השני,שאולי זוהי סתם פרנויה,והם באמת אוהבים אותי,פרנויה נורמטיבית של אדם שמרחם על עצמו.
ואיך ניתן בכלל לדעת?מה מהם הוא הנכון?הרי אם אשאל הם יענו &quot;בוודאי שכן&quot; אבל אז שוב נשאלת השאלה,
האם הם משקרים בכדי לא לפגוע,ואז זהו שקר שנועד להגן על אדם פתי,
או האם הם אומרים אמת,ובאמת אוהבים,ואז זוהי שוב הזיה נורמטיבית של אדם שמרחם על עצמו.

ושוב הראש מתרוקן לפני שנמצא סוף ראוי לפוסט.אז כנראה שזהו הסוף.

נשתמע,זבל.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 14 Dec 2011 23:02:00 +0200</pubDate><author>lird12@walla.com (זבל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=12937098</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743560&amp;blog=12937098</comments></item><item><title>מוטיבציה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=12825256</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הגעתי למסקנה (לפני יובלות בערך,אבל אני חושבת שזאת פעם ראשונה שאני הולכת להוציא אותה החוצה) מה הבעיה שלי:חוסר מוטיבציה משווע.
כל הבעיות,אבל כל הבעיות שלי בחיים היו נפטרות אם היתה לי קצת יותר מוטיבציה לדברים,היכולת להתמיד בדברים הינה יכולת שאני לא חושבת שאי פעם ירשתי מכל מקום כלשהו,אין לי את זה בשום דבר שאני עושה,
לא בדברים שחובתי לעשות אותם,ולא בדברים שאני קוראת להם &quot;התחביבים שלי&quot;,בעיקר בתחביבים החביבים עלי ביותר,אין לי מוטיבציה בכלל.
וזה מדהים אותי כל פעם מחדש,אם את אוהבת לעשות את זה כל כך?אז למה לעזאזל את לא עושה את זה אף פעם?!דבר שיוצא לי לשאול את עצמי רבות.
אולי בגלל זה אני כל כך אוהבת רשימות,רשימות של הכל,מרשימת דברים כמו עבודות וניקיון,עד לרשימות של הכנת מיצים,יצירה והקצבת חצי שעה לעשיית מדיטציה.
כי מה שרשום ברשימה,מחויב לביצוע,אולי לא באותו יום שאליו נקבעה המשימה,אבל עד שהמשימה לא מבוצעת,הדף רשימות לא נזרק,ולא משנה אם כל שאר הרשימה מסומנת בקו,הדף לא נזרק, אז יום,שבוע, חודשיים אחרי המשימה מבוצעת,ואולי לא בשלמות שתוכננה,וכמעט תמיד לא בתאריך,אבל מבוצעת.
אני חושבת שהגיע הזמן לע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Oct 2011 22:18:00 +0200</pubDate><author>lird12@walla.com (זבל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=12825256</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743560&amp;blog=12825256</comments></item><item><title>עננים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=12735598</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכל כל כך מעורפל כרגע,סתמי.
בדידות,בדידות והרבה מחשבות.
צביעות?אולי.
כעס?כן.
אכזבה?כן,מכל כך הרבה גורמים.
שעמום?בהחלט.
אושר?לא החלטי.
חדי קרן,פרחים,ופרפרים צבעוניים?לא שראיתי כאלה.
חוסר ידיעה?אולי.
חוסר הבנה?לא.
כבוד?אפסי.
בכי?יותר מתמיד.
בדידות?כן.
בדידות?כן.
בדידות?כן.
ואולי גם עוד קצת צביעות.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 08 Sep 2011 21:35:00 +0200</pubDate><author>lird12@walla.com (זבל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=12735598</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743560&amp;blog=12735598</comments></item><item><title>פוסט נוסף בפחות מ20 דקות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=12644297</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בגלל שכל כך משעמם לי,שאלון(:


1.לעשן.
2. לשתות אלכוהול.
4.להיתנשק עם בת.
5.לשכב עם בן.
6.לשכב עם בת.
7.לישון עם בן.
8.מערכת יחסים של יותר מחצי שנה.
9.להתחיל עם בן.
10.לישון ערומה בקיץ.
11.לישון ערומה בחורף.
12.לא להיתקלח שבוע.
13.לשקר.

14.לאהוב בן
15. לאהוב בת
16.לישון באוהל עם בת
17. לישון בחוץ על ספסל.
18.ללכת למסיבה ענקית עם 100 אנשים.או יותר.
19. להגיד לבן שאני אוהבת אותו.
20. לזרוק מישהו.
21.לריב עם ההורים וללכת מהבית.ואז לחזור כשאתה רעב ואין כסף.
22.לא לישון כל הלילה.
23.לראות את השקיעה והזריחה.
24.מסיבת פיז&apos;מות עם חברות.
&lt;p dir&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 26 Jul 2011 10:48:00 +0200</pubDate><author>lird12@walla.com (זבל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=12644297</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743560&amp;blog=12644297</comments></item><item><title>קסם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=12644279</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עכשיו כשחשבתי על כך,על כמה שפעם הייתי כותבת בבלוג לפחות פעם פעמיים בשבוע אם לא יותר,וכיום? אני לא חושבת שבכלל אני זוכרת איך כותבים,
החלטתי לנסות לכתוב פוסט.

המון עובר לי בחיים,המון - אבל בעצם כלום. אני חושבת שבימים האחרונים אני מנסה לבנות את עצמי מחדש,מנסה לרדת כמה קילו, להסתפר קצר, לסדר גבות,כמו שתמיד אומרים שהשינוי מבפנים בא מבחוץ? אז זהו,שאני מנסה את הקטע של המבחוץ אבל אני חושבת שזה לא הולך, אז יש סיכוי שאנסה עוד מעט פשוט לעשות את זה מבפנים.
אבל איך בכלל עושים דבר כזה?כלומר הדברים שאני רוצה לשנות,מוכחה לשנות הם אינם דברים רעים בהכרח,אלו רק המוקדים היחידים שיש לי להתעסק בהם בזמן הזה,בזמן הזה ששום דבר לא זז,אז איך משנים דבר שלא בהכרח מוכרח להשתנות?משהו שאינו בשליטתי בכלל?

המחשבות האלה שהאמתי לא חשבתי אותם עד עכשיו,כלומר כן,אבל לפחות לא הוצאתי אותם החוצה כלפי עצמי בתהיה,גרמו לי לחשוב על 
הארי פוטר - הסטייה המשמעותית ביותר בחיי. איך אדם,הארי, לא משנה אם אדם מציאותי או לא, נלקח מן המקום הכי נורמלי בעולם,מהמקום הכי שפל שילד בן 10 יכול להיות, למקום הכי לא מציאותי שיש,או ליתר דיוק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 26 Jul 2011 09:59:00 +0200</pubDate><author>lird12@walla.com (זבל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=12644279</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743560&amp;blog=12644279</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=12487843</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סתומה.
סתומה.
סתומה.
סתומה.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 12 May 2011 22:06:00 +0200</pubDate><author>lird12@walla.com (זבל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=12487843</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743560&amp;blog=12487843</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=12410295</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אף פעם לא הערכתי במיוחד נסיעות ארוכות,מהסוג הזה שצריך להביא משהו להעסיק את עצמך עם מוזיקה או איזה ספר טוב.תמיד פחדתי שאם אני אכנס לזה יותר מידי אני אפספס את התחנה..היום כשנסעתי באוטובוס מבית של חברה לקניון,לא משהו רציני במיוחד,נסיעה של חצי שעה לא יותר.הרכבתי לי את האוזניות,הגברתי לווליום הכי חזק (לאחר בדיקה שאין שום זקנות ממורמרות שרק מחכות לשמוע את הזמזום מהאוזניות ולהתחיל לצרוח עליךשהנוער של היום לא שומר על הבריאות של עצמו) ,שמתי על נגן רנדומלי ושקעתי בזה.שירים מכל מיני תקופות,בעיקר ישנות ביטלס וכדומה,שירי דיסני למינהם,קאברים של מייקל ג&apos;קסון וכו&apos;...ולא יודעת למה,בשילוב הזה של המוזיקה ושל היכולת הישראלית לחטט במה אנשים עושים כשהם על האוטובוס, יש משהו נורא מרגיע,מין דבר כזה שלא מרגישים כל יום שילוב של רוגע,ושל עוצמה.. כאילו אתה כבר לא חלק מהעולם ושאתה רק צופה מהצד.אני בטוחה שזה בגלל שפשוט המוזיקה חזקה מידי בשביל שתוכל לשמוע את כל האנשים מדברים,או את הרעש של המנוע..בכל מקרה,זה עשה לי טוב ה&quot;ניתוק&quot; הזה לחצי שעה המסכנה הזאתי,בעיקר עם כל מה שיש בשבוע האחרון.תמיד יש בעמוד הראשי של ישראבלוג ב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 05 Apr 2011 14:33:00 +0200</pubDate><author>lird12@walla.com (זבל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=743560&amp;blogcode=12410295</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=743560&amp;blog=12410295</comments></item></channel></rss>